גילי כהן: "התל בונד 20 זה 'מכירה' מבחינתי, ישיבה על הגדר תוכיח את עצמה"
נגיד הבנק המרכזי בישראל, הפרופ' סטנלי פישר הוריד אתמול את הריבית לרמת שפל היסטורי (1% בלבד) וכותרות העיתונים דיברו הבוקר על חוסר הכדאיות של ההשקעה בפקדונות בבנקים והכוונה היא לפק"מ, מק"מ וכדומה.
גילי כהן, סמנכ"ל ההשקעות של אקסלנס ,התייחס בשיחה עם Bizportal לאפשרויות ההשקעה העומדות כעת בפני המשקיע הממוצע. "למרות הדיבורים על חוסר הכדאיות של ההשקעה בפקדונות על רקע הריבית האפסית, אני חושב שעכשיו זה דווקא הזמן להעביר את הכסף אל אותם אפיקים שנראים כרגע לא אטרקטיבים. יש לנו בערך עוד חודש עד לפרסום תוכנית ההנפקות הממשליות וזה אומר שחלון ההזדמנויות בשחרים הארוכים הולך ומצטמצם, עכשיו זה הזמן להסיט את הכסף ממש למזומן".
לדבריו של כהן, "יש עדיין סיכוי לירידת תשואה בשחרים הארוכים אבל בתקופה הקרובה הישיבה על הגדר דווקא היא זו שתוכיח את עצמה ואני מדבר על מזומן, הסיכון כרגע הוא גדול מידי".
למשקיעים היותר מבינים ומתוחכמים, אומר כהן, כי "אם לחפש הזדמנויות, זה בשוק האג"ח הקונצרני ודווקא לא באג"חים הבטוחים והמדורגים גבוה. ה'תל בונד 20' הוא מבחינתי בהמלצת מכירה, הוא ממש לא מעניין. אני הייתי מתרכז באגחים שבדירוגים A ל-AA מינוס וכמובן שצריך לדעת לאתר את הניירות הנכונים".
זאביק האוזלמן: "להשקיע באפיק הקוצרני צמוד המדד של חברות תזרימיות"
זאביק האוזלמן, מנהל השקעות ראשי בחברת ניהול התיקים של ישיר בית השקעות מציין בשיחה עם Bizportal את אפיקי ההשקעה הכדאיים בתקופה הנוכחית: "אני חושב שאיגרות חוב קונצרניות הן בהחלט הזדמנות. אין ספק שתהיה הבחנה בין איגרות חוב קונצרניות טובות לאיגרות חוב פחות טובות. יש חברות טובות שיחזרו את הכסף, לדוגמא: נייר חדרה, קבוצת אי. די. בי הבנקים וחברות הסלולר".
"המרווח של איגרות חוב אלה מול האפיק הממשלתי הוא יחסית גבוה ולכן הן מהוות אלטרנטיבה טובה. במרווחים שיש היום עדיין כדאי לקנות את איגרת החוב של החברה על פני המנייה, ברוב המקרים. הדגש שלנו הוא על חברות מבוססות ותזרימיות".
האוזלמן מתייחס גם לאפיק הממשלתי: " אפשר לראות שבאיגרות החוב הממשלתיות-שקליות, עומד המרווח בין האיגרת הקצרה ביותר לארוכה ביותר על מעל 4%, לדעתנו המרווח הזה הוא מאוד גבוה ולא יכול להתקיים לאורך זמן".
"מכיוון שזה לא הגיוני, אנחנו ציפינו עד עתה שהתשואות יירדו, אבל זה לא קורה בפועל שהתשואות הארוכות יורדות בצורה חדה, ופועל יוצא מכך מצמצמות את המרווח בין האפיק הקצר לארוך, יש כאן משהו מעבר. יש עוד דבר שקורה ומגביל את המרווח. ההסבר הראשון למרווח הגבוה הוא שכולם מתכוננים ליום שאחרי. כולם יודעים שמרווח התמרון של בנק ישראל נמוך מאוד, ולכן מקווים שהתשואות של איגרות החוב הממשלתיות לטווח קצר יעלו".
האוזלמן מעלה אפשרות נוספת לגודל המרווח: "הסבר שני, שלא סותר את ההסבר הראשון הוא שצפוי השנה גירעון מאוד גדול. הממשלה לא תעמוד ביעד הגירעון שהציבה לעצמה, בין 1% ל-3%, כאשר השנה החליטה הממשלה להוריד את היעד השנה ל-1%. האופטימיים מדברים על 4% והפסימיים מדברים על גירעון של 8%. בנק ישראל מצפה שהגירעון יהיה 4%. בנק ישראל יודע שהממשלה לא תעמוד ביעד הגירעון הוא מפרסם תחזית שהממשלה לא תעמוד ביעד. גופים לא ממשלתיים מדברים על גירעון הרבה יותר גבוה".
"בנושא תחזיות האינפלציה ל-2009, השונות בין תחזיות האינפלציה היא מאוד מאוד גבוהה. יש כאלה שמדברים על אינפלציה חיובית ויש כאלה שמדברים אינפלציה שלילית. חוסר האחידות בין התחזיות מסביר את האנומליה שקיימת בעקומי התשואה."
בשורה התחתונה אומר האוזלמן שמבחינת הצמודים, לא כדאי להשקיע באיגרות חוב ממשלתיות צמודות מדד קצרות. "הסיבה היא שאנחנו חושבים שהאינפלציה בחודשים הקרובים תהיה נמוכה מאוד (מחלקת המחקר בישיר בית השקעות צופה אינפלציה שלילית ב-2009 של כ-0.5%). מה שהשפיע על המדד עד עתה הוא שמחירי הדיור לא ירדו. לוקח זמן עד שמחירי הדיור מתחילים לרדת. כאשר מחירים הדיור יירדו, המדדים יהיו מאוד שליליים".
בהמשך לכך, מציין מנהל ההשקעות הראשי בחברת ניהול התיקים של ישיר בית השקעות: "אנחנו חושבים שאנחנו מתקרבים לנקודה שמנהלי השקעות לא רגילים אליה. אנחנו מתקרבים לנקודה שבה לא יהיה כדאי להאריך את המח"מ בתיק ולא לקצר אותו, אלא לשבת על מזומן. וזאת כדי להימנע מהפסדי הון".
