השאלה האם מדובר בפיטורים או בהתפטרות נקבעת על-פי בדיקה מיהו הצד הפועל לסיום היחסים
העובדות
-----------
ולנטין קונוננקו (להלן:"העובד") עבד בסאן דלקים ירוקים בע"מ (להלן:"המעסיקה") במשך כ-4 שנים בתפקיד נהג מיכלית להובלת דלקים. באחד מן הימים הוסבר לעובד, כי נוכח ירידה בהיקף המכירות וכדרך התייעלות, בכוונת המעסיקה לפטר נהג שעבד אז במקביל לעובד. בשיחה זו הוצע לעובד לבצע את עבודתו הנוספת של הנהג המפוטר כאשר משמעות הדבר הנה תוספת עבודה משמעותית תמורת העלאה בשכר. העובד נענה להצעה.
העובד עבד כנהג חלוקה יחיד אצל המעסיקה במשך כשנה, כאשר לטענתו שעות עבודתו היומיות התפרשו על פני 12 שעות ואף מעבר. העובד החל להתלונן בפני מנהליו על הקושי הרב הכרוך בביצוע העבודה. לטענתו, הוא דרש ממנהליו למצוא פתרון לבעיית העומס, שאם לא כן ייאלץ להתפטר. מאידך, המעסיקה טענה, כי העובד הודיע במפורש על רצונו לעזוב את העבודה שהייתה קשה עבורו ומשכך החלה בחיפוש אחר עובד אחר.
המעסיקה גייסה עובד חדש (להלן:"העובד החדש"), העובד ראה בכך החלטה של המעסיקה לתקן את "הרעת התנאים" ומשכך חזר בו לטענתו מהרצון להתפטר. מאידך, טענה המעסיקה, כי גייסה את העובד החדש במטרה להחליף את העובד.
העובד החדש סיים את עבודתו אצל המעסיקה לאחר כשלושה חודשים מחמת מגבלה רפואית והמעסיקה המשיכה לחפש נהג במקומו, משלא מצאה, התקשרה לבסוף עם קבלן חיצוני שהחל לבצע את עבודת חלוקת הדלקים עבורה. בהתאם, נמסרה לעובד הודעה על סיום עבודתו.
לפיכך, הוגשה תביעת העובד לתשלום פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת וכן תשלום זכויות סוציאליות נוספות.
פסק הדין
------------
הלכה היא, כי היסוד הן של פיטורים והן של התפטרות הוא שהצד הפועל נתן ביטוי שאינו משתמע לשני פנים לכוונתו להביא את יחסי העובד והמעביד הקיימים בין השניים לידי גמר. השאלה אם מדובר בפיטורים או בהתפטרות נקבעת על-פי הבדיקה מיהו הצד הפועל לסיום היחסים.
רכיב מהותי בהודעת סיום יחסי עבודה הנו מועד ניתוק היחסים. במקרה הנדון, לא מסר העובד מועד בדבר ניתוק יחסי העבודה והיחסים נמשכו בפועל זמן רב לאחר הבעת הטרוניות על ידיו. מכאן יש להסיק שהעובד דרש לשפר את תנאי עבודתו ואף התריע שככל שהדבר לא יעשה הוא יתפטר, אך הוא לא התפטר בפועל לאחר שסבר שהמעסיקה פועלת לשיפור תנאי העסקתו.
על יסוד דברים אלו ולאחר שאין חולק, כי המעסיקה היא זו שקבעה את מועד ניתוק יחסי העבודה בין הצדדים חודשים ארוכים לאחר הודעת ההתפטרות לכאורה, נדחית טענת המעסיקה, כי העובד הודיע על התפטרותו וכי יחסי העבודה נותקו ביוזמתו.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
