בית הדין הארצי קבע, כי חוק שעות עבודה ומנוחה חל על עובדי סיעוד
העובדות
------------
serafima bodeic (להלן: "העובדת") הינה עובדת זרה, שהועסקה על ידי חנה דוני (להלן: "המעבידה"), כעובדת סיעוד לתקופה של 18 חודשים.
בין הצדדים נחתם "חוזה העסקת עובד זר", אשר בו צוין, בין השאר, כי הטיפול במעסיק מחייב שהייה של 24 שעות בביתו של המעסיק, וכי ישולם לעובדת, לאחר ניכוי הוצאות לינה וכלכלה כחוק, שכר של 550$ ארה"ב לחודש, בהתאם לשער היציג ביום התשלום. כמו כן נקבע, כי העובדת תקבל תשלום של 100$ בגין השבתות שבהן היא נשארת לעבוד וכן 40 ש"ח לשבוע בעבור דמי כיס ונסיעות. עוד נקבע במסגרת החובה, כי במידה והמועסק יפסיק את עבודתו ללא מתן הודעה מראש, רשאי המעסיק לנכות משכרו של המועסק שכר בשווי שבועיים עבודה.
לא הייתה מחלוקת בין הצדדים, כי העובדת לא מסרה הודעה בכתב אודות התפטרותה.
לטענת העובדת, שיעור שכרה היה נמוך משכר המינימום החודשי ועל כן היא זכאית להפרשי שכר מינימום. עוד נטען על ידה, כי מאחר ועבדה מעבר לשעות העבודה הרגילות היא זכאית לתשלום של 30% תוספת לשכרה לפי שכר המינימום.
המעבידה מנגד דחתה את טענות העובדת. לטענתה, העובדת השתכרה שכר הגבוה משכר המינימום וכן אין היא זכאית לגמול כלשהו בגין עבודה בשעות נוספות מאחר והיא לא עבדה יותר מ- 8 שעות ביום בממוצע.
פסק דין
-----------
בית הדין הארצי קיבל את קביעותיו של בית הדין האזורי, אשר דחה את תביעותיה של העובדת בעניין קבלת שכר הנמוך משכר המינימום וקיזוז ימי ההודעה המוקדמת שהעובדת לא נתנה מפדיון ימי החופשה וההבראה.
בית הדין דחה את קביעת בית הדין האזורי, לפיה חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על העובדת.
בניגוד לחלק מהפסיקה הקובעת, שחוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על עובדי סיעוד, ככלל אין לראות את עובדי הסיעוד כנכנסים בגדר החריגים לחוק שעות עבודה ומנוחה. על אף שבהעסקת המטפל בבית המעסיק ניתן ביטוי לאמון אישי רב במטפל, אין באמון זה כדי להצדיק העסקה בשעות נוספות ללא תוספת התשלום הקבועה בחוק, ומבלי שתוענק מנוחה שבועית בהתאם להוראות החוק. כמו כן נקבע, כי ניתן להתגבר על הקושי הממשי בהוכחת מספר השעות הנוספות על ידי הוכחת מתכונת העבודה בכללותה. עם זאת, בית הדין הדגיש, כי בעיית שכרם של העובדים בסיעוד צריכה לבוא על פתרונה בהסדר חקיקתי מיוחד.
במקרה זה, מאחר והעובדת לא הוכיחה מתכונת קבועה של העסקה בשעות נוספות, נדחתה תביעתה לשעות נוספות.
(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%:
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
מדד מחירי תשומות בבנייה למגורים - מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים עלה בחודש נובמבר 2025 ב-0.6% והגיע ל-101.1 נקודות לעומת 100.5 נקודות בחודש קודם (הבסיס: יולי 2025 = 100.0 נקודות).
מתחילת השנה עלה מדד זה ב-5.0%.מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ללא שכר עבודה עלה ב-0.7%.
ב-12 החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5.3% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.1% וחומרים ומוצרים ב-2.6%.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחירי הדירות ירדו ב-0.5%
מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים ספטמבר – אוקטובר 2025 לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים אוגוסט – ספטמבר 2025, נמצא כי מחירי הדירות ירדו ב-0.5%. בפילוח לפי מחוזות נרשמו שינויי המחירים הבאים: ירושלים (1.4%), צפון (0.2%-), חיפה (0.6%-), מרכז (0.4%-), תל אביב (1.1%-) ודרום (2.1%-). מחירי הדירות החדשות ירדו ב-1.4%.
