אסטרטגיה מס' 32: מרווח זמן שלילי

זיו פניני, מנהל חדר המסחר במגדל שוקי הון, מנתח ומפרט את אסטרטגיות המסחר בנגזרים המשמשים הן את הלקוחות המגדרים והן את אלה המתוחכמים

האסטרטגיות מלוות בגרפים ודוגמאות מהפשוטות ביותר אל המורכבות ביותר. בכל שבוע יפורסמו שתי אסטרטגיות מסחר. תחילה יוצגו אסטרטגיות פשוטות שתכליתן להוות בסיס חיוני להבנת האסטרטגיות האחרות. לאחר מכן, אסטרטגיה אחת פשוטה לסוחרים חדשים ואסטרטגיה מורכבת למנוסים יותר. בגרפים המצורפים המדד נמצא ב-1000 נקודות, ריבית 5% סטיות התקן 20% והימים לפדיון לפי הכתוב במקרא של כל גרף וגרף.

איך ליצור את הפוזיציה?

1. קנה אופ' CALL באזור הכסף במחיר מימוש X ומכור אופ' CALL במחיר מימוש X לחודש פקיעה הבא.

2. קנה אופ' PUT באזור הכסף במחיר מימוש X ומכור אופ' PUT במחיר מימוש X לחודש פקיעה הבא.

3. (בצע את 1, 2 ביחד) קנה אופ' put ו-call באזור הכסף במחיר מימוש X ומכור אופ' put ו-call במחיר מימוש X לחודש פקיעה הבא.

4. קנה באשראי נכס בסיס / קנה חוזה עתידי / קנה C001 באשראי, קנה PUT במחיר מימוש X ומכור אופ' CALL במחיר מימוש X לחודש פקיעה הבא.

5. מכור נכס בסיס בחסר / מכור חוזה עתידי / מכור C001 בשורט, הפקד המזונים, קנה CALL במחיר מימוש X ומכור אופ' PUT במחיר מימוש X לחודש פקיעה הבא.

הערות: בגרפים מתבצעים 100 יחידות של אופציות קצרות מול 100 יחידות של אופציות ארוכות באזור הכסף.

סוג המשקיע

- משקיע ראשון מאמין כי עקום הסטיות העיתי מעוות, וכי הסטיות הגלומות לחודש הפקיעה הבא גבוהות משמעותית מהסטיות הגלומות בפקיעה הנוכחית וגבוהות מהסטייה ההיסטורית.

- משקיע שני מאמין כי השוק עומד להעלות את תנודתיותו העתידית. שהוא לפני נקודת פריצה בה עלול לעלות או לרדת בצורה חזקה בטווח הקצר, אך סטיות התקן הגלומות באופציות גבוהות ומפריעות לקניית אוכף סטנדרטי. דווקא בפקיעה הרחוקה הסטיות גבוהות יותר מהפקיעה הקרובה, לכן שוקל המשקיע למכור אופציות לפקיעה רחוקה, ולקנות אופציות דומות במאפיהן לפקיעה קרובה.

-משקיע שלישי הינו מעין עושה שוק שמכר ביוקר אופציה באזור הכסף לטווח הפקיעה הבא (בשוק שסחירותו נמוכה) ורוצה לקבל גידור מידי לרוב הסיכון הטמון בפוזיציה שלקח (בשוק שסחירותו גבוהה).

שלושת המשקיעים מבצעים מעין קניה סינטטית של אופציות החושפת אותם לתנודה במדד ולמעבר הזמן, אך חשיפתם לשינוי בסטיות התקן שלילית - ראה בהמשך.

למעשה המשקיעים מאמינים כי הסטיות הגלומות באופציות הקצרות נמוכות משמעותית מאלו הארוכות, וכן נמוכות מהסטייה ההיסטורית הנורמלית של נכס הבסיס.

נגזרים:

דלתא: לפי שיקול המשקיע (בד"כ אפס). גאמא: בד"כ חיובית. ווגא: שלילית. טטא: שלילית.

דיון:

באסטרטגיה זו קונה המשקיע אופציות לטווח הקצר ומוכר אופציות באותם מאפיינים ומחיר מימוש לטווח הארוך. הוא יכול לעשות כן באופ' CALL (גרף 1א') באופ' PUT (גרף 1ב') או בכל האוכף ראה גרף 2.

