שנה כואבת לקבוצת דלק: הפסידה 1.44 מיליארד ש' ברבעון, מניות דלק נדל"ן יחולקו
יצחק תשובה אומנם נישא על כנפי הגז מאז תחילת 2009, אך אמש כאשר פרסמה קבוצת דלק את תוצאותיה לרבעון הרביעי ולשנת 2008 כולה לא ניתן לתאר שהוא היה מרוצה מהתוצאות. קבוצת דלק סיימה את השנה עם הפסד בסך 1.8 מיליארד שקל לעומת רווח של כ- 1.3 מיליארד שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון הרביעי לבדו הפסידה קבוצת דלק 1.44 מיליארד שקל.
ההפסד של דלק קבוצה נבע מירידה חדה בשווי ההוגן של נדל"ן מניב בו מחזיקה החברה. כמו כן, ערך מלאי דלקים, הפחתת מוניטין, ירידת ערך נכסים פיננסים מפעילות הביטוח ומחיקת השקעות בקידוחי נפט יבשים השפיעו מאוד. נציין, כי מדובר בהפחתות חשבונאיות אינן משפיעות על תזרים המזומנים של הקבוצה. כמו כן, בנטרול תוצאות מגזרי הנדל"ן והביטוח הייתה קבוצת דלק מסיימת את השנה באיזון.
אסי ברטפלד מנכ"ל קבוצת דלק: "הבסיס הפיננסי האיתן של הקבוצה, תגליות הגז המשמעותיות האחרונות והרישיונות האחרונים לקידוחים באזור הים התיכון, הגיוון בתחומי הפעילות וצעדי ההתייעלות יבססו את המשך הצמיחה של הקבוצה".
מחזור ההכנסות לרבעון הרביעי 2008 רשם ירידה חדה והסתכם ב- 7.3 מיליארד שקלים לעומת סך של כ- 12.8 מיליארד שקלים ברבעון הרביעי של שנת 2007. בראייה שנתית ההכנסות של קבוצת דלק עלו ב-13% והסתכמו בכ- 47.9 מיליארד. הרווח מפעולות רגילות הסתכם בתקופת הדו"ח בסך של כ- 1.2 מיליארד שקלים לעומת רווח של כ- 4.1 מיליארד שקלים בתקופה המקבילה אשתקד.
הרווח הגולמי הסתכם בשנת 2008 בסך של כ- 7 מיליארד שקלים לעומת סך של כ-27. מיליארד שקלים בשנה שקדמה לה. הרווח הגולמי הסתכם ברבעון הרביעי של שנת 2008 ב-1.16 מיליארד שקלים לעומת סך של כ-2.03 מיליארד שקלים בשנת 2007.
נציין שסך נכסי הקבוצה ליום 31 בדצמבר 2008 הסתכם בכ-76.7 מיליארד שקלים לעומת סך של כ-85.1 מיליארד שקלים ליום 31 בדצמבר 2007.
במקביל לפרסום הדוחות קבוצת דלק הכריזה הלילה על חלוקת מניות דלק נדל"ן כדיווידנד לבעלי מניות קבוצת דלק. ההכרזה הינה בהמשך להחלטת דירקטוריון החברה מחודש אוקטובר 2008 לפיה בעלי מניות קבוצת דלק יקבלו את מניות דלק נדל"ן לאחזקתם הישירה. החברה הודיעה היום כי התאריך הקובע לביצוע הינו ה-19 לאפריל ויום החלוקה בפועל יהיה ה-3 למאי.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
