זרקור

הזדמנות במניית כרמל? נסחרת ב-480 מיליון שקל, "יש אפסייד משמעותי של עשרות אחוזים"

מחזיקה ב-30% ביפאורה, צומחת בפעילת היין, צפויה לקבל זיכיון לבירות פופולאריות, מחזיקה בקרקע שערכה הכלכלי לא רשום בספרים. האם אחרי עלייה של 40% , יש עדיין אפסייד בכרמל? עוז לוי מעוז קפיטל סבור שכן
עדן ספיר | (4)

האסטרטגיה של עוז לוי, מנהל קרן הגידור עוז קפיטל היא לכאורה פשוטה - לונג-שורט. משהו כמו כ-15 מניות בלונג, כ-15 בשורט כשבכסף שמגיע מהשורט הוא משקיע באגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות. כרגע החשיפה לשוק היא מעין אפס, אבל, הקרן עשויה לשנות את תמהיל הלונג-שורט בהתאם לתנאים בשוק.  

 

לוי בוחר את המניות בפינצטה ומצליח לייצר תשואה עודפת שזה ממש לא פשוט. הקרן שלו מהטובות השנה עם תשואה של 8.3% לעומת ירידה במדדי המניות המובילים. גם בשנה שעברה הוא היכה את השוק עם תשואה של 8.6% לעומת ירידה של מעל 10% במדדים המובילים. 

איך אתה מסביר את התשואות הטובות? "אני בודק, קורא, מנתח,  עוקב אחרי החברות", אומר לוי, "אנחנו בוחרים כל מניה בפינצטה. אני מאמין גדול בהשקעות ערך ודבק באסטרטגיה הזו". 

תן לנו דוגמה להשקעה מעניינת?

"מניה שתפסה את תשומת הלב שלי בשנה האחרונה היא כרמל -  כרמל קורפ -0.71% . החברה שולטת ביקבי כרמל העוסקת ביצור ושיווק יין ומחזיקה 30% מיפאורה העוסקת בשיווק משקאות קלים ומים מינרלים. שוק היין הוא שוק מאוד צומח בישראל, אמנם אנחנו כצרכנים ישראלים לא שותים יין בכמויות כמו שהאירופאים שותים, אך אם מסתכלים על הנתונים אנחנו כן יכולים לראות מגמת צמיחה בצריכה והמגמה צפויה להימשך. 

כרמל - גרף שנתי

   כרמל - גרף שנתי

 

"כרמל עברה תפנית עסקית מאוד משמעותית ב-5 שנים האחרונות - הנהלה שעשתה שינוי משמעותי והביאה את כרמל לצמיחה דו ספרתית במכירות. יתרון נוסף שבעיניי הוא חשוב מאוד הוא המותג. כרמל היא לא עוד איזה מותג צדדי שלא שמים לב אליו. כשהצרכן הישראלי בא לרכוש יין, הוא שם לב לחברה ולמותג שעומד מאחוריה.

"החברה בשווי של 480 מיליון שקל, ואנחנו חושבים שיש עוד אפסייד משמעותי של עשרות אחוזים. רק ההשקעה ביפאורה שווה כמעט כמו כל שווי השוק ויש גם נדל"ן עודף בשווי של קרוב ל-150 מיליון שקל, כ-130 מיליון שקל מעל הספרים. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כרמל שתופסת בנתח שוק של 33% משוק היין, צומחת בקצב של 13%-15% בשנה בשנים האחרונות. החברה צפויה ליהנות בשנים הקרובות גם ממהלכי התייעלות וסינרגיה לצד הקמת מפעל גדול.  ב4רבעון הראשון הרווח התפעולי הסתכם ב-17.5 מיליון שקל - לעומת 10.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההכנסות עלו לכ-110 מיליון שקל לעומת כ-87.1 מיליון שקל. עם זאת, תוצאות הרבעון הראשון השנה כללו את רוב המכירות לקראת הפסח (חל מוקדם יותר מאשר שנה שעברה), כך שהשיפור מול רבעון מקביל, צפוי, וכך שבהגדרה מדובר על רבעון עונתי טוב ולא מייצג את המשך השנה.  

