אסטרטגיה מס' 2: קניית נכס הבסיס דרך אופ' CALL

זיו פניני, מנהל חדר המסחר במגדל שוקי הון, מנתח ומפרט את אסטרטגיות המסחר בנגזרים המשמשים הן את הלקוחות המגדרים והן את אלה המתוחכמים

האסטרטגיות מלוות בגרפים ודוגמאות מהפשוטות ביותר אל המורכבות ביותר.

בכל שבוע יפורסמו שתי אסטרטגיות מסחר. תחילה, יוצגו שתי אסטרטגיות פשוטות שתכליתן להוות בסיס חיוני להבנת האסטרטגיות האחרות. לאחר מכן, אסטרטגיה אחת פשוטה לסוחרים חדשים ואסטרטגיה מורכבת למנוסים יותר. בבואנו לקנות את נכס הבסיס דרך אופציות ה-CALL עלינו לאפיין מספר אלמנטים לפני ביצוע האסטרטגיה.

א. תנודתיות הנכס המוביל

ככל שנכסי הבסיס בתקופות אי ודאות גבוהה יותר, ובמקביל נסחרות אופציות המעו"ף בסטיות תקן נמוכות (יחסית) יותר, יש העדפה ברורה לקנות נכסים על ידי אופ CALL + הפקדת שאר הכסף בריבית בסיסית חסרת סיכון, וכן על ידי קניית הנכס התנודתי וקניית אופ' PUT מקבילה (ראה הרחבה בהמשך). בחלופה זו מגדר עצמו המשקיע ויודע מראש את מקסימום ההפסד במקרה שהנכס המוביל יורד בחוזקה.

אם הנכס המוביל מקטין את תנודתיותו ובמקביל נסחרות האופציות (גם CALL וגם PUT) בסטיות תקן גלומות גבוהות, כדאי למשקיע לקנות את הנכס עצמו ובמקרים קיצוניים אף לכתוב אופ' CALL ולנצל את המחיר היקר יחסית לפרמיית ה-CALL.

לכן חשוב למשקיע לחשב את סטיית התקן ההיסטורית (הן קצרת הטווח והן ארוכת הטווח), להעריך את סטיית התקן העתידית, ולחשב את סטיית התקן הגלומה באופ לפני שהוא קונה חשיפה לנכס מוביל כלשהוא דרך אופ' CALL. יש לזכור כי השווי האמיתי של האופציה אינו ידוע כיוון שהוא למעשה הסטייה העתידית של נכס בסיס ואותו אין אנו יודעים שכן אנו יודעים את סטייתו הממוצעת באוכלוסייה (שנה אחורה) ובמדגם לא מייצג (20 יום אחורה).

ב. באיזו עוצמה אנו רוצים לקבל חשיפה לנכס התנודתי?

ככל שנקנה אופציה עמוקה יותר בכסף, כך נקבל תיק הקרוב יותר לקניית הנכס עצמו - הן במונחי פקיעה והן בטווח הקצר כלומר במונחי דלתא. החשיפה הגבוהה ביותר מתקבלת על ידי קניית FUTURE כלומר CALL עמוק עמוק בכסף המתומחר על ידי הריבית על מחיר הSPOT. הדלתא היא 100 - כלומר התיק שלנו (FUTURE + הפקדת ההון במכשיר חסר סיכון קצר) והתיק המסוכן (קניית הנכס התנודתי), ינועו בצורה דומה בטווח הקצר.

משקיע המחפש הורדת הסיכון במקרה של נכס יורד, וכן הקטנת סטיית התקן של התיק המנוהל (המקביל להורדת הסיכון), יקנה אופ' CALL עמוקה בכסף (כאשר הדלתא היא כ-80%). במקרה זה הרווח בשוק עולה (במונחי פקיעה) קטן במקצת מהרווח בנכס המסוכן, אך ההפסד בתרחיש של נכס יורד יהיה מוגבל.

גם התנודה קטנה יותר כיוון שהתנודה היא רק 80% מתנודת הנכס המוביל (בהנחת IV קבוע) כלומר, אם הנכס יעלה באחוז הרי התיק המשולב יעלה רק ב 0.8% ואם הנכס יורד באחוז הרי שהתיק המשולב ירד רק ב-0.8%.

אם המשקיע ירצה להוריד עוד יותר את הסיכון והתנודתיות של תיק ההשקעות שלו עליו לקנות אופציה באיזור הכסף בעלת דלתא 50%. את פונקציית הרווחים במונחי פקיעה ואת הרווחים בטווח הקצר ניתן לראות בגרף.

