גילי כהן: "התל בונד 20 זה 'מכירה' מבחינתי, ישיבה על הגדר תוכיח את עצמה"
נגיד הבנק המרכזי בישראל, הפרופ' סטנלי פישר הוריד אתמול את הריבית לרמת שפל היסטורי (1% בלבד) וכותרות העיתונים דיברו הבוקר על חוסר הכדאיות של ההשקעה בפקדונות בבנקים והכוונה היא לפק"מ, מק"מ וכדומה. גילי כהן, סמנכ"ל ההשקעות של אקסלנס ,התייחס בשיחה עם Bizportal לאפשרויות ההשקעה העומדות כעת בפני המשקיע הממוצע. "למרות הדיבורים על חוסר הכדאיות של ההשקעה בפקדונות על רקע הריבית האפסית, אני חושב שעכשיו זה דווקא הזמן להעביר את הכסף אל אותם אפיקים שנראים כרגע לא אטרקטיבים. יש לנו בערך עוד חודש עד לפרסום תוכנית ההנפקות הממשליות וזה אומר שחלון ההזדמנויות בשחרים הארוכים הולך ומצטמצם, עכשיו זה הזמן להסיט את הכסף ממש למזומן". לדבריו של כהן, "יש עדיין סיכוי לירידת תשואה בשחרים הארוכים אבל בתקופה הקרובה הישיבה על הגדר דווקא היא זו שתוכיח את עצמה ואני מדבר על מזומן, הסיכון כרגע הוא גדול מידי". למשקיעים היותר מבינים ומתוחכמים, אומר כהן, כי "אם לחפש הזדמנויות, זה בשוק האג"ח הקונצרני ודווקא לא באג"חים הבטוחים והמדורגים גבוה. ה'תל בונד 20' הוא מבחינתי בהמלצת מכירה, הוא ממש לא מעניין. אני הייתי מתרכז באגחים שבדירוגים A ל-AA מינוס וכמובן שצריך לדעת לאתר את הניירות הנכונים". זאביק האוזלמן: "להשקיע באפיק הקוצרני צמוד המדד של חברות תזרימיות" זאביק האוזלמן, מנהל השקעות ראשי בחברת ניהול התיקים של ישיר בית השקעות מציין בשיחה עם Bizportal את אפיקי ההשקעה הכדאיים בתקופה הנוכחית: "אני חושב שאיגרות חוב קונצרניות הן בהחלט הזדמנות. אין ספק שתהיה הבחנה בין איגרות חוב קונצרניות טובות לאיגרות חוב פחות טובות. יש חברות טובות שיחזרו את הכסף, לדוגמא: נייר חדרה, קבוצת אי. די. בי הבנקים וחברות הסלולר". "המרווח של איגרות חוב אלה מול האפיק הממשלתי הוא יחסית גבוה ולכן הן מהוות אלטרנטיבה טובה. במרווחים שיש היום עדיין כדאי לקנות את איגרת החוב של החברה על פני המנייה, ברוב המקרים. הדגש שלנו הוא על חברות מבוססות ותזרימיות". האוזלמן מתייחס גם לאפיק הממשלתי: " אפשר לראות שבאיגרות החוב הממשלתיות-שקליות, עומד המרווח בין האיגרת הקצרה ביותר לארוכה ביותר על מעל 4%, לדעתנו המרווח הזה הוא מאוד גבוה ולא יכול להתקיים לאורך זמן". "מכיוון שזה לא הגיוני, אנחנו ציפינו עד עתה שהתשואות יירדו, אבל זה לא קורה בפועל שהתשואות הארוכות יורדות בצורה חדה, ופועל יוצא מכך מצמצמות את המרווח בין האפיק הקצר לארוך, יש כאן משהו מעבר. יש עוד דבר שקורה ומגביל את המרווח. ההסבר הראשון למרווח הגבוה הוא שכולם מתכוננים ליום שאחרי. כולם יודעים שמרווח התמרון של בנק ישראל נמוך מאוד, ולכן מקווים שהתשואות של איגרות החוב הממשלתיות לטווח קצר יעלו". האוזלמן מעלה אפשרות נוספת לגודל המרווח: "הסבר שני, שלא סותר את ההסבר הראשון הוא שצפוי השנה גירעון מאוד גדול. הממשלה לא תעמוד ביעד הגירעון שהציבה לעצמה, בין 1% ל-3%, כאשר השנה החליטה הממשלה להוריד את היעד השנה ל-1%. האופטימיים מדברים על 4% והפסימיים מדברים על גירעון של 8%. בנק ישראל מצפה שהגירעון יהיה 4%. בנק ישראל יודע שהממשלה לא תעמוד ביעד הגירעון הוא מפרסם תחזית שהממשלה לא תעמוד ביעד. גופים לא ממשלתיים מדברים על גירעון הרבה יותר גבוה". "בנושא תחזיות האינפלציה ל-2009, השונות בין תחזיות האינפלציה היא מאוד מאוד גבוהה. יש כאלה שמדברים על אינפלציה חיובית ויש כאלה שמדברים אינפלציה שלילית. חוסר האחידות בין התחזיות מסביר את האנומליה שקיימת בעקומי התשואה." בשורה התחתונה אומר האוזלמן שמבחינת הצמודים, לא כדאי להשקיע באיגרות חוב ממשלתיות צמודות מדד קצרות. "הסיבה היא שאנחנו חושבים שהאינפלציה בחודשים הקרובים תהיה נמוכה מאוד (מחלקת המחקר בישיר בית השקעות צופה אינפלציה שלילית ב-2009 של כ-0.5%). מה שהשפיע על המדד עד עתה הוא שמחירי הדיור לא ירדו. לוקח זמן עד שמחירי הדיור מתחילים לרדת. כאשר מחירים הדיור יירדו, המדדים יהיו מאוד שליליים". בהמשך לכך, מציין מנהל ההשקעות הראשי בחברת ניהול התיקים של ישיר בית השקעות: "אנחנו חושבים שאנחנו מתקרבים לנקודה שמנהלי השקעות לא רגילים אליה. אנחנו מתקרבים לנקודה שבה לא יהיה כדאי להאריך את המח"מ בתיק ולא לקצר אותו, אלא לשבת על מזומן. וזאת כדי להימנע מהפסדי הון".
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
בנק פיקדון (דאלי)ככה תקבלו ריבית טובה יותר בפיקדונות - מקרה מהשטח
"רציתי להפקיד בפיקדון לשנה - הציעו לי 2.7%; אמרתי שאני עוזב, קיבלתי 4.25%" - מקרה אמיתי שקרה בבנק הבינלאומי
הריבית התעריפית על הפיקדונות נמוכה. אם אתם מפקידים בפיקדון בלי להתמקח תקבלו את הריבית הנמוכה הזו. אם אתם תתמקחו תקבלו יותר. אם תאיימו לעזוב את הבנק, כי הריבית לא מספקת אתכם, ייתנו לכם לרוב יותר. ההמלצה הברורה היא להתמקח על הריבית ולזכור שהריבית תלויה באיזה סוג של לקוח אתם. אם אתם מכניסים שכר גבוה, יש לכם תנועה בחשבון, אתם יכולים להשיג ריבית ברף הגבוה. אם אין לכם כמעט כלום בחשבון ואין פעילות, אל תאיימו יותר מדי - אתם לא באמת נחוצים לבנק.
וזה עובד. הנה מקרה ספציפי שהגיע למערכת ביזפורטל, כשמדי יום יש כנראה עשרות ואפילו מאות מקרים דומים. "רציתי להפקיד בפיקדון לשנה סכום של 40 אלף שקל. הציעו לי 2.7%", מספר לנו קורא באתר, אמרתי - "איך זה יכול להיות , אני יודע שמקבלים בבנקים אחרים מעל 4% ואפילו 4.5%. אמרתי שאני עוזב. אני כבר 8 שנים בבנק, לקוח טוב, עם משכורת, עם תנועה בחשבון, תיק ניירות ערך, משכנתא. למה אני צריך לריב על ריבית לפיקדון?"
"ואז הפקיד בבנק אמר לי - 'אני יכול לבדוק, אני אנסה להשיג יותר'".
"למחרת הוא חזר אליי עם ריבית של 4.25% - '"בדקנו בשבילך הטבות מיוחדות, סידרתי לך ריבית של 4.25% ואם תפקיד 100 אלף אני יכול לתת לך אפילו יותר"'.
המקרה הזה היה בבנק הבינלאומי, אבל בכל הבנקים זה קורה. אם לא מתמקחים מקבלים את הריבית הנמוכה ביותר שהבנק יכול לתת. בשבוע שעבר בדקנו כמה ריבית אתם מקבלים בפועל - פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה. חשוב להדגיש - הבנקים מציעים ריבית תעריפית שהיא נמוכה, לצד הנתונים הידועים על ריבית תעריפית, יש את הנתונים בפועל מבנק ישראל שתקפים לחודש שעבר. הם מספקים לכם מידע על הבנקים ההוגנים-הטובים לעומת אלו שלא. אבל הם לא מספקים לכם מידע על הריבית שתקבלו עכשיו.
- הקרנות הכספיות מעלות דמי ניהול: איך זה משפיע עליכם? והאם הן עדיין עדיפות על פיקדונות?
- השינוי בתוכנית "חיסכון לכל ילד": איך יושפעו החסכונות של ילדכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ולכן, כדי לקבל תמונה מלאה, אתם צריכים עוד שני פרמטרים חשובים. אתם צריכים לדעת איפה אתם ביחס לממוצע. האם אתם לקוחות חזקים טובים שיכולים לקבל ברף הגבוה או דווקא הפוך. שנית, אתם צריכים להבין ולהכיר את הטווח - מה הריבית שאפשר לקבל. אז נכון להיום הטווח הוא דומה למה שהיה ביולי. 4.3%-4.5 זה המקסימום שתוכלו לקבל תחת תנאים סבירים. אם למשל תהיו מוכנים לעביר חשבון בנק וכו', תקבלו אפילו 5%, לא בטוח שזה שווה את המעבר, כל אחד והחשבון שלו
