אפריקה ישראל אחרי ההסדר: האם הגיע הזמן לקנות?
הסדר החוב הגדול במדינת ישראל הגיע בשעה טובה לסיומו. הסדר החוב לווה בירידה חדה במחירי המניות של אפריקה להזכירכם החוב הכולל של אפריקה למחזיקי האג"ח ערב ההסדר עמד על כ- 7.5 מיליארד ש' במגוון סדרות במועדי פירעון קצרים יחסית. חלק קטן מחוב זה שולם במזומן (אשר מקורו בעיקר בהנפקת זכויות), חלק נוסף (כ-20% מהחוב בגין האג"ח טרום ההסדר) שולם באמצעות הנפקת מניות אפריקה למחזיקי האג"ח, כך ששיעור ההחזקה של לב לבייב במניות אפריקה ירד מכ- 75% לכ- 47%, חלק נוסף (כ- 15% מהחוב בגין האג"ח) שולם באמצעות העברת מניות החברות הבנות אפי פיתוח (פועלת ברוסיה ונסחרת בלונדון) ואפריקה נכסים מאפריקה למחזיקי האג"ח, כך ששיעור ההחזקה של אפריקה באפי פיתוח ובאפריקה נכסים ירד לאיזור ה- 50%.
החלק הארי של החוב הומר לכ- 4.6 מיליארד אג"ח חדשים ב-2 סדרות. הסדרה הקצרה, בסך מיליארד ש', עומדת לפירעון בעוד שנתיים כשהמקור לפירעון הינו מימוש נכסים שונים, שאינם בליבת העסקים של אפריקה, כדוגמת אפריקה תעשיות, אפריקה מגורים, כביש 6 ועוד. הסדרה הארוכה, בהיקף של כ- 3.6 מיליארד ש', תעמוד לפירעון עד שנת 2025 כשהיקף הפרעונות השנתי (קרן + ריבית) יהיה 400 מיליון ש' לשנה בממוצע. התזרים לפירעון האג"ח הארוך אמור להגיע מפיתוח הנכסים ברוסיה (כאמור אפי פיתוח) בארה"ב (אפי ארה"ב) ומזרח אירופה (אפריקה נכסים), המוגדרים כליבת העסקים של החברה.
כאמור, במסגרת הסדר החוב קיבלו מחזיקי האג"ח מניות של אפריקה עצמה וכן מניות של 2 חברות בנות סחירות. הבה ונבדוק את השינוי במחירי המניות של 3 החברות הללו מערב ההסדר ועד היום:
הירידה החדה במניותיה של אפריקה, הן באופן אבסולוטי, הן בהשוואה לשוק כולו, והן בהשוואה למניות החברות הבנות שחולקו למחזיקי האג"ח, הביאה לעניין רב סביב המניה ולתחושה בקרב משקיעים רבים שמדובר בהזדמנות קניה. האם אכן מדובר בהזדמנות?
ניתן לבדוק את השווי של מניות אפריקה ב-2 דרכים: האחת הינה באמצעות ביצוע הערכת שווי נפרדת לכל חברה בת ואילו בשיטה השנייה בה נשתמש בכתבה זו נחליף את השווי הכלכלי של כל אחת מהחברות הבנות הסחירות בשווי השוק של מניותיהן. במקרה של אפריקה ניתן להשתמש בשיטה השנייה מכיוון שחלק גדול מהשווי הנכסי שלה נובע מחברות בנות נסחרות.
מצ"ב פירוט הנכסים של אפריקה והתחייבויותיה:
מהערכת השווי הנ"ל ניתן לראות ששווייה של אפריקה לפי מחיר מניות החברות הבנות הינו נמוך משמעותית ביחס למחיר השוק. להערכתנו זוהי סיבה מהותית מאוד לירידה המתמשכת במחיר המניה מאז ההסדר. הסיבות הנוספות לירידה הן כמובן המגמה הכללית של השוק בשבוע האחרון כמו גם כמות המניות הגדולה שקיבלו מחזיקי האג"ח במסגרת ההסדר ואשר מכירתן יוצרת לחץ על מחיר המניה.
מהערכת השווי ניתן לראות שלמשקיעים המעוניינים בחשיפה לאפריקה, עדיף לקבל חשיפה זו דרך מניות החברות הבנות ולא דרך מניות החברה האם וזאת למרות הירידה החדה במחירה. עם זאת, כמובן, לאיש לא ניתנה הנבואה ולא ניתן לשלול תיקון טכני במחיר המניה.
