עוותי מס אגרסיביים
הכותב מפרט שלושה עיוותי מס שלא תוקנו במסגרת דו"ח הוועדה לתכנית המיסים הרב שנתית, שהוגש ביוני 2005 וקיבל תוקף של דבר חקיקה ביום 27.7.2005.
במסגרת דוח הוועדה לתכנית המיסים הרב שנתית, שהוגש ביוני 2005 לשר האוצר, למנכ"ל משרד האוצר, למנהל רשות המיסים ולממונה על התקציבים, נכלל כידוע פרק מיוחד בנושא "הרחבת בסיס המס והגברת האכיפה".
פרק זה עוסק במניעת תכנוני המס האגרסיביים ובמיסוי נאמנויות. נושאים שהינם כבדי משקל לכל הדעות - הן בהיבט המקצועי והן בהיבט החברתי - ואף אם מדובר במאבק שהינו במידה רבה הרואי וחסר תוחלת (כפי שסבורים כמה ממומחי המס) ניתן לברך על הניסיון להביא להפחתת אפשרויות השימוש במקלטי המס השונים.
ואכן, ביום 21.7.2005 אישרו חברי וועדת הכספים של הכנסת את הצעת החוק שגובשה על בסיס דוח הוועדה, לרבות את הסעיפים האנטי-תכנוניים כאמור, למרות שאין סימנים לכך שבכוונת משרד האוצר לפעול לתיקונם של עוותי המס הקשים והבוטים, המלווים את תושבי ישראל מזה זמן רב.
להלן יפורטו שלושה עוותי מס שכאלו, שלמיטב ידיעתנו ח"כ רצאבי שוקד מזה זמן על תיקונם:
בראש ובראשונה יש להתיר את ניכוי חובות העיזבון, בחישוב המס המוטל על מימוש נכסי ההון הכלולים באותו עיזבון.
בהתאם למצב החוקי הנוכחי בהחלט יתכן כי היורשים יוותרו חסרי כל, שכן רשויות המס מחשבות את המסים המוטלים על מימוש נכסי העיזבון כאילו נמכרו בידי המוריש, אך אינן מתירות ליורשים לקזז מהרווחים את הפסדי המוריש.
עוות מס אחר שמחייב תיקון דחוף מתייחס לנותני ערבויות הנאלצים לממש נכסים, על מנת לעמוד בהתחייבויותיהם למקבלי הערבויות.
תקלת המס הזו מתרחשת בדרך כלל אצל יחידי המשפחה (הורים ובנים, אחים ואחיות וכיוצ"ב), כאשר אחד מבני המשפחה עושה שימוש באשראים בנקאיים לצרכי פעילות עסקית (שכשלה), וקרוביו נאלצים לפרוע לאחר מכן את ההתחייבויות לבנקים.
בדרך כלל, אין הערבים רשאים להקטין במקרים כאלו את סכום המס המוטל על מימוש נכסיהם בשל הערבות ששילמו, אלא אם כן הערבות ניתנה מלכתחילה "משיקולים עסקיים" (תופעה נדירה ביותר).
עוות מס קשה נוסף פוקד נישומים שעשו תחילה חיל בעסקיהם (או בהשקעותיהם), ולאחר מכן התהפך הגלגל ורווחיהם התפוגגו וחלפו מן העולם ללא תקומה, כלעומת שבאו.
מדובר במיוחד ביחידים שעברו לעולם שכולו טוב, וכן בתאגידים שהתפרקו.
במקרים שכאלו אין כל ערך להפסדים שנותרו כאבן שאין לה הופכין, ובפועל מוטלים המיסים ללא בסיס כלכלי.
לו בידינו הדבר, היה נכלל בכל חוקי המס סעיף "אנטי-אנטי-תכנוני", בלשון זו:
"היה המנהל סבור כי בשל עסקה או פעולה מסוימת הוטל מס בלתי נאות, רשאי הוא להתעלם מן העסקה או מן הפעולה והאדם הנוגע בדבר יהא נישום לפי זה.
לעניין זה ניתן לראות מס כבלתי נאות גם אם הוטל בהתאם לחוק".
נקדים ונניח את דעתם של כל המשתוממים, ונבשר להם כי הסעיף המוצע על ידינו מהווה תמונת ראי מדויקת לסעיף האנטי תכנוני, שנכלל זה מכבר בכל חוקי המס החשובים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
