מטוס ארקיע
צילום: נתנאל אריאל

האם ארקיע תיכנס לבורסה באמצעות מיזוג לשלד טכנופלס ונצ'רס ב-100-120 מיליון שקל?

אחרי שלא צלחו המגעים למיזוג עם אל על, וגם לא עם ישראייר, האחים נקש מצאו שלד, במטרה לקבל את הסיוע מהמדינה; 75% מהמניות יישארו אצל נקש ובשאר יחזיקו בעלי השלד - מואנד ריאן, הבעלים של חברת האשראי החוץ בנקאי מלרן ויואל יוגב

איציק יצחקי | (6)

חברת התעופה ארקיע מחפשת את דרכה לבורסה. היא ניסתה מיזוג עם אל על ואז עם ישראייר (ישראייר נכנסה לבורסה לפני חצי שנה באמצעות מיזוג עם השלד בי ג' אי), ולאחר שהמגעים למיזוג כשלו היא צפויה להתמזג לתוך השלד הבורסאי טכנופלס ונצ'רס טכנופלס ונצרס . לשלד אמנם יש שתי אחזקות בתחום התוכנה אבל הן לא משמעותיות והיא גם תצא מהן עם המיזוג לארקיע. האחים אבי, רפי וג'ו נקש רוצים מיזוג לפי שווי חברה של כ-100-120 מיליון שקל ונזכיר שהם רכשו את השליטה (65%) בארקיע מהאחים בורוביץ בשנת 2005 תמורת 10.5 מיליון דולר ולפי שווי של 16 מיליון דולר.

טכנופלס נסחרת לפי שווי של שלד בורסאי - 28.8 מיליון שקל בלבד ואם המיזוג יתקיים אז בעלי המניות של ארקיע יחזיקו ב-75% מהחברה ובעלי השלד יקבלו 25%. המחזיקים בשלד הם מואנד ריאן, הבעלים של חברת האשראי החוץ בנקאי מלרן (9.9%) ויואל יוגב (11.2%), משה צוק (8.8) ערן מיטל (8.5%). טכנופלס מחזיקה נכון לעכשיו בטב טק (9.7%) וסגרמאטה (3.2%) - הראשונה מפתחת מערכות רפואיות והשניה מפתחת מערכות בתחום כריית מידע.

נקש מחזיקים ברוב המניות של ארקיע והעובדים מחזיקים בשאר המניות. נקש הזרימו לחברה 25 מיליון שקל בעקבות מגיפת הקורונה והמשמעות היא שהעובדים יצטרכו לוותר על חלק מהמניות במסגרת המיזוג כך שלאחים נקש יהיה יותר, אם הם יקבלו בחזרה חלק מההלוואה.

תחום התעופה מתעורר ממגיפת הקורונה. אחרי שמניית אל על צנחה, השנה היא במומנטום חיובי, על רקע חילופי ההנהלה (העברת השליטה למשפחת רוזנברג) והשיפור בתוצאותיה. מניית אל על זינקה השנה ב-79% ומניית ישראייר עלתה מאז המיזוג ב-22%.

ארקיע מצליחה פחות מישראייר וצפויה לסיים את השנה עם הכנסות של 250 מיליון דולר. ישראייר היא הרזה מבין שלוש חברות התעופה הישראליות והיא הכניסה ברבעון השלישי 124 מיליון דולר, בדומה לשנת 2019 - כלומר לפני הקורונה - וגם רשמה רווח של 12 מיליון דולר ברבעון השלישי (להרחבה על תוצאותיה של ישראייר - לחצו כאן). אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר אמר בראיון לביזפורטל ש"ברבעון הבא ההכנסות יהיו 50 עד 70 מיליון דולר" וכי "מגמת השיפור העסקי צפויה להימשך" - האם ישראייר צפויה לטוס? לראיון המלא לחצו כאן.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    dw 04/12/2022 12:56
    הגב לתגובה זו
    היא נדרשת להביא הון עצמי של 27 מלשח לעיסקה כי אף אחד, אבל אף אחד, לא מוכן לשלם היום 28 מלשח עבור שלד בורסאי. אין חיה כזו. וכאמור מי שחושב אחרת מוזמן לקנות מאיתנו את יוניבו ב 28 מלשח. גם 27. גם 20. :-) נשמח למכור.
  • 1.
    dw 04/12/2022 12:19
    הגב לתגובה זו
    כנושה יוניבו אני אשמח למכור את השלד של יוניבו תמורת 28 מלשח, ומן הסתם כך גם שאר הנושים. מי מוכן לשלם לנו 28 מיליון שקלים טבין ותקילין תמורת השלד? חוששני ששלד בורסאי שווה כיום הרבה פחות מ 28 מלשח אבל היי - אם מישהו מוכן לקנות מאיתנו את השלד? נשמח למכור.
  • יעקב 04/12/2022 21:39
    הגב לתגובה זו
    האם אתה מוסמך לנהל מןמ בשם השלד ?
  • dw 05/12/2022 15:17
    מוזמן לפנות ליוסי רזניק הנאמן שלנו. טלפון 036389200 . הם יושבים ביד חרוצים 14 ת"א. אם תהיה מוכן להציע לנו 28 מלשח על השלד אז החברה שלך. אין שאלה בכלל.
  • הנושה 04/12/2022 16:26
    הגב לתגובה זו
    ששלד שיש לו אג"ח לא אמור להיות שווה יותר מידי. לעומת זאת בטכנו לפני פרסום העסקה היו 12 מיליון בקופה + שווי אחזקות לא סחירות בטב טק וסרגאמטה. בניכוי כל אלו שווי השוק של השלד נטו היה 12 מיליון ולא 28 מיליון. אין מה להשוות בין יוניבו לטכנו כי ליוניבו יש אגח ולטכנו אין
  • dw 05/12/2022 15:19
    תן לנו 28 מלשח והחברה שלך. נשמח למחוק בשבילך את האגח (כי נקבל פארי). תקבל שלד נקי. מה שתרצה. מוזמן לפנות ליוסי רזניק הנאמן שלנו.
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

אנשי השנה 2025אנשי השנה 2025
אנשי השנה

20 הגדולים; במי אתם בוחרים?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה אנשי השנה

סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.

אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים, יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה הוא לא היה בשיאו.

רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה, תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות להם. 

שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד. 

אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .


אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.