חיסכון חסכון כסף יורו
צילום: Pixabay

"חיסכון לכל ילד": רק מחצית מההורים בחרו להכפיל את ההפקדה החודשית

נתוני הביטוח הלאומי: שליש מההורים לא בחרו איפה להפקיד את הכסף והפסידו אלפי שקלים. 22% מההורים שמו את הכסף בבנקים וקיבלו תשואה נמוכה, השאר בקופות הגמל. איך תדעו היכן להפקיד?

איציק יצחקי | (1)

דוח שמפרסם הבוקר (שני) הביטוח הלאומי חושף כי מאז הושקה התוכנית "חיסכון לכל ילד" הופקדו כ-17 מיליארד שקל, ונפדו כ-600 מיליון - אבל גם שחלק מההורים מפסידים בגלל שלא החליטו באיזו תכנית חיסכון הם יפקידו את הכסף.

כידוע, במסגרת התכנית המדינה מפקידה בתוכנית חיסכון 52 שקל בחודש לילד, כשההורים יכולים להפריש 52 שקל מתוך קצבת הילדים. לפי נתוני הביטוח הלאומי, רק מחצית מההורים עושים זאת, למרות שמדובר בכלי השקעה חסכוני, כשהמדינה אחראית לנושא דמי הניהול כבר 18 שנה ברציפות. המסלול הוא פשוט: קופת החיסכון יכולה להיות מופקדת במסלול עם סיכון נמוך, כמו ריבית קבועה בבנק, או עם סיכון גבוה - בקופת גמל עם סיכון מנייתי גבוה (אפשר לבחור גם במסלול עם סיכון נמוך או בינוני). הורים ששונאים סיכון, מפקידים את הכסף בתוכנית עם תשואה נמוכה ובטוחה - ולהפך.

על פי הנתונים שפרסם הביטוח הלאומי, 80% מההורים בוחרים במסלולים של קופות גמל להשקעה. רק חמישית מההורים פותחים את תכניות בבנקים - שם התשואה נמוכה. בנוסף, שליש מההורים מגדירים את תכנית החיסכון כ"ברירת מחדל" ולא מפקידים את הכסף בשום מקור - מה שגורם לתשואה שלהם להיות נמוכה יותר. לפני מספר שנים החליטו בביטוח הלאומי כי מי שלא בחר במסלול מסוים, כספו יעבור לבנקים. בהמשך שונה המסלול ל"קופת גמל בסיכון נמוך" ובדצמבר האחרון ל"סיכון מוגבר".

ראוי לציין כי בשנת 2016 נערך מכרז לבחירת גופים פיננסיים כמנהלי הכספים של התוכנית. נבחרו בו 22 גופים פיננסיים - 9 בנקים ו-13 קופות גמל - ולאחר שקופה אחת ביקשה לבטל את השתתפותה נותרו 12 קופות גמל. באוקטובר 2021 התמזגו שני זוגות של קופות גמל: הלמן אלדובי עם הפניקס פנסיה וגמל (לשעבר אקסלנס) ופסגות עם הראל, וכל ההפקדות והמענקים הועברו לקופות החדשות. בעבור ניהול כספי החיסכון הביטוח הלאומי משלם לבנקים דמי תפעול של 6 אגורות לכל שורת דיווח ולקופות הגמל דמי ניהול בשיעור של 0.23% לשנה מהכספים הצבורים בקופות.

בתום שנת 2022 היו 3,499,261 תכניות חסכון פעילות. 117,166 תכניות חיסכון נפדו במלואן ב-2022 וסך הפדיון שלהן היה 559 מיליון שקל. כלומר, ההורים פדו בממוצע 4,770 שקל. ייתכן וההאטה במשק השפיעה על כך. בנוסף, 760,917 מהתוכניות הפעילות בסוף 2022 (22%) התנהלו בבנקים ו-2,738,344 (78%) בקופות גמל.

