לפני שבועיים, במועד פרסום הטור הקודם, התייחסתי לכך שעד סוף חודש מרץ לא אכתוב טורים נוספים מתוך רצון להתמקד בתקופת השיא של הדוחות הכספיים השנתיים של החברות. אולם, כאשר בדקתי בלוח השנה גיליתי כי מועד פרסום הטור המיועד נופל על חג הפסח. מתוך רצון להפוך את הטור השנתי גרסת חג הפסח לסוג של מסורת (בכל זאת בשנתיים האחרונות פרסמתי טורים ברוח זו), החלטתי להקדים את טור החג לשבוע זה, ובדרך זו הוכחתי שוב כי אסור לסמוך על "הבטחות" של פעילים בשוק ההון.

ההגדה של פסח מתייחסת לארבעה בנים, כל אחד בעל מאפיינים ייחודיים לו. אני רואה אותם בעיני רוחי כארבעה טיפוסים של משקיעים או גופי השקעה, כאשר לכל אחד מאפיינים המייחדים אותו.

להלן הגרסה שלי לאגדת הפסח - גרסת שוק ההון מודל 2010.

-רשע-

הרבה כישרון ויכולת יש למשקיע זה, או נכון יותר, לגוף זה. הוא משקיע משאבים עצומים בפרסום היכולות שלו ובניית המוניטין שלו כבעל יכולת כזו. בעזרת אותות ומופתים הוא יוצר את הרושם כי כל יכולותיו ומשאביו מופנים לטיפול ושירות באותם לקוחות בני המזל שירכשו את שירותי ניהול ההשקעות שלו. בפועל הרבה מהמשאבים הניהוליים המצויינים שלו אינם הולכים לטובת מקסום הרווחים של הלקוחות, אלא לטובתו האישית.

אם נבחן את הדוחות הכספיים השנתיים בחברות לניהול תיקי השקעות אשר, פורסמו בשבועיים האחרונים, אפשר להבחין בקלות כי התלות בין ביצועי החברות בניהול כספים עבור לקוחותיהן לבין הרווחים שלהן הולכים ומתרחקים. כוונתי היא כי החברות אינן חייבות להניב רווחים נאים ללקוחות שלהן על מנת להרוויח היטב בעצמן.

הסיבות לכך הן מקורות רווח שיש לחברות שאינם תלויים בטיב הביצועים בקרנות הנאמנות, קופות הגמל או תיקי ההשקעות המנוהלים. פעילות כגון השקעות עצמאיות (נוסטרו) או פעילות ברוקרז' (רווח מעמלות קנייה/מכירה של ני"ע), פעילויות אלו מהוות מקור הולך וגדל מסך הכנסות החברות. נכון שהחוק בארץ אוסר התניה של דמי ניהול בתוצאות, אבל מצב בו החברות יכולות להציג ביצועים פושרים או גרועים בתיקי הלקוחות ועדיין להרוויח כסף רב מפעילות בנוסטרו או ברוקרז' אינן מתקבלות על הדעת.

הפתרון, לדעתי, הוא פשוט ניתוק או איסור על פעילויות אלו בגופים המנהלים כספים עבור אחרים. אם החוק היה אוסר על השקעות עבור תיק הנוסטרו לא היינו מגיעים לפיאסקו כמו שאירע לאחרונה בפסגות - גוף ההשקעות הגדול במדינה. גופים אלה היו יכולים לתעל את כל "האנרגיות היצירתיות" שהן מפנות לפעילות הנוסטרו לטובת תיקי ההשקעות של הלקוחות.

גם הוצאת פעילות הברוקרז' מתוך בתי ההשקעות/בנקים לצד שלישי, שזה יהיה עיסוקו היחיד, יאפשר לנו הלקוחות ליהנות מעמלות מופחתות ונורמאליות יותר, ובכך למנוע את הקונפליקט בין גלגול תיקים לבין השקעה אמיתית לטווח ארוך.

נקודה למחשבה למחוקקים.

-שאינו יודע לשאול-

זהו המשקיע הטיפוסי המצוי בשוק. הוא בודק, מתייעץ ובוחר השקעות על סמך בדיקה קפדנית של תוצאות העבר....

המסקנה שלי מדובר במשקיע שאינו יודע לשאול את השאלות הנכונות. בעיה נוספת היא שיועצי ההשקעות/מנהלי ההשקעות רגילים להתמודד בעיקר עם טיפוס זה של משקיעים ולכן מרבית ההמלצות שלהם מתבססים על תוצאות העבר. הניסיון שלי בשוק אומר לי כי התבססות על מידע כזה, בהרבה מהמקרים, תוביל לטעויות.

