דוראל צופה הכנסות של מיליארד שקל ב-2025 ו-1.5 מיליארד שקל ב-2026
קבוצת דוראל דוראל אנרגיה 0% העוסקת בייזום, הקמה והפעלה של פרויקטי אנרגיה מתחדשת, דיווחה על תוצאות הרבעון השלישי עם רווח לבעלים של כ-120 מיליון שקל לצד הפעלה מסחרית של אינדיאנה צפון בהספק MWp 480, חלקו הראשון של פרויקט "Mammoth Solar".
ההכנסות המצרפיות מפרויקטים מניבים ומסחר בחשמל ברבעון השלישי הסתכמו לכ-128 מיליון שקל, לעומת כ-43 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-196%. ההכנסות על בסיס Non-GAAP ברבעון השלישי הסתכמו לכ-127.4 מיליון שקל, לעומת כ-31.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של למעלה מ-300%. לדברי החברה הגידול בהכנסות נובע בעיקר מעלייה בהכנסות מייצור וסחר בחשמל, לרבות מחיבור פרויקטים חדשים לרשת.
יקי נוימן מנכ"ל דוראל; קרדיט: שלומי יוסף
ה-EBITDA המצרפי מפרויקטים מניבים ומסחר בחשמל ברבעון השלישי הסתכם לכ-59.3 מיליון שקל, לעומת כ-32.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-81%. הרווח התזרימי המתואם המצרפי, (FFO) מפרויקטים מניבים ומסחר בחשמל ברבעון השלישי הסתכם לכ-48.1 מיליון שקל, לעומת כ-21.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-126%.
- דוראל אורבן ושמן נדל"ן יקימו מתקן אגירה בנמל חיפה
- דוראל רוכשת פאנלים ב-650 מיליון דולר לשני פרויקטי ענק בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קצב ההכנסות השנתיות (פרופורמה) ממתקנים מחוברים ומוכנים לחיבור עלה ועומד על כ-650 מיליון שקל.
לצד התוצאות, דוראל ציינה כי היא צופה הכנסות של למעלה ממיליארד שקל בשנת 2025 ו-1.5 מיליארד שקל בשנת 2026 מפרויקטים ומסחר בחשמל (במונחי 100%).
היקף ההספקים המחוברים והמוכנים לחיבור עומד על MWp 1,121 סולארי בשילוב MWh 843 אגירת אנרגיה. הצבר הבשל הכולל של החברה גדל ועומד על MWp 3,268 סולארי בשילוב 3,904 MWh אגירת אנרגיה.
בשבוע שעבר דיווחה החברה כי פרויקט אינדיאנה צפון שהספקו כ-MWp 480, הופעל מסחרית בחודש אוקטובר, ובחודש נובמבר הושלמה השקעת שותף המס (bank of America) בפרויקט. זאת לצד השקעת המיעוט ההונית של קבוצת הפנסיה הבינלאומית APG בסך 400 מיליון דולר ב-Doral LLC, שהושלמה בחודש ספטמבר. בכך גייסה Doral LLC את יתרת ההון העצמי הדרוש לה להקמת פרויקטים בהספק של כ-GWp 2 מתוך הצבר הבשל בארה"ב.
"אנו מסכמים את הרבעון השלישי לשנת 2024 עם הישגים משמעותיים שממשיכים לבסס את מעמדה של דוראל כשחקנית מובילה בתחום האנרגיה המתחדשת,, מסר יקי נוימן, מנכ"ל דוראל. "נרשמה צמיחה בהכנסות ממכירת חשמל, בזכות המשך חיבורי המערכות המותקנות לרשת החשמל וביסוס פעילותנו בתחום אספקת החשמל הירוק, והגדלנו את הספק המערכות המותקנות שבבעלותנו.
- סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
- לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יום ראשון אחרון של מסחר; האם המימושים במניות הביטוח ימשכו?
בנוסף, דיווחנו על הפעלתו המסחרית של פרויקט אינדיאנה צפון שהספקו כ-480 MWp, ועל השלמת השקעת שותף המס בפרויקט. אינדיאנה צפון הוא הראשון בשורה של פרויקטים משמעותיים שבכוונתנו להקים ולחבר ברחבי ארה"ב באמצעות Doral LLC, ובראשם פרויקט אינדיאנה בכללותו, מהגדולים בפרויקטי הסולאר בארה"ב, שהספקו MWp 1,600. נמשיך לפעול במלוא הכוח והמרץ לחיבור והגדלת צבר הפרויקטים האיכותיים שלנו, בישראל, באירופה ובארה"ב".
