אסטרטגיה מס' 2: קניית נכס הבסיס דרך אופ' CALL

זיו פניני, מנהל חדר המסחר במגדל שוקי הון, מנתח ומפרט את אסטרטגיות המסחר בנגזרים המשמשים הן את הלקוחות המגדרים והן את אלה המתוחכמים

האסטרטגיות מלוות בגרפים ודוגמאות מהפשוטות ביותר אל המורכבות ביותר.

בכל שבוע יפורסמו שתי אסטרטגיות מסחר. תחילה, יוצגו שתי אסטרטגיות פשוטות שתכליתן להוות בסיס חיוני להבנת האסטרטגיות האחרות. לאחר מכן, אסטרטגיה אחת פשוטה לסוחרים חדשים ואסטרטגיה מורכבת למנוסים יותר. בבואנו לקנות את נכס הבסיס דרך אופציות ה-CALL עלינו לאפיין מספר אלמנטים לפני ביצוע האסטרטגיה.

א. תנודתיות הנכס המוביל

ככל שנכסי הבסיס בתקופות אי ודאות גבוהה יותר, ובמקביל נסחרות אופציות המעו"ף בסטיות תקן נמוכות (יחסית) יותר, יש העדפה ברורה לקנות נכסים על ידי אופ CALL + הפקדת שאר הכסף בריבית בסיסית חסרת סיכון, וכן על ידי קניית הנכס התנודתי וקניית אופ' PUT מקבילה (ראה הרחבה בהמשך). בחלופה זו מגדר עצמו המשקיע ויודע מראש את מקסימום ההפסד במקרה שהנכס המוביל יורד בחוזקה.

אם הנכס המוביל מקטין את תנודתיותו ובמקביל נסחרות האופציות (גם CALL וגם PUT) בסטיות תקן גלומות גבוהות, כדאי למשקיע לקנות את הנכס עצמו ובמקרים קיצוניים אף לכתוב אופ' CALL ולנצל את המחיר היקר יחסית לפרמיית ה-CALL.

לכן חשוב למשקיע לחשב את סטיית התקן ההיסטורית (הן קצרת הטווח והן ארוכת הטווח), להעריך את סטיית התקן העתידית, ולחשב את סטיית התקן הגלומה באופ לפני שהוא קונה חשיפה לנכס מוביל כלשהוא דרך אופ' CALL. יש לזכור כי השווי האמיתי של האופציה אינו ידוע כיוון שהוא למעשה הסטייה העתידית של נכס בסיס ואותו אין אנו יודעים שכן אנו יודעים את סטייתו הממוצעת באוכלוסייה (שנה אחורה) ובמדגם לא מייצג (20 יום אחורה).

ב. באיזו עוצמה אנו רוצים לקבל חשיפה לנכס התנודתי?

ככל שנקנה אופציה עמוקה יותר בכסף, כך נקבל תיק הקרוב יותר לקניית הנכס עצמו - הן במונחי פקיעה והן בטווח הקצר כלומר במונחי דלתא. החשיפה הגבוהה ביותר מתקבלת על ידי קניית FUTURE כלומר CALL עמוק עמוק בכסף המתומחר על ידי הריבית על מחיר הSPOT. הדלתא היא 100 - כלומר התיק שלנו (FUTURE + הפקדת ההון במכשיר חסר סיכון קצר) והתיק המסוכן (קניית הנכס התנודתי), ינועו בצורה דומה בטווח הקצר.

משקיע המחפש הורדת הסיכון במקרה של נכס יורד, וכן הקטנת סטיית התקן של התיק המנוהל (המקביל להורדת הסיכון), יקנה אופ' CALL עמוקה בכסף (כאשר הדלתא היא כ-80%). במקרה זה הרווח בשוק עולה (במונחי פקיעה) קטן במקצת מהרווח בנכס המסוכן, אך ההפסד בתרחיש של נכס יורד יהיה מוגבל.

גם התנודה קטנה יותר כיוון שהתנודה היא רק 80% מתנודת הנכס המוביל (בהנחת IV קבוע) כלומר, אם הנכס יעלה באחוז הרי התיק המשולב יעלה רק ב 0.8% ואם הנכס יורד באחוז הרי שהתיק המשולב ירד רק ב-0.8%.

אם המשקיע ירצה להוריד עוד יותר את הסיכון והתנודתיות של תיק ההשקעות שלו עליו לקנות אופציה באיזור הכסף בעלת דלתא 50%. את פונקציית הרווחים במונחי פקיעה ואת הרווחים בטווח הקצר ניתן לראות בגרף.

