ליפמוטור C10 משודרג. צילום יצרן
ליפמוטור C10 משודרג. צילום יצרן

ליפמוטור מעדכנת את דגם ה- C10, בישראל רק ב 2026

היצרנית הסינית ליפמוטור, בגיבוי של סטלנטיס, מעדכנת את מערכת החשמל של ה - C10. בשווקים הבינלאומיים ככל הנראה רק ב 2026

יואב פולס |
נושאים בכתבה ליפמוטור C10

יצרנית כלי הרכב החשמליים ליפמוטור הנהנית משיתוף פעולה וגיבוי של קבוצת סטלנטיס (פיג'ו, סיטרואן, פיאט, ג'יפ ועוד) עומדת לקראת עדכון הדגם העיקרי של החברה הליפמוטור C10. הליפמוטור C10 הוא קרוסאובר חשמלי במידות של D-Suv אבל משווק במחירים של קטגוריה אחת מתחת, ובכך נהנה מיתרון גודל משמעותי בטווח המחירים בהם הוא משווק, או מיתרון מחיר משמעותי אם משווים את המימדים.

מערכת חשמל 800V וביצועים משודרגים

העדכון שעומד להגיע מתמקד במערכת ההנעה והחשמל של הרכב, עם מעבר למערכת הפועלת על מתח גבוה של 800V, דבר המאפשר טעינה ופריקה יעילים יותר, יחד עם מעבר לסוללת LFP בקיבולת של 74.9Kwh בהשוואה לסוללה הקיימת בקיבולת 69.9Kwh. לפי היצרנית הטווח יגדל ל 605 ק"מ אולם לא מדובר בטווח בהתאם לתקן מערבי אלא לתקינה סינית אופטימית מאוד. על אף האמור יש לצפות לטווח ריאלי של מעל ל - 450 ק"מ.

בסיוע מערכת המתח הגבוה גם המנוע החשמלי מפיק הספק גבוה משמעותית מהדגם הנוכחי עד 295 כ"ס בהשוואה ל – 215 כ"ס של הדגם הנוכחי, תוספת של כמעט 40% בהספק. בהתאם גם ביצועים משתפרים משמעותית והתאוצה מעמידה ל – 100 קמ"ש אורכת 5.9 שניות, בהשוואה ל – 7.5 שניות של הדגם הנוכחי.

מימדי הליפמוטור C10 ישארו ללא שינוי, כלומר בסיס גלגלים נדיב של 2.825 מטר, ואורך כולל של 4.739 מטר.

Lidar ומעבד סנאפדרגון 

שיפור נוסף יגיע במערכת האינפוטיינמנט של הרכב עם מעבר למעבד קוואלקום סנפדראגון 8295P, יחד עם סנסור Lidar שישולב במערכות הבטיחות של הרכב. זה המקום להזכיר כי הליפמוטור C10 נבחן במבחן הבטיחות האירופאי ה – EuroNcap וקיבלת ציון מקסימלי של חמישה כוכבי בטיחות.

בשלב זה לא ברור מתי יגיע הדגם המשודרג לישראל, כשההערכה היא בשנת 2026, ואני מקווה שעם השדרוג החשמלי שהרכב עובר, גם ממשק המשתמש יעבור עדכון ושיפור שכן כרגע הוא הנקודה הפחות מוצלחת של הרכב.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דגם קונספט של מכונית הפורמולה 1 2026 של אודי (מלפנים), על רקע מכוניות מרוצים של המותג. קרדיט: אודידגם קונספט של מכונית הפורמולה 1 2026 של אודי (מלפנים), על רקע מכוניות מרוצים של המותג. קרדיט: אודי

לאחר שמרצדס פורמולה 1 הגיעה לשווי 6 מיליארד דולר, אודי חוזרת לזירה אחרי 87 שנים

לאחר התרסקות הרווח התפעולי של החברה, רכשה אודי את קבוצת סאובר, שעל בסיסה הוקמה פעילות הפורמולה 1, ובכך חוזרת לאליפות לאחר היעדרות של 87 שנה; היעד: להתמודד על האליפות עד 2030

יעקב צלאל |

אודי, יצרנית מכוניות הפרימיום הגרמנית, הנמנית על קבוצת פולקסווגן, ערכה החודש אירוע תקשורתי לרגל הצטרפות המותג לזירת הפורמולה 1 החל בעונת 2026. באירוע החגיגי הוצג העבר הספורטיבי המפואר של המותג, שהחל בעידן הנאצי עם מכוניות המרוצים של אוטו יוניון, ובמהלכו הציבו ראשי אודי מטרה למנהלי הקבוצה, התמודדות על אליפות העולם בפורמולה 1 ב-2030, העונה החמישית להשתתפות הקבוצה בסבב.

אמנם, הטקס היה חגיגי, אבל ספק אם לאודי, בדומה לשאר תעשיית הרכב הגרמנית, יש מה לחגוג בימים אלה. בשנתיים האחרונות התרסקו הביצועים הכספיים של אודי, ואם בעבר מרווח הרווח התפעולי היה בין 13% ל-15% הרי שבשנתיים האחרונות הוא הצטמק בכ-10 נקודות ויותר. לא בדיוק רקע מזהיר להצטרף לתחרות בזבוז הכסף המכונה פורמולה 1. אולם ההחלטה להצטרף לסבב, התקבלה בימים העליזים, כאשר הרווחים והמרווחים היו גבוהים והשוק הסיני הניב הכנסות ורווחים כמעט ללא מאמץ.

