מדד תאוצה: והפעם איתור מומנטום חיובי - חלק ד'

אייל גורביץ' מציג את מדד שיעור השינוי, ה-ROC שהוא מדד התאוצה הפשוט ביותר, והבסיסי ביותר ויש הטוענים כי הוא גם הטוב ביותר
אייל גורביץ |

בסיועם של כלי הניתוח הראשוניים שסקרתי כאן בכתבות הקודמות - אשר התרכזו בדרכי הקריאה הבסיסיים של מדד התאוצה, הגיע הזמן לערוך פגישת היכרות עם כלים ייחודיים,ולהכיר את נקודות העוצמה שלהם, כמו גם את נקודות התורפה, לבנות את הנוסחאות המתמטיות הפשוטות המובילות לעיתים לתוצאות מפתיעות.

ROC – Rate Of Change – מדד שיעור השינוי

משקיעים רבים מאמינים, כי נוסחאות מסובכות ותחכום רב הם המפתח להצלחה בשוק ההון. בניגוד להם ישנו מחנה המאמין, כי ככל שהדברים פשוטים יותר וקלים יותר להבנה וליישום, הם עובדים טוב יותר ומספקים תוצאות לא פחות טובות. "מדד תאוצה" זה הוא, ככל הנראה, הפשוט ביותר לבנייה ותחזוקה. אל תיתנו לנוסחה המתמטית הקלה לבלבל ולהוביל למסקנה כאילו הוא לוקה בדיוק, נהפוך הוא, התוצאות אותן הוא מספק הן מעל ומעבר למצופה. אם יודעים להשתמש בו נכונה כמובן.

מטרתו של מד שיעור השינוי (roc) פשוטה בתכלית הפשט. הוא משווה בין שער הסגירה הנוכחי לבין שער הסגירה לפני X ימים. לדוגמה. מד שיעור השינוי ל-10 ימי מסחר מחושב על ידי השוואתו של שער הנעילה האחרון לשער הנעילה לפני 10 ימי מסחר. שער הנעילה שיתקבל מחר, יושווה לשער הנעילה לפני 9 ימי מסחר וכן הלאה. תוצאות חישובים אלה לאורך זמן מוצגים כעקומה מתמשכת על הגרף הנוטה להתנודד מעל ומתחת לרמת שיווי משקל. הנוסחה היא : שער הנעילה הנוכחי, פחות שער הנעילה לפני x ימים. או לחלופין, שער הנעילה הנוכחי, חלקי שער הנעילה לפני x ימים, כפול 100.

הסקאלה המתקבלת על הגרף יכולה להתקבל בשתי דרכים שונות: נקודת שיווי המשקל מתקבלת ברמה של 0 (אפס) וזאת אם נשתמש בחיסור. תוצאות חיוביות מתקבלות כאשר מצוי מד שיעור השינוי מעל ל-0, ותוצאות שלילות כאשר הוא מצוי מתחת ל-0. הדרך השנייה היא כאשר נקודת שיווי המשקל נקבעת ברמה של 100%, וזאת כאשר יום המסחר הנוכחי מחולק ביום המסחר שלפני 10 ימים ומוכפל ב-100. שיטת חישוב שונה המביאה לנקודת שיווי משקל שונה אך לתוצאות זהות בקריאת מד תאוצה זה.

בעשותך שימוש בגיליון אלקטרוני, תוכל לבחור את דרך החישוב הנוחה לך, אלא שכאשר אתה משתמש בתוכנה מוכנה, סביר להניח שתיתקל באחת משתי צורות חישוב אלה. כאשר אתה מעוניין בניתוח המומנטום בשוק בטווח הזמן הקצר, מן הראוי שתשתמש במד תאוצה החובק תקופה שבין 10 – 14 ימי מסחר, תלוי בתנודתיות המנייה או השוק בתקופה העומדת לניתוח. אולם, כאשר אתה מתמקד בניתוח השוק מן ההיבט ארוך הטווח, יש להאריך את מד התאוצה ולהשתמש בתקופות החובקות 20 ימי מסחר ומעלה, תלוי באורך התקופה העומדת לניתוח.

קביעת נקודות הקיצון

כמו כל מד תאוצה גם במדד שיעור השינוי קיימות רמות המבטאות נקודות קיצון הקרויות בספרות הטכנית משום מה "קניות יתר" או "מכירות יתר". אלא שבניגוד למדדים אחרים, חסר מדד שיעור השינוי גבולות ברורים, בגלל אופי חישובו. אין חוק ברור לקביעת גבולות אלה והם נוטים להשתנות בהתאם למידת התנודתיות של האובייקט המנותח, ואורכו של המדד (14 יום או כל פרק זמן אחר).