מכלל החסכונות שדווחו על ידי גופי ההשקעות ב-2022, ב-2,041,462 (56%) נבחר מסלול החיסכון על-ידי ההורים וב-1,193,907 (33%) על-ידי הביטוח הלאומי משום שההורים לא בחרו במסלול השקעה. ב-12% מהתוכניות גופי ההשקעות לא פרטו מיהו הגורם שבחר את מסלול ההשקעה (ביטוח לאומי או ההורה), כנראה כתוצאה מניוד החסכונות ומיזוג בין גופי השקעות במהלך השנים. אגב, ב-1,797,817 (51%) מן התוכניות הפעילות בסוף ב-2022 ההורים בחרו בהפקדה של 52 שקל נוספים.

בביטוח הלאומי ציינו כי לאחר הקמפיין הראשון בשנת 2022 – בטרם הפרסום היו בין 1,400 ל-1,500 פתיחות של תוכניות חיסכון, ולאחר מכן הנתונים קפצו ל-8,200 בחודש. בעוד 1,800 הורים ביצעו הפקדה נוספת חודשים לפני הקמפיין, בעיצומו המספרים עלו באופן משמעותי והגיעו לכ-43,000 הורים.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דמיקולו פיזדמטה 26/06/2023 14:25
    הגב לתגובה זו
    מתוכנית סגורה ל-18 שנה שהחלה לפעול רק לפני 7 שנים בערך?
מטוסים חיל אוויר תקיפה
צילום: דובר צהל

התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה

ברית ששווה הרבה יותר מכסף: ישראל לא רק מקבלת סיוע - היא נכס אסטרטגי שמייצר לארה"ב חיסכון של מיליארדי דולרים מדי שנה, בזכות מודיעין, טכנולוגיה וניסיון קרבי שהופכים אותה למעבדה צבאית וכלכלית ייחודית בעולם

ד"ר אדם רויטר |

ישראל מספקת לארה"ב את הנכס הגיאו-אסטרטגי החשוב והיציב ביותר שלה במזרח התיכון ההפכפך, את שדה הניסויים הצבאיים הגדול והטוב בעולם לטכנולוגיות אמריקניות חדשות ב"אש חיה" ומידע מודיעיני רציף שלא יסולא בפז. כל אלו חוסכים לארה"ב מיליארדי דולרים כל שנה ולהערכת האמריקנים עצמם ברוב השנים התרומה הזו, גדולה לאין ערוך מהעלות של המימון והעזרה הכספית שארה"ב נותנת לישראל.

מזכיר המדינה האמריקני לשעבר, הגנרל אלכסנדר הייג, אמר פעם ש"ישראל היא נושאת המטוסים האמריקנית הגדולה בעולם שאינה ניתנת להטבעה". בישראל יש לאמריקנים בסיס צבאי מאויש יחיד קטן מאד להתרעה מפני טילים בעוד שבשאר העולם ארה"ב מוציאה 70 מיליארדי דולרים כל שנה על תחזוקת כוחות הצבא שלה - שכוללים כ-50 אלף חיילים ב-800 בסיסים ב-80 מדינות, מהם לפחות 19 בסיסים במזרח התיכון.

הגנרל ג'ורג' פ. קיגן ראש המודיעין לשעבר של חיל האוויר האמריקאי מצוטט בהרחבה כאומר שארה"ב תצטרך ליצור "חמש סוכנויות CIA" כדי להתחרות במודיעין שישראל מספקת לה. גורמים בפנטגון כמו גם בתעשיות הביטחוניות האמריקניות נפעמים כל פעם מחדש מהחידושים הישראליים שנעשים על פלטפורמות אמריקניות שתוצאתם חיסכון כספי אדיר וחיסכון זמן אדיר במציאת ופתרון תקלות שמתרחשות באמל"ח שארה"ב מעבירה אלינו, בדגש על מטוסי ה-F15, ה-F16 וה-F35.

היכולת של התעשיות הביטחוניות האמריקניות לציין שאמלח וטכנולוגיות נבדקו בשדה הקרב הישראלי תורם להן באופן ניכר בתהליך המכירה. העובדות הנ"ל מדגישות את תפקידה של ישראל כבעלת ברית ייחודית בעלת ערך מוסף, בנוסף לכך שישראל משמשת כמרכז חדשנות מוביל עבור מגזר ההייטק האמריקני, מעבדה בדוקה של הכוחות המזוינים של ארה"ב ותעשיות הביטחון והחלל האמריקניות (חסכון של מיליארדי דולרים במו"פ, הגדלת היצוא והרחבת התעסוקה בארה"ב). ישראל במובן זה היא "אולם תצוגה" המדגים את היתרון של מערכות צבאיות אמריקניות על פני מתחרות עולמיות, מקור מודיעין פורץ דרך ובסיס צבאי גדול ביותר ללא צורך בחיילים אמריקניים.

