מטוס ארקיע
צילום: נתנאל אריאל

האם ארקיע תיכנס לבורסה באמצעות מיזוג לשלד טכנופלס ונצ'רס ב-100-120 מיליון שקל?

אחרי שלא צלחו המגעים למיזוג עם אל על, וגם לא עם ישראייר, האחים נקש מצאו שלד, במטרה לקבל את הסיוע מהמדינה; 75% מהמניות יישארו אצל נקש ובשאר יחזיקו בעלי השלד - מואנד ריאן, הבעלים של חברת האשראי החוץ בנקאי מלרן ויואל יוגב

איציק יצחקי | (6)

חברת התעופה ארקיע מחפשת את דרכה לבורסה. היא ניסתה מיזוג עם אל על ואז עם ישראייר (ישראייר נכנסה לבורסה לפני חצי שנה באמצעות מיזוג עם השלד בי ג' אי), ולאחר שהמגעים למיזוג כשלו היא צפויה להתמזג לתוך השלד הבורסאי טכנופלס ונצ'רס טכנופלס ונצרס . לשלד אמנם יש שתי אחזקות בתחום התוכנה אבל הן לא משמעותיות והיא גם תצא מהן עם המיזוג לארקיע. האחים אבי, רפי וג'ו נקש רוצים מיזוג לפי שווי חברה של כ-100-120 מיליון שקל ונזכיר שהם רכשו את השליטה (65%) בארקיע מהאחים בורוביץ בשנת 2005 תמורת 10.5 מיליון דולר ולפי שווי של 16 מיליון דולר.

טכנופלס נסחרת לפי שווי של שלד בורסאי - 28.8 מיליון שקל בלבד ואם המיזוג יתקיים אז בעלי המניות של ארקיע יחזיקו ב-75% מהחברה ובעלי השלד יקבלו 25%. המחזיקים בשלד הם מואנד ריאן, הבעלים של חברת האשראי החוץ בנקאי מלרן (9.9%) ויואל יוגב (11.2%), משה צוק (8.8) ערן מיטל (8.5%). טכנופלס מחזיקה נכון לעכשיו בטב טק (9.7%) וסגרמאטה (3.2%) - הראשונה מפתחת מערכות רפואיות והשניה מפתחת מערכות בתחום כריית מידע.

נקש מחזיקים ברוב המניות של ארקיע והעובדים מחזיקים בשאר המניות. נקש הזרימו לחברה 25 מיליון שקל בעקבות מגיפת הקורונה והמשמעות היא שהעובדים יצטרכו לוותר על חלק מהמניות במסגרת המיזוג כך שלאחים נקש יהיה יותר, אם הם יקבלו בחזרה חלק מההלוואה.

תחום התעופה מתעורר ממגיפת הקורונה. אחרי שמניית אל על צנחה, השנה היא במומנטום חיובי, על רקע חילופי ההנהלה (העברת השליטה למשפחת רוזנברג) והשיפור בתוצאותיה. מניית אל על זינקה השנה ב-79% ומניית ישראייר עלתה מאז המיזוג ב-22%.

ארקיע מצליחה פחות מישראייר וצפויה לסיים את השנה עם הכנסות של 250 מיליון דולר. ישראייר היא הרזה מבין שלוש חברות התעופה הישראליות והיא הכניסה ברבעון השלישי 124 מיליון דולר, בדומה לשנת 2019 - כלומר לפני הקורונה - וגם רשמה רווח של 12 מיליון דולר ברבעון השלישי (להרחבה על תוצאותיה של ישראייר - לחצו כאן). אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר אמר בראיון לביזפורטל ש"ברבעון הבא ההכנסות יהיו 50 עד 70 מיליון דולר" וכי "מגמת השיפור העסקי צפויה להימשך" - האם ישראייר צפויה לטוס? לראיון המלא לחצו כאן.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    dw 04/12/2022 12:56
    הגב לתגובה זו
    היא נדרשת להביא הון עצמי של 27 מלשח לעיסקה כי אף אחד, אבל אף אחד, לא מוכן לשלם היום 28 מלשח עבור שלד בורסאי. אין חיה כזו. וכאמור מי שחושב אחרת מוזמן לקנות מאיתנו את יוניבו ב 28 מלשח. גם 27. גם 20. :-) נשמח למכור.
  • 1.
    dw 04/12/2022 12:19
    הגב לתגובה זו
    כנושה יוניבו אני אשמח למכור את השלד של יוניבו תמורת 28 מלשח, ומן הסתם כך גם שאר הנושים. מי מוכן לשלם לנו 28 מיליון שקלים טבין ותקילין תמורת השלד? חוששני ששלד בורסאי שווה כיום הרבה פחות מ 28 מלשח אבל היי - אם מישהו מוכן לקנות מאיתנו את השלד? נשמח למכור.
  • יעקב 04/12/2022 21:39
    הגב לתגובה זו
    האם אתה מוסמך לנהל מןמ בשם השלד ?
  • dw 05/12/2022 15:17
    מוזמן לפנות ליוסי רזניק הנאמן שלנו. טלפון 036389200 . הם יושבים ביד חרוצים 14 ת"א. אם תהיה מוכן להציע לנו 28 מלשח על השלד אז החברה שלך. אין שאלה בכלל.
  • הנושה 04/12/2022 16:26
    הגב לתגובה זו
    ששלד שיש לו אג"ח לא אמור להיות שווה יותר מידי. לעומת זאת בטכנו לפני פרסום העסקה היו 12 מיליון בקופה + שווי אחזקות לא סחירות בטב טק וסרגאמטה. בניכוי כל אלו שווי השוק של השלד נטו היה 12 מיליון ולא 28 מיליון. אין מה להשוות בין יוניבו לטכנו כי ליוניבו יש אגח ולטכנו אין
  • dw 05/12/2022 15:19
    תן לנו 28 מלשח והחברה שלך. נשמח למחוק בשבילך את האגח (כי נקבל פארי). תקבל שלד נקי. מה שתרצה. מוזמן לפנות ליוסי רזניק הנאמן שלנו.
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?