רוצים דוגמא? הרבה משקיעים רצו בתחילת 2009 ועד אמצע 2009 לקרנות שקליות. הסיבה היא שהן סיפקו תשואות טובות וביטחון ב-2008. ניתוח התוצאות של 2008 הצביע כי מדובר על אפיק השקעה בטוח שהניב כ-6% תשואה חיובית בשנה ההיא. העניין הוא שאם היו בודקים מה יכולה להניב ההשקעה בקרנות שקליות קדימה, היו מגלים כי מדובר בהשקעה שמניבה לא יותר מ-2% בשנה (לפני עמלות).

בתחילת 2010 המשקיעים בדקו מה עשו מדדי האג"ח השונים ב-2009 ושוב לא בודקים מה נשאר למדדים הללו לעשות קדימה.

המסקנה שלי פשוטה. על מנת שלא להיכלל בקטגוריה זו, פשוט, אחרי שאתם מקבלים יעוץ מקיף ומעמיק על אפשרויות ההשקעה השונות, תשאלו את היועצים השונים מה עשויה ההשקעה שהמלצתם עבורי להניב לי קדימה בניכוי כל העלויות. זה כה פשוט.

-תם-

זהו משקיע בעל תפיסה רומנטית על שוק, שהוא הכול מלבד תמים. המשקיע הזה מניח כי שוק ההון משוכלל והוא משקף את המציאות הכלכלית נאמנה בכל נקודת זמן. הוא מניח כי השחקנים השונים בשוק פועלים בצורה רציונאלית, וכי כולם משחקים לפי כללי ההגינות. כאשר השקעה שהוא ישב עליה מגיעה למחיר שהוא העריך כמחיר מלא הוא נפטר מהשקעתו הזו רק כדי למצוא אותה עולה בעשרות אחוזים נוספים תוך זמן קצר. המשקיע התם מאמין כי היועצים השונים רואים בעיקר את טובתו האישית לנגד עיניהם וכי בכוחו להביא לשינוי במידה ורק יבחר בכך. ליבי וחיבתי נותנים למשקיע התם (אין מה לעשות אני מוצא בעצמי משהו מהמשקיע הזה). נותר לי רק לאחל לו בריאות והרבה כוח.

-חכם-

המשקיע החכם הינו המשקיע האידיאלי. הוא יודע להסתפק במועט. הוא קובע לעצמו יעדי תשואה וסיכון ומשתדל לעמוד בהם. הוא מסוגל למכור השקעות כאשר הוא חש שהן מיצו עצמן ומרבית הרווח נלקח מהם. הוא משאיר את שארית הרווח המועט שנותר לציבור הרחב שדוהר לאפיק ההשקעה בדיוק כשהאפיק כבר מיצה את עצמו. הוא אינו מתפתה לתאבת הבצע האוחזת בכולנו, ואפילו בטובים שבינינו, בתקופות של עליות. הוא יודע למכור ולקנות בעיתוי הנכון.

קראתי הרבה ספרי פנטאזיה על מנת לדעת כי דרקונים ומשקיעים מהטיפוס החכם מוצאים רק באגדות.

לסיום אי אפשר בלי מספר מילים על המימוש המסתמן בשוק האג"ח בשלושת הימים האחרונים. אי אפשר לומר שהוא הפתיע מישהו. אני מעוניין להדגיש נקודה שלדעתי הינה קריטית, המימוש במידה וימשך הוא אינו קללה כי אם ברכה. מימושים (אין מה לעשות הם תמיד באים בסופו של דבר) מאפשרים למשקיע השקול לערוך שינויים בתיק ההשקעות שלו על מנת לבנות מחדש תיק שיאפשר לו ליהנות מתשואות נאות גם בהמשך הדרך. אני מבקש מכל אחד בכל לשון של בקשה לא להתרגש יותר מדי מירידות אלו או אחרות, אלא לנצל אותן לטובתו האישית. המשקיע המסוגל, בסבלונות, לפעול בניגוד לחששות ובניגוד למגמה בשוק עושה צעד אחד גדול קדימה על מנת להפוך למשקיע חכם, ולהוכיח לי אחד ולתמיד כי משקיעים חכמים יש לא רק באגדות.

חג שמח לכולם.

מאת: מיכה צ'רניאק, מנכ"ל בית ההשקעות להבה.