אקסלנס ופאי גייסו כ-170 מ' ש' בהנפקת אג"ח קשת
חברת קשת אגרות חוב השלימה את ההנפקה לציבור וגייסה סכום כולל של כ-170 מיליון שקל. איגרות החוב שהונפקו נושאות ריבית משתנה של כ-6.5% (על פי שיעורה כיום), והן מגובות ב-NOTES שמונפק על ידי בית ההשקעות ליהמן ברד'רס, שפרעונן נגזר, בין השאר, מחוסנן הפיננסי של 100 חברות בינלאומיות.
את הנפקת קשת יזמו אקסלנס נשואה ופאי מוצרים פיננסים. במכרז ההנפקה לציבור התקבלו הזמנות בכ-65 מיליון שקל, כך שבנוסף להתחייבות המוקדמת של משקיעים מוסדיים בסך של כ-105 מיליון שקל, הסתכם ההיקף הכולל של ההנפקה בכ-170 מיליון שקל.
קשת הונפקה כאגרת חוב שקלית נומינאלית הנושאת ריבית משתנה, בשיעור של ריבית ה-TELBOR (הריבית השקלית הבין-בנקאית) ל-3 חודשים בתוספת של 2.5%. כיום שיעורה של ריבית הטלבור הינו כ-3.9%, כך ששיעור התשואה השנתית האפקטיבית של האג"ח, בהתחשב בריבית הרבעונית, מגיע לכ-6.5%. הצמדת הריבית לטלבור מבטיחה עלייה בשיעור הריבית המשולמת בקשת, אם הריבית במשק תעלה בעתיד.
אגרות החוב דורגו על ידי מעלות בדירוג המקסימאלי של AAA והן יפרעו בתשלום אחד בתום 5.5 שנים. הגיבוי לאג"ח הינו ב-NOTES מסוג CDO, שמונפק, כאמור ע"י ליהמן ברד'רס . 100 החברות הכלולות בתיק ה-CDO כוללות 85% חברות מצפון אמריקה, כ-10% באירופה והשאר מיבשות אחרות. תיק החברות כולל 30 ענפים ומשקלה של כל חברה בתיק 1%.
עפ"י תנאי אג"ח קשת, קרן האג"ח והריבית יובטחו, בהתחשב בקרות אירועי אשראי בתיק ההתחייבויות המגבה את האג"ח. עפ"י הסטטיסטיקה הכללית של אירועי האשראי הרב שנתית של S&P, הרי שהקרן המלאה של קשת תובטח עד לאירוע האשראי ה-25.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
