פסטיבל ניו יורק לפרסום: מה חושבים השופטים מישראל על העבודות מהעולם
פסטיבל ניו יורק לפרסום יתקיים השנה בין התאריכים 2-5 במאי. לפני שנשמע על פיינליסטים מישראל ואולי גם זכיות מרשימות, יש נקודה ישראלית נוספת והיא הפרסומאים מהתעשייה המקומית שהוזמנו לשפוט השנה בתחרות. ביניהם ניתן למצוא את קובי ברקי, אווה חסון וליאת צור משמעוני פינקלשטיין ברקי, צור גולן ויוני להב משלמור אבנון עמיחי Y&R והבמאי רני כרמלי.
אייס ביקש מ-3 מהשופטים: קובי ברקי, צור גולן ואווה חסון להעביר את התרשמותם ממאות העבודות אליהם הם נחשפו והתבקשו לדרג. ביקשנו לדעת מה יהיו המגמות הבולטות בפרסום העולמי כפי שעולה מההגשות, מהן העבודות יוצאות הדופן ואיפה ניתן למקם את התעשייה המקומית ביחס לעולם.
שפט בקטגוריית פילם
"בגזרת השלושים שניות, העבודות המעניינות יותר היו דווקא אלו שלא התיימרו להתחכם ולנסות לחיות מחוץ למדיום הטלוויזוני. עבודות אלה משתמשות בסטורי טלינג הקלאסי כנקודת מוצא וזה מספיק כדי לעשות את העבודה. לעומת הפורמט הקלאסי של השלושים היה מעניין לראות עבודות בפורמטים ואורכים שונים שמה שבעיקר מאפיין אותם זה העדר דבר המפרסם עם טקסטים יחסית אבסטרקטים".
"ישראל היא לא ממש שחקנית בקטגוריה ולהבדיל מקטגוריות אחרות בהן אנחנו מתמודדים באופן שווה, בפילם לצערי הפער עדיין גדול".
שפט בקטגוריית חוצות
"שימו לב, הקטגוריה היא חוצות ולא שילוט חוצות. יש הבדל תהומי בין קמפיין חוצות לקמפיין שילוט חוצות. למה אני מתכוון? אחרי ששפטתי בסביבות 130 קמפיינים מכל רחבי העולם בקטגוריית החוצות, אני יכול לחלק את הקמפיינים לשני חלקים: שילוט חוצות ושימוש מיוחד בחוצות".
"החלק השני הוא בעיני המעניין יותר, המיוחד יותר, כזה שעושה את הקטגוריה למה שהיא. החלק הראשון דרך אגב הוא פרינט לכל דבר, כזה שניתן למצוא גם במודעות ובדרך כלל זה מה שקורה, לא פעם רואים את אותה עבודה גם בקטגוריית העיתונות וגם בחוצות. מבחינתי העבודות הטובות ביותר היו אלה שלקחו את החוצות והגדירו את השימוש בעולם הזה מחדש, עבודות שחיברו בצורה חכמה בין הפיזיקלי לדיגיטלי. הייתי שמח להגיד שמדובר במגמה או בכיוון כלשהו אבל לצערי היו מעט מידי עבודות כאלה אבל הבולטות שבהן היו בהחלט מרשימות".
"כדי לקחת את הקונספט של נייקי למונדיאל write the future צעד אחד קדימה הפכו הפרסומאים של נייקי את אחד מגורדי השחקים של יוהנסבורג לשלט דיגיטלי ענק שאפשר לאוהדים מכל העולם לכתוב מסרים ברוח הקונספט לשחקנים באמצעות המחשב או הטלפון, מסרים נבחרים הופיעו בענק על ה'במה המרכזית' של האירוע הגדול בעולם".
"עוד ברוח המונדיאל, ביפאן שהנבחרת הלאומית שלהם התחילה את הדרך למונדיאל ברגל שמאל יצרה אדידס קמפיין חוצות שגם נכנס לספר השיאים של גינס. כדי להרים את המורל ולעודד את הנבחרת, יצרו היפנים את חוברת הקומיקס הגדולה בעולם בכיכובם של שחקני הנבחרת ופרסו אותה לצד מסלול ההמראה של הנבחרת בדרך לדרום אפריקה".
"קמפיין נוסף שהגדיר מחדש את השימוש במרחב הציבורי היה קמפיין ה-planmob של חברת התעופה הקטנה "ג'רמן ווינגס". "סיירת" של החברה עלתה על טיסה של החברה המתחרה "איזי ג'ט" וצילמה סרט הומוריסטי תוך כדי טיסה. הרעיון של הסרט (חפשו אותו ביוטיוב) היה שימוש בשלטים שהורמו לפי סדר שנקבע מראש כלפי מי שהחזיק את המצלמה, הכיתוב על השלטים יצר סיפור שירד על החברה המתחרה. מכאן הדרך לסרט ויראלי מנצח ויח"'צ יקר ערך הייתה קצרה".