יש לציין כי הגרפים מציינים את השינוי המצרפי, הן באופציות הקצרות והן באופציות הארוכות. גרף 2 מראה הן את האופציות הקצרות לחוד, הארוכות לחוד ואת המרווח סימולטני. כאשר אנו רואים רווח והפסד לפקיעה במרווח הזמן - הכוונה לפקיעה הקצרה בתוספת הרווחיות באופציות הארוכות.

בפוזיציה זו כותב המשקיע את האוכף הארוך וקונה את הקצר ביחס זהה. על ידי כך הוא מקבל פוזיציית קנייה בטוח הקצר, בה הזמן פועל לרעת האסטרטגיה, אך שינוי קיצוני במחיר הנכס פועל לטובתה.

האסטרטגיה מתאימה לנכס בעל פוטנציאל קפיצה, טרום הודעה מהותית, לפני שינוי מסוים טכני במצב החזקות השחקנים או כאשר הוא פורץ משולש טכני היסטורי וכו'. למרות שההתנהלות הינה קניית אירוע או תנודה, סטיות התקן פועלות הפוך. דווקא ירידה בסטיות התקן תעלה את שווי האסטרטגיה בגין המנוף של האופציות הארוכות המכורות.

למעשה, משך הזמן בה מחזיק המשקיע בפוזיציה הינו עד שפער הסטיות בין הארוכות לקצרות משתנה, או לחלופין עד שמחיר נכס הבסיס מתרחק מהאופציות הקצרות הקנויות. המשקיע ישאף שמחיר נכס הבסיס יתרחק מהאופציות הקצרות, ואלו יתחילו לקבל ערך פנימי כלכלי כשהוא מממן זאת ע"י האופציות הארוכות המכורות אשר אותן יזיז בצורה דינמית אל הכסף.

בשל כך יחפש המשקיע להזיז את האופציות הכתובות הארוכות בצורה דינמית אל אזור הכסף, כל פעם שישנה תנודה חזקה בשוק אל מול הקצרות אשר מקבלות ערך כלכלי חיובי. למעשה המשקיע יכול לשחק בכמות האוכפים הארוכים שנמכרים מול הכמות שנקנים בטווח הקצר. מה שמנחה כאן את המשקיע זו האגרסיביות של האוכף הקצר והגאמא / טטא אותה רוצה המשקיע לקבל בפוזיציה.

למעשה, ככל שהוא מעוניין להקצין את הפוזיציה, כך ימכור פחות אופציות בטווח הארוך ויהפוך את האסטרטגיה לסוג של אוכף סינטטי. בצורה זו האוכף הקצר דומיננטי והאסטרטגיית תנודה קיצונית יותר. מצד שני ככל שירצה לעדן את הפוזיציה - כך ימכור יותר אופציות בטווח הארוך ויהפוך את הפוזיציה לסוג של פרפר סינטטי הנשחק פחות במעבר הזמן.

בגרף מס' 3 אנו רואים מרווח זמן בו נקנו ונמכרו כמויות שוות של אופציות (100 מול 100), בגרף 4א' נמכרו בטווח הארוך רק חצי מכמות האופציות הקצרות שנקנו (50 מול 100), לכן המרוח מתפקד דומה יותר לאוכף, ובגרף 4ב' נמכרו כמויות גדולות יותר באופציות הארכות (150 מול 100) - אז המרווח מתפקד יותר כפרפר. כמובן שהמשקיע יכול לבחור כל יחס אפשרי בין האופציות הארוכות המכורות למול הקצרות הקנויות.

בגרף מס' 5א' נמכרו בטווח הארוך רק אופציות PUT ללא אופציות CALL מול האוכף הקצר הקנוי, אז המרווח מתפקד כמעין לונג CALL סינטטי. בגרף מס' 5ב' נמכרו רק אופציות CALL ללא אופציות put מול האוכף הקצר הקנוי, אז המרווח מתפקד כמעין לונג PUT סינטטי. בכל מקרה הווגא של הפוזיציה המצרפית שלילית, וירידה בסטיית התקן הגלומה באופציות תטיב עם הלקוח, למרות שהגאמא חיובית והטטא שלילית - זאת בשל מנוף הווגא של האופציות הארוכות, מול לחץ הטטא של האופציות הקצרות.