יקבי כרמל - דוחות   יקבי כרמל - דוחות

הרווח התפעולי כולל את חלקה של כרמל ברווחי יפאורה. בעוד כרמל נהנית מרבעון ראשון חזק, יפאורה סובלת מרבעון ראשון חלש (משקאות קלים - מכירות חזקות בקיץ).  למעשה, הרווח התפעולי הספציפי לכרמל הוא באזור 11.5 מיליון שקל. 

"הרווח התפעולי המייצג בהינתן הגידול במכירות הצפוי והסינרגיות לצד הקמת המפעל החדש, עשוי להיות תוך שנה בקצב של מעל 40 מיליון שקלים ב-2025 זה יכול לעלות על 50 מיליון שקל. כל זה בלי פעילות הבירה שהחברה אמורה לקבל החל מרבעון שלישי השנה".   

אם תרצו, חברת כרמל היא חברת החזקות שמחזיקה כ-30% ביפאורה כשלפני שנתיים קרור (שמחזיקה ב-70% מיפאורה) הציעה לרכוש את החבילה ב-450 מיליון שקל, שיש לה חוב פיננסי של 150 מיליון שקל ומולו יש נכסים עודפים ב-135 מיליון שקל ופעילות היין שבהינתן הרווחיות הצפויה עשויה להיות שווה לפחות 350-400 מיליון שקל באופן שמרני. אם תסכמו את המספרים תגיעו לשווי העולה משמעותית על השווי שוק. אז למה היא נסחרת בשווי הנוכחי?

אולי זה בגלל שמתייחסים אליה כסוג של כחברת החזקות, למרות שזה לא אמור להיות כך, ואז נהוג לתת דיסקאונט על ערך הנכסים, ואולי היא עדיין נסחרת מתחת לרדאר או שמחכים לראות שהיא אכן תצליח ביישום האסטרטגיה והסינרגיה ברבעונים ובשנה הקרובה. לפעילות היין לא באמת נתנו עד כה שווי כי שנה שעברה היתה חלשה בגלל שנת שמיטה.

הסיכונים והסיכויים בכרמל

ויש גם סיכונים - העברת המפעל היא עניין תפעולי מורכב, בדרך עלולות להיות תקלות, עיכובים, הוצאות נוספות. כמו כן, בשוק יכולה להיות בעיה של נגישות חומרי גלם. זה לא סחורה שיש בכל מצב, בכל שעה. ענבים מגיעים מכורמים, לפעמים יש מחסור ואז צריך לייבא. יש כאן סיכון תפעולי מסוים.  

מעבר לכך, שוק היין תחרותי, יש מתחרים חזקים מאוד ותחרות עלולה לשחוק את המחירים ואת הרווחיות. סיכון נוסף שהוא גם סיכוי גדול הוא ביחס להסכם הרישיון על שיווק הבירות קורונה, סטלה ולף שכיום הן 20% מהשוק. לכאורה זה רק סיכוי - אם החברה תקבל את הסיכון מדובר בפעילות גדולה וכנראה רווחית, אלא שהשוק כבר הזניק את המניה ב-40% בחודשים האחרונים על רקע הדיווחים על סיכוי לקבלת הזיכיון. כך שאם לבסוף זה לא ייצא לפועל עלול להיות דאונסייד גדול במניה. 

בכל מקרה, לא מדובר בזיכיון בלעדי, אבל אם החברה תקבל את הזיכיון היא תהיה המשווק הרשמי-מפיץ מביל שאחראי בין היתר על אסטרטגיית השיווק והפרסום בשיתוף היצרן. הפעילות הזו עשויה להוסיף רווח מייצג של קרוב ל-10 מיליון שקל בשנה. 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    גורג 17/07/2023 18:31
    הגב לתגובה זו
    יינות ,תירוש,ועכשיו גם בפעילות הבירות כרמל מאז 1882 בהצלחה!
  • 3.
    תומר 17/07/2023 15:49
    הגב לתגובה זו
    ועוד בתנועת מניפה, שח"ו ניפול חזק, באמת תודה
  • 2.
    מבין2 17/07/2023 15:07
    הגב לתגובה זו
    לאנשים מתחיל להמאס מהמחירים המופרזים של המותגים הישראלים.
  • 1.
    גלינה 17/07/2023 15:00
    הגב לתגובה זו
    כתבה מרתקת מאוד.
צורי דבוש
צילום: ראובן קפיצינסקי
דוחות

