רן עוז, מנכ"ל ישראכרט. צילום: תמיר חכמוףרן עוז, מנכ"ל ישראכרט. צילום: תמיר חכמוף

ישראכרט מנסה להתחרות בבנקים על העסקים הקטנים

ישראכרט מאתגרת את הבנקים ומשיקה חשבון חוץ-בנקאי ראשון לעסקים קטנים, עם סליקה, אשראי וניהול תשלומים; מציבה יעד להגיע לנתח קריטי מהשוק בתוך כשלוש שנים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה ישראכרט

חברת כרטיסי האשראי ישראכרט ישראכרט 1.41%  עושה צעד אסטרטגי ומשיקה שירות חוץ-בנקאי חדש שמיועד כולו לעסקים קטנים. מדובר במהלך ראשון מסוגו מצד החברה, שנועד להתחרות ישירות במערכת הבנקאית ולהציע חלופה מקיפה לכלל השירותים שצריכים העסקים הקטנים.

בכנס שערכה היום, הציגה ישראכרט את הנתונים שמאחורי המהלך: העסקים הקטנים בישראל אחראים לכ-40% מהמועסקים ולכ-37% מהתל"ג בישראל,  או במילים אחרות, זה נתח מרכזי בקטר שהוא הכלכלה המקומית. לצד זאת, כל שנה נפתחים בישראל כ-50 אלף עסקים קטנים, אך שליש מהם נסגרים בתוך שנה וחצי מהם אינם שורדים חמש שנים, בעיקר בשל קשיי תזרים.

ברקע השירותים שישראכרט נותנים לעסקים הקטנים, בחברה זיהו שהבנקאות המסורתית פשוט לא מותאמת לעסקים הקטנים, הם לא משקי בית ולא חברות בינוניות וגדולות. על פי נתונים מבנק ישראל רק כ-25% מבעלי העסקים הקטנים מרוצים מהליווי שהם מקבלים מהבנק ורק 42% מרוצים מהתמיכה.

מה מציעה ישראכרט?

החשבון החדש נבנה מהיסוד עבור העסקים הקטנים, וכולל בתוכו שירותי ניהול הכנסות והוצאות, סליקה, הפקת חשבוניות, כרטיס אשראי עסקי בלבד, מסגרת אשראי ואפשרות להלוואות, הכל בממשק אחד מהנייד, כולל מוקד שירות אנושי. בישראכרט מציינים כי המעבר לדיגיטל ופלטפורמת השירותים הרחבה היא הגיימצ'יינג'ר שיוביל את העסקים הקטנים להשתמש בפלטפורמת החברה.

וכמובן, בישראכרט מצפים להרוויח מהמהלך. עבור כל משתמש תגבה החברה 39.9 שקל לחודש, כ-480 שקלים בשנה.

בנוסף, ישראכרט תרוויח מעמלות הסליקה, שצפויות להיות תחרותיות יותר ממה שמקבלים העסקים הקטנים כיום. בחברה מכוונים לעלמות סליקה של 1-1.5%.

עוד מקור הכנסה יהיה הלוואות שתציע החברה לעסקים שיצטרכו מסגרת אשראי. גם כאן בחברה מציינים שמדובר בריבית תחרותית ביחס לבנקים, ואף מציינים שלחלק מהעסקים אף קשה להשיג מסגרת אשראי מלכתחילה, וכאן יש פוטנציאל הכנסה משמעותי. הריבית תיקבע בהתאם ללקוח.

היתרון התחרותי?

כחברת תשלומים, ישראכרט משרתת כבר היום מעל 50% מהעסקים בישראל (גדולים כקטנים), והחברה סבורה שיש לה יתרון מובנה ביכולת לחבר בין הצרכים הפיננסיים השוטפים של עסק קטן, סליקה, חשבוניות וניהול תזרים, לבין האשראי והשירותים הבנקאיים החלופיים.

