לאחר הבחירות באיטליה והורדת דירוג האשראי של בריטניה, אירופה שוב בכותרת, שוב מדינת פריפריה זניחה במונחים כלכליים שמחוללת מהומה רבה בשוק. הפעם זו קפריסין - 0.2% בלבד מהתמ"ג של האיחוד האירופי. לא בטוח שהמשקיעים הגלובליים יודעים להבדיל בינה לבין יוון. כיצד ייתכן שבעיית חוב של מדינה כל כך קטנה, גורמת לפאניקה כזו בשווקים? למנהיגי האיחוד יש כישרון שכזה.

למעשה כל משבר, גם אם מדובר במדינה קטנה, משליך על פתרונות אפשריים לבעיות של מדינות גדולות יותר, ועל כן גם המשבר הקפריסאי מהווה עבור המשקיעים מקרה מבחן בעל משמעויות גדולות יותר. כחלק מחבילת החילוץ שתינתן לקפריסין מוכת החוב על ידי חברות גוש האירו וקרן המטבע הבינלאומית, הוכנס סעיף חדש ומקורי שעיקרו היטל בשיעור של 10% על פיקדונות. למען האמת, ההתעקשות של האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית כי קפריסין תישא בחלק מחבילת הסיוע, חייבה את הממשלה הקפריסאית להמציא היטל חריג מסוג זה שניתן יהיה לגבות אותו מיידית. זאת בניגוד, למשל, להעלאת מיסים שתייצר הכנסות גדולות יותר לאורך זמן.

לא מדובר במס על רווחי הון או בהעלאת מס חברות, אלא בהיטל על פיקדונות, כסף של אזרחים. זה יעזור לממן כ-7 מיליארד אירו מתוך חבילת חילוץ נדרשת של 17 מיליארד אירו. הביטחון של האזרחים בפיקדונות הבנק שלהם הוא יסוד האמון הציבורי במערכת הבנקאות. מאחר שמדובר בתקדים בטיפול במשבר החוב בגוש האירו, המס המדובר יפגע לא רק באמון של הציבור הקפריסאי במערכת הבנקאות שלו, כי אם גם באמון במערכת הבנקאית במדינות אחרות, שנמצאות בקשיים ויהיו עשויות להזדקק ביום מן הימים לחילוץ, כמו ספרד, איטליה, פורטוגל.

אחד מתוצרי הלוואי של משבר החוב באירופה זו התסיסה החברתית שהגזירות השונות יוצרות. הגזרה החדשה עשויה להגדיש את הסאה ולהגביר את הניכור בין האוכלוסייה למקבלי ההחלטות והמערכת הפוליטית - זהו תהליך מסוכן.

הבעיה היא שלא מדובר רק באזרחי קפריסין. בשל מיסים נמוכים ורגולציה פיננסית רופפת, קפריסין היא סוג של מקלט מס למשקיעים מרחבי העולם. המס המיוחד יחול לא רק על פיקדונות של אזרחים קפריסאים, אלא גם על אזרחים זרים. כלומר, אזרחים זרים מכל העולם יישאו בחלק נכבד מעול חבילת הסיוע של קפריסין(!).

הממשלה הקפריסאית אף מעוניינת להעלות את שיעור המס שיושת על פיקדונות מעל 100 אלף אירו, ובתמורה להפחית את המס שיושת על פיקדונות קטנים יותר - חשוב שזה יקרה. הצעד יסייע להרגיע את הרוחות בקרב הציבור הקפריסאי ולמנוע משיכה המונית של פיקדונות, מה שעשוי להוביל לכדור שלג במערכת הבנקאות המקומית. אם אכן יעלו את המס לפיקדונות הגדולים ויפחיתו את המס לפיקדונות הנמוכים, יהיה מדובר בסופו של דבר במס של עשירים, שכנראה חלק ניכר מהם בכלל אזרחים זרים.

כאשר אנחנו רואים כיצד הציבור הרחב משלם את המחיר הכבד ביותר של חבילות החילוץ במדינות אחרות, בדמות צעדי צנע כואבים, פיטורים המוניים, קיצוצים בשירותים הציבוריים והעלאת מיסים, אולי יהיה בהסדר המפורט מידה גדולה יותר של צדק. על פי ההערכות כ-37% מתוך 68 מיליארד האירו שיושבים בפיקדונות בבנקים בקפריסין, משתייכים לאזרחים זרים.

רוסיה כבר יצאה בחריפות כנגד ההסכם המתגבש. על פי ההערכות בבנקים הקפריסאים מופקדים בין 20-35 מיליארד אירו של כסף רוסי. כלומר, הבעייתיות בסעיף זה בכך שהוא יוצר חשיפה של משקיעים בינלאומיים ובנקים זרים למשבר בקפריסין. הבורסה ברוסיה, למשל, הגיבה לידיעה זו בירידות שערים, כאשר מי שהוביל את הירידות היו המניות של הבנקים הרוסים. כמו כן, עולה השאלה היא האם העז זו הוכנסה להסכם כחלק מהמלחמה של קרן המטבע הבינלאומית, ואולי גם של הרשויות בארצות הברית, בהלבנות כספים והעלמות מס?

יהיה מעניין לראות כיצד יגיבו השווקים למשבר החדש. בתקופה האחרונה השווקים הגיבו בפאניקה זמנית בלבד לכל חדשה רעה מכיוון אירופה. כל ירידה קטנה שימשה הזדמנות למשקיעים לקנות מחדש את המניות, ולדחוף את השווקים שוב מעלה לגבהים חדשים. האם הפעם המשבר הנוכחי יוביל לתיקון עמוק יותר? בשווקים מאמינים שהבנקים המרכזיים ימנעו כל הסלמה במשבר. ואולם, ביום רביעי צפוי הבנק הפדרלי להתכנס לישיבת המדיניות החודשית. אם נראה רמיזות על כך שהבנק עשוי לסיים את ההרחבה הכמותית מוקדם מהמתוכנן, אז יגיבו השווקים בשלילה ואולי נראה את תחילתו של התיקון הכה מתבקש.