בית הדין הארצי קבע, כי חוק שעות עבודה ומנוחה חל על עובדי סיעוד
העובדות
------------
serafima bodeic (להלן: "העובדת") הינה עובדת זרה, שהועסקה על ידי חנה דוני (להלן: "המעבידה"), כעובדת סיעוד לתקופה של 18 חודשים.
בין הצדדים נחתם "חוזה העסקת עובד זר", אשר בו צוין, בין השאר, כי הטיפול במעסיק מחייב שהייה של 24 שעות בביתו של המעסיק, וכי ישולם לעובדת, לאחר ניכוי הוצאות לינה וכלכלה כחוק, שכר של 550$ ארה"ב לחודש, בהתאם לשער היציג ביום התשלום. כמו כן נקבע, כי העובדת תקבל תשלום של 100$ בגין השבתות שבהן היא נשארת לעבוד וכן 40 ש"ח לשבוע בעבור דמי כיס ונסיעות. עוד נקבע במסגרת החובה, כי במידה והמועסק יפסיק את עבודתו ללא מתן הודעה מראש, רשאי המעסיק לנכות משכרו של המועסק שכר בשווי שבועיים עבודה.
לא הייתה מחלוקת בין הצדדים, כי העובדת לא מסרה הודעה בכתב אודות התפטרותה.
לטענת העובדת, שיעור שכרה היה נמוך משכר המינימום החודשי ועל כן היא זכאית להפרשי שכר מינימום. עוד נטען על ידה, כי מאחר ועבדה מעבר לשעות העבודה הרגילות היא זכאית לתשלום של 30% תוספת לשכרה לפי שכר המינימום.
המעבידה מנגד דחתה את טענות העובדת. לטענתה, העובדת השתכרה שכר הגבוה משכר המינימום וכן אין היא זכאית לגמול כלשהו בגין עבודה בשעות נוספות מאחר והיא לא עבדה יותר מ- 8 שעות ביום בממוצע.
פסק דין
-----------
בית הדין הארצי קיבל את קביעותיו של בית הדין האזורי, אשר דחה את תביעותיה של העובדת בעניין קבלת שכר הנמוך משכר המינימום וקיזוז ימי ההודעה המוקדמת שהעובדת לא נתנה מפדיון ימי החופשה וההבראה.
בית הדין דחה את קביעת בית הדין האזורי, לפיה חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על העובדת.
בניגוד לחלק מהפסיקה הקובעת, שחוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על עובדי סיעוד, ככלל אין לראות את עובדי הסיעוד כנכנסים בגדר החריגים לחוק שעות עבודה ומנוחה. על אף שבהעסקת המטפל בבית המעסיק ניתן ביטוי לאמון אישי רב במטפל, אין באמון זה כדי להצדיק העסקה בשעות נוספות ללא תוספת התשלום הקבועה בחוק, ומבלי שתוענק מנוחה שבועית בהתאם להוראות החוק. כמו כן נקבע, כי ניתן להתגבר על הקושי הממשי בהוכחת מספר השעות הנוספות על ידי הוכחת מתכונת העבודה בכללותה. עם זאת, בית הדין הדגיש, כי בעיית שכרם של העובדים בסיעוד צריכה לבוא על פתרונה בהסדר חקיקתי מיוחד.
במקרה זה, מאחר והעובדת לא הוכיחה מתכונת קבועה של העסקה בשעות נוספות, נדחתה תביעתה לשעות נוספות.
(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
האב סייבר: החקירה הפלילית על בכירים הושלמה והתיק הועבר לפרקליטות
האב סקיוריטי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך, בשיתוף עם רשות המסים, פקיד שומה חקירות ת"א, סיימו לאחרונה את החקירה בעניינו של אייל משה, מייסד החברה הציבורית "האב סייבר סקיוריטי בע"מ" HUB Cyber Security -14.19% אשר
היה מבעלי השליטה בחברה וכיהן בה במהלך התקופה הרלוונטית כמנכ"ל וכדירקטור, וכן נושאי משרה בכירים לשעבר נוספים בחברה וחשודים נוספים. התיק הועבר לפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), לצורך בחינת הגשת כתבי אישום כנגד המעורבים בפרשה.
מדובר בחקירה מורכבת
ומאומצת שעניינה בחשד לביצוע עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך, עבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירות גניבה בידי מורשה, עבירות רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירות מרמה והפרת אמונים לפי חוק העונשין, עבירות הלבנת הון לפי חוק איסור הלבנת הון, וכן עבירות שעניינן
העלמת הכנסה לפי פקודת מס הכנסה, וזאת בנוגע לאירועים שאירעו בתקופה שבין יולי 2021 ועד אוגוסט 2023, שבמהלכה נסחרה החברה בבורסה בת"א עד למחיקתה בפברואר 2023. מאותו מועד ועד היום נסחרת החברה בנאסד"ק, ובהתאם להסדר עם רשות ניירות ערך נותרה תאגיד מדווח.
על פי החשד, אייל משה ומעורבים נוספים חשודים, כל אחד על פי חלקו, במעילה בכספי החברה בהיקף של כ-2 מיליון שקל לצרכיהם האישיים. לפי החשד, המעילה בוצעה במרמה ובהסתרה, תוך אי דיווח ורישום כוזב במסמכי החברה. עוד לפי החשד, לאחר שנושאי משרה נוספים נחשפו למעילה,
הם נמנעו מלדווח עליה במועד.
בנוסף, לפי החשד, במהלך התקופה הרלוונטית, בעלי השליטה, נושאי משרה בחברה וגורמים נוספים, כל אחד על פי חלקו, הביאו לכך שהחברה פרסמה דיווחים מטעים וחסרים באשר לאירועים מהותיים הקשורים להליך המיזוג של החברה עם חברת SPAC.
בין הדיווחים המטעים, דיווחה החברה על קבלת התחייבויות להשקעה בלתי חוזרת ממשקיעים מוסדיים, שהוצגו כתנאי מתלה לאישור המיזוג, בעוד שבפועל התחייבויות אלו לא היו מחייבות, וכן דיווחים ביחס למצב ההשקעה שבוצעה על ידי אותם המשקיעים.
- משווי של 1 מיליארד דולר לאפס: האב בצעד אחרון לפני מחיקה מהנאסד"ק
- האב סקיוריטי תבקש לאחד מניות ביחס של 1-20 כדי לא להימחק מהנאסד"ק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ספי זינגר, יו"ר הרשות לניירות ערך: "סיום חקירה משותפת זו עם רשות המיסים משקף את המדיניות הברורה שלנו להגביר את האכיפה גם מול נושאי משרה בכירים, המעורבים בהפרות בשוק ההון. נמשיך לפעול בנחישות להטלת אחריות אישית, במטרה להגן על השקיפות בשוק ההון
ועל אמון הציבור."
