מחקרי דעת קהל בעידן המדיום המקוון
כיום כמעט ואין בעל עסק אשר לא מבין את חשיבות סקרי דעת קהל ככלי עסקי לקבלת החלטות. יחד עם זאת השימוש ההולך וגובר שלנו באינטרנט, בעיקר כאמצעי תקשורת והעברת מידע הן במגזר הפרטי והן במגזרים הציבוריים והעסקיים, מביאים אותנו לאמוד על ההבדלים בין סקרי דעת הקהל המסורתיים לבין סקרי דעת הקהל האינטרנטיים.
מחקרים רבים מצאו, כי סקרים טלפונים התאפיינו בנטייה של המשיבים לתת תשובות המצויות בקצה החיובי של סולמות התשובה, בעוד שמשתתפי פאנל אינטרנט משתמשים יותר בכל מרחב התגובות של סקאלת התשובות המוצגות להם ועל כן תשובותיהם "נקיות" יותר. עוד נמצא, כי האינטראקציה בין המראיין למרואיין משפיעה מאוד וככל שהשאלות רבות יותר ישנה הטיה גדולה יותר לרצייה חברתית. בנוסף, חוסר ההבחנה בין אפשרויות התשובה בולט יותר בטלפון.
הטיות אחרות שנמצאו והרלוונטיות לביצוע סקרים בטלפון נובעות מעצם ביצוע הסקר על ידי מראיין היוצר אינטראקציה עם מרואיין, שיכולה להשתנות מאדם לאדם ובכך ליצור השפעה לא רצויה על התשובות. כמו כן, ישנה שליטה של המראיין על קצב הסקר היכולה ליצור לחץ למתן תשובה ללא שיקול דעת מספיק (שליפה, חוסר שונות וכד'). הטיות אלו אינן קיימות בפאנל אינטרנט שבו הפאנליסט עונה על השאלות ללא מעורבות גורם אנושי נוסף.
וותק של משיבים כחברי פאנל ומענה על סקרים רבים יכול לפעול לשני הכיוונים. מחד, נמצא במחקרים כי "ההתרגלות" של פאנליסט לסקרים באינטרנט הופכת אותו ליותר נינוח ועל כן מאפשרת מתן תשובות יותר אותנטיות, מאידך, קיימת האפשרות של הפיכת הפאנליסט ל"מקצוען" שעמדותיו שונות מאלו של פאנליסט "חובבן". כדי למנוע תופעה זו, ישנו מנגנון "צינון" אשר מאפשר לאותם פאנליסטים אשר ענו על מספר נמוך של סקרים לענות על הסקר, הרבה לפני אותם פאנליסטים אשר ענו על מספר רב של סקרים.
לסיכום, ניתן לקבוע כי תוצאות המחקר הראו שאין השפעה משמעותית למקור הדגימה (פנייה אקראית לפאנליסטים או למרואיינים טלפוניים). ההבדלים בתוצאות בין שתי השיטות נבעו מאופן איסוף המידע (טלפוני - שמיעתי, אינטרנט - חזותי) וכן מניסיון קודם של הפאנליסטים בביצוע סקרים.
להלן מספר יתרונותיו הבולטים של סקר פאנל אינטרנטי:
1. יעילות ומהירות - איסוף הנתונים מתבצע על קהל יעד שגויס מלכתחילה למטרה זו ואשר נגיש למשימה בכל עת. בכך נפתרת בעיית חוסר ההיענות שמכבידה על ניהול סקרים טלפוניים ואחרים. איסוף הנתונים מתבצע בהיקף גדול ובזמן קצר, ללא תלות בכמות הטלפונים או הסוקרים וללא מגבלת זמן או מקום.
2. מהימנות איסוף משופרת - אוכלוסיית הפאנליסטים משיבה על סקרים מתוך שיתוף פעולה ורצון חופשי. הפאנליסט עונה על השאלון כאשר הוא רואה את הטקסט וללא מגבלת זמן וחוסר התקשרות והבנה בינו לבין המראיין בטלפון. באופן זה הפאנליסט יכול להתרכז במשימה ולשפר את אמינות תשובותיו. בנוסף, מכילה המערכת מנגנוני אבטחת איכות לסינון משיבים בלתי מהימנים.
