מחקרי דעת קהל בעידן המדיום המקוון
כיום כמעט ואין בעל עסק אשר לא מבין את חשיבות סקרי דעת קהל ככלי עסקי לקבלת החלטות. יחד עם זאת השימוש ההולך וגובר שלנו באינטרנט, בעיקר כאמצעי תקשורת והעברת מידע הן במגזר הפרטי והן במגזרים הציבוריים והעסקיים, מביאים אותנו לאמוד על ההבדלים בין סקרי דעת הקהל המסורתיים לבין סקרי דעת הקהל האינטרנטיים.
מחקרים רבים מצאו, כי סקרים טלפונים התאפיינו בנטייה של המשיבים לתת תשובות המצויות בקצה החיובי של סולמות התשובה, בעוד שמשתתפי פאנל אינטרנט משתמשים יותר בכל מרחב התגובות של סקאלת התשובות המוצגות להם ועל כן תשובותיהם "נקיות" יותר. עוד נמצא, כי האינטראקציה בין המראיין למרואיין משפיעה מאוד וככל שהשאלות רבות יותר ישנה הטיה גדולה יותר לרצייה חברתית. בנוסף, חוסר ההבחנה בין אפשרויות התשובה בולט יותר בטלפון.
הטיות אחרות שנמצאו והרלוונטיות לביצוע סקרים בטלפון נובעות מעצם ביצוע הסקר על ידי מראיין היוצר אינטראקציה עם מרואיין, שיכולה להשתנות מאדם לאדם ובכך ליצור השפעה לא רצויה על התשובות. כמו כן, ישנה שליטה של המראיין על קצב הסקר היכולה ליצור לחץ למתן תשובה ללא שיקול דעת מספיק (שליפה, חוסר שונות וכד'). הטיות אלו אינן קיימות בפאנל אינטרנט שבו הפאנליסט עונה על השאלות ללא מעורבות גורם אנושי נוסף.
וותק של משיבים כחברי פאנל ומענה על סקרים רבים יכול לפעול לשני הכיוונים. מחד, נמצא במחקרים כי "ההתרגלות" של פאנליסט לסקרים באינטרנט הופכת אותו ליותר נינוח ועל כן מאפשרת מתן תשובות יותר אותנטיות, מאידך, קיימת האפשרות של הפיכת הפאנליסט ל"מקצוען" שעמדותיו שונות מאלו של פאנליסט "חובבן". כדי למנוע תופעה זו, ישנו מנגנון "צינון" אשר מאפשר לאותם פאנליסטים אשר ענו על מספר נמוך של סקרים לענות על הסקר, הרבה לפני אותם פאנליסטים אשר ענו על מספר רב של סקרים.
לסיכום, ניתן לקבוע כי תוצאות המחקר הראו שאין השפעה משמעותית למקור הדגימה (פנייה אקראית לפאנליסטים או למרואיינים טלפוניים). ההבדלים בתוצאות בין שתי השיטות נבעו מאופן איסוף המידע (טלפוני - שמיעתי, אינטרנט - חזותי) וכן מניסיון קודם של הפאנליסטים בביצוע סקרים.
להלן מספר יתרונותיו הבולטים של סקר פאנל אינטרנטי:
1. יעילות ומהירות - איסוף הנתונים מתבצע על קהל יעד שגויס מלכתחילה למטרה זו ואשר נגיש למשימה בכל עת. בכך נפתרת בעיית חוסר ההיענות שמכבידה על ניהול סקרים טלפוניים ואחרים. איסוף הנתונים מתבצע בהיקף גדול ובזמן קצר, ללא תלות בכמות הטלפונים או הסוקרים וללא מגבלת זמן או מקום.
2. מהימנות איסוף משופרת - אוכלוסיית הפאנליסטים משיבה על סקרים מתוך שיתוף פעולה ורצון חופשי. הפאנליסט עונה על השאלון כאשר הוא רואה את הטקסט וללא מגבלת זמן וחוסר התקשרות והבנה בינו לבין המראיין בטלפון. באופן זה הפאנליסט יכול להתרכז במשימה ולשפר את אמינות תשובותיו. בנוסף, מכילה המערכת מנגנוני אבטחת איכות לסינון משיבים בלתי מהימנים.
3. חיסכון בעלויות - סקרי פאנל אינטרנט מבטיחים ללקוחות חיסכון משמעותי בעלויות, מעצם ביטול הצורך בעלויות גיוס והכשרת סוקרים, הוצאות טלפון, שטחי משרד, מערכות מחשוב ייעודיות והוצאות תפעול שוטפות שהן חלק אינהרנטי מתעשיית הסקרים המסורתית. החיסכון המשמעותי ביותר בא לידי ביטוי בביצוע סקרים המיועדים לפלחי אוכלוסיה סקטוריאליים לא נגישים, אשר קשה עד בלתי אפשרי לבצעם בעלויות סבירות בשיטה המסורתית.
4. נגישות - נגישות מהירה לאוכלוסיית יעד ספציפית ולקהלים קשים להשגה כגון: סטודנטים, חיילים, דתיים, אמהות בכלל ולילדים קטנים בפרט וכו'. כמו כן ניתן לאפיין סקרים לבעלי הרגלים וסגנונות חיים מסוימים כגון מעשנים, צמחוניים, צרכני מזון אורגני, מבצעי פעילויות ספורט וכו'. כל זאת בעלות זהה לזה של סקר בעל מדגם מייצג ארצי.
5. מענה בזמנך החופשי - היכולת של הפאנליסט לענות לסקרים בזמן ובמקום שבהם הוא בוחר, כמו גם העצמאות שלו בכל התהליך והחשיפה למוצרים ותכנים חדשים, הופכת את התהליך לחוויה מהנה עבורו. התשובות המתקבלות הן טבעיות יותר והסקרים מהימנים יותר מאשר שיטות אחרות.
6. סקרי מולטימדיה - ניתן לשלב במסגרת שאלון קבצי מולטימדיה כגון: קליפ, שיר, פרסומת (וידאו / קול), תמונות ומצגות להמחשה. כך ניתן לקבל התייחסות של מספר רב של נסקרים לאלמנטים כאלה, ללא מגבלות תקציביות. כיום, קבלת משובים המתייחסים לקבצי מולטימדיה, כאמור, מתקיימים, אך בשל מגבלות תקציב רק לגבי מספר מצומצם של נשאלים.

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