אם יקנה המשקיע את אופציה ה-CALL מחוץ לכסף כאשר הדלתא היא רק 5%-25% הרי שסיכונו בתרחיש של נכס יורד קטן. יחד עם זאת, המשקיע משלם על כך בהפרש גבוה בין התיק המשולב לבין הנכס התנודתי במידה והנכס אכן יעלה.

ג. מהם אחוזי ההצמדה שאנו רוצים לקבל במונחי נכס הבסיס?

אנחנו יכולים לקנות חשיפה של 100% לנכס הבסיס בקנותנו אופציה אחת מול יחידת מדד אחת (גרף 4), או 50% חשיפה (גרף מס 5) וכו' (כמובן שניתן לבצע כל אחוז הצמדה שבוחרים בו). ככל שאחוז ההצמדה / חשיפה יהיה גדול יותר כך יגדל הסיכון בתרחיש נכס יורד, אך הרווחיות בתרחיש נכס עולה תגדל, ולהפך.

הערות:

1. ניתן לשלב בין סעיף ב' לבין סעיף ג', כלומר לקנות 90% חשיפה באופציה באזור הכסף (דלתא 50%), וכו'. במקרה זה השינוי של התיק בטווח הקצר יהיה 50% (הדלתא) * 90% (החשיפה) = 45%. כלומר התיק המשולב ישתנה בטווח הקצר ב-45% מהשינוי בנכס המסוכן.

2. ניתן לקנות חשיפה של יותר מ-100% מהנכס המסוכן כלומר יותר מאופ' אחת מול כל יחידת נכס בסיס (גרף מס 6).

באלטרנטיבה זו המשקיע הינו משקיע אגרסיבי המנצל את גורם המנוף להגדלת החשיפה במונחי נכס הבסיס מעבר לתנודה בנכס עצמו (ראה פרוט באסטרטגיה LONG CALL).

3. ניתן גם לבצע גידור דלתא דינמי ורציף - על כך בהמשך - אסטרטגיות דינמיות.

אפקט הגאמא

גם המשקיע שישתמש באופ' ה-CALL כמנוף סולידי מול הנכס המסוכן (קנייה ממונפת והפקדת ההון במכשירים קצרים חסרי סיכון), וגם הספקולנט שישתמש באופ ה-CALL כהגדלת החשיפה לנכס המסוכן מעבר להון העצמי, ייהנו מ"אפקט הגאמא". האפקט הזה יגדיל את החשיפה במונחי נכס הבסיס ככל שיעלה נכס הבסיס וכך יכניס את המשקיעים "אוטומטית" לתוך הנכס (יגדיל את הדלתא), ואילו יוציא את המשקיעים החוצה במונחי נכס הבסיס (יקטין את הדלתא) ככל שיורד מחיר הנכס (וכל זאת ללא עמלות ובצורה רציפה).

ד. מוביליות בין החזקות אופ' ה-CALL

המשקיע יכול וצריך לעבור בין החזקת CALL עמוק בכסף לביו CALL בכסף או מחוצה לו וזאת כשדעתו משתנה הן לגבי כיוון הנכס המוביל והן לגבי תנודתיותו העתידית או מחיר הנכס זז אגרסיבית. בצורה זו ממשיך המשקיע להחזיק בנכס התנודתי בדרך סולידית יותר כשבניהול דינמי הוא מחליט מתי הוא מגדיל את החשיפה לנכס ומתי הוא מקטינה. בדרך זו יקבל המשקיע תיק של הנכס התנודתי בעל סטיית תקן (סיכון) נמוכה יותר. השינויים יערכו בשינוי לדעתו על השוק או שינוי בסטיות התקן הגלומות באופ או שינוי על עקום הסטיות - סקיו. על כך בהמשך.

אפקט הווגא:

על המשקיע שישתמש באסטרטגיה זו לדעת כי ככל שתעלה התנודתיות של נכס הבסיס/המוביל בטווח הקצר כך ירוויח יותר מאשר ציפה (דלתא מנוכה טטה), כיוון שהדלתא תעלה ככול שתגדל הסטייה הגלומה באופציה שקנה. לעומת זאת, במקרה שתנודתיות הנכס יורדת, יכול המשקיע להיפגע כאשר האופציות יתומחרו בסטיות תקן נמוכות יותר ובהתאמה בפרמיות נמוכות יותר.

