מטוס ארקיע
צילום: נתנאל אריאל

האם ארקיע תיכנס לבורסה באמצעות מיזוג לשלד טכנופלס ונצ'רס ב-100-120 מיליון שקל?

אחרי שלא צלחו המגעים למיזוג עם אל על, וגם לא עם ישראייר, האחים נקש מצאו שלד, במטרה לקבל את הסיוע מהמדינה; 75% מהמניות יישארו אצל נקש ובשאר יחזיקו בעלי השלד - מואנד ריאן, הבעלים של חברת האשראי החוץ בנקאי מלרן ויואל יוגב

איציק יצחקי | (6)

חברת התעופה ארקיע מחפשת את דרכה לבורסה. היא ניסתה מיזוג עם אל על ואז עם ישראייר (ישראייר נכנסה לבורסה לפני חצי שנה באמצעות מיזוג עם השלד בי ג' אי), ולאחר שהמגעים למיזוג כשלו היא צפויה להתמזג לתוך השלד הבורסאי טכנופלס ונצ'רס טכנופלס ונצרס . לשלד אמנם יש שתי אחזקות בתחום התוכנה אבל הן לא משמעותיות והיא גם תצא מהן עם המיזוג לארקיע. האחים אבי, רפי וג'ו נקש רוצים מיזוג לפי שווי חברה של כ-100-120 מיליון שקל ונזכיר שהם רכשו את השליטה (65%) בארקיע מהאחים בורוביץ בשנת 2005 תמורת 10.5 מיליון דולר ולפי שווי של 16 מיליון דולר.

טכנופלס נסחרת לפי שווי של שלד בורסאי - 28.8 מיליון שקל בלבד ואם המיזוג יתקיים אז בעלי המניות של ארקיע יחזיקו ב-75% מהחברה ובעלי השלד יקבלו 25%. המחזיקים בשלד הם מואנד ריאן, הבעלים של חברת האשראי החוץ בנקאי מלרן (9.9%) ויואל יוגב (11.2%), משה צוק (8.8) ערן מיטל (8.5%). טכנופלס מחזיקה נכון לעכשיו בטב טק (9.7%) וסגרמאטה (3.2%) - הראשונה מפתחת מערכות רפואיות והשניה מפתחת מערכות בתחום כריית מידע.

נקש מחזיקים ברוב המניות של ארקיע והעובדים מחזיקים בשאר המניות. נקש הזרימו לחברה 25 מיליון שקל בעקבות מגיפת הקורונה והמשמעות היא שהעובדים יצטרכו לוותר על חלק מהמניות במסגרת המיזוג כך שלאחים נקש יהיה יותר, אם הם יקבלו בחזרה חלק מההלוואה.

תחום התעופה מתעורר ממגיפת הקורונה. אחרי שמניית אל על צנחה, השנה היא במומנטום חיובי, על רקע חילופי ההנהלה (העברת השליטה למשפחת רוזנברג) והשיפור בתוצאותיה. מניית אל על זינקה השנה ב-79% ומניית ישראייר עלתה מאז המיזוג ב-22%.