מסיבה זו נקבעים אזורי "קניות היתר" ו"מכירות היתר" על גבי מדד שיעור השינוי, על בסיס יכולת השיפוט שלך. על הטכנאי לדאוג לקבוע אזורים אלה כך שיכילו בין 5%-10% מתנודות המדד כאשר כל היתר יכללו באזורים ה"נורמליים". מרכיב נוסף שיש לקחת בחשבון ולהקפיד עליו הוא שרמות הקיצון יקבעו במרחק זהה מנקודת שיווי המשקל. כלומר, אם נקודת שיווי המשקל מוגדרת כ"אפס" ואזור "קניות היתר" מוגדר ברמה של +40, הרי שרמת "מכירות היתר" תוגדר ברמה של 40 -. מרכיב רצוי אם כי לא תמיד אפשרי. כאשר מניה או שוק מצויים במגמה יציבה וקבועה בכיוון אחד המתאפיינת בהיעדר תיקונים משמעותיים, יהיה זה חסר טעם לנסות ולקבוע גבולות קבועים או גבולות בכלל.

קווי מגמה על גבי מדד ROC

אחת מן המטרות המרכזיות בשימוש במדדי תאוצה למיניהם, מתמצה ברצון ובצורך לאתר מבעוד מועד צבירתו של מומנטום חיובי היכול להעיד על עליות העומדות בפתח, או מנגד, איתור מוקדם של אובדן תנופה העשוי להעיד טרם עת על מפנה כלפי מטה. בנוסף לאפשרויות הקריאה והניתוח המקובלות, קיימת שיטה נוספת הלקוחה מניתוח גרף המחירים והיא מתיחת קווי מגמה על גבי מד התאוצה.

קווי המגמה על גבי מד התאוצה נמתחים באופן זהה לזה בו הם נמתחים על גבי גרף המחירים. לשם כך דרושות שתי נקודות מפנה או יותר כדי לבסס קו מגמה אמין ששבירתו לאחד הכיוונים, תלמד על העשוי להתרחש בשוק. אלא שבניגוד לניתוח גרף המחירים בסיוע קווי מגמה, מתעוררת בעיה מסוימת כאשר קו המגמה הנמתח על גבי מד התאוצה הופך לתלול מאוד. במקרה של תלילות יתר, מאבד קו זה מחשיבותו ואמינותו ויכולת הסקת המסקנות לגביו מוטלת בספק. מצבים כאלה מתרחשים בעיקר לאחר תנודות שוק חריפות בכיוון זה או אחר כאשר מד התאוצה ממריא או צולל ממצב של "מכירות יתר" למצב קיצוני של "קניות יתר" או ההפך. במצבים מסוג זה מן הראוי להתעלם מקו המגמה.

טכניקה זו הופכת להיות אמינה ומובהקת אם כן, בעיקר כאשר קווי המגמה הנמתחים על גבי מד התאוצה מגלמים שיפוע הגיוני ומספר נקודות מפנה חשובות. אזי, שבירה של קו מגמה עשויה להעיד מבעוד מועד על שבירה מקבילה של קו מגמה על גבי גרף המחירים.

תמיכות והתנגדויות

בדיוק כפי שמתנהגים המחירים, גם למד התאוצה יש שיגעונות זהים ואף הוא נוטה לבסס רמות תמיכה והתנגדות. לעיתים מזומנות, נוצרים על גבי מד תאוצה זה כיסי התנגדות או תמיכה ברמות מסוימות. איתור כיסים אלה ושימוש נכון בהם מלמד על פריצות קרובות בשוק. הנחת העבודה גורסת היא המומנטום נוטה להיצבר בתחילה על גבי מדד התאוצה לפני שהוא מקבל ביטוי מלא בהתנהגות המחירים. מכאן יוצא שפריצתן של רמות תמיכה או התנגדות על גבי מד המומנטום נוטה לבשר על פריצה מקבילה בגרף המחירים.

כמובן ששתי טכניקות אלה, קווי מגמה ותמיכות/ התנגדויות, אינן מהוות תחליף לעובדה כי קנייה או מכירה יתבצעו רק לאחר מתן אישור מוחלט מכיוונו של גרף המחירים. מטרתן של טכניקות אלה והשימוש בהן מתבצע רק בכדי לאשר ולבסס את הנחת העבודה הנגזרת מניתוח גרף השוק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים? 

משה כסיף |
נושאים בכתבה מצרים

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.

העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.

כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף. 

במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.

כלכלת מצרים משתפרת

מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות. 

מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.