אפקט הטטה:

גורם המנוף, האשראי הגלום באופציה ומגיע ברמת הפרמיה, גורמת לאופציה לאבד מערכה ככול שמתקצר זמן המימוש. לכן על המשקיע לצפות לעלייה בטווח קצר ביותר במחיר הנכס המוביל, או לחילופין ישאף שלאופציה יישאר זמן רב ככל האפשר למימוש.

ריבית:

ככל שתעלה הריבית חסרת הסיכון לטווח קצר כך ישתפר מצבו של המשקיע, שכן הוא ישלם סכום עתידי שהערך הנוכחי שלו יירד ככל שתעלה הריבית ולכן ייהנה מרווח נוסף על רווחיו המצופים, ולהפך במקרה של ירידת הריבית (בנקודה זו יש פרדוקס שכן המשקיע ייהנה בד"כ מירידת הריבית, בעליית הנכס המסוכן = רווח דלתא).

בנקודה זו עלינו להיזכר במשפט ה-CALL/PUT PERITY האומר כי במקום לקנות את אופציית ה-CALL במחיר מימוש X (על פי הכללים שהוזכרו לעיל) ולהפקיד כספנו בריבית חסרת סיכון, אנו יכולים לקנות את הנכס המוביל עצמו + אופציית PUT במחיר מימוש X ולקבל בדיוק את אותה פונקציית רווחיות. אם כן על פי אותם הכללים שהוזכרו לעייל אנו יכולים לקנות את הנכס המוביל ולקנות אופ' הגנה, כלומר אופ' PUT.

איך נחליט באיזו אלטרנטיבה להשקיע?

א. כל עוד אין לנו סיבה המפורטת בסעיפים הבאים אזי אין הבדל באיזה אסטרטגיה ננקוט.

ב. בידינו תיק מניות (או כל נכס אחר) שאינו מוגן ואנו רוצים להגן עליו באופציה ולא למכור את כולו (עמלות, עמלות), ולכן נעדיף את שילוב אופ' PUT.

ג. אנו רוצים לקנות מניות ספציפיות מומלצות (שלדעתנו יניבו תשואה עודפת על פני המדד - האלפא ), ואין להם אופציות ספציפיות אזי נעדיף את שילוב אופציית ה-PUT על המדד כולו.

ד. אנו מחזיקים נכסים עם בטא אגרסיבית ללא אופציות ואנו מאמינים בשוק עולה - אך אנו רוצים לנטרל את הסיכון השיטתי ולכן נעדיף את שילוב אופ' ה-PUT.

ה. אנו רוצים לקבל חשיפה לנכס מוביל אך איננו רוצים או לא יכולים (נזילות, נזילות) להפעיל את כול כובד משקל התיק, במקרה זה נעדיף את אופציית ה-CALL.

ו. במקרה של כשל שוק יעדיף המשקיע לקנות את האלטרנטיבה הזולה יותר, (במקרה זה יעדיף המשקיע אף למכור בחסר את האלטרנטיבה היקרה יותר ויצור רווח ארבטרז' - ראה הרחבה באסטרטגיית BOX).

אפשרויות ארביטרז':

S+PX=CX+BRF

מקרא:

C=CALL

P=PUT

F=FUTURE

S=מניה

RS= ריבית

טיפ:

ככל שעקום סטיות התקן יהיה מתון יותר יעדיף לבצע את הקניה עמוק יותר בסף ולהפך. ככל שתעבור תקופה ארוכה יותר בה השוק נע בתנודתיות נמוכה מההיסטורית וסטיית התקן הגלומה נמוכה יותר מהממוצעת יעדיף את אסטרטגיה זו.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אחלה פניני טוב אבל להתקדם ...קדימה. (ל"ת)
    יניב 29/11/2012 12:31
    הגב לתגובה זו

אסטרטגיה מס' 21: כתיבת אוכף / שוקת

זיו פניני, מנהל חדר המסחר במגדל שוקי הון, מנתח ומפרט את אסטרטגיות המסחר בנגזרים המשמשים הן את הלקוחות המגדרים והן את אלה המתוחכמים

