צרכנות בעידן החדש - אסטרטגיה וקריאטיב זה שם המשחק
מגמה מעניינת מאפיינת לאחרונה את הצרכן הישראלי, כולם ובצדק אוהבים לבדוק ולהשוות מחירים בטרם הם מבצעים רכישה. מאחר והעידן החדש הוא אינטרנטי ומהיר קל לבדוק ולהשוות בלחיצת כפתור ולכן התחרות הולכת וגדלה הן למוצר קטן והן לגדול. נגישות המידע מחייבת את היצרנים או היבואנים להתחרות על לב הצרכן מכל הבחינות הן מבחינת מחירים, הן מבחינת איכות ובעיקר מבחינת איכות וכמות חשיפה.
התפתחותו של הצרכן מחייבת את היצרנים להיות סופר קריאייטיבים באופן "הגשת המוצר". הצורך ההכרחי בבידול תופס את מקומו ולכן יחסי ציבור היום יותר מפעם חיוניים עבור מוצרי הצריכה. לעומת שנים קודמות בהן הטלוויזיה היוותה כמשפיע עיקר בתחום הצרכנות, היום הצרכנים יותר סקפטיים וניתן לשמוע לא פעם את המשפט "נו באמת, אתה מאמין לפרסומות?"
כן, כל אחד יכול לפרסם אם יש לו כסף, זה לא אומר שהוא טוב והצרכן מבין זאת ומחפש נתונים נוספים לגבי המוצר מעבר לפרסומת צבעונית בפריים טיים.
כשהתחרות גוברת, מתבקש סיעור מוחות מבריק אשר מקצוענות היא אבן הדרך ליצירתו וכשמשולבים מקצוענות ויצירתיות - ההצלחה מובטחת.
לכל מוצר יש את קהל המטרה שלו ולכל קהל מטרה ישנה המדיה המתקשרת איתו. מאחר ומוצרי צריכה אינם אנשים היכולים "למכור" את עצמם נדרשת מקצוענות בתכנון החשיפה. בבאונו לצאת בקמפיין יחסי ציבור למוצר צריכה יש להתייחס למספר פרמטרים הכרחיים אשר מספקים "מפה" להתוויית תכנית העבודה והם:
אופי המוצר - כן, גם למוצרי צריכה אופי המאפיין אותם אשר בדרך כלל נגזר מהעיצוב, קהל המטרה אליו הוא נועד ומהמסרים אותם הוא משדר. לדוגמא: על טלפון סלולארי צבעוני מיוחד לחיילים ניתן לומר שהוא בעל "אופי צעיר".
הענף אליו משתייך המוצר - ישנה התנהלות ספציפית ו"קודים" המיוחדים לענף ספציפי ולכן איכות בניית המסרים צריכה להיות בהתאם. לדוגמא: ענף האומנות מדבר ב"קודים" מסויימים אשר תנאי בסיסי לעבודה עם תחום זה הוא היכרות עימם על מנת להשתלב בו.
עונתי או לא - ישנם מוצרים ייחודיים לתקופה מסוימת ונכונים רק לה ולכן תכנון החשיפה צריך להיות בהתאם לעונה בה הוא הכי נדרש. לדוגמא: חשיפה לתנור חימום לחורף תתחיל כחודש לפני תחילת העונה בסביבות ספטמבר ותהיה בשיא בחורף עצמו. התזמון הנכון במוצרים עונתיים הוא שקובע את מידת הצלחת הקמפיין.
חד קהלי או רב קהלי - ישנם מוצרי צריכה המיועדים לקהל מטרה ספציפי, כמו משל: מוצרים לחולי סכרת, וישנם מוצרים אשר מתאימים למספר קהלים כמו: קפה נמס שמתאים לצעירים, מבוגרים, אנשי עסקים ועוד. הגדרת הקהלים מבעוד מועד מאפשרת פנייה נכונה וממוקדת אשר חוסכת זמן ואנרגיה המתבזבזים במצב של "יריות באפילה".
עיצוב - נכונה האמרה שטוענת שה"עין קונה קודם" ולכן גם בתחום הזה השכילו היצרנים להשקיע מחשבה בעיצוב המוצר אשר מייחד ומבדל אותו ממוצרים אחרים מצד אחד, ומצד שני מספק זווית נוספת לחשיפה במדורי עיצוב.
אופי החשיפה - לכל מוצר צריכה אופי החשיפה הנכונה עבורו. לעיתים נדרשת חשיפה מסיבית על מנת להחדיר מוצר חדש אל השוק ולעיתים מדובר במותג יציב שהחשיפה שלו נועדה לבסס את הנראות שלו בשוק ולכן תהיה מדודה וקבועה פחות או יותר, כלומר בין 2 ל-3 פרסומים בחודש.
תהליך המחקר ביחסי ציבור מחויב לבחון את כל הפרמטרים הללו ומכאן לצאת לדרך של חשיפה נכונה ומקצועית. תכנית עבודה תכיל אירוע השקה או לחלופין קמפיין אינטרנטי בהתאם למסרים אותם משדר המוצר ובהתאם לחזונו של היצרן. התכנית, בהיותה נגזרת משלב המחקר בדרך כלל, מסונכרנת עם ערכי המותג ולא נגזרת מהגיגיו של היועץ ולכן כאשר המחקר מקיף ומספק את כל הנתונים הנדרשים - הצלחת הקמפיין מובטחת.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