אם יקנה המשקיע את אופציה ה-CALL מחוץ לכסף כאשר הדלתא היא רק 5%-25% הרי שסיכונו בתרחיש של נכס יורד קטן. יחד עם זאת, המשקיע משלם על כך בהפרש גבוה בין התיק המשולב לבין הנכס התנודתי במידה והנכס אכן יעלה.

ג. מהם אחוזי ההצמדה שאנו רוצים לקבל במונחי נכס הבסיס?

אנחנו יכולים לקנות חשיפה של 100% לנכס הבסיס בקנותנו אופציה אחת מול יחידת מדד אחת (גרף 4), או 50% חשיפה (גרף מס 5) וכו' (כמובן שניתן לבצע כל אחוז הצמדה שבוחרים בו). ככל שאחוז ההצמדה / חשיפה יהיה גדול יותר כך יגדל הסיכון בתרחיש נכס יורד, אך הרווחיות בתרחיש נכס עולה תגדל, ולהפך.

הערות:

1. ניתן לשלב בין סעיף ב' לבין סעיף ג', כלומר לקנות 90% חשיפה באופציה באזור הכסף (דלתא 50%), וכו'. במקרה זה השינוי של התיק בטווח הקצר יהיה 50% (הדלתא) * 90% (החשיפה) = 45%. כלומר התיק המשולב ישתנה בטווח הקצר ב-45% מהשינוי בנכס המסוכן.

2. ניתן לקנות חשיפה של יותר מ-100% מהנכס המסוכן כלומר יותר מאופ' אחת מול כל יחידת נכס בסיס (גרף מס 6).

באלטרנטיבה זו המשקיע הינו משקיע אגרסיבי המנצל את גורם המנוף להגדלת החשיפה במונחי נכס הבסיס מעבר לתנודה בנכס עצמו (ראה פרוט באסטרטגיה LONG CALL).

3. ניתן גם לבצע גידור דלתא דינמי ורציף - על כך בהמשך - אסטרטגיות דינמיות.

אפקט הגאמא

גם המשקיע שישתמש באופ' ה-CALL כמנוף סולידי מול הנכס המסוכן (קנייה ממונפת והפקדת ההון במכשירים קצרים חסרי סיכון), וגם הספקולנט שישתמש באופ ה-CALL כהגדלת החשיפה לנכס המסוכן מעבר להון העצמי, ייהנו מ"אפקט הגאמא". האפקט הזה יגדיל את החשיפה במונחי נכס הבסיס ככל שיעלה נכס הבסיס וכך יכניס את המשקיעים "אוטומטית" לתוך הנכס (יגדיל את הדלתא), ואילו יוציא את המשקיעים החוצה במונחי נכס הבסיס (יקטין את הדלתא) ככל שיורד מחיר הנכס (וכל זאת ללא עמלות ובצורה רציפה).

ד. מוביליות בין החזקות אופ' ה-CALL

המשקיע יכול וצריך לעבור בין החזקת CALL עמוק בכסף לביו CALL בכסף או מחוצה לו וזאת כשדעתו משתנה הן לגבי כיוון הנכס המוביל והן לגבי תנודתיותו העתידית או מחיר הנכס זז אגרסיבית. בצורה זו ממשיך המשקיע להחזיק בנכס התנודתי בדרך סולידית יותר כשבניהול דינמי הוא מחליט מתי הוא מגדיל את החשיפה לנכס ומתי הוא מקטינה. בדרך זו יקבל המשקיע תיק של הנכס התנודתי בעל סטיית תקן (סיכון) נמוכה יותר. השינויים יערכו בשינוי לדעתו על השוק או שינוי בסטיות התקן הגלומות באופ או שינוי על עקום הסטיות - סקיו. על כך בהמשך.

אפקט הווגא:

על המשקיע שישתמש באסטרטגיה זו לדעת כי ככל שתעלה התנודתיות של נכס הבסיס/המוביל בטווח הקצר כך ירוויח יותר מאשר ציפה (דלתא מנוכה טטה), כיוון שהדלתא תעלה ככול שתגדל הסטייה הגלומה באופציה שקנה. לעומת זאת, במקרה שתנודתיות הנכס יורדת, יכול המשקיע להיפגע כאשר האופציות יתומחרו בסטיות תקן נמוכות יותר ובהתאמה בפרמיות נמוכות יותר.

אפקט הטטה:

גורם המנוף, האשראי הגלום באופציה ומגיע ברמת הפרמיה, גורמת לאופציה לאבד מערכה ככול שמתקצר זמן המימוש. לכן על המשקיע לצפות לעלייה בטווח קצר ביותר במחיר הנכס המוביל, או לחילופין ישאף שלאופציה יישאר זמן רב ככל האפשר למימוש.