החברה עבדה על הפרויקט הזה מעל לשנתיים ואף הדגישה כי זו לא עוד "השקת מוצר", אלא שינוי אסטרטגי עם כוונה להגיע בתוך שלוש שנים למרבית העסקים הקטנים בישראל.

קיראו עוד ב"צרכנות פיננסית"

בנוסף, החברה מצפה להמשיך ולשפר את השירותים הקיימים עם שילוב של פתרונות בינה מלאכותית שיתאימו לעסקים קטנים.

אם נעשה "תרגיל בחשבון" נוכל לראות את פוטנציאל ההכנסות של החברה. מתוך 650,000 עסקים קטנים ועצמאיים בישראל החברה כבר נותנן שירותים לכמחצית מהם, ומצפה ש"חלק קריטי" מתוכם יצטרף לשירות החדש בתוך 3 עד 5 שנים. מדובר בעסקים שמכניסים בין 1-2 מיליון שקלים, והתרומה של עמלות הסליקה תורגש אם יצליחו לגייס עסקים שאינם מתשמשים בשירות שלה כיום. בצד ההכנסה הישירה, אם יגייסו 10,000 לקוחות ההכנסה השנתית תעמוד על 4.8 מיליון שקל, והחברה מקווה לגייס הרבה מעבר.

התחרות מול הבנקים

מעבר למשמעות עבור העסקים הקטנים עצמם, מדובר גם באיום פוטנציאלי ישיר על הכנסות הבנקים מהמגזר שנחשב לאחד הרווחיים ביותר עבורם. כיום מחזיקים הבנקים בתיק אשראי לעסקים קטנים בישראל שמוערך בעשרות מיליארדי שקלים, עליו נגבית ריבית ממוצעת של 6%-8%, כך שההכנסות מהריבית בלבד נאמדות בכ-4-3 מיליארד שקל בשנה. לכך נוספים עוד מאות מיליונים מעמלות ניהול, סליקה ושירותים נוספים. בסך הכל מדובר בשוק שמכניס לבנקים מיליארדים בכל שנה.

לא בכדי העסקים הקטנים נחשבים למגזר אטרקטיבי במיוחד: הם מציגים תשואה על נכסים גבוה משמעותית מזה של משקי הבית ושל העסקים הגדולים שמקבלים תיעדוף. הכניסה של ישראכרט לתחום עלולה בשנים הקרובות להתחיל לנגוס ברווחיות הזו ולפגוע במונופול של הבנקים על התחום.

 השקעה בשיווק

כבר במבט ראשון על דוחות ישראכרט מתבלט הפער שבין הכנסה לרווח נקי: החברה סיימה את הרבעון עם עלייה של כ-10% בהכנסות ל-838 מיליון שקל, אך הרווח הנקי נחתך כמעט לחלוטין והסתכם ב-7 מיליון שקל בלבד, לעומת 64 מיליון ברבעון המקביל. גם לאחר נטרול הוצאה חד פעמית של 62 מיליון שקל בגין ביטול עסקה עם מנורה, עדיין מדובר בירידה של 14% ברווח הנקי ל-55 מיליון שקל. הנתון הזה מעלה שאלה גדולה, איך ייתכן שצמיחה בהכנסות לא מתורגמת לשיפור בשורה התחתונה?

בשיחה עם ביזפורטל מוקדם יותר השנה, רן עוז, מנכ"ל החברה, ציין כי מדובר במהלך מודע של החברה, הגדלת הוצאות השיווק כדי לייצר ביקושים איכותיים יותר לאשראי, ואכן, הוצאות השיווק ברבעון הראשון זינקו ל-214 מיליון שקל, לעומת 174 מיליון שקל ברבעון המקביל. המגמה העשויה להימשך שכן אירוע ההשקה צפוי להתלוות בקמפיין רחב כדי לגייס לקוחות חדשים.

האסטרטגיה של החברה נשארת ממוקדת בצמיחה ארוכת טווח ובחיזוק היכולות הדיגיטליות שלה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה