גל רייטר לקראת דוחות טבע: "סביר שאחת החברות האתיות תבצע רכישה של חברה גנרית"
לקראת פרסום דוחות ענקית התרופות הישראלית, חברת טבע, ביום שלישי הבא (17 בפברואר) מוציאה היום האנליסטית גל רייטר מבית ההשקעות כלל פיננסים עדכון לסקירה שלה על החברה והמניה.
רייטר מעריכה כי טבע תציג צמיחה של 13.4% ו- 18.6% בהכנסות שיסתכמו ב- 2.92 ו- 11.2 מיליארד דולר ברבעון הרביעי ובשנת 2008 בהתאמה. ברבעון הרביעי מכירות הקופקסון יסתכמו בכ- 558 מיליון דולר. הצמיחה בהכנסות נובעת משתי העלאות מחיר (12.5% בפברואר ו- 9.9% באוגוסט) ומצמיחה בהכנסות הקופקסון באירופה ובשאר העולם.
חלקה של טבע יסתכם בכ- 468 מיליון דולר (צמיחה של 96 אחוז לעומת אשתקד). הצמיחה הגבוהה במיוחד נובעת משינוי הסכם ההפצה של הקופקסון בארה"ב. ברמה שנתית הקופקסון יציג הכנסות שיא של 2.2 מיליארד דולר (גידול של 30%). חלקה של טבע יסתכם בכ- 1.7 מיליארד דולר (גידול של 80%). להערכת רייטר בשנת 2008, הקופקסון היווה כ- 30% מהרווח הנקי של טבע.
מכירות הגנריקה יסתכמו להערכתה בכ- 2 מיליארד דולר ברבעון, ללא שינוי לעומת הרבעון המקביל וצמיחה של 3% לעומת הרבעון המקביל. ברמה שנתית המכירות יסתכמו בכ- 7.8 מיליארד דולר (גידול של 12%). שנת 2008 אופיינה במספר השקות גדולות בבלעדיות, אך גם במספר לא מועט של אכזבות משפטיות.
שיעור הרווח הגולמי יעבור להערכת רייטר את ה- 53%, ויסתכם בכ- 53.6%, מעל שיעור הרווח הגולמי ברבעון המקביל אשתקד שהסתכם ב- 52.3%. זאת כתוצאה משינוי תמהיל המכירות, בייחוד שינוי הסכם ההפצה של הקופקסון בארה"ב. עם זאת, שיעור הרווח התפעולי יירד מ- 25.7% ל- 23.7% וזאת בגלל אותו הסכם הפצה שיביא לעלייה בהוצאות השיווק ל- 22.9% מההכנסות (לעומת 20.1% מההכנסות ברבעון המקביל) כתוצאה מתשלום תמלוגים לסנופי-אוונטיס. כמו כן, המו"פ יסתכם בכ- 7% מההכנסות.
הרווח הנקי המתואם יסתכם להערכת כלל פיננסים בכ- 609 מיליון דולר, 73 סנט למניה. הרווח הנקי יושפע מהמשך שיעור המס נמוך, שיסתכם בכ- 10% ברבעון הנוכחי, וברמה שנתית יסתכם בכ- 10.7% בלבד.
רייטר מדגישה כי הרווח המתואם אינו כולל הפחתות מהותיות שצפויות ברבעון הרביעי. בין היתר, צפויה החברה להפחית כ- 1.4 מיליארד דולר בגין מו"פ בתהליך (רכישת בר), היא צפויה לרשום הוצאה של כ- 30 מיליון דולר בגין הסכם עם חברת סנופי על השקה בסיכון של תרופת ה- Allegra וכן להכיר בהוצ' מימון בגין תיק ה- ARS, שנכון לתחילת הרבעון עמד על 261 מיליון דולר.
בנוגע לאתגרים בפניהם עומדת טבע ב-2009 מציינת רייטר כי סביר להניח כי במהלך השנה הקרובה תיאלץ טבע להתמודד גם היא בדומה למתחרותיה עם לחץ מחירים, תחרות והשפעות מטבע. עם זאת, "טבע ממוצבת היטב יחסית למתחרותיה, במיוחד אחרי הרכישות של 2008. הגודל והמובילות מהווים יתרון בתקופה זו, כמו גם תזרים המזומנים החזק, פיזור פורפוליו המוצרים והפיזור הגיאוגרפי".
