בשוק המעו"ף: המדד עשוי לבצע תנודה - כך נשנה את הפוזיציה

מדד המעו"ף נתקבל בהתנגדות סביב 1040-1055 - כעת יש צורך לשנות את גבולות הגיזרה

הבורסה בת"א מאטה צעדיה ונכנסה לדישדוש בשבוע האחרון. מדד המעוף ניתקל בהתנגדות ב-1040-1055, אותה ציינתי בשבועיים האחרונים, ונהדף חזרה וזה לא בגלל המוכרים כמו שהקונים לא מספיק נחושים.

ניתן לשים לב שהמוכרים מגיעים לשוק ברמה הנוכחית בלי להתחשב בעליות החדות בבורסות חו"ל, כמו אומרים שכדאי לנצל את המצב למממש רווחים במחיר הנוכחי, הרי גם בחו"ל יכול להגיע מימוש של כמה אחוזים אחרי מסע עליות ניכבד והגעה לאזורי התנגדות.

אפשר לראות שמדד הבנקים נחלש השבוע, ולעומתו מדד הנדלן עלה, הקטרים מתחלפים. בלי מדד הבנקים יש קושי לשוק לעלות בגלל שמדד הבנקים גורע מעליות מדד המעו"ף .

מדד המעוף יכול להתממש וזה גם בריא. כל מימוש יתקבל בהבנה כל עוד נישארים מעל 1000. עלייה מעל 1,050 תיתן למדד המעוף המשכיות מעלה ל-1070 וזה תסריט פחות סביר אלא אם כן העולם ימשיך במסע פראי של עליות.

השוק משדר עייפות מסויימת נוכח עליה רצופה, ובניגד למצופה ממנו הוא לא דהר בשבועיים האחרונים יחד עם ניו-יורק. לפני שבוע תחמתי את השוק כ1020-1070, מדד המעוף לא יצא מהטווח והוא עדין נימצא בו.

אם נסכם את מצב השוק אפשר לומר שהוא עייף מעט, מבצע מימושים כרגע בעמידה ולא בירידה, אך ירידות בחול יכולות לתת גב לירידות מחיר גם כאן.

בניו-יורק עסקים כרגיל, הדאו ג'ונס עלה מעל 10,000 הנק' וסביר שרמה זאת תישאב אותו כמגנט לתקופה מסויימת גם כאשר יהיה מתחתיה וגם כאשר יהיה מעליה, כלומר התנודתיות תיגבר. הדוחות הכספיים יתנו מחשבות חיוביות בלילה, אך הסוחרים יכולים לחשוב שמחיר המניות מגלם.

רק שלשום יצא דוח של אפל שהיה מדהים, והייתה הרגשה של חגיגה באויר, והנה אולי המניה עולה, אך הבורסות מתממשות. לדעתי האישית הבורסות ביצעו מהלך גדול של עליות, הקונים בארץ לפחות לא רעבים כבעבר הקרוב, וירידה של כמה אחוזים יכולה לתת לתאבון לחזור, אבל אני לא מחליט בשביל השוק ולכן אני נותן לו כעת תחומי גיזרה חדשים. במקום ה-1020-1070 שנתתי שבוע שעבר, אני משנה כעת ל-1000-1060 חזרה, שזה תחום שעוזר במיוחד לסוחרי האופציות.

הזהב ממשיך לשהות מעל רמת ה-1000, מבצע התייצבות באזור 1050 למעלה ולמטה. מעל 1000 הזהב ימשיך להיות אטרקטיבי להשקעה. נפט: שבוע שעבר רשמתי שיציאה מעל 75 דולר נותנת יעד פוטנציאלי ל-90 דולר. הנפט הגיע ל-80 סביר שברמה זאת יבצע התגבשות לפני המשך.

אופציות מעו"ף:

הגנה על תיק מניות 100,000 מדד מעוף באמצעות אופ' נובמבר יכולה להתבצע בצורה הבאה:

קניה של פוט 1020 וכתיבה של קול 1090, מקנה הגנה ממדד 1008 ומטה על סל המניות. באם השוק עולה, יש רווח על המניות עד 1090.

אוכף 1020 שהוצע לפני שבועיים וסקרתי אותו גם שבוע שעבר התגמד במחירו למי שכתב אותו (קול ופוט 1020). הרווח על אוכף עומד על 1500 שקל נכון ליום ג' סיום המסחר.

לא היה צריך לשנות אותו למיקום אחר כי מדד המעוף לא נכח מעל 1050 שזה היה התנאי לשינוי. מי שכתב עם הגנות שזה הרצוי, הרוויח פחות כמובן אך לא היה סיבה להילחץ כלל השבוע, גם בעת העליה של המדד מעלה מ-1037 ל-1049 הסטיות ירדו, האופציות משני צידי המיתרס התמוססו כיאה לדישדוש ועמידה במקום ותנועות מינוריות של המדד.

מירווח עולה קול 1070/1080 עלות של 250 שקל, לא הניב מאומה ,וערכו ירד ל-120 שקל, כרגע אין סיבה נראת לעין להישאר איתו באם המדד לא עולה מעל 1050. אלא אם כן מישהו דבק בעליות. ניתן להפוך זאת לקונדור שיפחית את העלות ע"י כתיבה של קול 1080 וקניה של 1090.

סטיית התקן של האופציות ממשיכה לרדת. מתחילת החודש עת שהתה ב24 היא עומדת כעת על 21, וזה עדיין יותר גבוה מתנודתיות השוק בשבועיים האחרונים, כלומר הייתה סיבה לכתוב אופציות.

הסוחרים שחזרו אחרי סוכות מחופשה במלוא אונם כתבו אופ' קול 1050 ומעלה, וגם פוטים כמובן, בציפיה שהשוק ידשדש, ולא יחרוג מגבולות גיזרה של מעל מדד 1050 לפחות עד שבוע פקיעה. אך חובה לזכור שלזאת יש גם חוקים משלה.

נכנסים לשבוע פקיעה,לישורת האחרונה, אחרי שבועיים של דישדוש השוק יכול בשל הצטמקות הפרמיות לבצע גם תנועה חדה, ולכן כותבי האופ' רצוי לממש רווחים, או לגדר אותם עם הגנות קרובות מעתה, מתחת ל-1020 או 1000 לכל היותר. ומעל 1060 כלפי מעלה.

לקוני האופ' והסוחרים היומיים לא הייתה עדנה בשבועיים האחרונים. תמיד זה כך כאשר השוק עומד במקום, התנועות באופ' מינוריות יחסית והרבה אקראיות במסחר, כאשר רק מי שכתב אופציות משני הצדדים במהלך היום הרויח בלי לחץ, עד הסגירה כשסגר דלפק בסוף מסחר.

השבוע זה יכול להשתנות עקב יציאה של המדד מהדישדוש על 1040 באם יקרה. שבוע הבא אמשיך לעקוב אחרי אוכף 1020 - קול ופוט כתוב.

המשך בתחום הנ"ל ימשיך להוריד ממחירו. סגירתו השבוע תיהיה באם המדד יעלה מעל 1050 או ירד מ1010.

מאת: יונתן קריספין (דוביד), מרצה לאופציות מעו"ף במכללת מגמות ומנהל פורום מעו"ף ב'תפוז'

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

מתניהו אנגלמן
צילום: חיים טויטו-כנס בשבע בניו יורק

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן

דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון

רן קידר |

מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה  לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה. 

המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה -  כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?

כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר? 

בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?    

ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי. 

בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.   


ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.