ג'ונסון אנד ג'ונסון שוקלת הקמת מפעל בארץ
חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון, ענקית התרופות והמכשור הרפואי האמריקנית, מנהלת מגעים ראשוניים להקמת מפעל בישראל, בהשקעה כוללת של 120-100 מיליון דולר, כך נודע למעריב. לפי הערכות, במפעל ייוצרו תמרוקים. בשבועות האחרונים נוהלו מגעים בנושא בין נציגי החברה, בראשם זאב זהבי, לבין אנשי משרד התמ"ת ומרכז ההשקעות שפועל בו. לפי ההערכות, אחת הסיבות העיקריות לבחירת החברה בישראל כמקום ייצור נובעת מזיקתו לארץ של אחד ממנהליה הבכירים, שהוא יהודי. במסגרת תוכנית הקמת המפעל, מתכוון משרד התמ"ת להציע לאנשי החברה שני מסלולי סיוע לבחירתם. האפשרות הראשונה שתינתן לג'ונסון אנד ג'ונסון היא קבלת מענק ממשלתי לשם יישום התוכנית, והאופציה השנייה היא קבלת הטבות מס מן הרשויות. לפי ההערכות, האמריקנים יבחרו במסלול השני, בעיקר משיקולים של מדיניות חלוקת הדיווידנד. עם זאת, החלטה סופית בנושא טרם התקבלה, בין היתר כיוון שבג'ונסון עדיין נבדקת האפשרות להקים את המפעל במדינה אחרת. ג'ונסון אנד ג'ונסון, שבראשה עומד היו"ר ויליאם ס. וולדון, נחשבת ליצרנית המכשור הרפואי הגדולה בעולם ולאחת מחברות התרופות, הטיפוח והטואלטיקה המובילות. היקף המכירות שלה בשנה האחרונה הגיע לכ-50 מיליארד דולר, מועסקים בה כ-110 אלף איש, ויש לה כ-200 חברות-בנות ב-57 מדינות ברחבי תבל. ג'ונסון אנד ג'ונסון מיוצגת בישראל בעשור האחרון בידי החברה-הבת ג'ונסון אנד ג'ונסון ישראל, המנוהלת על-ידי ג' ון סמרוי, ומוצריה מופצים בידי חברת שסטוביץ.הקמת המפעל תואמת את מדיניות משרד התמ"ת, שמנסה בחודשים האחרונים למשוך חברות תרופות בינלאומיות לייצר בישראל. זאת בעקבות החלטתה של ענקית התרופות סרונו להפסיק את פעילותה היצרנית בארץ, שנעשתה באמצעות חברת אינטרפארם. דובר ג'ונסון אנד ג'ונסון בישראל סירב להגיב בנושא.
עומר הנדסה (תשקיף חברה)עומר הנדסה מתקרבת לבורסה - התמחור סביר
למרות שחיקה ברווחיות התפעולית, גירעון בהון החוזר ומכירת מניות של הבעלים, התמחור נראה על פניו נוח - שווי לפני ההנפקה של 1.1 מיליארד ורווח מייצג של כ-85 מיליון - מכפיל רווח של כ-13
חברת עומר הנדסה, נערכת ל-IPO בבורסה המקומית. החברה היא קבלן ויזם ומסתבר שהיא גדולה יחסית, למרות שהנוכחות התקשורתית שלה נמוכה. היא צפויה להיות אחת ההנפקות הגדולות בנדל"ן השנה. ההנפקה כוללת גיוס של כ-300 מיליון שקל לפי שווי חברה של 1.4 מיליארד שקל (אחרי הכסף), כאשר כ-120 מיליון שקל יזרמו לכיסם של בעלי השליטה באמצעות הצעת מכר. יתרת הסכום, כ-180 מיליון שקל, תשמש את החברה למימון פרויקטים חדשים והרחבת פעילותה. זה אקזיט משמעותי לבעלי השליטה ולרוב זה תמרור אזהרה. הנפקות זה מצב של א-סימטריה במידע. המוכרים- מנפיקים יודעים הרבה יותר מהקונים.
הבעיה שהקונים - גופים מוסדיים, עמוסים במזומנים ואין להם מה לעשות בכסף. הם מחפשים השקעות חדשות ומקדמים את שוק ההנפקות. עומר, היא שחקנית בשוק התשתיות והייזום ועל פניו מונפקת בתמחור סביר. הדוח רווח והפסד שלה אומנם מציג שחיקה ברווחיות אך הצבר גדל והרווחיות עדיין טובה. הרווח המייצג 85-90 מיליון שקל בשנה ושווי של 1.1 מיליארד שקל (לפני הכסף) מבטא מכפיל רווח סביר של 13.
אם החברה תמשיך לממש את הצבר ולצמוח, ובמקביל הרווחים יעלו, זו יכולה להיות השקעה שמתאימה למוסדיים ולמשקיעים בכלל, אבל צריך לזכור ששוק הקבלנות והיזמות חלש עכשיו, שלחברה יש גירעון בהון החוזר, אם כי זה לא נורא כאשר אתה יודע לקבל מקורות של מזומנים או כאשר ההון החוזר השלילי במאזן (נכסים שוטפים פחות התחייבויות שוטפות) הן לאורך זמן שליליים, כלומר מתגלגלים במאזן ואין צורך לשלם באמת את ההתחייבויות השוטפות.
חלק גדול מאוד מהקבלנים וחברות התשתיות נמצאות במצב כזה, הוא לא בהכרח מעיד על קשיים או בעיות פיננסיות. בכל מקרה, עומר הוקמה ב-1997 על ידי עומר רוזנבלט, שמשמש כיום כיו"ר. בעלי השליטה כוללים גם את ברוך חדד וזאב סלנט, המכהנים כמנכ"לים משותפים ומחזיקים יחד בכ-82% מהמניות, בחלוקה שווה ביניהם. ארבעה עובדים בכירים מחזיקים ביתרת המניות.
עומר הנדסה מתמקדת בביצוע מיזמי בנייה בתחומי התעשייה, המלונאות, המסחר והמגורים, לצד ייזום נדל"ן למגורים והשקעה. מאז הקמתה, ביצעה החברה למעלה מ-170 פרויקטים בהיקף של כ-2.4 מיליון מ"ר, כולל מבנים מורכבים כמו מגדל ART של הפניקס בבני ברק, מגדלי בסר ברמת גן, קניון רמות בירושלים, בסר סיטי בפתח תקווה ומגדל צ'מפיון בבני ברק.