לאחר רכישת באר, טבע מחזקת את יתרונה אל מול מתחרותיה הן בארה"ב עם נתח שוק של כ- 25% והן באירופה (רוסיה, גרמניה, קרואטיה ופולין), מוסיפה פורטפוליו של מוצרים בתחום בריאות האישה ופלטפורמה איכותית בתחום הביו-גנריקה, מנוע צמיחה עתידי. כמו כן, אומרת רייטר, אי אפשר להתעלם מהרכישות הנוספות במהלך 2008: רכישת בנטלי תחזק את הפלטפורמה של טבע בשוק הספרדי, רכישת קוג'נסיס בתחום הביו-גנריקה, שיתוף הפעולה עם KOWA המהווה כרטיס כניסה לשוק היפני, שוק אליו טבע לוטשת עיניים כבר תקופה ארוכה, ולבסוף שת"פ האחרון שהוכרז עם חברת ונזה השוויצרית, תהווה אף היא פלטפורמה חשובה לביו-גנריקה.
בנוגע לרכישה נוספת אפשרית אומרת רייטר כי "לאחרונה, עקב המצב הכלכלי בעולם, שוק המיזוגים והרכישות בעולם הפארמה גועש. שמה של טבע עלה לא אחת ברכישה אפשרית של רציופארם הגרמנית ואקטביס האיסלנדית שבעליהן נקלעו לקשיי נזילות. גם שמן של ווטסון, סטאדה וחברת המקור אלן עלה כמועמדות למכירה/מיזוג".
"טבע פיזרה את העננה בתחילת 2009 כשהודיעה כי בכוונתה להתמקד בהטמעת בר ולא צפויה רכישה משמעותית בטווח הקצר. הגיוני. נזכיר כי טבע לקחה על עצמה את החוב של באר (1.9 מיליארד דולר) וכן הלוואת גישור (1.75 מיליארד דולר). נכון שטבע היא חברה תזרימית, ולאחר השלמת המיזוג עם בר היא צפויה להשאר עם יתרות מזומנים של יותר ממיליארד דולר, אך רכישה נוספת, זמן קצר לאחר השלמת בר, עלולה להכביד על מאזני החברה".
הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
מצרים חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.
פרמיית הסיכון ירדה ואיך סיום המלחמה ישפיע על הריבית?
שוקי האג"ח מתמחרים ריבית של 3.5%-3.75% עוד שנה
CDS פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בחוזי הביטוח נגד חדלות פירעון (CDS) לחמש שנים, ירדה לעומת הרמה שלפני הסכם סיום המלחמה והחזרת החטופים, אבל דווקא לא בשיעור משמעותי. היא עומדת על כ-74 נקודות והיתה לפני כשבוע 76-77 נקודות. הפרמיה ירדה מאז יוני אז היתה המלחמה עם איראן בכ-33%, אז היא היתה מעל 100 והיא ירדה בשנה קרוב ל-50%, אך היא מעל הפרמיה לפני המלחמה אז היא היתה באזור 55-57 נקודות.
חוזי ה-CDS משמשים כמכשיר פיננסי המאפשר לרוכשים להתגונן מפני חדלות פירעון של המדינה. ככל שפרמיית ה-CDS גבוהה יותר, כך השוק מעריך את הסיכון כגבוה יותר. הירידה הנוכחית משקפת אמון מחודש של המשקיעים בעקבות ההתפתחות המדינית-ביטחונית, כאשר התפיסה היא שהסיכונים הנובעים מהלחימה פחתו.
השפעות על שוקי האג"ח והריבית
הירידה בפרמיית הסיכון משפיעה ישירות על עלויות המימון של הממשלה. גיוס חוב חדש באג"ח ממשלתיות צפוי להיות זול יותר, מה שיאפשר לממשלה להקל על הלחץ התקציבי. אג"ח ישראליות לטווחים בינוניים וארוכים מגיבות בעליות, כאשר המשקיעים מוכנים לרכוש אותן במחירים גבוהים יותר. אג"ח שקלית ל-10 שנים נסחרת בתשואה של כ-3.96%, ירידה משמעותית מרמת התשואות שנרשמו בתחילת החודש סביב 4.14%, ובהשוואה לרמות של כ-5% בפברואר 2024 בעיצומה של ההסלמה.
כשבוחנים את שוק האג"ח הממשלתי השקלי מקבלים שהוא מבטא ירידת ריבית משמעותית בטווח של השנה הקרובה. הנגיד אומנם מחזיק את הריבית על 4.5%, אבל המחירים בשוק מבטאים ירידה מהירה, כבר בנובמבר ולמעשה בכל מפגש של הבנק המרכזי, כשעוד שנה הריבית תרד ל-3.5%-3.75%.