ריבית:

ככל שתעלה הריבית חסרת הסיכון לטווח קצר כך ישתפר מצבו של המשקיע, שכן הוא ישלם סכום עתידי שהערך הנוכחי שלו יירד ככל שתעלה הריבית ולכן ייהנה מרווח נוסף על רווחיו המצופים, ולהפך במקרה של ירידת הריבית (בנקודה זו יש פרדוקס שכן המשקיע ייהנה בד"כ מירידת הריבית, בעליית הנכס המסוכן = רווח דלתא).

בנקודה זו עלינו להיזכר במשפט ה-CALL/PUT PERITY האומר כי במקום לקנות את אופציית ה-CALL במחיר מימוש X (על פי הכללים שהוזכרו לעיל) ולהפקיד כספנו בריבית חסרת סיכון, אנו יכולים לקנות את הנכס המוביל עצמו + אופציית PUT במחיר מימוש X ולקבל בדיוק את אותה פונקציית רווחיות. אם כן על פי אותם הכללים שהוזכרו לעייל אנו יכולים לקנות את הנכס המוביל ולקנות אופ' הגנה, כלומר אופ' PUT.

איך נחליט באיזו אלטרנטיבה להשקיע?

א. כל עוד אין לנו סיבה המפורטת בסעיפים הבאים אזי אין הבדל באיזה אסטרטגיה ננקוט.

ב. בידינו תיק מניות (או כל נכס אחר) שאינו מוגן ואנו רוצים להגן עליו באופציה ולא למכור את כולו (עמלות, עמלות), ולכן נעדיף את שילוב אופ' PUT.

ג. אנו רוצים לקנות מניות ספציפיות מומלצות (שלדעתנו יניבו תשואה עודפת על פני המדד - האלפא ), ואין להם אופציות ספציפיות אזי נעדיף את שילוב אופציית ה-PUT על המדד כולו.

ד. אנו מחזיקים נכסים עם בטא אגרסיבית ללא אופציות ואנו מאמינים בשוק עולה - אך אנו רוצים לנטרל את הסיכון השיטתי ולכן נעדיף את שילוב אופ' ה-PUT.

ה. אנו רוצים לקבל חשיפה לנכס מוביל אך איננו רוצים או לא יכולים (נזילות, נזילות) להפעיל את כול כובד משקל התיק, במקרה זה נעדיף את אופציית ה-CALL.

ו. במקרה של כשל שוק יעדיף המשקיע לקנות את האלטרנטיבה הזולה יותר, (במקרה זה יעדיף המשקיע אף למכור בחסר את האלטרנטיבה היקרה יותר ויצור רווח ארבטרז' - ראה הרחבה באסטרטגיית BOX).

אפשרויות ארביטרז':

S+PX=CX+BRF

מקרא:

C=CALL

P=PUT

F=FUTURE

S=מניה

RS= ריבית

טיפ:

ככל שעקום סטיות התקן יהיה מתון יותר יעדיף לבצע את הקניה עמוק יותר בסף ולהפך. ככל שתעבור תקופה ארוכה יותר בה השוק נע בתנודתיות נמוכה מההיסטורית וסטיית התקן הגלומה נמוכה יותר מהממוצעת יעדיף את אסטרטגיה זו.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אחלה פניני טוב אבל להתקדם ...קדימה. (ל"ת)
    יניב 29/11/2012 12:31
    הגב לתגובה זו

אסטרטגיה מס' 38: אסטרטגיית M

זיו פניני, מנהל חדר המסחר במגדל שוקי הון, מנתח ומפרט את אסטרטגיות המסחר בנגזרים המשמשים הן את הלקוחות המגדרים והן את אלה המתוחכמים

