טכנית - במעו"ף: מתרבים סימני החולשה
תזכורת: הגם ששוק המניות התל אביבי המשיך לעלות בתקופה האחרונה, ומדד המעו"ף הספיק לקבוע שיא היסטורי נוסף ברמת 635.18 הנקודות, הרי שהתחושה שנטע השוק בקרב רבים היא, כי האוויר בגבהים הללו דליל ואוזל מראותיו. לתחושות הללו יש בסיס טכני, אם כי אין עדיין ראיות מוצקות דיין לכך אפשר לסתום את הגולל על גל העליות האחרון, ולהכריז רשמית על תחילתו של תיקון טכני.
מקורן של תחושות אלו בהתנהגות השוק. למרות שמגמה השלטת היא מגמת עליה, הרי שאין דינה של מגמת עלייה אחת כדינה של מגמת עלייה אחרת. בדיוק כפי שקיימים מוצרים זהים בעלי איכות שונה, כך נכון הוא לגבי מגמות. במניות ובשווקים כאחד. בסקירה הנוכחית אבחן את איכותה של מגמת העלייה האחרונה, ואנסה לקבוע רמה ששבירתה מעלה תקבע את סיומה.
הנחת עבודה: מאז נשברה רמת 544 הנקודות, ועד לכתיבת שורות אלו, מאוחדות המגמה הראשית והמשנית בכיוון אחיד וזהה. עד לשלב הנוכחי, אין די ראיות כדי לבסס היפוך המגמה הראשית או המשנית. החולשה המאפיינת את מדד המעו"ף מקננת במגמה המינורית בלבד.
האיכות בראש הפרמטרים המרכזיים
איכותה של מגמת עלייה נמדדת לפי מספר פרמטרים בסיסיים, והיא זו שקובעת עבור המשקיע את מידת הסיכון שהוא נוטל על עצמו. משקיעים נוטים לחשוב על מגמת עלייה כתהליך אחיד, אלא שמהלכי עליות מספקים רמזים רבים לגבי איכותם:
כיוונן של נקודות השיא ונקודות השפל קובע את הכיוון הכללי של השוק. סדרה עולה של נקודות שיא ונקודות שפל מסמנת מגמת עלייה. אלא שככל שהמרחק בין הנקודות הללו גדול יותר, והתנועות שמאפיינות את המגמה ארוכות יותר, כך איכותה של המגמה גבוהה יותר. בתקופה האחרונה אנו עדים, מאז ה-19 לדצמבר לירידה במרחק בין נקודות השיא ונקודות השפל ולתנועות קצרות יותר.
מחזורי המסחר מוכרחים להתרחב עם העליות, ולהתכווץ בתיקונים טכניים. עד לנקודות הזמן הנוכחית קשה לבוא בטענות משמעותיות לשוק, ודומה כי בסעיף זה הוא מקבל ציון עובר.
התיקונים הטכניים אמורים להסתיים בטווח בין 38%-62% מהמהלך המגמתי הקודם. מאז גל העליות שהחל ב-22 לדצמבר, אנו עדים לתיקונים טכניים גדולים יותר מהמקובל.
רמות התנגדות הנשברות כלפי מעלה אמורות להפוך תפקיד ולשמש כרמות תמיכה. מאז אותה נקודת זמן שציינתי בסעיף הקודם, כל רמת התנגדות שנשברה מעלה, נכשלה ביכולת לשמש לאחר מכן כרמת תמיכה.
מומנטום - מדדי המומנטום, כאשר מגמת העלייה איכותית ומגלמת רמת סיכון נמוכה, חייבים להיות גבוהים ולסמן מגמת עלייה בדיוק כמו המדד ממנו הם נגזרים. במקרה הנוכחי, מדד המומנטום חלשים להפליא ומתאפניים בסטיות שליליות שאינן פתוחות לפירושים שונים.