לפי הערכות שונות, אודי רכשה את קבוצת סאובר, שעל בסיסה מוקמת פעילות הפורמולה 1, תמורת 600 מיליון אירו, סכום לא גבוה בהתחשב בהערכות השווי האחרונות של קבוצות הפורמולה 1, אולם סכום לא נמוך כאשר סוכמה העסקה, לפני שלוש שנים. בשנים אלה ערכן של קבוצות הפורמולה 1 התפוצץ.

באותו היום שבו הציגה אודי את מכונית הפורמולה 1 באירוע במינכן, התפרסם שטוטו וולף, הבוס של קבוצת הפורמולה 1 מרצדס-AMG, ובעל שליש ממניות מרצדס-בנץ גרנד פרי., החברה שבבעלותה קבוצת הפורמולה 1, מעוניין למכור חלק מאחזקותיו בחברה, 5% ממניות החברה, לפי שווי שוק של 6 מיליארד דולר. השבוע, נערך הגרנד פרי של לאס ווגאס, ובו בזמן, אושר שהעסקה אכן יוצאת אל הפועל (אם כי הסכומים הכספיים לא פורסמו רשמית). וולף מכר 15% ממניות החברה שבבעלותו, Motorsport Investment , שאחזקתה העיקרית היא 33.3% ממניות מרצדס-בנץ גרנד פרי תמורת לפי הערכות 300 מיליון דולר. הרוכש הוא ג׳ורג׳ קורץ, המייסד והמנכ"ל של קראודסטרייק, חברת הסייבר האמריקנית, שמאז 2019 היא גם ספונסורית של קבוצת הפורמולה 1. קורץ רכש מניות בעסק שרווחיו בשנה האחרונה רשמו שיא. בהזדמנות הרכישה קורץ גם התמנה ל-"יועץ טכנולוגי" של מרצדס.

מהדו״ח הכספי לשנת 2024 של מרצדס-בנץ גרנד פרי עולה שהרווחיות שלה זינקה בחדות. ההכנסות הסתכמו ב-636 מיליון פאונד, גידול בשיעור 17%; הרווח התפעולי עמד על 160 מיליון פאונד (41%+), מרווח 25% (עליה של 4 נקודות). ףרווח הנקי הסתכם ב-120 מיליון פאונד (44%+), מרווח 19% (עליה של 4 נקודות). אלו מרווחים שבמרצדס או באודי רק יכולים לחלום עליהם. החברה גם הכריזה על דיבידנד בסך 125 מיליון פאונד.

אוטובוסים (אמיר זלצברג)אוטובוסים (אמיר זלצברג)

נהגי התחבורה הציבורית נגד הפחתת הקנס על אי־תיקוף: "מהלך שיפגע בשכר ובשירות"

הצעת חוק להוזלת הקנס לנוסעים שלא מתקפים בנסיעות עירוניות מעוררת התנגדות חריפה בקרב הנהגים והמפעילות, שמזהירים מפני השלכות כלכליות על שכרם ועל איכות השירות

רן קידר |
נושאים בכתבה תחבורה ציבורית

ועדת הכלכלה של הכנסת דנה ביוזמה חדשה להפחית את הקנס על אי־תיקוף כרטיס מ-100 שקל כיום ל-50 שקל בלבד בנסיעות עירוניות. השינוי נראה שולי לציבור הנוסעים, אך מעורר סערה גדולה בקרב נהגי האוטובוסים ומפעילות התחבורה הציבורית.

ההצעה הוגשה על ידי חברי הכנסת אברהם בצלאל (ש"ס), משה סולומון (הציונות הדתית) ומשה רוט (יהדות התורה), והיא מתמקדת בעיקר בנוסעים שמחזיקים כרטיס חופשי־חודשי או חופשי־יומי תקפים – אך שוכחים (או מתעצלים) לתקף אותם בכל עלייה לאוטובוס.

עלות של מאות מיליוני שקלים בשנה -  ואובדן נתוני אמת

במשרד התחבורה מעריכים שכ-15–20% מהנוסעים כלל אינם מתקפים את הכרטיס שלהם. התופעה הזו גורמת כבר היום לאובדן הכנסות שנתי מוערך של 400–500 מיליון שקל למפעילות.

אבל ההשלכות חורגות הרבה מעבר להפסד הכספי הישיר:

אי־תיקוף פוגע קשות בנתונים המדויקים שמשמשים את משרד התחבורה ואת המפעילות לתכנון קווים, תמרוץ מסלולים והקצאת תקציבים.

מערכת התגמול של המפעילות מבוססת (בין היתר) על מספר הנוסעים המתוקפים בכל קו - ככל שקו נראה עמוס יותר בנתונים, המפעילה מקבלת תשלום גבוה יותר מהמדינה.