ומה לגבי האג"ח של אפריקה?
האג"ח הקצר נסחר בתשואה של כ- 10% (לשנתיים) ואילו האג"ח הארוך נסחר בתשואה של כ- 15%. האם כדאי לרכוש אותן במחירים הנוכחיים? ובכן בהנחה ומחזיקי האג"ח הארוכות לא יערימו קשיים בעוד שנתיים (עת יגיע מועד פדיון האג"ח הקצר), הרי שרכישת האג"ח הקצר מלווה בסיכון נמוך. לעניין האג"ח הארוכות, רמת התמחור הנוכחית שלהן נראית לנו הוגנת ? אך יש לזכור שהחברה התחייבה לפעול לדירוג האג"ח הארוכות במהלך השנה הקרובה, וייתכן שדירוג ברמת ה- BBB, שלהערכתנו הינו הדירוג הסביר ביותר שהחברה תקבל (בכפוף לשינויים בתנאי שווקי היעד של אפריקה עד למועד הדירוג) עשוי לגרום לעליית מחיר של האג"ח.
ניתן לפנות לברי מולצ'דסקי במייל: [email protected].
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
נכנסים לכלכלת בחירות; סמוטריץ' יודע שאם מחירי הדירות יעלו - הציבור יאשים אותו, ומכין פתרונות וגם - מה התוכנית של סמוטריץ' לשנה הבאה ועל הפטור ממס לעולים חדשים
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג את עקרונות התקציב. הוא דוחף להורדת הריבית ובצדק; ומדבר על הורדת מסים והורדת מחירי הדירות. סמוטריץ' יודע שיש חשש גדול שמחירי הדירות יחזרו לעלות עם סיום תוכנית דירה בהנחה במתכונתה הנוכחית, והוא יודע שהוא זה שתוטל עליו האשמה בעליית מחירי הדירות, אז הוא מכין תוכנית (הרחבה: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?).
סמוטריץ' לא הציג תוכנית, אלא דיבר מלמעלה, בקווים כלליים. צריך לזכור שאנחנו בשנת בחירות, הבוחר הוא "המלך", הסיכוי שיפגעו בכיס שלו - נמוך. ירצו לתת לו תחושה טובה, תחושה של עושר. תחושה של ביטחון כלכלי. בכנס של יועצי המס הוא אמר באופן ברור: "אל תקנו דירות, המחירים ימשיכו לרדת".
סמוטריץ' טען כי שנת 2026 תהיה "גשר ממלחמה לצמיחה", עם תוספת משמעותית לביטחון, שצפויה לחרוג מ-100 מיליארד שקל, לצד ייצוב יחס החוב-תוצר. במרכז התוכנית: הורדת מס הכנסה על הכנסות מעבודה, שתעודד יציאה לעבודה והעלאת פריון. "זה יחזיר כסף לכיסי העובדים ויעזור למשק לצמוח", אמר, תוך הדגשה כי ההפחתה תתמקד במדרגות הנמוכות יותר כדי להגיע למעמד הביניים הרחב. נזכיר כי מדרגות המס הוקפאו השנה והמשמעות היא מיסוי גדול יותר. סמוטריץ' בעצם רמז על כוונה להסיר את ההקפאה בחלק מהמקומות.
סמוטריץ' גם הבטיח הטבות מס משמעותיות לעולים חדשים: פטור ממס לא רק על הכנסות מחו"ל (כפי שקיים כיום למשך 10 שנים), אלא גם על הכנסות שיופקו בישראל עצמה. צעד כזה יכול להפוך את ישראל ליעד עלייה אטרקטיבי יותר, אבל השאלה היא למה לספק הטבה גדולה כל כך בשעה שאפשר להיטיב עם הציבור הישראלי עצמו. תושביך קודמים לעולים חדשים.
החשש הוא שמהלכים אלו יובילו לעלייה בגירעון, אם כי חייבים להגיד שהגירעון בשליטה, ולמרות מלחמה של שנתיים ישראל התבררה כחזקה מאוד כלכלית. הפגיעה בנתונים הכלכליים היא לא אנושה כפי שיכול היה להיות. אין כלכלן אחד שחושב שהנתונים הכלכליים בהינתן השנתיים האחרונות, הם לא הפתעה לטובה. לכן, דווקא בהינתן הצמיחה של אחרי המלחמה כפי שצופים כלכלנים וגם בנק ישראל בתחזיות קדימה, עשויות לתמוך ולהשתלב בהורדת מסים.