שפטה בקטגוריית אפקטיביות שיווקית
"סיימתי לאחרונה את סבב השיפוט שלי בקטגוריית האפקטיביות השיווקית בתחרות הניו יורק פסטיבל. זו קטגוריה חדשה בתחרות השנה ששואפת לאתר את הקמפיינים היצירתיים והאפקטיביים ביותר של 12 החודשים האחרונים, כאשר שני הקריטריונים האלו הם המנחים בבחירה".
"מבחינת תובנות וטרנדים, ברור שהרבה קמפיינים ניסו"לרכב" על גב הטכנולוגיות החדשניות ותנופת הרשתות החברתיות. אבל השימוש בטכנולוגיה וערוצים "חברתיים" - ה"תפאורה" המלאכותית - אינה תמיד מטיבה עם קמפיינים ובטח שלא כאשר היא באה על חשבון רעיון גדול. הרבה מהקמפיינים המוצלחים באמת היו כאלו שהשכילו לדובב את המותג שלהם וליצר עבורו נקודת מבט חדשנית ומרעננת תוך שימוש במגוון כלים. לא בהכרח רק טכנולוגיה או מדיה חברתית".
"השימוש בכלים ההם היה מוצדק רק כאשר שירתו רעיון גדול והיוו בו חלק אינהרנטי. דוגמה מצוינת היא יוזמה גרמנית שהשתמשה בפייסבוק להקמת קהילה שכל פועלה התגייסות למען חיפוש ואיתור ילדים נעדרים בזמן אמת (מה שבארה"ב מוכר כ-Amber Alert). יוזמה מבורכת שכבר הניבה תוצאות והובילה לאיתור ילדים אחדים. (שהרי כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו)...."
"מכנה משותף לכל העבודות שדירגתי גבוה הוא שכולם היו מהלכים שיצרו פלטפורמות פרסומיות. פלטפורמות שידעו לשנע את התשוקות של אנשים לנושאים מסוימים כגון למשל הקמפיין לרשת "עשה זאת בעצמך" שביקשה ממשוגעים לעניין להגיש את הפרויקט הפרוע ביותר שיכלו לדמיין. בעקבות הקמפיין הוקמו בין היתר, מגדל האור הראשון בלב האלפים ורפת בלב העיר בכדי שילדים עירוניים יוכלו לחוות את חווית הכפר והחווה למרות הריחוק הגיאוגראפי שלהם והסביבה האורבנית בהם הם חיים".
"פלטפורמות אחרות פשוט ידעו לשנע רגשות ודעות קיימים למקום יעיל יותר, תוך שהם מצטרפים לשייח קיים. מדובר באופן טבעי במהלכים שהצליחו לייצר את השילוב המושלם בין מדיה נקנית, מדיה שבבעלות ומדיה נרכשת ( POEM - Paid, Owned, Earned Media). המהלכים הישראלים הם דוגמה מצויינת מפני שהם התמנפו על שיחות קיימות ונושאים שבוערים לכלל העולם כגון "סחר בנשים" - תוך שהם מגבירים ומעצימים את קול המחאה".
"אבל יותר מכל, המשותף לכל הקמפיינים החזקים היה שמדובר ברעיונות שמערבים את הצרכנים (בין אם רגשית או פיזית) ומעודדים אותם לעשייה. בעולם חדש בהם מותגים אינם נמדדים לפי מה שהם אומרים אלא לפי מה שהם עושים, זה חשוב כי זה פרמטר ההעדפה החדש. במילים של Gareth Kay, שותף וסמנכ"ל האסטרטגיה של משרד הפרסום גודבי סילברשטיין ושות' מדובר ב-"Ideas that do".
"Ideas that do things with and for people, not at and to them"
"Ideas that aren't advertising ideas, but ideas that can be advertised"
"Ideas that give us the opportunity to make communication products, not simply communicate products".
"הקמפיינים לתזמורת הפילהרמונית של עיירה קטנה בשם דורטמונד "תזמורת הספירה לאחור" ו- 'חלב מוזיקה קלאסית' הם דוגמאות מצויינות".
- 9.איש חושב 17/04/2011 11:40הגב לתגובה זומלכה!
- 8.מאחר להקרנת לקוח... (ל"ת)צביקה הדר 13/04/2011 17:50הגב לתגובה זו
- 7.לא מפרגן אחד 13/04/2011 14:42הגב לתגובה זובקטגוריית פיקציות אנחנו טובים, הא?! ציפורים, מצבות צפות, מה עוד היה לנו?