ארקיע מצליחה פחות מישראייר וצפויה לסיים את השנה עם הכנסות של 250 מיליון דולר. ישראייר היא הרזה מבין שלוש חברות התעופה הישראליות והיא הכניסה ברבעון השלישי 124 מיליון דולר, בדומה לשנת 2019 - כלומר לפני הקורונה - וגם רשמה רווח של 12 מיליון דולר ברבעון השלישי (להרחבה על תוצאותיה של ישראייר - לחצו כאן). אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר אמר בראיון לביזפורטל ש"ברבעון הבא ההכנסות יהיו 50 עד 70 מיליון דולר" וכי "מגמת השיפור העסקי צפויה להימשך" - האם ישראייר צפויה לטוס? לראיון המלא לחצו כאן.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    dw 04/12/2022 12:56
    הגב לתגובה זו
    היא נדרשת להביא הון עצמי של 27 מלשח לעיסקה כי אף אחד, אבל אף אחד, לא מוכן לשלם היום 28 מלשח עבור שלד בורסאי. אין חיה כזו. וכאמור מי שחושב אחרת מוזמן לקנות מאיתנו את יוניבו ב 28 מלשח. גם 27. גם 20. :-) נשמח למכור.
  • 1.
    dw 04/12/2022 12:19
    הגב לתגובה זו
    כנושה יוניבו אני אשמח למכור את השלד של יוניבו תמורת 28 מלשח, ומן הסתם כך גם שאר הנושים. מי מוכן לשלם לנו 28 מיליון שקלים טבין ותקילין תמורת השלד? חוששני ששלד בורסאי שווה כיום הרבה פחות מ 28 מלשח אבל היי - אם מישהו מוכן לקנות מאיתנו את השלד? נשמח למכור.
  • יעקב 04/12/2022 21:39
    הגב לתגובה זו
    האם אתה מוסמך לנהל מןמ בשם השלד ?
  • dw 05/12/2022 15:17
    מוזמן לפנות ליוסי רזניק הנאמן שלנו. טלפון 036389200 . הם יושבים ביד חרוצים 14 ת"א. אם תהיה מוכן להציע לנו 28 מלשח על השלד אז החברה שלך. אין שאלה בכלל.
  • הנושה 04/12/2022 16:26
    הגב לתגובה זו
    ששלד שיש לו אג"ח לא אמור להיות שווה יותר מידי. לעומת זאת בטכנו לפני פרסום העסקה היו 12 מיליון בקופה + שווי אחזקות לא סחירות בטב טק וסרגאמטה. בניכוי כל אלו שווי השוק של השלד נטו היה 12 מיליון ולא 28 מיליון. אין מה להשוות בין יוניבו לטכנו כי ליוניבו יש אגח ולטכנו אין
  • dw 05/12/2022 15:19
    תן לנו 28 מלשח והחברה שלך. נשמח למחוק בשבילך את האגח (כי נקבל פארי). תקבל שלד נקי. מה שתרצה. מוזמן לפנות ליוסי רזניק הנאמן שלנו.
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


תגובה

"אני בן 55, מובטל הייטק מזה 3 שנים שמנסה למצוא כל עבודה גם ברבע השכר שהיה לי - אף אחד לא קולט אדם בגילי"

