כל כך הרבה מילים נשפכו על המשבר הנוכחי שנראה שכל מילה עשויה להיות מיותרת. ובכל זאת, בחלוף חודש, ראיתי לנכון לעשות סיכום זמני לאחת התקופות היותר מורכבות בבורסה בשנים האחרונות ולצייד את המשקיעים במספר תובנות.

ב-19 ליולי התעוררו המשקיעים למציאות חדשה, השאלה הרווחת הייתה "תיקון או מפולת?" אבל הציבור הצביע ברגליים והחל לצאת מהבורסה. נוח היה לתקשורת לצייר את התנהלות המשבר בארץ כפאניקה מוחלטת של משקיעים חסרי ניסיון ושל בורסה חסרת בשלות אבל הדברים לא היו שונים בהרבה גם באירופה, יפן או ארה"ב, שם ראינו ירידות יומיות 2%-5% בדומה לאלו שנרשמו בארץ, כשצריך לזכור שבהיותינו "שוק מתעורר" היגיוני שנחטוף יותר. נוח היה גם לפרשנים להגיד בתחילת המשבר כי "הכי טוב זה לא לעשות כלום". אז מי שלא עשה כלום, כנראה שמצוי כעת בשיאו של משבר, עם חשיפה מלאה למניות (כך כולם היו עד לפני חודש) ובמצב של חרדה מתמדת. בארה"ב כולם ברחו מהמניות לאג"ח ואילו בארץ כולם ברחו למזומן וכך נראה, כי המצב הוא שמיליוני שקלים יושבים כעת בחשבונות העו"ש, בהמתנה דרוכה.

הכסף הקל

5 שנים של עליות הרגילו את המשקיעים בארץ לכסף קל וזה מצב פסיכולוגי שלא נעלם ביום אחד. מדהים לראות איך יום אחד של עליות מייצר גל אופטימיות כאילו המשבר מאחורינו אבל יום אחד לאחר מכן צונחים המדדים בוול סטריט ושוב נראה שהמפולת כאן. בינתיים היו לנו שלושה גלים שכאלו ובכל פעם, גל הירידות שאחריו הביא את המחירים לרמת שפל חדשה. אז מה עושים?

דבר אחד צריך להבין, למרות ששיעור הירידה במשבר הנוכחי אינו גדול משיעור הירידה של התיקון במשבר של אפריל 2006 או פברואר 2007, ישנן מספר נורות אדומות בוהקות. ראשית, כמו במלחמה כך גם בבורסה, ככל שאתה יותר רחוק מקווי האספקה כך אתה יותר חשוף ופגיע, גם בבורסה, ככל שאתה מתרחק מתחילת מהלך העליות (2003) כך אתה הופך לפגיע יותר וחשוף יותר. הירידות האחרונות הותירו חללים פיננסים רבים ואלו, לא רוצים לנסות את מזלם בשנית. רוב האנשים בבורסה נותרו עם רווחים נאים משנים של עליות ולא מוכנים לסכן אותם. במילים אחרות - המשקיע הממוצע הפך מחמדן לשונא סיכון. אם לפני חודש משקיעים היו מרחיקים לכת עד למניות השורה השלישית בכדי להשיג תשואה טובה וכל הודעה חיובית של מניית יתר הייתה מקפיצה אותה לשמיים, היום זה כבר לא קורה. החמדנות נגמרה, שונאי הסיכון שולטים. מחזורי המסחר הדלים בשבועות האחרונים, גם הם מעידים על כך שהכסף שיצא, מסרב להיכנס חזרה.

מי בכל זאת מרוויח או ירוויח מהמצב?

