אקסלנס ופאי גייסו כ-170 מ' ש' בהנפקת אג"ח קשת
חברת קשת אגרות חוב השלימה את ההנפקה לציבור וגייסה סכום כולל של כ-170 מיליון שקל. איגרות החוב שהונפקו נושאות ריבית משתנה של כ-6.5% (על פי שיעורה כיום), והן מגובות ב-NOTES שמונפק על ידי בית ההשקעות ליהמן ברד'רס, שפרעונן נגזר, בין השאר, מחוסנן הפיננסי של 100 חברות בינלאומיות.
את הנפקת קשת יזמו אקסלנס נשואה ופאי מוצרים פיננסים. במכרז ההנפקה לציבור התקבלו הזמנות בכ-65 מיליון שקל, כך שבנוסף להתחייבות המוקדמת של משקיעים מוסדיים בסך של כ-105 מיליון שקל, הסתכם ההיקף הכולל של ההנפקה בכ-170 מיליון שקל.
קשת הונפקה כאגרת חוב שקלית נומינאלית הנושאת ריבית משתנה, בשיעור של ריבית ה-TELBOR (הריבית השקלית הבין-בנקאית) ל-3 חודשים בתוספת של 2.5%. כיום שיעורה של ריבית הטלבור הינו כ-3.9%, כך ששיעור התשואה השנתית האפקטיבית של האג"ח, בהתחשב בריבית הרבעונית, מגיע לכ-6.5%. הצמדת הריבית לטלבור מבטיחה עלייה בשיעור הריבית המשולמת בקשת, אם הריבית במשק תעלה בעתיד.
אגרות החוב דורגו על ידי מעלות בדירוג המקסימאלי של AAA והן יפרעו בתשלום אחד בתום 5.5 שנים. הגיבוי לאג"ח הינו ב-NOTES מסוג CDO, שמונפק, כאמור ע"י ליהמן ברד'רס . 100 החברות הכלולות בתיק ה-CDO כוללות 85% חברות מצפון אמריקה, כ-10% באירופה והשאר מיבשות אחרות. תיק החברות כולל 30 ענפים ומשקלה של כל חברה בתיק 1%.
עפ"י תנאי אג"ח קשת, קרן האג"ח והריבית יובטחו, בהתחשב בקרות אירועי אשראי בתיק ההתחייבויות המגבה את האג"ח. עפ"י הסטטיסטיקה הכללית של אירועי האשראי הרב שנתית של S&P, הרי שהקרן המלאה של קשת תובטח עד לאירוע האשראי ה-25.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
