נבות בר מנכל קיסטון
צילום: שלומי יוסף

קיסטון חילקה 20 מיליון שקל; תשואת דיבידנד שנתית של 8%

מאז תחילת 2024, חילקה קיסטון דיבידנדים בסך כולל של כ-54 מיליון שקל. בשנה כולה, היא צפויה לחלק 65% יותר מ-2023. מנכ"ל קיסטון: "מתאפשר בזכות בחירת נכסים איכותית"
איציק יצחקי | (3)

דירקטוריון קרן קיסטון, הקרן להשקעה שמתמקדת בין היתר בתשתיות, אנרגיה, תחבורה ותקשורת ושולטת באגד ובסאנפלאואר, החליט לחלק דיבידנד רבעוני נוסף בסך של כ-20.3 מיליון שקל. זוהי הפעם השמינית ברציפות שהחברה מחלקת דיבידנד למשקיעיה, וב-12 החודשים האחרונים חילקה החברה סך כולל של כ-70 מיליון שקל.

מאז תחילת 2024, חילקה קיסטון דיבידנדים בסך כולל של כ-54 מיליון שקל, כאשר בהתאם למדיניות חלוקת הדיבידנד שלה, צפויה החברה להמשיך ולחלק בינואר 2025 דיבידנד נוסף של 1% מההון העצמי. סך כל החלוקות הצפויות בשנת 2024 יעמוד על כ-74 מיליון שקל, עלייה של כ-65% בהשוואה לדיבידנדים שחולקו בשנת 2023. במונחים שנתיים, הדיבידנד צפוי לשקף תשואה של כ-4% על ההון העצמי של החברה, ובמונחי שווי שוק נוכחי, הדיבידנד משקף תשואה שנתית של כ-8%.

"הביצועים העסקיים של קיסטון מאפשרים לה להמשיך ולחלק דיבידנדים באופן עקבי. הדיבידנד מתאפשר בזכות בחירה קפדנית ובלתי מתפשרת בנכסים איכותיים, אשר מוכיחה את עצמה פעם אחר פעם, ובזכות ניהול איכותי והשבחה של נכסיה", אומר נבות בר, מנכ"ל קיסטון. "נכסי קיסטון רשמו צמיחה משמעותית מאז רכישתם, ובכלל זאת בשנתיים האחרונות, וזאת על אף המציאות הגיאופוליטית והכלכלית המורכבת".

מאז הקמתה, חילקה קיסטון למשקיעיה סך כולל של כ-160 מיליון שקל כדיבידנד. לאחר חלוקת הדיבידנד באוקטובר 2024, צפויה חלוקה נוספת בינואר 2025, המשקפת חלוקה בהיקף של כ- 1% מההון העצמי של החברה לרבעון.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יעקב מישל 01/10/2024 10:07
    הגב לתגובה זו
    קיסטון- תשואה שנתית של זרם הדבידנדים כ-8% הנה טובה יותר מזה של נדל"ן מניב. עובדה זו צריכה לקרוץ לכל המוסדיים. הפער בין התשואה השנתית על ההון לעומת על שווי שוק צועקת כי הגיע הזמן להעלות את שווי החברה בשוק ההון לשווי ראלי אמיתי.
  • לרון 04/10/2024 10:06
    הגב לתגובה זו
    זו בסה"כ חברת אחזקות המאופיינות בד"כ בשער מנייה נמוך ביחס לשווין הריאלי
  • משקיע 01/10/2024 17:34
    הגב לתגובה זו
    נא לא לקלקל המחיר הנמוך מתאים לי כרגע
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית מזנקת 11%, פלסאנמור 9%; ת"א ביטוח קופץ 2.4% - מגמה חיובית בת"א

אחרי הביקורת החריפה על הנפקת רשף טכנולוגיות - הפעילות המרכזית של ארית - כשגם מוסדיים הבהירו כי לא יקחו חלק בהנפקה, ארית חוזרת בה מקידום המהלך ובוחנת מימון דרך השוק הפרטי; המדדים במגמה חיובית מתונה לפתיחת שבוע המסחר

מערכת ביזפורטל |

המדדים במגמה חיובית ת"א 35 עולה 0.7% בעוד ת"א 90 מוסיף 0.5%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים  מוסיף 0.9% בעוד ת"א ביטוח מזנק 2.4%. ת"א נדל"ן יורד 0.6% ות"א נפט וגז יורד גם הוא 0.6%.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך יראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?