המשקיע יכול לשנות בצורה דינמית את היחס בן האופציות הקצרות לארוכות, וכן את מיקום האופציות, תוך שהוא מנסה להזיז את האופציות הארוכות לאזור הכסף - שם השפעת סטיית התקן על המחיר היא האגרסיבית ביותר. התזמון והדרך לאיפוס הדלתא מופיע בפירוט באסטרטגיות קניית / מכירת סטיית תקן בדלתא אפס.

דלתא

הדלתא של האופציה מתפקדת כקניית אוכף, כלומר נהיית חיובית בעליות ושלילית בירידות לרווחת המשקיע, לכן הניהול הדינמי של הפוזיציה מגיע כסוג של "TAKE PROFIT".

גאמא:

הגאמא של האופציה מתפקדת כקניית אוכף, כלומר תהיה חיובית ותגרום לדלתא להשתנות יחד עם תנועת המדד לרווחתו של המשקיע.

ווגא:

למרות שמעבר הזמן מזיק לפוזיציה ככל שסטיות התקן ירדו, כך שווי הפוזיציה יעלה, ולהיפך. גרף 7 מראה את שווי הפוזיציה בעוד1, 5 ,10 ימים, כשסטיות התקן הגלוות עולות ויורדות ב-2%.

טטא:

ככל שהזמן עובר - יורד שווי האסטרטגיה בגין שחיקה מוגברת של האופציות הקצרות הקנויות.

הערה:

המשקיע יכול למכור אופציות ארוכות מסוג CALL או PUT, כאשר הוא מאמין בשוק יציב, או רוצה לחזק אסטרטגיה קצרה לשוק יציב כשהוא מנצל את המנוף לסטיית התקן באופציות הארוכות היקרות.

גרף מס' 9 מראה פרפר לטווח קצר בו נמכרו אופציות CALL לטווח ארוך, זאת כדי להוסיף חשיפה אל מחיר נכס הבסיס במקרה של שוק עולה, PUT במקרה של שוק יורד או אופציות CALL ואופציות PU - כלומר נמכרו אוכפים לטווח ארוך ופרפרים לטווח קצר. יש לציין כי כמות האוכפים בטווח הארוך נמוכה משמעותית מול כמות הפרפרים בטווח הקצר. בגרפים נמכרו 10 אוכפים ארוכים מול 100 פרפרים קצרים.

המשקיע יעדיף חיזוק זה, כל עוד סטיות התקן הגלומות באופציות הארוכות גבוהות מהסטיות הגלומות באופציות הקצרות. כמו כן יעדיף גבוהות מסטיות התקן מהסטייה ההיסטורית ארוכת הטווח של מחיר נכס הבסיס.

טיפ:

המשקיע יחפש תמיד למכור מעט ווגא באופציות הארוכות, כשהוא מאמין בירידת סטיית התקן והסטיות הגלומות הארוכות יקרות מהקצרות וכן גבוהות מהסטיות הממוצעות ההיסטוריות של נכס הבסיס.

***כל הזכויות שמורות

לזירה של פניני במגזין של מגדל

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    ז.פ. 17/03/2013 19:24
    הגב לתגובה זו
    1- הכוונה היא ש" כמות האוכפים בטווח הארוך נמוכה משמעותית מול כמות הפרפרים בטווח הקצר. בגרפים נמכרו 10 אוכפים ארוכים מול 100 פרפרים קצרים" זה די מדבר בעד עצמו ומכוון לכך שהפוזיציה הקצרה כאן היא הדומיננטית... 2. נכון מבחינה מספרית, עדיין יותר מוכרים אוכפים מקונים אוכפים, יותר קונים סקיו ממוכרים סקיו...ועדיין זה תלוי מחיר...וללא תוחלת... 3- קודם כול לא חייבים לבצע מרווח זמן...אבל לשאלתך - תלוי בסטייה - מול הסטייה ההיסטורית ממוצעת של נכס הבסיס...גבוהה? שלילי, נמוכה , חיובי - אבל רק אם חייבים... אגב בדר"כ כשהסטייה הגלומה גבוה מאוד העקום העיתי יורד וכשהיא נמוכה מאוד הוא עולה...(מכאן שהגבול הוא כשהסטיות שוות...)
  • 3.
    האסטרטג 17/03/2013 13:49
    הגב לתגובה זו
    אם סטיות התקן הקצרות זהות לארוכות האם למרווח זמן חיובי או שלילי יש יתרון?
  • לדעתי לא זה ולא זה. (ל"ת)
    אמיר ו 17/03/2013 18:38
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בדרך כלל מבצעים את המרווח החיובי... (ל"ת)
    אמיר ו 17/03/2013 13:47
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אבי 17/03/2013 13:13
    הגב לתגובה זו
    "יש לציין כי כמות האוכפים בטווח הארוך נמוכה משמעותית מול כמות הפרפרים בטווח הקצר. בגרפים נמכרו 10 אוכפים ארוכים מול 100 פרפרים קצרים. ..."