3. חיסכון בעלויות - סקרי פאנל אינטרנט מבטיחים ללקוחות חיסכון משמעותי בעלויות, מעצם ביטול הצורך בעלויות גיוס והכשרת סוקרים, הוצאות טלפון, שטחי משרד, מערכות מחשוב ייעודיות והוצאות תפעול שוטפות שהן חלק אינהרנטי מתעשיית הסקרים המסורתית. החיסכון המשמעותי ביותר בא לידי ביטוי בביצוע סקרים המיועדים לפלחי אוכלוסיה סקטוריאליים לא נגישים, אשר קשה עד בלתי אפשרי לבצעם בעלויות סבירות בשיטה המסורתית.
4. נגישות - נגישות מהירה לאוכלוסיית יעד ספציפית ולקהלים קשים להשגה כגון: סטודנטים, חיילים, דתיים, אמהות בכלל ולילדים קטנים בפרט וכו'. כמו כן ניתן לאפיין סקרים לבעלי הרגלים וסגנונות חיים מסוימים כגון מעשנים, צמחוניים, צרכני מזון אורגני, מבצעי פעילויות ספורט וכו'. כל זאת בעלות זהה לזה של סקר בעל מדגם מייצג ארצי.
5. מענה בזמנך החופשי - היכולת של הפאנליסט לענות לסקרים בזמן ובמקום שבהם הוא בוחר, כמו גם העצמאות שלו בכל התהליך והחשיפה למוצרים ותכנים חדשים, הופכת את התהליך לחוויה מהנה עבורו. התשובות המתקבלות הן טבעיות יותר והסקרים מהימנים יותר מאשר שיטות אחרות.
6. סקרי מולטימדיה - ניתן לשלב במסגרת שאלון קבצי מולטימדיה כגון: קליפ, שיר, פרסומת (וידאו / קול), תמונות ומצגות להמחשה. כך ניתן לקבל התייחסות של מספר רב של נסקרים לאלמנטים כאלה, ללא מגבלות תקציביות. כיום, קבלת משובים המתייחסים לקבצי מולטימדיה, כאמור, מתקיימים, אך בשל מגבלות תקציב רק לגבי מספר מצומצם של נשאלים.

השמיים נפתחים: דלתא חוזרת לישראל יחד עם עוד גל של חברות זרות - כל הפרטים
החברה האמריקאית מצטרפת לגל של חברות זרות שבחרו לשוב לפעול בקו לתל אביב; במקביל, גם ענקיות אירופיות ולואו-קוסט חוזרות לשוק הישראלי - תתכוננו לשלם הרבה פחות על הטיסה הבאה שלכם
אחרי חודשים ארוכים שהחברות הישראליות כמעט ושלטו בשמיים, היום אנחנו מקבלים גל של הודעות מחברות תעופה כי הן מחדשות את הקווים לישראל. דלתא איירליינס האמריקאית הודיעה על חידוש הטיסות בקו ניו יורק–תל אביב, עם הפעלה יומית רציפה באמצעות מטוסי איירבוס A330-900neo. המטוסים של דלתא יציעו ארבע מחלקות: מחלקת עסקים Delta One עם מושבים שטוחים ודלת פרטית, מחלקת Premium Select למושבים מרווחים יותר, מחלקת Comfort Plus עם תוספת מקום לרגליים, ומחלקת תיירים רגילה. מבין כולם החזרה של דלתא הכי מפתיעה כי היא הייתה מהראשונות לבטל את הקווים עם תחילת המתיחות וגם דחתה את החזרה למאי ואחר כך גם לסוף הקיץ.
עם פתיחת הקו, דלתא מצטרפת לשורת חברות אמריקאיות שכבר שבו לפעול בישראל: יונייטד חזרה ביולי עם שתי טיסות יומיות בקו ניוארק-תל אביב, ואמריקן איירליינס חזרה לפעילות סדירה במתכונת מצומצמת. גם אייר קנדה, שעיכבה את חזרתה, הודיעה על הפעלה מחודשת של הקו מטורונטו החל מה-9 באוקטובר. במקביל, ארקיע מרחיבה את פעילותה בקו ניו יורק–תל אביב עם ארבע עד חמש טיסות שבועיות, לאחר שהשיקה אותו בפברואר.