קליל בהפסד נקי: החלונות התנפצו אבל לא היה מספיק צוות; נתקעה עם מלאי אלומיניום יקר

ענקית האלומיניום מכרה יותר במלחמה אבל התקשתה לתרגם את זה לשורה התחתונה: ההכנסות צמחו ב-18.6% ל-81 מיליון שקל, אבל קליל רשמה הפסד נקי של 1.1 מיליון שקל לעומת רווח של 1.5 מיליון שקל אשתקד; בקליל מנסים להפיל על הסינים את תוצאות הרבעון, "קליל עדיין לא חזרה להיקפי הפעילות מלפני המלחמה, בשל תחרות לא הוגנת כתוצאה מייבוא מסין"

מנדי הניג |

זה היה אמור להיות רבעון חלום לקליל. ענקית האלומיניום שמייצרת פרופילים לדלתות וחלונות הייתה אמורה לסלוק את השפעות המלחמה. יכלו לראות את זה גם בשוק: אחרי כמה טילים בליסטיים שנחתו באזור המרכז ופירקו אלפי חלונות, המשקיעים הזניקו את המניה. בתוך שלושה ימים היא זינקה ב־52%, מאזורי ה־183 שקל כמעט עד 280, משווי שוק של 408 מיליון שקל לשיא של 615 מיליון. כבר אז אמרנו שזה לא הגיוני. כדי להצדיק כזה שווי קליל הייתה צריכה להחליף את החלונות לא רק של כל גוש דן, אלא גם של תל אביב וירושלים גם יחד. אפילו המנכ"ל נאלץ להודות בדיבורים עם התקשורת שהזינוק לא מתכתב עם קרקע המציאות. באמת, השוק עיכל את המשמעויות ותיקן בחדות, והמניה חזרה להיסחר סביב שווי שוק של כ־480 מיליון שקל.

רכבת ההרים במניית קליל - מבט שנתי


קליל לא הגיעה מוכנה למלחמה והרבעון ה"חלומי" הסתכם בהפסד. תקראו לזה "הזגג הולך יחף", היא אולי לא באמת הייתה צריכה להחליף את כל הפרופילים של כל המטרופולינים, אבל אפילו באזורים שבהם הייתה פגיעה נקודתית לא היו לה מספיק צוותים כדי לתת מענה. אבל מעבר למצוקת כוח האדם, הייתה משקולת הרבה יותר כבדה, האלומיניום. 

קליל הצטיידה במלאים יקרים בדיוק כשהמחיר בעולם התחיל לרדת, ככה שמצאה את עצמה עם חומרי גלם במחסנים מול שוק שבו המחירים הולכים ונשחקים. המלאי קפץ בכ-20% והסתכם ב-96.2 מיליון שקל, לעומת 80.1 מיליון שקל בסוף 2024 ו־73.3 מיליון שקל ברבעון המקביל.


עיקרי התוצאות

ההכנסות ברבעון השני של שנת 2025 צמחו ב-18.6% ל-81 מיליון שקל, בהשוואה ל-68.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, כתוצאה מעלייה בכמויות המכירה.

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

מה יקרה מחר בבורסה? המניה שתזנק ב-8.5% ועל מניות הביטוח

מניות הביטוח - ההיסטוריה, ההווה והעתיד

מערכת ביזפורטל |

אייל דבי, מנהל המחקר של בנק לאומי הוא אנליסט מקצועי, מנוסה ו...עקשן. בהשקעות לטווח ארוך צריך להיות עקשן. אם אתה יודע שמשהו מעוות, בסוף זה יתוקן. גם שלמה אליהו עקשן, וגם הוא האמין שאם משהו מעוות בסוף זה יתוקן. העיוות בתמחור של מניות הביטוח צעק לשמיים עשרות שנים - חברות הענק האלו נסחרו ב-0.3-0.4 על ההון העצמי. משקיעים ברחו מהם כי לא הבינו את הדוחות הכספיים. תחום הביטוח מאוד מורכב ותלוי באינסוף פרטים - רגולציה, ריבית, עקום תשואה, שרפות בעולם, תוחלת חיים. 