האסטרטגיות מלוות בגרפים ודוגמאות מהפשוטות ביותר אל המורכבות ביותר. בכל שבוע יפורסמו שתי אסטרטגיות מסחר. תחילה יוצגו אסטרטגיות פשוטות שתכליתן להוות בסיס חיוני להבנת האסטרטגיות האחרות. לאחר מכן, אסטרטגיה אחת פשוטה לסוחרים חדשים ואסטרטגיה מורכבת למנוסים יותר. בגרפים המצורפים המדד נמצא ב-1000 נקודות, ריבית 5% סטיות התקן 20% והימים לפדיון לפי הכתוב במקרא של כל גרף וגרף. כיצד ליצור את הפוזיציה? אוכף: 1. כתוב (=מכור בחסר) אופציית CALL ואופציית PUT במחיר מימוש X. 2. מכור בחסר את הנכס המוביל, קבל ריבית וכתוב שתי אופ PUT במחיר מימוש X. 3. קנה באשראי את הנכס המוביל וכתוב שתי אופ CALL במחיר מימוש X. 4. מכור FUTURE, וכתוב שתי אופ (לפרק זמן זהה) PUT במחיר מימוש X. 5. קנה FUTURE, וכתוב שתי אופ (לפרק זמן זהה) CALL במחיר מימוש X. שוקת: 1. כתוב אופ PUT במחיר מימוש X, וכתוב אופ CALL במחיר מימוש Y, 2. כתוב אופ PUT במחיר מימוש Y, וכתוב אופ CALL במחיר מימוש X+ריבית. (y>x). 3. מכור בחסר את הנכס המוביל ,קבל ריבית וכתוב אופ PUT במחיר מימוש X וPUT במחיר מימוש Y. 4. קנה באשראי את הנכס המוביל, כתוב אופ CALL במחיר מימוש X ואופ CALL במחיר מימוש Y. 5. מכור FUTURE, כתוב אופ PUT (לפרק זמן זהה) במחיר מימוש X ואופ PUT במחיר מימוש Y. 6. קנה FUTURE, כתוב אופ CALL (לפרק זמן זהה) במחיר מימוש X ואופ CALL במחיר מימוש Y. הערה : ניתן לרכוש / לכתוב אופ 001C במקום את הנכס המוביל. הערה : ראה הרחבה באסטרטגיית מכירת סטיית תקן בדלתא אפס. סוג משקיע: משקיע הצופה נכס מוביל מדשדש והעומד להוריד את תנודתיותו, רוצה להרוויח את אפקט הזמן ואפקט הירידה בתנודתיות (ראה הרחבה בהמשך). נגזרים: דלתא: תלוי בסוג האוכף/ שוקת. ווגא: שלילית. טטה:חיובית. גאמא:שלילית. אפיון פונקצית הרווחים וההפסדים: הרווח הגדול ביותר הנו בנקודת מחיר המימוש הכתוב (במקרה של אוכף), או בין שתי מחירי המימוש הכתובים (במקרה של שוקת). ההפסד המקסימאלי הנו תיאורטית אין - סופי, והוא עלול להתממש ב"בריחת" הנכס המוביל הרחק ממחירי המימוש הכתובים. נקודות האיזון הנם מחירי המימוש הכתובים בתוספת/הפחתת הפרמיה המשותפת של האופציות (+ הריבית על פרמיה זו) ביום בניית האסטרטגיה. דיון: אסטרטגיית השוקת והאוכף דומות הן בדעתו של המשקיע לגבי התנהגות הנכס המוביל בטווח הקצר, והן באפיון הנגזרים של האסטרטגיה ובהשפעתם על הרווחיות בטווח הקצר. במידה ובחר המשקיע באוכף הרי שהרווח הפוטנציאלי יהיה גדול יותר מאשר בשוקת, אך המרווח בין נקודות האיזון יהיה קטן יותר (ועל כן מסוכן יותר) מאשר אסטרטגיית השוקת, ולהפך , גם פונקצית הרווחיות שונה מעט. במידה והמשקיע רוצה ליהנות מדשדוש הנכס המוביל בטווח הקצר בצורה החזקה ביותר יכתוב את האוכף באזור הכסף (מחיר המימוש קרוב למחיר הנכס המוביל), ויקבל דלתא אפס (השפעת אופ ה-PUT שווה להשפעת אופ ה- CAL בתזוזת נקודה במחיר הנכס המוביל) אך יהיה חשוף לאפקט הגאמא (ראה בהמשך). אם