דוראל צופה הכנסות של מיליארד שקל ב-2025 ו-1.5 מיליארד שקל ב-2026
קבוצת דוראל דוראל אנרגיה -1.01% העוסקת בייזום, הקמה והפעלה של פרויקטי אנרגיה מתחדשת, דיווחה על תוצאות הרבעון השלישי עם רווח לבעלים של כ-120 מיליון שקל לצד הפעלה מסחרית של אינדיאנה צפון בהספק MWp 480, חלקו הראשון של פרויקט "Mammoth Solar".
ההכנסות המצרפיות מפרויקטים מניבים ומסחר בחשמל ברבעון השלישי הסתכמו לכ-128 מיליון שקל, לעומת כ-43 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-196%. ההכנסות על בסיס Non-GAAP ברבעון השלישי הסתכמו לכ-127.4 מיליון שקל, לעומת כ-31.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של למעלה מ-300%. לדברי החברה הגידול בהכנסות נובע בעיקר מעלייה בהכנסות מייצור וסחר בחשמל, לרבות מחיבור פרויקטים חדשים לרשת.
יקי נוימן מנכ"ל דוראל; קרדיט: שלומי יוסף
ה-EBITDA המצרפי מפרויקטים מניבים ומסחר בחשמל ברבעון השלישי הסתכם לכ-59.3 מיליון שקל, לעומת כ-32.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-81%. הרווח התזרימי המתואם המצרפי, (FFO) מפרויקטים מניבים ומסחר בחשמל ברבעון השלישי הסתכם לכ-48.1 מיליון שקל, לעומת כ-21.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-126%.
- דוראל זינקה האם המניה יקרה? ״השוק רק מתחיל להבין את האירוע״
- דוראל: עלייה בהכנסות והתרחבות בפעילות בארה"ב ובישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קצב ההכנסות השנתיות (פרופורמה) ממתקנים מחוברים ומוכנים לחיבור עלה ועומד על כ-650 מיליון שקל.
לצד התוצאות, דוראל ציינה כי היא צופה הכנסות של למעלה ממיליארד שקל בשנת 2025 ו-1.5 מיליארד שקל בשנת 2026 מפרויקטים ומסחר בחשמל (במונחי 100%).
היקף ההספקים המחוברים והמוכנים לחיבור עומד על MWp 1,121 סולארי בשילוב MWh 843 אגירת אנרגיה. הצבר הבשל הכולל של החברה גדל ועומד על MWp 3,268 סולארי בשילוב 3,904 MWh אגירת אנרגיה.
בשבוע שעבר דיווחה החברה כי פרויקט אינדיאנה צפון שהספקו כ-MWp 480, הופעל מסחרית בחודש אוקטובר, ובחודש נובמבר הושלמה השקעת שותף המס (bank of America) בפרויקט. זאת לצד השקעת המיעוט ההונית של קבוצת הפנסיה הבינלאומית APG בסך 400 מיליון דולר ב-Doral LLC, שהושלמה בחודש ספטמבר. בכך גייסה Doral LLC את יתרת ההון העצמי הדרוש לה להקמת פרויקטים בהספק של כ-GWp 2 מתוך הצבר הבשל בארה"ב.
"אנו מסכמים את הרבעון השלישי לשנת 2024 עם הישגים משמעותיים שממשיכים לבסס את מעמדה של דוראל כשחקנית מובילה בתחום האנרגיה המתחדשת,, מסר יקי נוימן, מנכ"ל דוראל. "נרשמה צמיחה בהכנסות ממכירת חשמל, בזכות המשך חיבורי המערכות המותקנות לרשת החשמל וביסוס פעילותנו בתחום אספקת החשמל הירוק, והגדלנו את הספק המערכות המותקנות שבבעלותנו.
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
בנוסף, דיווחנו על הפעלתו המסחרית של פרויקט אינדיאנה צפון שהספקו כ-480 MWp, ועל השלמת השקעת שותף המס בפרויקט. אינדיאנה צפון הוא הראשון בשורה של פרויקטים משמעותיים שבכוונתנו להקים ולחבר ברחבי ארה"ב באמצעות Doral LLC, ובראשם פרויקט אינדיאנה בכללותו, מהגדולים בפרויקטי הסולאר בארה"ב, שהספקו MWp 1,600. נמשיך לפעול במלוא הכוח והמרץ לחיבור והגדלת צבר הפרויקטים האיכותיים שלנו, בישראל, באירופה ובארה"ב".
מניית דוראל נסחרת לפי שווי של 2.19 מיליארד שקל אחרי עלייה של 42% מתחילת השנה ושל 120% בשנה האחרונה.
- 1.כן?..אז למה כל החודש כולל היום היא רק צוללת (ל"ת)גל 27/11/2024 15:01הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
