מסוי בגין מכירת מניות

מערכת Bizportal |

שאלה

-------------

בעל מניות בחברה פרטית מעונין למכור את החברה, שצברה הפסד גדול, לאדם אחר, דרך העברת מניות. כיצד מחשבים את המס בגין התמורה שקיבל המעביר ומה שיעור המס שבו יהיה חייב במקרה זה? האם יתרת בעל המניות בחברה נלקחת בחשבון? האם יש טופס מיוחד שצריך להגיש למס הכנסה בגין עסקה זו?

תשובה

-------------

נקודת המוצא בתשובתנו הינה, כי אין מדובר באיגוד מקרקעין כהגדרתו בחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), תשכ"ג-1963.

ככלל, מכירת מניות ע"י בעל מניות, הינה אירוע מס בתחום ההון - עפ"י חלק ה' לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן – הפקודה).

לאור תיקון 147 לפקודה והוראות סעיף 91(ד) לפקודה - כל אירוע הון, גם אם תוצאתו הפסד הון (להבדיל מרווח), מחויב בדיווח לפקיד השומה בתוך 30 יום, ועל כן במקרה הנדון קיימת בכל מקרה חובת דיווח.

הדיווח נעשה ע"ג טופס 1399 של מס הכנסה - הודעה על רווח הון וחישוב המס המגיע.

אשר למהות הרווח או ההפסד – כעקרון, ככל שהמדובר בחברה עתירת הפסדים, התמורה, אשר אמורה לגלם את מחיר השוק הינה אפסית, אם בכלל (לטעמנו, אם מדובר בסכומי הפסד מצטברים גדולים ביותר, ראוי לשקול קבלת חוו"ד מקצועית המאששת את מחיר העסקה ותנאיה שהינם תנאי שוק אמיתיים והוגנים בנסיבות העניין).

אי לכך, ככל שבעל המניות עוד השקיע מכספו ומעביר/מוכר המניות ללא תמורה או בתמורה אפסית, כי אז עוד נוצר לו הפסד הון, כהגדרתו בסעיף 92 לפקודה.

היה ונוצר רווח הון (תמורה בניכוי עלות ההשקעה במניות), כי אז שיעור המס הינו יחסי, שכן רכישת/השקעה במניה מטעם בעל המניות המוכר טרם 1.1.2003, תביא לחישוב יחסי, לפיו שיעור מס הרווח הריאלי בגין השנים עד 1.1.2003, הינו כשיעור המס השולי של בעל המניות המוכר (הכנסה שלא מיגיעה אישית) ואילו בגין התקופה שמ-1.1.2003, יחול שיעור מס יחסי באופן לינארי, בגין מרכיב רווח ההון הריאלי בסך 20%.

ככל שהבעלים השקיע בחברה גם באמצעות הלוואה, ראוי לשקול את חישוב הרווח בהתחשב גם בהוראות סעיף 94א לפקודה - מכירת הלוואה יחד עם מניות (בכפוף לעמידה בתנאי הסעיף).

לא למותר לציין, כי יתרת בעל המניות שאין לה התייחסות במסגרת מכירת המניות, עלולה להביא לטענה מצד רשויות המס, של מחילת חוב לטובת החברה מצד בעל המניות - שזו הכנסה בחברה, אשר כפי הנראה מן הנתונים "תיבלע" בהפסד של החברה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.