אסטרטגיה מס' 2: קניית נכס הבסיס דרך אופ' CALL

זיו פניני, מנהל חדר המסחר במגדל שוקי הון, מנתח ומפרט את אסטרטגיות המסחר בנגזרים המשמשים הן את הלקוחות המגדרים והן את אלה המתוחכמים
האסטרטגיות מלוות בגרפים ודוגמאות מהפשוטות ביותר אל המורכבות ביותר. בכל שבוע יפורסמו שתי אסטרטגיות מסחר. תחילה, יוצגו שתי אסטרטגיות פשוטות שתכליתן להוות בסיס חיוני להבנת האסטרטגיות האחרות. לאחר מכן, אסטרטגיה אחת פשוטה לסוחרים חדשים ואסטרטגיה מורכבת למנוסים יותר. בבואנו לקנות את נכס הבסיס דרך אופציות ה-CALL עלינו לאפיין מספר אלמנטים לפני ביצוע האסטרטגיה. א. תנודתיות הנכס המוביל ככל שנכסי הבסיס בתקופות אי ודאות גבוהה יותר, ובמקביל נסחרות אופציות המעו"ף בסטיות תקן נמוכות (יחסית) יותר, יש העדפה ברורה לקנות נכסים על ידי אופ CALL + הפקדת שאר הכסף בריבית בסיסית חסרת סיכון, וכן על ידי קניית הנכס התנודתי וקניית אופ' PUT מקבילה (ראה הרחבה בהמשך). בחלופה זו מגדר עצמו המשקיע ויודע מראש את מקסימום ההפסד במקרה שהנכס המוביל יורד בחוזקה. אם הנכס המוביל מקטין את תנודתיותו ובמקביל נסחרות האופציות (גם CALL וגם PUT) בסטיות תקן גלומות גבוהות, כדאי למשקיע לקנות את הנכס עצמו ובמקרים קיצוניים אף לכתוב אופ' CALL ולנצל את המחיר היקר יחסית לפרמיית ה-CALL. לכן חשוב למשקיע לחשב את סטיית התקן ההיסטורית (הן קצרת הטווח והן ארוכת הטווח), להעריך את סטיית התקן העתידית, ולחשב את סטיית התקן הגלומה באופ לפני שהוא קונה חשיפה לנכס מוביל כלשהוא דרך אופ' CALL. יש לזכור כי השווי האמיתי של האופציה אינו ידוע כיוון שהוא למעשה הסטייה העתידית של נכס בסיס ואותו אין אנו יודעים שכן אנו יודעים את סטייתו הממוצעת באוכלוסייה (שנה אחורה) ובמדגם לא מייצג (20 יום אחורה). ב. באיזו עוצמה אנו רוצים לקבל חשיפה לנכס התנודתי? ככל שנקנה אופציה עמוקה יותר בכסף, כך נקבל תיק הקרוב יותר לקניית הנכס עצמו - הן במונחי פקיעה והן בטווח הקצר כלומר במונחי דלתא. החשיפה הגבוהה ביותר מתקבלת על ידי קניית FUTURE כלומר CALL עמוק עמוק בכסף המתומחר על ידי הריבית על מחיר הSPOT. הדלתא היא 100 - כלומר התיק שלנו (FUTURE + הפקדת ההון במכשיר חסר סיכון קצר) והתיק המסוכן (קניית הנכס התנודתי), ינועו בצורה דומה בטווח הקצר. משקיע המחפש הורדת הסיכון במקרה של נכס יורד, וכן הקטנת סטיית התקן של התיק המנוהל (המקביל להורדת הסיכון), יקנה אופ' CALL עמוקה בכסף (כאשר הדלתא היא כ-80%). במקרה זה הרווח בשוק עולה (במונחי פקיעה) קטן במקצת מהרווח בנכס המסוכן, אך ההפסד בתרחיש של נכס יורד יהיה מוגבל. גם התנודה קטנה יותר כיוון שהתנודה היא רק 80% מתנודת הנכס המוביל (בהנחת IV קבוע) כלומר, אם הנכס יעלה באחוז הרי התיק המשולב יעלה רק ב 0.8% ואם הנכס יורד באחוז הרי