בסיועם של כלי הניתוח הראשוניים שסקרתי כאן בכתבות הקודמות - אשר התרכזו בדרכי הקריאה הבסיסיים של מדד התאוצה, הגיע הזמן לערוך פגישת היכרות עם כלים ייחודיים,ולהכיר את נקודות העוצמה שלהם, כמו גם את נקודות התורפה, לבנות את הנוסחאות המתמטיות הפשוטות המובילות לעיתים לתוצאות מפתיעות.

ROC – Rate Of Change – מדד שיעור השינוי

משקיעים רבים מאמינים, כי נוסחאות מסובכות ותחכום רב הם המפתח להצלחה בשוק ההון. בניגוד להם ישנו מחנה המאמין, כי ככל שהדברים פשוטים יותר וקלים יותר להבנה וליישום, הם עובדים טוב יותר ומספקים תוצאות לא פחות טובות. "מדד תאוצה" זה הוא, ככל הנראה, הפשוט ביותר לבנייה ותחזוקה. אל תיתנו לנוסחה המתמטית הקלה לבלבל ולהוביל למסקנה כאילו הוא לוקה בדיוק, נהפוך הוא, התוצאות אותן הוא מספק הן מעל ומעבר למצופה. אם יודעים להשתמש בו נכונה כמובן.

מטרתו של מד שיעור השינוי (roc) פשוטה בתכלית הפשט. הוא משווה בין שער הסגירה הנוכחי לבין שער הסגירה לפני X ימים. לדוגמה. מד שיעור השינוי ל-10 ימי מסחר מחושב על ידי השוואתו של שער הנעילה האחרון לשער הנעילה לפני 10 ימי מסחר. שער הנעילה שיתקבל מחר, יושווה לשער הנעילה לפני 9 ימי מסחר וכן הלאה. תוצאות חישובים אלה לאורך זמן מוצגים כעקומה מתמשכת על הגרף הנוטה להתנודד מעל ומתחת לרמת שיווי משקל. הנוסחה היא : שער הנעילה הנוכחי, פחות שער הנעילה לפני x ימים. או לחלופין, שער הנעילה הנוכחי, חלקי שער הנעילה לפני x ימים, כפול 100.

הסקאלה המתקבלת על הגרף יכולה להתקבל בשתי דרכים שונות: נקודת שיווי המשקל מתקבלת ברמה של 0 (אפס) וזאת אם נשתמש בחיסור. תוצאות חיוביות מתקבלות כאשר מצוי מד שיעור השינוי מעל ל-0, ותוצאות שלילות כאשר הוא מצוי מתחת ל-0. הדרך השנייה היא כאשר נקודת שיווי המשקל נקבעת ברמה של 100%, וזאת כאשר יום המסחר הנוכחי מחולק ביום המסחר שלפני 10 ימים ומוכפל ב-100. שיטת חישוב שונה המביאה לנקודת שיווי משקל שונה אך לתוצאות זהות בקריאת מד תאוצה זה.

בעשותך שימוש בגיליון אלקטרוני, תוכל לבחור את דרך החישוב הנוחה לך, אלא שכאשר אתה משתמש בתוכנה מוכנה, סביר להניח שתיתקל באחת משתי צורות חישוב אלה. כאשר אתה מעוניין בניתוח המומנטום בשוק בטווח הזמן הקצר, מן הראוי שתשתמש במד תאוצה החובק תקופה שבין 10 – 14 ימי מסחר, תלוי בתנודתיות המנייה או השוק בתקופה העומדת לניתוח. אולם, כאשר אתה מתמקד בניתוח השוק מן ההיבט ארוך הטווח, יש להאריך את מד התאוצה ולהשתמש בתקופות החובקות 20 ימי מסחר ומעלה, תלוי באורך התקופה העומדת לניתוח.

קביעת נקודות הקיצון

כמו כל מד תאוצה גם במדד שיעור השינוי קיימות רמות המבטאות נקודות קיצון הקרויות בספרות הטכנית משום מה "קניות יתר" או "מכירות יתר". אלא שבניגוד למדדים אחרים, חסר מדד שיעור השינוי גבולות ברורים, בגלל אופי חישובו. אין חוק ברור לקביעת גבולות אלה והם נוטים להשתנות בהתאם למידת התנודתיות של האובייקט המנותח, ואורכו של המדד (14 יום או כל פרק זמן אחר).

מסיבה זו נקבעים אזורי "קניות היתר" ו"מכירות היתר" על גבי מדד שיעור השינוי, על בסיס יכולת השיפוט שלך. על הטכנאי לדאוג לקבוע אזורים אלה כך שיכילו בין 5%-10% מתנודות המדד כאשר כל היתר יכללו באזורים ה"נורמליים". מרכיב נוסף שיש לקחת בחשבון ולהקפיד עליו הוא שרמות הקיצון יקבעו במרחק זהה מנקודת שיווי המשקל. כלומר, אם נקודת שיווי המשקל מוגדרת כ"אפס" ואזור "קניות היתר" מוגדר ברמה של +40, הרי שרמת "מכירות היתר" תוגדר ברמה של 40 -. מרכיב רצוי אם כי לא תמיד אפשרי. כאשר מניה או שוק מצויים במגמה יציבה וקבועה בכיוון אחד המתאפיינת בהיעדר תיקונים משמעותיים, יהיה זה חסר טעם לנסות ולקבוע גבולות קבועים או גבולות בכלל.

קווי מגמה על גבי מדד ROC

אחת מן המטרות המרכזיות בשימוש במדדי תאוצה למיניהם, מתמצה ברצון ובצורך לאתר מבעוד מועד צבירתו של מומנטום חיובי היכול להעיד על עליות העומדות בפתח, או מנגד, איתור מוקדם של אובדן תנופה העשוי להעיד טרם עת על מפנה כלפי מטה. בנוסף לאפשרויות הקריאה והניתוח המקובלות, קיימת שיטה נוספת הלקוחה מניתוח גרף המחירים והיא מתיחת קווי מגמה על גבי מד התאוצה.

קווי המגמה על גבי מד התאוצה נמתחים באופן זהה לזה בו הם נמתחים על גבי גרף המחירים. לשם כך דרושות שתי נקודות מפנה או יותר כדי לבסס קו מגמה אמין ששבירתו לאחד הכיוונים, תלמד על העשוי להתרחש בשוק. אלא שבניגוד לניתוח גרף המחירים בסיוע קווי מגמה, מתעוררת בעיה מסוימת כאשר קו המגמה הנמתח על גבי מד התאוצה הופך לתלול מאוד. במקרה של תלילות יתר, מאבד קו זה מחשיבותו ואמינותו ויכולת הסקת המסקנות לגביו מוטלת בספק. מצבים כאלה מתרחשים בעיקר לאחר תנודות שוק חריפות בכיוון זה או אחר כאשר מד התאוצה ממריא או צולל ממצב של "מכירות יתר" למצב קיצוני של "קניות יתר" או ההפך. במצבים מסוג זה מן הראוי להתעלם מקו המגמה.

טכניקה זו הופכת להיות אמינה ומובהקת אם כן, בעיקר כאשר קווי המגמה הנמתחים על גבי מד התאוצה מגלמים שיפוע הגיוני ומספר נקודות מפנה חשובות. אזי, שבירה של קו מגמה עשויה להעיד מבעוד מועד על שבירה מקבילה של קו מגמה על גבי גרף המחירים.

תמיכות והתנגדויות

בדיוק כפי שמתנהגים המחירים, גם למד התאוצה יש שיגעונות זהים ואף הוא נוטה לבסס רמות תמיכה והתנגדות. לעיתים מזומנות, נוצרים על גבי מד תאוצה זה כיסי התנגדות או תמיכה ברמות מסוימות. איתור כיסים אלה ושימוש נכון בהם מלמד על פריצות קרובות בשוק. הנחת העבודה גורסת היא המומנטום נוטה להיצבר בתחילה על גבי מדד התאוצה לפני שהוא מקבל ביטוי מלא בהתנהגות המחירים. מכאן יוצא שפריצתן של רמות תמיכה או התנגדות על גבי מד המומנטום נוטה לבשר על פריצה מקבילה בגרף המחירים.

כמובן ששתי טכניקות אלה, קווי מגמה ותמיכות/ התנגדויות, אינן מהוות תחליף לעובדה כי קנייה או מכירה יתבצעו רק לאחר מתן אישור מוחלט מכיוונו של גרף המחירים. מטרתן של טכניקות אלה והשימוש בהן מתבצע רק בכדי לאשר ולבסס את הנחת העבודה הנגזרת מניתוח גרף השוק.