העליון: "לא ניתן לכפות על חברת החשמל המשך התקשרות עם חברת פרסום

כך קבע היום בית המשפט העליון ובכך דחה את ערעורו של משרד הפרסום 'זרמון גולדמן' נגד חברת החשמל, תוך שהוא משית על זרמון הוצאות בסך 20 אלף שקל
מאיה זיסר |

לאחר השתלשלות ארועים ארוכה, הבוקר (ד') בית המשפט העליון, בהשתתפות השופטים ריבלין, מלצר ופוגלמן דחה את ערעורו של משרד הפרסום 'זרמון גולדמן' נגד חברת החשמל אשר הוגש בסוף דצמבר 2008.

בהחלטה זו, בית המשפט העליון הותיר על כנו את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שקבע כי לא ניתן לכפות על חברת החשמל המשך התקשרות עם חברת הפרסום.

כזכור, פרשה זו עוסקת במערכת היחסים בין משרד הפרסום זרמון-גולדמן, לחברת החשמל, בקשר למתן שירותי פרסום לחברת החשמל. ההתקשרות עם זרמון-גולדמן הגיעה לקיצה בשלהי שנת 2008, אך זרמון-גולדמן לא השלימה עם החלטתה של חברת החשמל, שלא לממש את האופציה המוקנית לה להמשך ההתקשרות, ופנתה בחודש אוגוסט 2008 לבית המשפט המחוזי כדי לכפות על חברת החשמל המשך התקשרות עמה.

התנהלות זו לא מנעה ממנה לטול חלק במכרז הפרסום החדש של חברת החשמל, שבו נפסלה עקב אי עמידתה בתנאי הסף בו.

חברת החשמל הצביעה בבית המשפט המחוזי על פועלה והתנהלותה הרשלנית של חברת הפרסום בשנת ההתקשרות עמה, ועל דפוסי התנהגות שיטתיים של זרמון-גולדמן, שכללו הפרות, חוזרות ונשנות, של הסכם ההתקשרות, וכן מעשים בלתי תקינים, בלשון המעטה, הרצופים בעשרות 'תקלות', שגגות חשבונאיות או כלכליות, בלבול וחוסר מקצועיות כמעט בכל אספקט אפשרי, אשר גרמו וגורמים לחברת החשמל נזקים כבדים.

חברת החשמל הוסיפה וטענה, באמצעות עוה"ד י' חורש, ע' בצלאל, מימון וביטון ממשרד ש. הורוביץ, כי חרף מסכת אירועים חמורה זו, חברת החשמל, נהגה כלפי זרמון-גולדמן במידת הרחמים, ולפנים משורת הדין, והחליטה לאפשר לה לסיים את ההתקשרות במועדה, אך בחרה (כמתחייב ממנה נוכח הנסיבות) שלא לממש את תקופות האופציה המוקנות לה.

חברת החשמל הוסיפה וציינה במסגרת אותו ההליך, כי נוכח העובדה, כי התקשרות עם חברת הפרסום כרוכה ביחסי אמון מיוחדים, כאשר זו מהווה, הלכה למעשה את "חלון הראווה" של חברת החשמל, וחשופה לצמתים הרגישים והעדינים ביותר בהתנהלותה, לא ניתן לכפות על חברת החשמל התקשרויות אישיות נוספות עימה.

בית המשפט המחוזי קיבל את מלוא טענותיה של חברת החשמל, ודחה את העתירה, תוך שהוא קובע, כי הלשון המפורשת של החוזה תומכת בעמדתה של חברת החשמל, ובדין פעלה, שעה שבחרה לסיים את ההתקשרות.

זרמון-גולדמן לא השלימה עם פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וערערה לבית המשפט העליון, תוך היא מבקשת לכפות על חברת החשמל המשך התקשרות עמה.

כאמור הבוקר, בית המשפט העליון דחה את ערעורה של זרמון-גולדמן, הותיר את פסק הדין של בית המשפט המחוזי על כנו, תוך שהוא משית על משרד הפרסום הוצאות בסך 20 אלף שקל. בית המשפט העליון הוסיף וקבע, כי נימוקי פסק דינו יינתנו במועד מאוחר יותר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.