בית הדין הארצי קבע, כי חוק שעות עבודה ומנוחה חל על עובדי סיעוד
העובדות
------------
serafima bodeic (להלן: "העובדת") הינה עובדת זרה, שהועסקה על ידי חנה דוני (להלן: "המעבידה"), כעובדת סיעוד לתקופה של 18 חודשים.
בין הצדדים נחתם "חוזה העסקת עובד זר", אשר בו צוין, בין השאר, כי הטיפול במעסיק מחייב שהייה של 24 שעות בביתו של המעסיק, וכי ישולם לעובדת, לאחר ניכוי הוצאות לינה וכלכלה כחוק, שכר של 550$ ארה"ב לחודש, בהתאם לשער היציג ביום התשלום. כמו כן נקבע, כי העובדת תקבל תשלום של 100$ בגין השבתות שבהן היא נשארת לעבוד וכן 40 ש"ח לשבוע בעבור דמי כיס ונסיעות. עוד נקבע במסגרת החובה, כי במידה והמועסק יפסיק את עבודתו ללא מתן הודעה מראש, רשאי המעסיק לנכות משכרו של המועסק שכר בשווי שבועיים עבודה.
לא הייתה מחלוקת בין הצדדים, כי העובדת לא מסרה הודעה בכתב אודות התפטרותה.
לטענת העובדת, שיעור שכרה היה נמוך משכר המינימום החודשי ועל כן היא זכאית להפרשי שכר מינימום. עוד נטען על ידה, כי מאחר ועבדה מעבר לשעות העבודה הרגילות היא זכאית לתשלום של 30% תוספת לשכרה לפי שכר המינימום.
המעבידה מנגד דחתה את טענות העובדת. לטענתה, העובדת השתכרה שכר הגבוה משכר המינימום וכן אין היא זכאית לגמול כלשהו בגין עבודה בשעות נוספות מאחר והיא לא עבדה יותר מ- 8 שעות ביום בממוצע.
פסק דין
-----------
בית הדין הארצי קיבל את קביעותיו של בית הדין האזורי, אשר דחה את תביעותיה של העובדת בעניין קבלת שכר הנמוך משכר המינימום וקיזוז ימי ההודעה המוקדמת שהעובדת לא נתנה מפדיון ימי החופשה וההבראה.
בית הדין דחה את קביעת בית הדין האזורי, לפיה חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על העובדת.
בניגוד לחלק מהפסיקה הקובעת, שחוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על עובדי סיעוד, ככלל אין לראות את עובדי הסיעוד כנכנסים בגדר החריגים לחוק שעות עבודה ומנוחה. על אף שבהעסקת המטפל בבית המעסיק ניתן ביטוי לאמון אישי רב במטפל, אין באמון זה כדי להצדיק העסקה בשעות נוספות ללא תוספת התשלום הקבועה בחוק, ומבלי שתוענק מנוחה שבועית בהתאם להוראות החוק. כמו כן נקבע, כי ניתן להתגבר על הקושי הממשי בהוכחת מספר השעות הנוספות על ידי הוכחת מתכונת העבודה בכללותה. עם זאת, בית הדין הדגיש, כי בעיית שכרם של העובדים בסיעוד צריכה לבוא על פתרונה בהסדר חקיקתי מיוחד.
במקרה זה, מאחר והעובדת לא הוכיחה מתכונת קבועה של העסקה בשעות נוספות, נדחתה תביעתה לשעות נוספות.
(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״
בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס
ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.
אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.
הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה.
הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- "אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות
לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