אבל לא רק צפון אמריקה חוזרת גם אירופה, אסיה והמפרץ מחדשים טיסות. אייר פראנס כבר מפעילה טיסה יומית מפריז, בריטיש איירווייס חזרה בקו מהית'רו, ו-KLM ההולנדית תחזור לפעילות סדירה בסוף ספטמבר, עם עצירת ביניים בלרנקה כדי להימנע מלינת צוותים בישראל. גם לופטהנזה, אוסטריאן, בריסל איירליינס ולוט הפולנית שבו לפעול, ו-SWISS השווייצרית תצטרף ב-25 בספטמבר. אג'יאן היוונית, אייר אירופה הספרדית ונאוס האיטלקית כבר חזרו, ובולגריה אייר חזרה לפעול בסוף יולי.
חברות רבות מהבלקן, הקווקז ואסיה המרכזית גם הן על הקו: טארום ופליי וואן הרומניות, ג’ורג’יאן איירליינס, אזרבייג'ן איירליינס, אוזבקיסטן איירליינס, אייר סמרקנד, צנטרום אייר ורד ווינגס הרוסית כולן חזרו או חוזרות לפעילות במהלך יולי-אוגוסט. גם TUS Airways הקפריסאית, Blue Bird היוונית, סייפרוס איירווייז והיי סקיי ממולדובה, חידשו את הקווים כבר בסוף יוני.
- החוזים בירידה של 0.3%; ומה קורה באסיה?
- דלתא מזנקת ב-13% לאחר שהכתה את הצפי בשורה התחתונה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהמפרץ הפרסי, פליי דובאי ואיתיחאד היו מהראשונות לשוב שתיהן חזרו לפעול בסוף יוני. גם אתיופיאן איירליינס ואייר סיישל מאפריקה כבר באוויר. מהכיוון המזרחי, היינאן הסינית מפעילה טיסות לשנגחאי ושנזן, ואייר באלטיק תחזור לפעילות סדירה ב־4 בספטמבר.

תעשייה אווירית, רפאל, אלביט מערכות - מי קיבלה יותר פרסים?
פרסם ביטחון ישראל הוענק לשישה פרויקטים-מהלכים, לרבות ביצוע ומימוש היכולות לחיסולו של נסראללה; מהם הפרויקטים ומי החברה שזכתה להכי הרבה פרסים?
פרס ביטחון ישראל הוענק בבית הנשיא במעמד נשיא המדינה, שר הביטחון, הרמטכ"ל ומנכ"ל משרד הביטחון, לצוותים של משרד הביטחון, צה"ל, המוסד, השב"כ והתעשיות הביטחוניות על פרויקטים טכנולוגיים פורצי דרך שהשפיעו באופן משמעותי על הלחימה במלחמת ׳חרבות ברזל׳.
בין הפרויקטים הזוכים: נגמ"ש האיתן, יכולות ייחודיות שהובילו לחיסולו של נסראללה, מטוסי המשימה "שביט", "עיטם" ו"אורון".
נגמ"ש האיתן: הפרס הוענק למנהלת המרכבה והרק"מ (מנת''ק) ולמנהל הרכש הביטחוני (מנה"ר) במשרד הביטחון, למחלקת אמל"ח ולבית הספר לניוד מבצעי בזרוע היבשה, לחיל הרפואה באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה ולחטיבת הנח"ל, על פיתוח ויצור "האיתן", רק"ם גלגלי 8X8 מותאם מבצעית לצרכי לוחמי החי"ר ומאפשר הפעלה במתארי לחימה רוויי איומים באופן שלא היה עד כה. נגמ"ש "האיתן" ביצע את טבילת האש הראשונה שלו בהצלחה במהלך מלחמת 'חרבות ברזל', לקח חלק משמעותי בתמרון היבשתי, אפשר את הצלתם של מאות לוחמים פצועים והשתתף בחילוצם של חטופים מעזה. "האיתן" מפיתוח משרד הביטחון משלב טכנולוגיה מתקדמת ופורצת דרך והוא תוצאה של עבודה ושיתוף פעולה ארוך שנים בפיתוח, ייצור והטמעה של משרד הביטחון, צה"ל והתעשיות הביטחוניות.
- תע"א: צמיחה בהכנסות, כמה הרוויחה החברה?
- מאסק בעסקה סיבובית? SpaceX תשקיע 2 מיליארד דולר ב-xAI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7