כץ ולידר לא חוששים מהתשואות באג"ח: "גיוס גדול ייספג ללא קושי על ידי החיסכון השוטף"

הגירעון הממשלתי צפוי לגדול בשנת 2009 ל-5%-5.5% תוצר, או כ-40 מיליארד שקלים ואולי יותר. ההכנסות ממיסים בחצי שנה האחרונה ירדו לרמה של כ-14.5 מיליארד שקל לחודש, או קצב שנתי של כ- 174 מיליארד שקל, זאת לעומת יעד תקציבי של 203 מיליארד שקל בשנת 2009. בנוסף, קיימות עלויות לא מתוכננות כגון מבצע עופרת יצוקה, ותוכניות ההאצה למיניהם. מנגד, האוצר הצליח להקדים הוצאה של כ- 4.4 מיליארד שקל מתקציב 2009 ל- 2008.

כלכלן המאקרו יונתן כץ בשיתוף כלכלני לידר שוקי הון פרסמו היום סקירת מאקרו תחת הכותרת "עד כמה גירעון גדול בשנת 2009 ילחץ על התשואות?". רבים חוששים כי גיוס ממשלתי מוגבר לצורך מימון גירעון גדול ימנע המשך ירידת תשואות ואף יביא לעלייתן. להערכתם, "החשש קיים אך מעט מוגזם. גיוס גדול יותר על ידי הממשלה ייספג כמעט ללא קושי על ידי החיסכון השוטף של הציבור".

בנק ישראל צופה גירעון תקציבי של 4.1% תוצר בשנת 2009 או כ-30 מיליארד שקל. לפי הערכתנו, אומרים כץ ולידר, "מדובר בהערכה אופטימית. באוצר מתכננים קיצוץ תקציבי של כ- 8 מיליארד שקל ושואפים להוריד את הגירעון השנה ל- 4% תוצר, אך לפי דעתנו הגירעון יהיה גדול יותר".

בשורה התחתונה, להערכתם "צפוי גיוס נטו של כ- 31 מיליארד שקל (מעל פדיון הקרן), או גיוס ברוטו של כ- 76 מיליארד שקל, זאת מול פדיון כולל של כ- 66 מיליארד שקל (קרן וריבית). עודף גיוס של כ- 10 מיליארד שקל לא יתרום לירידת תשואות, אך חשוב לזכור שבניגוד לשנים קודמות, לא צפוי גיוס נטו חיובי בסקטור הפרטי".

חשוב להדגיש, הם אומרים, "שמדובר בגיוס ממשלתי ללא תחרות עם גיוס נטו מכיוון הסקטור העסקי, בניגוד למה שארע בשנים קודמות. בשנת 2009 חברות יתקשו למחזר את פדיונות באג"ח הקונצרני בסך 24 מיליארד שקל. משמעות הדבר כי האוצר ינפיק בסך הכל כ- 76 מיליארד שקל בשנת 2009 (סחיר ולא סחיר) מול סך פדיון של כ- 66 מיליארד שקל (קרן וריבית). שוק האג"ח צפוי לקלוט היקף גיוס חודשי של כ- 6-7 מיליארד שקל (מחודש מרץ עד דצמבר) ללא זעזועים בתשואות".

חשוב להדגיש, הם מוסיפים, שישראל (בניגוד לארה"ב) נהנית משיעור חיסכון של כ- 12% בקרב משקי הבית, שיעור גבוה יחסית לרוב המדינות המפותחות. בשנת 2008 תוספת החיסכון הנקי של משקי הבית הסתכמה בכ- 71.2 מיליארד שקל, גידול לעומת 60 מיליארד שקל בשנת 2007 . כמובן שבשנת מיתון עם עלייה צפויה באבטלה צפויה גם ירידה בשיעור החיסכון.

"לצורך המחשה, בשנת 2002 שיעור החיסכון ירד ל- 9.2% לעומת 12.1% בשנת 2001 . שיעור האבטלה עלה ל- 10.3% בשנת 2002 לעומת 9.3% בשנת 2001 . התוצר ירד ב-0.6% בשנת 2002 . סך החיסכון ירד ב- 11 מיליארד שקלח. בשנת 2009 צפויה ירידה בסך החיסכון של הציבור, כנראה לרמות של 40-45 מיליארד שקל, ירידה מאד משמעותית לעומת החיסכון של שנת 2008 . חלק מהחיסכון יופנה לאפיקים נזילים מאד (פיקדונות בבנקים), חלק יופנה לחו"ל וחלק לאג"חים של הסקטור הפרטי. יחד עם זאת, נדמה שחלק נכבד יופנה לאג"ח הממשלתי (דרך החיסכון הפנסיוני בעיקר, או קרנות נאמנות "סולידיות"), זאת מטעמי שמרנות של תיק הנכסים של הציבור בתקופת מיתון ואי וודאות".

בשורה התחתונה, אומרים כץ ולידר, גם בשנה קשה כמו 2008 הציבור חוסך לטווח ארוך בהיקף של כ-30 מיליארד שקל נטו ולכן עודף הגיוס הצפוי השנה על ידי הממשלה בהיקף של כ-10 מיליארד שקל ייקלט ללא כל קושי על ידי השווקים, גם עקב חוסר התחרות מצד המיגזר העיסקי.