שהתיק המשולב ירד רק ב-0.8%. אם המשקיע ירצה להוריד עוד יותר את הסיכון והתנודתיות של תיק ההשקעות שלו עליו לקנות אופציה באיזור הכסף בעלת דלתא 50%. את פונקציית הרווחים במונחי פקיעה ואת הרווחים בטווח הקצר ניתן לראות בגרף. אם יקנה המשקיע את אופציה ה-CALL מחוץ לכסף כאשר הדלתא היא רק 5%-25% הרי שסיכונו בתרחיש של נכס יורד קטן. יחד עם זאת, המשקיע משלם על כך בהפרש גבוה בין התיק המשולב לבין הנכס התנודתי במידה והנכס אכן יעלה. ג. מהם אחוזי ההצמדה שאנו רוצים לקבל במונחי נכס הבסיס? אנחנו יכולים לקנות חשיפה של 100% לנכס הבסיס בקנותנו אופציה אחת מול יחידת מדד אחת (גרף 4), או 50% חשיפה (גרף מס 5) וכו' (כמובן שניתן לבצע כל אחוז הצמדה שבוחרים בו). ככל שאחוז ההצמדה / חשיפה יהיה גדול יותר כך יגדל הסיכון בתרחיש נכס יורד, אך הרווחיות בתרחיש נכס עולה תגדל, ולהפך. הערות: 1. ניתן לשלב בין סעיף ב' לבין סעיף ג', כלומר לקנות 90% חשיפה באופציה באזור הכסף (דלתא 50%), וכו'. במקרה זה השינוי של התיק בטווח הקצר יהיה 50% (הדלתא) * 90% (החשיפה) = 45%. כלומר התיק המשולב ישתנה בטווח הקצר ב-45% מהשינוי בנכס המסוכן. 2. ניתן לקנות חשיפה של יותר מ-100% מהנכס המסוכן כלומר יותר מאופ' אחת מול כל יחידת נכס בסיס (גרף מס 6). באלטרנטיבה זו המשקיע הינו משקיע אגרסיבי המנצל את גורם המנוף להגדלת החשיפה במונחי נכס הבסיס מעבר לתנודה בנכס עצמו (ראה פרוט באסטרטגיה LONG CALL). 3. ניתן גם לבצע גידור דלתא דינמי ורציף - על כך בהמשך - אסטרטגיות דינמיות. אפקט הגאמא גם המשקיע שישתמש באופ' ה-CALL כמנוף סולידי מול הנכס המסוכן (קנייה ממונפת והפקדת ההון במכשירים קצרים חסרי סיכון), וגם הספקולנט שישתמש באופ ה-CALL כהגדלת החשיפה לנכס המסוכן מעבר להון העצמי, ייהנו מ"אפקט הגאמא". האפקט הזה יגדיל את החשיפה במונחי נכס הבסיס ככל שיעלה נכס הבסיס וכך יכניס את המשקיעים "אוטומטית" לתוך הנכס (יגדיל את הדלתא), ואילו יוציא את המשקיעים החוצה במונחי נכס הבסיס (יקטין את הדלתא) ככל שיורד מחיר הנכס (וכל זאת ללא עמלות ובצורה רציפה). ד. מוביליות בין החזקות אופ' ה-CALL המשקיע יכול וצריך לעבור בין החזקת CALL עמוק בכסף לביו CALL בכסף או מחוצה לו וזאת כשדעתו משתנה הן לגבי כיוון הנכס המוביל והן לגבי תנודתיותו העתידית או מחיר הנכס זז אגרסיבית. בצורה זו ממשיך המשקיע להחזיק בנכס התנודתי בדרך סולידית יותר כשבניהול דינמי הוא מחליט מתי הוא מגדיל את החשיפה לנכס ומתי הוא מקטינה. בדרך זו יקבל המשקיע תיק של הנכס התנודתי בעל סטיית תקן (סיכון) נמוכה יותר. השינויים יערכו בשינוי לדעתו על השוק או שינוי בסטיות התקן הגלומות באופ או שינוי על עקום הסטיות - סקיו. על כך בהמשך. אפקט הווגא: על המשקיע שישתמש באסטרטגיה זו לדעת כי ככל שתעלה התנודתיות