יכתוב את האוכף בתוך הכסף (במונחי אופ CALL) הרי שהשפעת אופ ה-CALL תהיה חזקה יותר מאופ ה-PUT, האוכף כולו יהיה בדלתא שלילית (המשקיע יחכה לדשדוש הנכס כלפי מטה) והשפעת האסטרטגיה תהיה מושפעת בעיקר מה SHORT CALL (ראה אסטרטגיה S CALL), ולהפך במקרה שיכתוב את האוכף מחוץ לכסף, הדלתא תהיה חיובית (המשקיע יחכה לדשדוש הנכס תוך כדי עליה במחירו), השפעת אופ ה-PUT תהיה חזקה יותר והאסטרטגיה תהיה מושפעת יותר מה SHORT PUT, ראה. במידה וישתמש המשקיע באסטרטגית השוקת עליו לשים לב לעובדה כי ככול שיכתוב את האופציות רחוק מהכסף הרי נקודות האיזון יהיו רחוקות יותר ממחירו הנוכחי של הנכס, הסיכון יהיה קטן יותר אך במקביל גם פוטנציאל הרווחיות יהיה קטן יותר, ולהפך (ראה גרף מס 3) ככול שיתקרב אל הכסף כך עוצמתה של השוקת תגדל עד שיגיע למקרה פרטי של השוקת האגרסיבית ביותר - האוכף. למרות שאין לכך שינוי בתוחלת הרווח ישאף המשקיע לשנות בצורה דינמית את מחיר המימוש הכתוב לפי תנועת השוק או שינוי בסטייה או שינוי בעקום הסטיות (סקיו) וזאת כדי להוריד את סטיית התקן של ניהול תיק הנגזרים - ראה הרחבה באסטרטגיית מכירת סטיית תקן או ביצוע אסטרטגיית W. המשקיע יכול לכוון את כתיבת השוקת לנקודות בהם הוא מאמין שיש תמיכה או התנגדות למחיר נכס הבסיס וכן לנקודות בהם הוא מוכן להיכנס ולקנות את השוק או לצאת ולמכור אותו מול תיק מניות שברשותו (מעין כתיבה מכוסה) הדלתא נותנת שני פרמטרים חשובים מאוד למשקיע: 1. היכן ממוקם האוכף יחסית למחיר הספוט (המחיר העכשווי) של נכס הבסיס, ומאפיין את רווחיות האוכף בטווח הקצר כפונקציה של תזוזה בנכס המוביל. אוכף שדלתא אופ CALL הנה 70 ודלתא אופ PUT הנה 30 על כל נקוד שנכס המוביל יעלה תפסיד 40 שקל (בהנחת IV, וימי טטה קבועים) שהם 70-30=40. 2. בכמה חשוף המשקיע במונחי נכס הבסיס ב-LONG או SHORT בתנודה בטווח הקצר, בדוגמא בסעיף הקודם המשקיע חשוף לשורט של 40% מהתנודה במחיר הנכס המוביל לכול יחידת מדד. בפרמטר זה ישתמש המשקיע כשירצה לשנות או לשמור על יחס מסוים בין הדלתות של האופציות - ראה הרחבה במכירת סטיית תקן. חיסרון הגאמא: המשקע שכותב אוכף/שוקת "יסבול" מ"אפקט הגאמא" אשר יגדיל את החשיפה נגד הנכס המוביל ככל שיעלה נכס הבסיס וכך יגדיל את החשיפה של המשקיעים להפסד בשוק העתידי (עליה בדלתא אופ CALL וירידה בדלתא אופ ה-PUT ), כלומר הפיכת האוכף לאוכף בתוך הכסף בעל כורחו של המשקיע, ואילו יגדיל את החשיפה בעד הנכס המוביל ככול שירד נכס הבסיס (עליה בדלתא אופ ה-PUT וירידה בדלתא אופ ה-CALL), ובכך יהפוך את האוכף לאוכף מחוץ לכסף בעל כורחו של המשקיע. (גרף 4 מראה את השינוי בדלתא של האוכף ואת הגאמא של האוכף כפונקציה של הזמן והמדד). משקיע שיכתוב סטריפ (ראה בהמשך) יסבול בצורה חזקה יותר אם מחיר הנכס המוביל ינוע בטווח הקצר אל האופציה הכתובה בסטריפ. אפקט הווגא: כבר מהסעיף הקודם ניתן להבין כי המשקיע יסבול ככל שתגדל תנודתיותו של הנכס המוביל, ואילו ירוויח