לכן, החששות מפני אמברגו נשק אמריקני עתידי, אם וכאשר יעלו הדמוקרטים שוב לשלטון בארה"ב, הם חששות מופרזים מאד, כי ישראל שותפה נאמנה לארה"ב ואינטרס אמריקני אדיר. התרומה והתמורה הישראלית עבור האמלח האמריקני שווים לאמריקנים מיליארדי דולרים רבים כל שנה כמו גם העזרה הישראלית המודיעינית שלא תסולא בפז ועוגן יציב ויחיד במזרח תיכון מוסלמי הפכפך.

בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?

נכנסים לכלכלת בחירות; סמוטריץ' יודע שאם מחירי הדירות יעלו - הציבור יאשים אותו, ומכין פתרונות וגם - מה התוכנית של סמוטריץ' לשנה הבאה ועל הפטור ממס לעולים חדשים

רן קידר |

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג את עקרונות התקציב. הוא דוחף להורדת הריבית ובצדק; ומדבר על הורדת מסים והורדת מחירי הדירות. סמוטריץ' יודע שיש חשש גדול שמחירי הדירות יחזרו לעלות עם סיום תוכנית דירה בהנחה במתכונתה הנוכחית, והוא יודע שהוא זה שתוטל עליו האשמה בעליית מחירי הדירות, אז הוא מכין תוכנית (הרחבה: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?).

סמוטריץ' לא הציג תוכנית, אלא דיבר מלמעלה, בקווים כלליים. צריך לזכור שאנחנו בשנת בחירות, הבוחר הוא "המלך", הסיכוי שיפגעו בכיס שלו - נמוך. ירצו לתת לו תחושה טובה, תחושה של עושר. תחושה של ביטחון כלכלי.  בכנס של יועצי המס הוא אמר באופן ברור: "אל תקנו דירות, המחירים ימשיכו לרדת". 

סמוטריץ' טען כי שנת 2026 תהיה "גשר ממלחמה לצמיחה", עם תוספת משמעותית לביטחון, שצפויה לחרוג מ-100 מיליארד שקל, לצד ייצוב יחס החוב-תוצר. במרכז התוכנית: הורדת מס הכנסה על הכנסות מעבודה, שתעודד יציאה לעבודה והעלאת פריון. "זה יחזיר כסף לכיסי העובדים ויעזור למשק לצמוח", אמר, תוך הדגשה כי ההפחתה תתמקד במדרגות הנמוכות יותר כדי להגיע למעמד הביניים הרחב. נזכיר כי מדרגות המס הוקפאו השנה והמשמעות היא מיסוי גדול יותר. סמוטריץ' בעצם רמז על כוונה להסיר את ההקפאה בחלק מהמקומות. 

סמוטריץ' גם הבטיח הטבות מס משמעותיות לעולים חדשים: פטור ממס לא רק על הכנסות מחו"ל (כפי שקיים כיום למשך 10 שנים), אלא גם על הכנסות שיופקו בישראל עצמה. צעד כזה יכול להפוך את ישראל ליעד עלייה אטרקטיבי יותר, אבל השאלה היא למה לספק הטבה גדולה כל כך בשעה שאפשר להיטיב עם הציבור הישראלי עצמו. תושביך קודמים לעולים חדשים.  

החשש הוא שמהלכים אלו יובילו לעלייה בגירעון, אם כי חייבים להגיד שהגירעון בשליטה, ולמרות מלחמה של שנתיים ישראל התבררה כחזקה מאוד כלכלית. הפגיעה בנתונים הכלכליים היא לא אנושה כפי שיכול היה להיות. אין כלכלן אחד שחושב שהנתונים הכלכליים בהינתן השנתיים האחרונות, הם לא הפתעה לטובה. לכן, דווקא בהינתן הצמיחה של אחרי המלחמה כפי שצופים כלכלנים וגם בנק ישראל בתחזיות קדימה, עשויות לתמוך ולהשתלב בהורדת מסים.