שני סוגים של משקיעים יכולים לעשות סיבוב על המשבר הזה, והם דווקא אלו ששונים כל כך האחד מהשני. מחד אלו המשקיעים לטווח הארוך ומאידך, העוסקים במסחר יומי. התנודתיות הגדולה בבורסה, כאשר המדדים עוברים מעליה של 1% לירידה של 1% בתוך מספר שעות מאפשרת לזריזים (וחסרי העבודה) שבינינו לנצל את השינויים. ממש החלום הרטוב של סוחר יומי, כמעט ולא עובר יום של מדד עומד. הכל מגיע מארה"ב ומי שרואה את זה ראשון, מגיב ראשון וגורף רווח. מאחר ול-99% מהאוכלוסיה אין אפשרות או יכולת לעסוק בסוג כזה של מסחר, לא ארחיב בעניין זה ואפנה מייד לסוג השני.

היום זה הזדמנות ומחר הזדמנות אפילו טובה יותר

לאחר חודש של משבר, המניות היום נסחרות במכפילים אטרקטיבים וממש במחירי "הזדמנות", השאלה הגדולה היא האם בעוד חודש (או שנה) זאת לא תהיה הזדמנות אפילו יותר טובה?

נורה אדומה נוספת - ההתערבות האגרביסית של הבנקים המרכזיים ובעיקר הפד האמריקני היא סיבה לדאגה. ההתערבות האגרסיבית של הפד בשבועות האחרונים מוכיחה שהמשבר הזה הוא משהו ממשי. לא נגיד שמרני ומרובע, כמו בן ברננקי היה מוריד את ריבית הניכיון ומזרים מיליארדים למשק אם המצב לא היה מספיק גרוע. מדובר באותו הנגיד שנתן לכלכלה לגרד את המיתון על רקע חולשת הנדל"ן מבלי לעשות אפילו סימנים של התערבות. המהלכים של הפד מבהירים שהמשבר הוא אמיתי וכנראה שלא יעלם במהירות שהגיע.

אומנם החברות (בארץ ובארה"ב) נסחרות במחירים אטרקטיבים ואף אחד לא מדבר על בועה אבל על הנחה אחת אין עוררין, הבורסה מתנהלת במחזוריות, אחרי 5 שנים של עליות, יבואו גם הירידות. אז אולי זה לא יהיה 5 אלא 6 שנים. אולי המשבר הזה יחלוף והמדדים יתחילו לטפס. אבל הריביות בעולם כבר החלו בתנועה מעלה (גם אם צפויה הורדת ריבית בארה"ב על רקע המצב) וזה השלב הראשון בסיומו של המחזור הנוכחי, או במילים אחרות - תקופת הירידות כבר נראית לעין.

ה-18 לספטמבר הוא תאריך היעד הבא, העולם ממתין לראות אם ברננקי יבוא לעזרת הכלכלה, יוריד את הריבית וישחרר הרבה מאוד אוויר לכלכלה האמריקנית. הדבר יעזור כמובן ללווי המשכנתאות ובכך גם לשוק הנדל"ן. אבל עד אז עשויות לצוץ חברות נוספות שידווחו על היקף ההפסדים כתוצאה מהמשבר או קריסות ופיטורי עובדים. כך שהדרך אל האושר עשויה להיות רצופת מהמורות.

אז מה עושים עם הכסף? מספר עצות

שם המשחק, עכשיו יותר מתמיד, הוא "לטווח הארוך". כל מי שמנסה להעריך את תחילתו של גל עליות נוסף בבורסה, סופו להפסיד כסף. "לטווח הארוך אני אופטימי" זו המנטרה הצינית של מנהלי ההשקעות, אני הייתי מתייחס אליה ברצינות. כמו שציינתי, המצב לא נראה טוב ולכן עצה מספר 1 - בעלי לב חלש וחסרי יכולת לראות הפסדים, אסורה עליהם הכניסה לבורסה בתקופה הנוכחית. עצה מספר 2 - מי שישב עם כסף בחוץ או הוציא את כספו לאחר פרוץ המשבר וחושב להיכנס חזרה בכדי שלא לפספס את התחדשות העליות, מוטב שיעשה זאת בצורה הדרגתית ולעולם לא להגיע חזרה לחשיפה מלאה בתוך תקופה של חוסר וודאות.