לפני כ-4-5 שנים, החברות האלו היו במשבר גדול - הריבית הנמוכה פגעה בהם, הרגולטור הטיל הוראות שנדרשו מהם להפריש סכומי עתק. מנכ"ל של חברת ביטוח גדולה אמר לנו אז ביושר כששאלנו אותו אם הוא יודע לקרוא ולנתח דוחות של החברה שלו -  "אני לא מבין את הדוחות הכספיים, אף אחד לא מבין אותם, יש כמות אדירה של גורמים משתנים שמשפיעה על הדוחות שלנו. יש לנו הערכה של רווח מייצג, אבל בפועל, בגלל התנודתיות בשווקים, השינויים הרגולטורים, והריבית, אנחנו מדווחים על מספרים שונים לחלוטין". אז הוא חשש מהפסדים נוספים ומתקופה קשה, וחודשים לאחר מכן החלה הקורונה שהיתה נעלם גדול. המניות המשיכו לקרוס. 

בכל הזמן הזה, ולמעשה הרבה לפני - במשך כ-10-15 שנים, אייל דבי מאמין בתחום הביטוח. שלמה אליהו, לא סתם מאמין הוא רכש את השליטה במגדל. שניהם ראו את העיוות הגדול - חברות הביטוח הן מפלצות של ביטוח ושל ניהול כספי לקוחות. התחומים האלו לא יכולים להפסיד כלכלית.  ביטוח זה סטטיסטיקה. אתם מרוויחים פער מסוים, קופון ביחס להתפלגות הנורמלית לתוחלת מסוימת - אם הסיכוי שתהיה שריפה הוא X והנזק הוא Y ויש לכם 1 מיליון אנשים שעשו כיסוי כזה, אז אתם יודעים שיש לכם תוחלת של הפסד מסוים. תגבו פי 1.5 מהתוחלת הפסד והרווחתם. הרווחתם - 20 שנה ואז הגיעה השריפה, ועדיי אתם מאוד רווחיים. במספרים גדולים ובמגוון ביטוחים, אין מקום להפסדים. 

ניהול כספים זה עסק נהדר - אתם לוקחים קופון - דמי ניהול, ומעבר לכך, בחברות הביטוח יש גם פוליסות משתתפות ברווחים וזה בכלל מצוין, הן סוג של קרן גידור שלוקחת רווחים מהרווח של הלקוחות. ולמרות זאת, היה עיוות ענק בשוק. בשעה שמניות הפיננסים והבנקים בראשם זינקו, הביטוח היה תקוע. בשנתיים האחרונות על רקע הגאות בשוק ההון ועל רקע האימפוטנטיות של הרגולטור, לצד שינוי הדיווח החשבונאי שהפך לברור יותר למשקיעים, מניות הביטוח זינקו פי 3-4. אייל דבי צדק. שלמה אליהו צדק והפך את ההשקעה שלו לרווחית מאוד. 90% מהזמן הוא היה בהפסד עליה, ועכשיו הוא מורווח (עם דיבידנדים) בערך פי 3.5. 

הסבלנות משתלמת - אבל סבלנות זה למשקיעים ארוכי טווח. 

וצריך להסתכל קדימה - האם חברות הביטוח מעניינות כעת? התשובה היא כנראה לא. גופים פיננסים מקבלים דיסקאונט בתמחור כי הם נתונים לרגולציה. הבנקים וחברות הביטוח עושים מאיתנו צחוק מאז המלחמה. למעשה, ג לפני זה, אבל מאז המלחמה אין פיקוח, אין רגולטור, הם גורפים כסף גדול - מספיק להסתכל על הרווחיות של הבנקים , על הריבית הנמוכה בפקדונות, עושק העו"ש; וגם - תסתכלו על הרווחיות הגדולה בתחום ביטוח הרכב וביטוח החיים. אין מישהו שדואג לציבור. הרווחים מזנקים, אבל האיום של רגולטור חזק לא מתומחר. איך זה ייתכן שבמשך שנים רבות חברות ביטוח נסחרו ב-0.5-0.6 על ההון שלהם בגלל האיומים הגדולים ועכשיו כולם מקבלים את זה שהן נסחרות ב-1.4-1.8 על ההון. אז היה עיוות, כנראה שגם עכשיו יש עיוות, אבל הוא לא מאוד גדול.