האסטרטגיות מלוות בגרפים ודוגמאות מהפשוטות ביותר אל המורכבות ביותר. בכל שבוע יפורסמו שתי אסטרטגיות מסחר. תחילה יוצגו אסטרטגיות פשוטות שתכליתן להוות בסיס חיוני להבנת האסטרטגיות האחרות. לאחר מכן, אסטרטגיה אחת פשוטה לסוחרים חדשים ואסטרטגיה מורכבת למנוסים יותר. בגרפים המצורפים המדד נמצא ב-1000 נקודות, ריבית 5% סטיות התקן 20% והימים לפדיון לפי הכתוב במקרא של כל גרף וגרף. כיצד ליצור את הפוזיציה? 1. יש למכור שוקת במחיר מימוש רחק מהכסף (מחיר מימוש A,B) ולקנות אוכף בכסף ביחס נמוך מ-1:1 2. יש לקנות מרווח עולה ומרווח יורד ממחיר מימוש בכסף (מחירי מימוש A,C ו-B,C) ולאחר מכן למכור שוקת מחוץ לכסף במחירי מימוש A,B - מחירי מימוש של המרווח. 3. למכור פרפר בכסף ולמכור שוקת במחירי מימוש של הפרפר. 4. יש לבצע מרווחי יחס מהכסף החוצה ביחס גבוה של 1:3, 1:4 . סוג המשקיע: - משקיע המעוניין לכתוב את סטיית התקן הגלומה ומשתמש באסטרטגיית האוכף הקטום (=שוקת), מעוניין למתן מעט את אפקט הגאמא / ווגא כמו גם את התנודתיות והרווחיות של השוקת שכתב. - משקיע מתוחכם אשר מניח כי האופציות מחוץ לכסף (בסביבות דלתא 25%) יקרות יחסית לסטייה בכסף בגין לחץ גדול של קוני שוקת או הגנות. ספקולנטים רבים וגופים גדולים קונים אופציות קטנות, ומאמנים בתנודה חדה מאוד עקב צפי לשינויים משמעותיים בסביבה העסקית, כלומר השוק ערוך ומתמחר אי ודאות גדולה - ניתן למעקב לפי היחס של סטיית התקן הגלומה של האופציות בדלתא 25 לבין זו בדלתא 50%. - המשקיע המאמין כי מחירי האופציות יקרות, במיוחד אלו מחוץ לכסף ומעוניין למכור את סטיית התקן וליהנות ממחיר הכסף הזול יחסית. - משקיע המנהל דינמית את תיק האופציות שכתב, מעוניין להוריד לזמן מה את האגרסיביות של השוקת והיווניות ולחזור לכתיבה מלאה מאוחר יתר. - עושה שוק ידני או ממוחשב המעוניין לגדר את החזקותיו בדלתא ווגא אפס. נגזרים: דלתא: שואפת לאפס, ווגא: בד"כ שלילית - תלוי בעוצמת M, גאמא: בד"כ שלילית, טטה - בד"כ חיובית, תלוי בעוצמת ה-M. אפיון פונקצית הרווחים וההפסדים: כעיקרון אסטרטגיה זו הינה סוג של שוקת. לכן מקסימום הרווח הינו הפרמיה המתקבלת, בנוסף לתקבול בין מחיר המימוש הקנוי לבין אלו המכורים. לעומת את, ההפסד הנו תיאורטית אין סופי. ככל שנקנו יותר אופציות באזור הכסף, כך יתמתנו היווניות בטווח הקצר. במונחי פקיעה פונקצית הרווח תהא דומה לאות M סביב כסף. דיון: הדיון מתחיל באסטרטגיית האוכף הקטום, בו כותב המשקיע את השוקת סביב הכסף, מאמין בשוק יציב ונחשף לחשיפת גאמא ו-ווגא כנגד תנודות גדולות בשוק (ראה אסטרטגיית מכירת אוכף ומכירת סטיית תקן). כאשר המשקיע מנהל את האסטרטגיה בצורה דינמית ורוצה למתן, הן את היווניות וחשיפת הפוזיציה לכיוון ותנודתיות בטווח הקצר והן את הסיכון /סיכוי במונחי פקיעה - הוא קונה את האוכף שבכסף ביחס נמוך מהאופציות הכתובות. בדרך זו הוא ממתן את האוכף שבכסף ומאט את שינוי היווניות. ככל שהמשקיע יקנה יותר אוכפים בכסף מול השוקת הכתובה - כך יתמתנו היווניות ואסטרטגיית השוקת תהיה דומה למרווח יחס דו צדדי (כמו האות M). בגרף מספר 1 ניתן לראות כי ככל שנקנה יותר אוכפים בכסף מול השוקת הכתובה - תרד הפרמיה שנקבל עד למצב בו האוכפים יעלו יותר מאשר הפרמיה הכתובה. בדוגמאות ישנן 100 שוקתות כתובות מול כמות משתנה נמוכה יותר של אופציות קניות בכסף. במצב אגרסיבי ימתן האוכף