מסקנות - אחת מהטעויות אותן עושים משקיעים רבים היא הניסיון לנחש מה יהיה מחר. הרעיון הוא להבין מה עושה השוק כעת, על מה הוא מרמז ואיזו תגובה הוא דורש. רמת הסיכון המגולמת בשוק עלתה משמעותית מאז סוף דצמבר. אין משמעות הדבר שקריסה קולוסלית עומדת בפתח. החולשה הנקודתית הזאת יכולה להתפתח בכמה כיוונים ומכאן רמת הסיכון הגבוהה. משקיע בעל ראייה מפוכחת ישקול היטב רכישות חדשות או הגדלת פוזיציה קיימת. השמרנים ישקלו צמצום החשיפה עד שכיוונו של השוק יהיה ברור יותר.
הרמה הקריטית: עד לנקודת הזמן הנוכחית כיוונו של מדד המעו"ף מעלה. הגם שאיכותה של מגמת העלייה ירודה למדי הרי שכיוונן של נקודות השיא והשפל מצביע עדיין מעלה, ויש לתת קרדיט לשוק. ירידה עד לרמת 612 הנקודות תסתום את הגולל של מגמת העלייה - ותהפוך את השוק למדשדש.
שבירה של רמת 612 הנקודות כלפי מטה, תעיד על יציאתה לדרך של מגמת ירידה שבתנאים מסויימים עלולה לדרדר את השוק עד לרמות שבין 580-590 הנקודות.
*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות אתח הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
*הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?
בנק ישראל הלך "על בטוח"; איך החלטת הריבית הבאה קשורה למה שיקבע הפד' בארה"ב; ומה הגורמים שמשפיעים על הריבית?
בנק ישראל הותיר את הריבית על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הלכה על בטוח והחליטה על רקע אי הוודאות הביטחונית לא להוריד את הריבית.
על פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מלפני חודש-חודשיים, יבצע בנק ישראל שלוש הורדות דירוג והריבית הממוצעת ברבעון השני של 2026 תהיה 3.75%. עם זאת, תחילת סבב הורדות הריבית הזה נדחה על רקע חששות של בנק ישראל מאי הוודאות בנוגע למצב הגיאופוליטי. יש כלכלנים שמעריכים שהריבית תרד ל-3.25%-3.5% בעוד שנה מהיום.
ההודעה הבאה צפויה להיות ב-29 בספטמבר, אחרי שיו"ר הפד' ידווח על הריבית בארה"ב שצפויה לרדת. יש סיכוים סבירים כעת שתהיה הורדה אצלנו, אבל בבנק ישראל מציינים שזה יהיה בהתאם לאירועים השוטפים ועל פי ההתפתחויות.
- מתי הריבית תתחיל לרדת?
- הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, בתגובה על החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית על כנה: "אנחנו מאד מאוכזבים מההחלטה והססנות הייתר שמגלה בנק ישראל בכל הנוגע לקביעת אחוז הריבית במשק מזה זמן רב. ציפינו שבשלב הזה הנגיד יוריד את הריבית, אפילו ברבע
אחוז, רק בשביל לאותת למשק שתקופה ארוכה כבר מצפה להורדת הריבית. כמי שמחוברים לעסקים ולמצב בשטח, על פי הערכות שלנו בלשכת רואי החשבון כ-70% מהעסקים הקטנים שנפתחו בשנתיים האחרונות, מצויים בסכנת קריסה. לכך יש להוסיף כמובן את כלל בעלי העסקים ונוטלי המשכנתאות, שמתקשים
מאד להתנהל בסביבת ריבית כל כך גבוהה. גם ההצמדות למה שיעשה נגיד הפד איננה ברורה בכלל , ישראל וארה״ב זה לא אותו גודל, לא אותם השווקים ולא אותם הפרמטרים הכלכליים. לנו רק שוב נותר לקוות שהפעם זו באמת הפעם האחרונה שהריבית במשק אינה יורדת בתקופה הקרובה".