המאמר של אוריאל לין לפיו צריך להעלות את גיל הפרישה בישראל לנשים וגברים ל-70 גרר תגובות אמוציונאליות. מה אתם חושבים?
מערכת Bizportal |
שאלת גיל הפרישה. אוריאל לין, נשיא אגוד לשכות המסחר, כתב ל-Bizportal טור מיוחד שעלה הבוקר תחת הכותרת - "אני מציע - יש להעלות את גיל הפרישה לנשים וגברים בישראל ל-70". הטור גרר תגובות רבות, כאשר מרביתן התנגדו נמרצות לאפשרות של העלאת גיל הפרישה. אחד המגיבים כתב כך: "אני בן 55 מובטל הייטק מזה 3 שנים. מנסה למצוא כל עבודה - גם ברבע השכר שהיה לי קודם - ואף אחד/חברה/עסק לא מוכן לקלוט עובד בגילי. סביבי עשרות אלפי אנשים עם בעיה זו - ואף אחד לא טורח לטפל בנושא... אז לפני שאתה מטפל בהעלאת גיל הפרישה - נא טפל בכך שלאנשים בגילנו תהיה בכלל תעסוקה!" מגיב אחר כך: "לפני שמעלים את גילה פרישה ל-70, אולי מכון יותר לחוקק חוק שמפסיקים עם פנסיה תקציבית לעובדי מדינה והעובדים הללו (עיריות וכולי) יצטרכו להשתתף בפנסיה שלהם כמו בסקטור הפרטי הרבה כסף התווסף לקופת המדינה ואנחנו נוכל להזדקן גם בלי עבודה לגיל 70". ועוד תגובה: "אתה כמו כל הפוליטיקאים מטעם, מציג תמונה חלקית ומאוד מנומקת. אבל אתה מתעלם מן העובדה שגיל הפרישה ה"אמיתי" של עובדים רבים הוא סביב ה-50. מה הם אמורים לעשות מגיל זה ועד גיל 70? להתנחם בכך שמדובר במהלך טוב לקרנות הפנסיה???" ועוד מבין התגובות: "אתה כנציג המעסיקים יודע (כמובן שאי אפשר להודות בכך בפומבי) שכאשר אני מציג מועמדות לתפקיד להתקבל לעבודה, המעסיק בודק, בין השאר, את גילי הכרונולוגי. אם גילי הוא מעל 40 אני כבר נחשב לפגום והסיכוי שלי להתקבל לתפקיד יורד בלי קשר לשאר הנתונים הטובים שלי. כך שקשה לדבר על הגדלת גיל הפרישה כשבפועל, עבור המעסיק, בגיל מעל 40 אני כבר נחשב לעובד לא רצוי. אני באופן אישי בן 67 היום. כשהייתי בתחילת שנות ה40 שלי חויתי את אשר תיארתי אצל יותר ממעסיק פוטנציאלי אחד. היום, המצב מבחינה זו הוא כבר יותר גרוע לעובדים. כך שדיבור על הגדלת גיל הפרישה הוא לעג לרש." בתגובה לטוקבקים, ביקש אוריאל לין להוסיף: "נכון, ההצעה להעלאת גיל הפרישה מכוונת בעיקר לאלה שהם כן מועסקים והם כן רוצים להמשיך לעבוד עד גיל 70. היא לא מכוונת לבעיית האבטלה העומדת בפני עצמה כבעיה כבדת משקל. יש בהחלט לעסוק ישירות ובאופן ממוקד בבעיית כל אותם גברים ונשים, בגיל מתקדם, הכשירים לעבודה אך מתקשים במציאת מקום עבודה. זוהי סוגיה כבדת משקל העומדת בפני עצמה, וכל המשרדים הכלכליים וארגוני המעסיקים חייבים להירתם לה במאמץ משותף." לין מבקש להדגיש כי מאמרו, גם אם לא באופן ישיר אלא באופן עקיף, תומך באלה שהגיעו לגיל 50 ומחפשים עבודה, שכן הוא סבור שהסירוב לקבלם לעבודה מחמת גילם שגוי מיסודו. ומפורש במאמרו כי "מדובר בשכבה רחבה באוכלוסיה שצברה הרבה ידע וניסיון", וויתור על קבוצת עובדים איכותית זו היא פגיעה הן בבית העסק והן בכלכלה הלאומית. גיורא סרצ'נסקי, מנהל חטיבת ההשקעות ב'עמיתים' שהינה קרן הפנסיה הגדולה בישראל אמר השבוע בוועידת Bizportal כי "צריך להבין שברמת הריבית הנוכחית אי אפשר לתמוך ביציאה לפנסיה בגיל 67." יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, התייחס בוועידת Bizportal גם למשמעויות של דחיית גיל הפרישה ואמר כי "יש לכך שלוש השלכות חיוביות והשלכה שלילית אחת. הגורם השלילי הוא שאנחנו צריכים לעבוד יותר. בצד החיובי - החיסכון שלנו לפנסיה יגדל. יתרון משמעותי יותר הוא שלחיסכון שצברנו ב-30-40 שנות העבודה יש עוד כמה שנים לעבוד. והיתרון הגדול ביותר הוא שהזמן שבו נצטרך להשתמש בכסף במהלך הפנסיה מתקצר משמעותית." ההרצאה המלאה של פרופ' קנדל על נושא הפנסיה: