אנרגיה ירוקה: איך משקיעים והאם זה רווחי?

מורן נחשוני נותן דוגמאות לאנרגיה אלטרנטיבית ומסביר כיצד משקיעים בתחום?
מורן נחשוני | (1)

למרות שכבר רבות נאמר ונכתב על הנושא, תחום האנרגיה האלטרנטיבית הוא תחום שחשוב להבין בו. הערכת המוצא היא שמחירי הנפט בעולם בשיא כל הזמנים, ושעתודות המשאב ביקר לא עומדות לגדול. מצד שני, תשומת הלב שהולכת וגוברת לסוגיות אקולוגיות, ולהשפעת האדם על הסביבה, תומכת בפיתוח של אנרגיה שאינה מזהמת את הסביבה. סובסידיות ממשלתיות, שוק אוהד ומחירים גבוהים של נפט נותנים רוח גבית לתעשיית האנרגיה החלופית, מה שמביא את מחירי המניות העוסקות בתחום – להתרומם.

אם כן, מהי אנרגיה חלופית? שיטות הפקת האנרגיה הקונבנציונאליות – נפט, פחם, מזוט – הולכות ומאבדות את האטרקטיביות שלהן. מאגרי הנפט שנותרו בעולם הינם עמוקים יותר ומסובכים יותר לגישה. העתודות הולכות ומצטמצמות. אנרגיה חלופית היא בעצם אנרגיה שלא מפיקים באמצעים אלו. התחום הוא די רחב – אנרגיה סולארית, רוח, דלקים ביולוגיים, גלי ים ועוד. כיום שיטות הפקת האנרגיה החלופית יקרות, אך מחיר הנפט הגבוה, הנזק הסביבתי הנגרם משימוש בו (אפקט החממה, החור באוזון, מחלות בדרכי נשימה ועוד) גובה את הנזק הכלכלי גם כן. חברות הביטוח סובלות קשות מהפסדים עקב מפגעי טבע שהתרחשו בשנים האחרונות. חברת ביטוח המשנה "סוויס רה" העריכה כי היקף התביעות לחברות הביטוח עקב אסונות טבע יסתכם ב-35 מיליארד דולר ב-2007. אמת היא שאסונות טבע היו פה מאז ומעולם, אך כיום ברור כי אפקט החממה גורם להקצנה במזג האוויר.

זה נחמד להיות ירוק.... האם זה גם רווחי? ובכן, מספיק להסתכל על מאבקי השליטה בחברת אורמת הישראלית. אורמת עוסקת בהפקת אנרגיה ממקורות גיאותרמיים – הרי געש למשל. אורמת בונה תחנות כוח ומפיקה חשמל, בדרך כלל בחוזים ארוכי טווח. בנוסף לפעילות זו, מחזיקה אורמת חלק מחברת אופטיקנדה, העוסקת בהפקת נפט מחולות מיוחדים בקנדה. בשבועות האחרונים הגיעה מניית אורמת לשיאים חדשים על אף חולשת השווקים על רקע איסוף מניות מסיבי של חברת גזית. לא חסרות דוגמאות נוספות ברחבי העולם לביקושים הגדולים למניות האנרגיה הירוקה. בשנה האחרונה שברה מניית אורמת את רמת שיא כל הזמנים שלה, והציגה תשואת יתר של 8% על פני מדד ת"א 100.

דוגמאות לאנרגיה אלטרנטיבית:

אנרגיה גיאותרמית: אנרגיה המופקת ממקורות חום בתוך כדור הארץ. בקרבת אזורים פעילים גיאולוגית או בקרבת הרי געש ישנן "נקודות חמות". כאשר מים עוברים בקרבת נקודות אלו הם מתחממים, מה שמאפשר לנצל את החום להפקת אנרגיה.

אנרגיה סולארית: תאים פוטו-וולטאיים (כמו אלו של דודי שמש) מאפשרים להפוך את אור השמש לחשמל. הבעייתיות בתחום זה היא היעילות הנמוכה יחסית של הפיכת האור לחשמל (מושג שנקרא "נצילות"). כך שעל מנת להפיק כמות גדולה של חשמל יש צורך בשטח גדול מאוד לקליטת קרני השמש. ישנן חברות רבות כיום שעיסוקן הוא מחקר ופיתוח של תאים פוטו-וולטאיים בעלי נצילות גבוהה יותר בעלויות נמוכות.

אנרגיית רוח: משבי רוח חזקים יכולים להפעיל שבשבות ענק ובכך לייצר מתח חשמלי. דוגמה לחוות רוח כזו ניתן לראות בארץ ברמת הגולן. חוות רוח הולכות ומוקמות ברחבי העולם, בייחוד ברחבי מדינות האיחוד האירופאי עקב תמריצים רבים של הממשל לעידוד אנרגיה נקייה. אנרגיית רוח נחשבת לנקייה ופשוטה יחסית להפקה. כל מה שצריך זה שטח עם משטר רוחות חזק וקבוע, בו ניתן לנצל רוחות אלו להפקת האנרגיה.

אנרגיה הידרו-אלקטרית: גם את זרימת המים ניתן להפוך לאנרגיה. כבר שנים רבות שמשתמשים בזרימת מי נהרות להפקת אנרגיה. בארץ קיימת תחנת כוח כזו בנהר הירדן סמוך לכפר הנשיא. חידוש נוסף בתחום הוא הפקת אנרגיה מתנועת גלי הים. זוהי טכנולוגיה שנמצאת בחיתוליה וייקח זמן בטרם ניתן יהיה להשתמש בה להפקה מסחרית של אנרגיה.

דלק ביולוגי: בשנים האחרונות החלו להפיק אתאנול, שהוא סוג של אלכוהול שניתן להשתמש בו לשריפה והפקת אנרגיה. את האתאנול ניתן להפיק מגידולים כמו קנה סוכר או תירס. כיום חלק גדול מהמכוניות בברזיל מונעות בדלק ביולוגי. חלק הולך וגדל מגידולי התירס בעולם מופנה לייצור דלק, מה שהביא למחסור בסחורה זו ולעלייה במחירים. ייצור דלק ביולוגי מצריך שימוש שטחים גדולים לגידול התירס והוא נחשב כלכלי רק במדינות בהן ישנם שטחים נרחבים ושפע של מים (כמו ארה"ב או ברזיל).

כיצד משקיעים בתחום האנרגיה הירוקה?

בתחום האנרגיה הירוקה ניתן להשקיע במגוון אפיקים: לרכוש קרנות נאמנות, תעודות סל בארץ ובחו"ל או לרכוש מניות של חברות העוסקות בתחום.

קרנות נאמנות: קרנות כמו "אלטשולר הקרן הירוקה", אקסלנס-נשואה אנרגיה אלטרנטיבית, פריזמה אנרגיה חלופית, מיטב אנרגיה ירוקה ואחרות. קרנות אלו השיגו תשואה נאה של 20-30% בשנה האחרונה, ואם נתחשב בכך שהדולר הציג ירידה חדה בשנה האחרונה מול השקל, נקבל שהמניות המוחזקות בקרנות אלו עלו אף יותר.

תעודות סל: בארץ ניתן לרכוש את תעודת הסל מבית מבט. תעודת הסל עוקבת אחר מדד ה-ECO (WilderHill Clean Energy Portfolio). על מדד זה נסחרת גם תעודת סל בחו"ל בשם PBW. בשנה האחרונה הציגה תעודת הסל עליה של 30%, שיעור כפול מזו של מדד ה-S&P500. במדד זה כלולות חברות בין-לאומיות העוסקות באנרגיה אלטרנטיבית. ביניהן ניתן למנות את: SunPower Corp, Echelon Corp ואפילו נציגה ישראלית - Ormat Technologies.

מניות של חברות בתחום: אורמת הישראלית היא רק דוגמה אחת לחברה העוסקת בתחום. נבירה באחזקות של תעודות סל וקרנות נאמנות העוסקות בתחום יגלו מספר גדול של חברות אנרגיה ירוקה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יוסי אינהורן 06/08/2016 14:33
    הגב לתגובה זו
    מחפש משקיע / משקיעים לפיתוח מקור אנרגיה חדש מהחוםהאגור באטמוספרה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.