מניית דוראל נסחרת לפי שווי של 2.19 מיליארד שקל אחרי עלייה של 42% מתחילת השנה ושל 120% בשנה האחרונה.
- 1.כן?..אז למה כל החודש כולל היום היא רק צוללת (ל"ת)גל 27/11/2024 15:01הגב לתגובה זו
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגיום ראשון אחרון של מסחר; האם המימושים במניות הביטוח ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
היום יהיה זה יום הראשון האחרון שבו יתבצע מסחר ומשבוע הבא נעבור לשבוע של שני עד שישי, שבוע המסחר על הדרך יקוצר גם בכשעתיים כשבשישי הבורסה תיסגר בשעה 14:00. המעבר של הבורסה בתל אביב למתכונת מסחר של שני-שישי אמנם נועד לסנכרן אותנו עם השווקים הגלובליים, אבל יש לו גם מחיר יקר, איבוד היתרון היחסי של ישראל כ'מגיבה ראשונה'. עד היום, ימי ראשון בישראל שימשו כ'סייסמוגרף' ברמה גלובלית לאירועים שהתרחשו במהלך סוף השבוע. היכולת של משקיעים מקומיים וזרים להגיב בזמן אמת, בזמן שוול סטריט ואירופה סגורות, הפכה את תל אביב לזירה אסטרטגית שמרכזת עניין וזרימת כספים ייחודית. בביטול יום ראשון, אנחנו מוותרים על הייחודיות שלנו והופכים לעוד גרורה של השוק האמריקאי, במקום להיות השוק שנותן את הטון הראשון לשבוע המסחר החדש.
חוץ
מזה יש חשש ששישי יהיה יום מסחר "מת" או דל מאוד בנזילות בגלל כניסת השבת. בעוד שבוול סטריט המסחר בעיצומו, בישראל הגופים המוסדיים והסוחרים הדתיים עשויים לצאת מהשוק מוקדם בעיקר בתקופת החורף בה השבת נכנסת מוקדם מה שעשוי להוביל למסחר מקוטע ופחות יעיל דווקא בשעות
הקריטיות של סוף השבוע.
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה לא ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגיום ראשון אחרון של מסחר; האם המימושים במניות הביטוח ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
היום יהיה זה יום הראשון האחרון שבו יתבצע מסחר ומשבוע הבא נעבור לשבוע של שני עד שישי, שבוע המסחר על הדרך יקוצר גם בכשעתיים כשבשישי הבורסה תיסגר בשעה 14:00. המעבר של הבורסה בתל אביב למתכונת מסחר של שני-שישי אמנם נועד לסנכרן אותנו עם השווקים הגלובליים, אבל יש לו גם מחיר יקר, איבוד היתרון היחסי של ישראל כ'מגיבה ראשונה'. עד היום, ימי ראשון בישראל שימשו כ'סייסמוגרף' ברמה גלובלית לאירועים שהתרחשו במהלך סוף השבוע. היכולת של משקיעים מקומיים וזרים להגיב בזמן אמת, בזמן שוול סטריט ואירופה סגורות, הפכה את תל אביב לזירה אסטרטגית שמרכזת עניין וזרימת כספים ייחודית. בביטול יום ראשון, אנחנו מוותרים על הייחודיות שלנו והופכים לעוד גרורה של השוק האמריקאי, במקום להיות השוק שנותן את הטון הראשון לשבוע המסחר החדש.
חוץ
מזה יש חשש ששישי יהיה יום מסחר "מת" או דל מאוד בנזילות בגלל כניסת השבת. בעוד שבוול סטריט המסחר בעיצומו, בישראל הגופים המוסדיים והסוחרים הדתיים עשויים לצאת מהשוק מוקדם בעיקר בתקופת החורף בה השבת נכנסת מוקדם מה שעשוי להוביל למסחר מקוטע ופחות יעיל דווקא בשעות
הקריטיות של סוף השבוע.
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה לא ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