הקנוי את היווניות בטווח הקצר' ויהפוך למרווח יחס בעלות אפסית בו יחס האופציות נקבע ע"פ הפרמיה שלהם. גם בגרף 2 ניתן לראות התמתנות באסטרטגיית השוקת עד מצב בו האסטרטגיה עולה כסף, אך כאן אין שינוי ביחס בין האופציות הקנויות לאלו המכורות. כאן המשקיע יוצא למחירי מימוש רחוקים יותר מהכסף בשוקת שהמשקיע מוכר, וכותב אופציות זולות יותר (מבחינת פרמיה) בעלות יווניות קטנות יותר מול הכסף האגרסיבי הקנוי. בגרף 3 ניתן לראות כי לא חייבים לקנות את האוכף בכסף מול השוקת המכורה אלא ניתן לקנות שוקת אחרת, קרובה יותר לכסף ואגרסיבית יותר ביווניות מול זו המכורה הרחוקה יותר מהכסף. בצורה זו הוא יכול לשנות את השקתות ככל שדעתו משתנה לגבי התנודתיות הצפויה במחיר נכס הסיס, והאגרסיביות של האסטרטגיה אותה הוא מבקש. המשקיע יכול לקנות בכסף אופציות CALL או PUT בלבד מול השוקת המכורה. בצורה זו משנה המשקיע הן את היווניות והן את פונקצית הרווחים בצורה שאינה סימטרית תוך שהוא "מבזבז" פרמיה נמוכה יותר. בגרף 4 ניתן לראות משקיע אופטימי המאמין בעליות תוך תנודתיות נמוכה וקנה אופציית call בחצי הכמות מהשוקת הכתובה, וכן משקיע פסימי שקנה רק אופציית PUT בחצי הכמות מהשוקת הכתובה. יש לציין כי האופציות נקנות בכסף מול השוקת המכורה באזור דלתא 25%. כמובן שהמשקיע אינו חייב לקנות אופציות בכמות ובמרחק שווה מהכסף, כשהוא בונה אסטרטגיה מסוג זה, אלא עקום סטיות התקן. חדות אופ' ה-CALL וה-PUT הן אלו שיובילו אותו לאסטרטגיה זו. במקביל, יכול גם לקנות את שארית האופציות מחוץ לכסף, ובכך הוא קוטם את הפסדיו ב"סטופים" מובנים. הכוונה היא שאם מכר 100 שוקתות וקנה 50 אוכפים באזור הכסף, הוא יכול לקנות את ה-50 האופציות הנותרות רחוק מאוד מהכסף ומהשוקת. בצורה זו המשקיע משנה בצורה דינמית הן את היחס בין האופציות הקניות בכסף לבין אלו שמכורות ביחס גבוה יותר מחוץ לכסף, והן את המרחק של מחירי המימוש אלו מאלו. ככל שהיחס והמרחק בין הכתובות לקנויות יקטן - כך תתפקד האסטרטגיה כסולידית יותר ולהיפך. בנקודה זו אזכיר כי גם עושי השוק הידניים והממוחשבים משתמשים באסטרטגיה זו כשהם מספקי נזילות בשוק באופציות. למעשה הן באסטרטגיה זו והן באסטרטגיית המרווח ניתן להחליף את האופציות ביחס של ווגא אפס, ולאחר מכן לאפס את הדלתא בחוזים עתידיים או סינטטיים. התוצאה הינה מרווח או M בדלתא ווגא אפס. דלתא: היות והמשקיע כתב שוקת, הרי שהדלתא תזוז לרעתו, כלומר תעלה ותהפוך חיובית כשהשוק יורד. היא תרד ותהפוך שלילית כשהשוק עולה. אפקט הגאמא: אפקט זה פועל לרעת המשקיע. הגאמא הינה שלילית ומשנה את הדלתא כאמור לרעת המשקיע. היות וישנן גם קניות באזור הכסף, הרי שהאפקט חלש יותר מאשר מכירת שוקת עירומה, והאפקט מצטמצם לקראת פקיעה (ראה גרף מס' 6). אפקט הווגא: אפקט זה שלילי. קיימת עלייה בסטיות התקן הגלומות באופציות מזיקות לאסטרטגיה. גם כאן חלש יותר האפקט מאשר בשוקת כתובה עירומה. טטא: אפקט זה פועל לטובת המשקיע. כל יום שעובר יורד שווי האסטרטגיה. גם כאן אפקט זה חלש יותר מאשר בשוקת כתובה עירומה, וכמו כן לקראת הפקיעה בשל האוכף הקנוי שבה. טיפ: ניתן לעקוב אחר יחס סטיית תקן בדלתא 25 של אופ' ה-CALL ושל אופ' ה-Put חלקי סטיית התקן בכסף כפול 2. יחס זה מודד את אטרקטיביות האופציות הקטנות מול האופציות שבכסף. *כל הזכויות שמורות **לזירה של פניני במגזין מגדל ***לרשימת כל האסטרטגיות