ככול שיתקטן התנודתיות שכן הפרמיה המשותפת (CALL+PUT) תקטן ככול שיגלמו האופציות תנודתיות נצפית/ גלומה קטנה יותר. גרף 5 מראה את השוני בתמחור האוכף בעוד יום, 5 ימים ו-10 ימים בסטיית תקן עולה (25%) ובסטייה יורדת (20%). בגרף 6 ניתן לראות תגובת אוכף לאחר מעבר של יום אחד כשסטיית התקן בפרמיה המשותפת עולה או יורדת. אפקט הטטה: היות והמשקיע כתב אופציות עתידית וקיבל פרמיה, הרי שהזמן פועל לטובתו, גרף 1 מראה את פונקצית הרווחיות של אוכף על פני הזמן בסטייה קבועה. הערות: 1. ראה דיון מעמיק בפרמטרים טטה, ווגא, וריבית באסטרטגיותSHORT CALL/ PUT, וכן באסטרטגיית מכירת סטיית תקן בדלתא אפס. 2. יש הכותבים מספר לא זהה של אופ' C ו- P כדי להחשף פחות/יותר לאחד הצדדים אך זו היא למעשה אסטרטגית אוכף + אסטרטגית SHORT CALL או SHORT PUT (=STRIP )ראה הרחבה. אפשרויות ארבטרז': RS-CX-PY=-PX-CY -F- 2PX-=-PX-CX -S+ RS-2PX=-PX-CX F+RS-2CX=-PX-CX S-2CX=-PX-CX כאשר:CX =CALL במחיר מימוש X, PY= PUT במחיר מימוש Y. F=FUTURE, S= מניה, RS= ריבית, 1C= 001 CALL. בצוע סטריפ: יצירת הפוזיציה: יצירת הפוזיציה דומה מאוד ליצירת פוזיציית השוקת/האוכף כאשר יש כתיבה עודפת של אופציות CALL או PUT לדוגמא: מכירה/כתיבה 10 אופ CALL ו-15 אופ PUT במחיר מימוש X. או כתיבה/מכירה 10 אופ PUT ו-15 אופ CALL במחיר מימוש X. סטריפ זה הנו אוכף, כאשר למשקיע יש דעה עודפת על כיוונו של השוק פרט לכך שהוא צופה דשדוש וירידה בתנודתיות ובעצבנות של מחיר הנכס המוביל בטווח הקצר. במקרה זה הדלתא של האסטרטגיה תהיה שלילית במקרה של אוכף באזור הכסף שבו נכתבו יותר אופ CALL מאשר אופ PUT או חיובית במקרה ההפוך. סיבה שניה שמשקיע יבצע סטריפ באסטרטגיה האוכף הנה הרצון לשמור על דלתא אפס (חוסר החשיפה של המשקיע אל כיוון הנכס אלה רק לירידה בתנודתיותו - ראה הרחבה באסטרטגיית מכירת סטיית תקן בדלתא אפס) כאשר האוכף נקנה מחוץ או בתוך הכסף, במקרה זה הדלתא של אופ ה-CALL שונה מזו של ה-PUT ולכן יש צורך לכתוב סטריפ כדי לאפס את הדלתה של תיק המשקיע. למעשה עם התחיל המשקיע באסטרטגיית האוכף באזור הכסף כאשר הדלתא של אופ ה-CALL והדלתא של אופ ה-PUT היו דומות ומחיר הנכס החל לזוז לאחד הכיוונים (עלה או ירד) שינוי היחס בין האופציות והפיכת האוכף לסטריפ יאפשרו למשקיע להמשיך ולשמור על דלתא אפס של האסטרטגיה למרות שאיפוס הדלתא ע"י הסטריפ תפגע במשקיע בגלל אלמנט הגאמא הפועל נגד המשקיע. סיבה שלישית הנה אחזקת מניות גדולה בתיק ההשקעות - במקרה זה יעדיף המשקיע לכתוב יותר אופ CALL מאשר אופ PUT או להיפך תיק רווי אג"ח ללא מניות - במקרה זה יעדיף יותר PUT כתובים מאשר אופ CALL. למעשה מכול סיבה שבחר המשקיע לבצע את הסטריפ, יחשוף הסטריפ את המשקיע לאחד הצדדים במידה מואצת יותר מאשר לצד השני (אפקט הגאמא יפעל חזק יותר ויפגע במשקיע יותר לאחד הצדדים). גרף 7 מראה את פונקצית הרווח של ה סטריפ החיובי ושלילי. לזירה של פניני במגזין מגדל