- 6.יש כאן רק פריזנטורים (ל"ת)ברקי צודק 13/04/2011 14:40הגב לתגובה זו
- 5.אז מי הפיינליסטים הישראלים? (ל"ת)יעל 13/04/2011 14:32הגב לתגובה זו
- 4.תוק תוק תוק 13/04/2011 14:04הגב לתגובה זולא קיבלו כרטיס לניו יורק על חשבון הפסטיבל, או שכן
- 3.פרסום אברהם שלחו את הסרטון של רנואר? (ל"ת)13/04/2011 13:09הגב לתגובה זו
- 2.לדבר הם יודעים - נראה מי יזכה (ל"ת)קופי פייסט 13/04/2011 13:09הגב לתגובה זו
- 1.צלרמן-שטיין-גרובר 13/04/2011 13:02הגב לתגובה זוהמשרד שלו עשה לאחרונה. סתם קובי, אתה נחמד...לפחות אווה השקיעה קצת וכתבה כמו שצריך

תובנות על הישראלי הממוצע מהמהלך של בנק הפועלים
מעל מיליון לקוחות היו זכאים להטבה ששווה כסף מזומן, אך כמעט מחצית מהם כלל לא השתתפו; חלק העדיפו מענק של 100 שקלים על פני מניות בשווי גבוה יותר וללא עמלות, עדות להעדפת ודאות על פני פוטנציאל; הפערים בין צעירים למבוגרים ובין נשים לגברים משרטטים את דמותו
של ה"ישראלי הממוצע"
בנק הפועלים פועלים -1.67% חילק אתמול מאות אלפי מניות ללקוחותיו במהלך ראשון מסוגו בישראל. מעבר לאירוע הסמלי, הנתונים מהחלוקה מספקים הצצה ייחודית להרגלי החיסכון וההשקעה של הישראלי הממוצע.
אדישות מפתיעה
בישראל יש אמרה של "נותנים לך - תיקח", לכן האדישות שעולה מהנתונים של הבנק דיי מפתיעים. מעל מיליון לקוחות היו זכאים לקבל את ההטבה, אך בפועל פחות מ-600 אלף לקוחות (כ-593 אלף לקוחות המחזיקים בכ-440 אלף חשבונות) בחרו באחת מהאפשרויות לקבלת ההטבה שחילק הפועלים. כלומר, כמעט מחצית כלל לא טרחו להצביע או אפילו לבדוק מה מוצע להם. זה מלמד על פער גדול בין הציבור לבין העולם הפיננסי, גם כשהבנק מציע כסף או מניות בחינם, רבים מעדיפים להתעלם. אפשר לקרוא לזה ריחוק מהבנק, חוסר מודעות או פשוט אדישות, אבל התוצאה היא שחלק גדול מהלקוחות ויתר על הטבה ממשית מבלי להתעניין.
שנאת הסיכון
הבחירה במענק הכספי של
100 שקלים, על פני מניות בשווי גבוה יותר, המוערך בכ-124.5 שקל ביום ההטבה, ממחישה עד כמה חלק בציבור מעדיף ודאות על פני פוטנציאל. רבים מהלקוחות ויתרו על ערך עודף מיידי, פשוט מפני שהכסף המזומן נראה להם "בטוח יותר". גם כשהבורסה מציעה נזילות מלאה, חוסר ההבנה או
החשש מהלא נודע מובילים לחירות כלכלית מוגבלת, הציבור מוכן להפסיד כדי להרגיש שקט נפשי. חלק מהלקוחות ויתרו על רווח מיידי, למרות שהמניות ניתנו ללא עמלות, ללא דמי משמורת וללא אירוע מס, כלומר הטבה נטו לחשבון.
חשיפה ראשונה לשוק ההון?
כ-60% מהלקוחות
שבחרו במניות לא החזיקו קודם לכן ניירות ערך בחשבון הבנק. מצד אחד, מדובר במהלך שפתח את הדלת לעשרות אלפי משקי בית שלא היו מחוברים כלל לשוק ההון. מצד שני, ייתכן שהנתון הזה משקף גם תופעה אחרת. הרבה ישראלים שמבינים בהשקעות כבר מזמן לא עושים זאת דרך הבנקים, אלא דרך
בתי השקעות חיצוניים שמציעים עמלות נמוכות יותר. כך או כך, מדובר בתזכורת לפערים גדולים מאוד בגישה להשקעות.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- "טאואר תזנק ב-29%"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פער גילאים מובהק
בפילוח גילאים נחשף פער משמעותי, כאשר רק 58% מהצעירים בני 18-25 בחרו במניות, לעומת 70% בקבוצת גילאי 46-55. זה לא
בהכרח "שנאת בורסה", אלא יותר תחושת ריחוק וחוסר עניין אצל הצעירים, שעוסקים פחות בחיסכון והשקעות לטווח ארוך ויותר בבזבוזים של כאן ועכשיו. האבסורד הוא שהבורסה היא כלי שמאפשר נזילות כמעט יומיומית, ושווי ההטבה שהתקבל מהמניות גבוה מזה שהתקבל במענק החד פעמי בגובה
100 שקל. מנגד, ככל שהגיל עולה, כך גדלה המוכנות לבחור באפיק שמסמל השקעה, גם אם מדובר במתנה קטנה. התמונה שעולה היא של דור צעיר שנשאר קרוב יותר למזומן, לעומת דור מבוגר יותר שכבר מבין את החשיבות שבהשקעות.