שנה כואבת לקבוצת דלק: הפסידה 1.44 מיליארד ש' ברבעון, מניות דלק נדל"ן יחולקו

קבוצת דלק סיימה את השנה עם הפסד בסך 1.8 מיליארד שקל. אסי ברטפלד מנכ"ל קבוצת דלק: "לקבוצה יש בסיס פיננסי איתן"

יצחק תשובה אומנם נישא על כנפי הגז מאז תחילת 2009, אך אמש כאשר פרסמה קבוצת דלק את תוצאותיה לרבעון הרביעי ולשנת 2008 כולה לא ניתן לתאר שהוא היה מרוצה מהתוצאות. קבוצת דלק סיימה את השנה עם הפסד בסך 1.8 מיליארד שקל לעומת רווח של כ- 1.3 מיליארד שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון הרביעי לבדו הפסידה קבוצת דלק 1.44 מיליארד שקל.

ההפסד של דלק קבוצה נבע מירידה חדה בשווי ההוגן של נדל"ן מניב בו מחזיקה החברה. כמו כן, ערך מלאי דלקים, הפחתת מוניטין, ירידת ערך נכסים פיננסים מפעילות הביטוח ומחיקת השקעות בקידוחי נפט יבשים השפיעו מאוד. נציין, כי מדובר בהפחתות חשבונאיות אינן משפיעות על תזרים המזומנים של הקבוצה. כמו כן, בנטרול תוצאות מגזרי הנדל"ן והביטוח הייתה קבוצת דלק מסיימת את השנה באיזון.

אסי ברטפלד מנכ"ל קבוצת דלק: "הבסיס הפיננסי האיתן של הקבוצה, תגליות הגז המשמעותיות האחרונות והרישיונות האחרונים לקידוחים באזור הים התיכון, הגיוון בתחומי הפעילות וצעדי ההתייעלות יבססו את המשך הצמיחה של הקבוצה".

מחזור ההכנסות לרבעון הרביעי 2008 רשם ירידה חדה והסתכם ב- 7.3 מיליארד שקלים לעומת סך של כ- 12.8 מיליארד שקלים ברבעון הרביעי של שנת 2007. בראייה שנתית ההכנסות של קבוצת דלק עלו ב-13% והסתכמו בכ- 47.9 מיליארד. הרווח מפעולות רגילות הסתכם בתקופת הדו"ח בסך של כ- 1.2 מיליארד שקלים לעומת רווח של כ- 4.1 מיליארד שקלים בתקופה המקבילה אשתקד.

הרווח הגולמי הסתכם בשנת 2008 בסך של כ- 7 מיליארד שקלים לעומת סך של כ-27. מיליארד שקלים בשנה שקדמה לה. הרווח הגולמי הסתכם ברבעון הרביעי של שנת 2008 ב-1.16 מיליארד שקלים לעומת סך של כ-2.03 מיליארד שקלים בשנת 2007.

נציין שסך נכסי הקבוצה ליום 31 בדצמבר 2008 הסתכם בכ-76.7 מיליארד שקלים לעומת סך של כ-85.1 מיליארד שקלים ליום 31 בדצמבר 2007.

במקביל לפרסום הדוחות קבוצת דלק הכריזה הלילה על חלוקת מניות דלק נדל"ן כדיווידנד לבעלי מניות קבוצת דלק. ההכרזה הינה בהמשך להחלטת דירקטוריון החברה מחודש אוקטובר 2008 לפיה בעלי מניות קבוצת דלק יקבלו את מניות דלק נדל"ן לאחזקתם הישירה. החברה הודיעה היום כי התאריך הקובע לביצוע הינו ה-19 לאפריל ויום החלוקה בפועל יהיה ה-3 למאי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.