יום רגוע בשוק המט"ח: "הדולר צפוי להמשיך קדימה עם יעד מחירים של 4.45 שקלים"

הדולר היציג נקבע בעליה של 0.17% לרמה של 4.14 שקלים והאירו סגר ללא שינוי ברמה של לרמה של 5.22 שקלים
קובי ישעיהו |

לאחר העליה החדה שביצע אתמול מול השקל, במקביל להתחזקותו מול מטבעות מרכזיים בעולם, נסחר היום הדולר בתנודתיות נמוכה יחסית. היום נפתח בירידה קלה, לאחר מכן עבר הדולר לעליה ובמהלך היום עבר את רמת ה-4.15 שקלים. נזכיר כי קיים כמעט קונצנזוס מלא בין כלכלנים, מנהלי השקעות ואנליסטים כי המטבע האמריקני צפוי להמשיך להתחזק בשבועות הקרובים מול האירו וגם מול השקל (אגב, קונצנזוס כזה מוביל לא מעט פעמים לתנועה בכיוון ההפוך).

מחברת כלל פורקס נמסר כי "הודעת בנק ישראל משלשום על כוונתו לרכוש אג "ח ממשלתיות על מנת להגדיל את הנזילות שתעמוד לרשות בנקים גרמה לגל "צונאמי" חזק שהקפיץ את הצמד דולר /שקל עד לשער שיא של 1.1440. בטווח הקצר יתכנו תיקונים קלים אך המגמה ארוכת הטווח , הנתמכת מהתחזקות הדולר בעולם, היא גם התחזקות המטבע האמריקני בארץ . שער של 4.20 שקל לדולר הוא היעד הבא".

איתן אדמוני, מנהל מחלקת המט"ח וסחר חוץ בבנק ירושלים, אומר כי "מדד המחירים לצרכן לינואר הראה על ירידה של 0.5%, זו אינדיקציה להעמקת המיתון ומגבירה את הסיכויים להפחתה נוספת של ריבית לקראת סוף החודש (הריבית צפויה לרדת בשיעור של 0.5%). להערכתנו, הדולר ימשיך כנראה להתחזק במתינות מול השקל, ואנו מאמינים שכל תיקון משמעותי יהווה רמת קניה עבור משקיעים".

רובי סלם, מנכ"ל RSTRADING, ומנהל תחום המט"ח בהישגים, אומר בטור השבועי שלו ב-Bizportal כי"אתמול אמרו השווקים הפיננסים את דבריהם בנוגע לתוכניתו של אובמה ואין ספק ששוקי ההון בעולם לא ממש מאמינים שיש באפשרותו להציל איכשהו את מצב הכלכלה. המקסימום שניתן לעשות כרגע זה למזער נזקים ולרכך את המכה שעוד תגיע. יש לציין שעל פי העוצמות וכיוון השווקים סביר ונהיה עדים גם בחודשים הקרובים להמשך התחזקותו של הדולר שכן בתקופות מיתון משמש כמפלט הבטוח ביותר אחרי הכל".

הדולר היציג נקבע בעליה של 0.17% לרמה של 4.14 שקלים והאירו סגר ללא שינוי ברמה של לרמה של 5.22 שקלים. בעולם נסחר הדולר בעליה של 0.3% סביב רמה של 92.70 יין לדולר ומול האירו ב-1.26 דולר לאירו, ירידה של כ-0.1%.

המשקיע המיליארדר, ג'ורג' סורוס, העניק אתמול ראיון מדובאי לסוכנות הידיעות בלומברג. בראיון שיקף סורוס את הקשיים שהוא מזהה באיחוד האירופאי ומנסה להעריך מה הסיכוי שמדינות האיחוד תיפרדנה כל אחת לדרכה.

סורוס אמר כי "באיחוד האירופאי אין יישות המקבילה והמתנהלת בדומה למשרד האוצר. זוהי בעיה שכל 16 המדינות החברות באיחוד יצטרכו להתמודד עימה בקרוב אבל אני לא חושב שאיחוד האירופאי יתפרק". סורוס הוסיף: "ישנו אמנם בנק מרכזי שמוביל מדיניות מסויימת אבל אין מי שמפקח על המטבע המשותף שכן אין משרד אוצר מאוחד למדינות החברות בגוש".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.