של נכס הבסיס/המוביל בטווח הקצר כך ירוויח יותר מאשר ציפה (דלתא מנוכה טטה), כיוון שהדלתא תעלה ככול שתגדל הסטייה הגלומה באופציה שקנה. לעומת זאת, במקרה שתנודתיות הנכס יורדת, יכול המשקיע להיפגע כאשר האופציות יתומחרו בסטיות תקן נמוכות יותר ובהתאמה בפרמיות נמוכות יותר. אפקט הטטה: גורם המנוף, האשראי הגלום באופציה ומגיע ברמת הפרמיה, גורמת לאופציה לאבד מערכה ככול שמתקצר זמן המימוש. לכן על המשקיע לצפות לעלייה בטווח קצר ביותר במחיר הנכס המוביל, או לחילופין ישאף שלאופציה יישאר זמן רב ככל האפשר למימוש. ריבית: ככל שתעלה הריבית חסרת הסיכון לטווח קצר כך ישתפר מצבו של המשקיע, שכן הוא ישלם סכום עתידי שהערך הנוכחי שלו יירד ככל שתעלה הריבית ולכן ייהנה מרווח נוסף על רווחיו המצופים, ולהפך במקרה של ירידת הריבית (בנקודה זו יש פרדוקס שכן המשקיע ייהנה בד"כ מירידת הריבית, בעליית הנכס המסוכן = רווח דלתא). בנקודה זו עלינו להיזכר במשפט ה-CALL/PUT PERITY האומר כי במקום לקנות את אופציית ה-CALL במחיר מימוש X (על פי הכללים שהוזכרו לעיל) ולהפקיד כספנו בריבית חסרת סיכון, אנו יכולים לקנות את הנכס המוביל עצמו + אופציית PUT במחיר מימוש X ולקבל בדיוק את אותה פונקציית רווחיות. אם כן על פי אותם הכללים שהוזכרו לעייל אנו יכולים לקנות את הנכס המוביל ולקנות אופ' הגנה, כלומר אופ' PUT. איך נחליט באיזו אלטרנטיבה להשקיע? א. כל עוד אין לנו סיבה המפורטת בסעיפים הבאים אזי אין הבדל באיזה אסטרטגיה ננקוט. ב. בידינו תיק מניות (או כל נכס אחר) שאינו מוגן ואנו רוצים להגן עליו באופציה ולא למכור את כולו (עמלות, עמלות), ולכן נעדיף את שילוב אופ' PUT. ג. אנו רוצים לקנות מניות ספציפיות מומלצות (שלדעתנו יניבו תשואה עודפת על פני המדד - האלפא ), ואין להם אופציות ספציפיות אזי נעדיף את שילוב אופציית ה-PUT על המדד כולו. ד. אנו מחזיקים נכסים עם בטא אגרסיבית ללא אופציות ואנו מאמינים בשוק עולה - אך אנו רוצים לנטרל את הסיכון השיטתי ולכן נעדיף את שילוב אופ' ה-PUT. ה. אנו רוצים לקבל חשיפה לנכס מוביל אך איננו רוצים או לא יכולים (נזילות, נזילות) להפעיל את כול כובד משקל התיק, במקרה זה נעדיף את אופציית ה-CALL. ו. במקרה של כשל שוק יעדיף המשקיע לקנות את האלטרנטיבה הזולה יותר, (במקרה זה יעדיף המשקיע אף למכור בחסר את האלטרנטיבה היקרה יותר ויצור רווח ארבטרז' - ראה הרחבה באסטרטגיית BOX). אפשרויות ארביטרז': S+PX=CX+BRF מקרא: C=CALL P=PUT F=FUTURE S=מניה RS= ריבית טיפ: ככל שעקום סטיות התקן יהיה מתון יותר יעדיף לבצע את הקניה עמוק יותר בסף ולהפך. ככל שתעבור תקופה ארוכה יותר בה השוק נע בתנודתיות נמוכה מההיסטורית וסטיית התקן הגלומה נמוכה יותר מהממוצעת יעדיף את אסטרטגיה זו. לזירה של זיו פניני במגזין שוק ההון של מגדל