האם ארקיע תיכנס לבורסה באמצעות מיזוג לשלד טכנופלס ונצ'רס ב-100-120 מיליון שקל?
אחרי שלא צלחו המגעים למיזוג עם אל על, וגם לא עם ישראייר, האחים נקש מצאו שלד, במטרה לקבל את הסיוע מהמדינה; 75% מהמניות יישארו אצל נקש ובשאר יחזיקו בעלי השלד - מואנד ריאן, הבעלים של חברת האשראי החוץ בנקאי מלרן ויואל יוגב
חברת התעופה ארקיע מחפשת את דרכה לבורסה. היא ניסתה מיזוג עם אל על ואז עם ישראייר (ישראייר נכנסה לבורסה לפני חצי שנה באמצעות מיזוג עם השלד בי ג' אי), ולאחר שהמגעים למיזוג כשלו היא צפויה להתמזג לתוך השלד הבורסאי טכנופלס ונצ'רס טכנופלס ונצרס . לשלד אמנם יש שתי אחזקות בתחום התוכנה אבל הן לא משמעותיות והיא גם תצא מהן עם המיזוג לארקיע. האחים אבי, רפי וג'ו נקש רוצים מיזוג לפי שווי חברה של כ-100-120 מיליון שקל ונזכיר שהם רכשו את השליטה (65%) בארקיע מהאחים בורוביץ בשנת 2005 תמורת 10.5 מיליון דולר ולפי שווי של 16 מיליון דולר.
טכנופלס נסחרת לפי שווי של שלד בורסאי - 28.8 מיליון שקל בלבד ואם המיזוג יתקיים אז בעלי המניות של ארקיע יחזיקו ב-75% מהחברה ובעלי השלד יקבלו 25%. המחזיקים בשלד הם מואנד ריאן, הבעלים של חברת האשראי החוץ בנקאי מלרן (9.9%) ויואל יוגב (11.2%), משה צוק (8.8) ערן מיטל (8.5%). טכנופלס מחזיקה נכון לעכשיו בטב טק (9.7%) וסגרמאטה (3.2%) - הראשונה מפתחת מערכות רפואיות והשניה מפתחת מערכות בתחום כריית מידע.
נקש מחזיקים ברוב המניות של ארקיע והעובדים מחזיקים בשאר המניות. נקש הזרימו לחברה 25 מיליון שקל בעקבות מגיפת הקורונה והמשמעות היא שהעובדים יצטרכו לוותר על חלק מהמניות במסגרת המיזוג כך שלאחים נקש יהיה יותר, אם הם יקבלו בחזרה חלק מההלוואה.
תחום התעופה מתעורר ממגיפת הקורונה. אחרי שמניית אל על צנחה, השנה היא במומנטום חיובי, על רקע חילופי ההנהלה (העברת השליטה למשפחת רוזנברג) והשיפור בתוצאותיה. מניית אל על זינקה השנה ב-79% ומניית ישראייר עלתה מאז המיזוג ב-22%.
- "חברת אל על נמצאת כמעט בלי חוב - דבר שאף אחד לא האמין שיכול לקרות"
- וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארקיע מצליחה פחות מישראייר וצפויה לסיים את השנה עם הכנסות של 250 מיליון דולר. ישראייר היא הרזה מבין שלוש חברות התעופה הישראליות והיא הכניסה ברבעון השלישי 124 מיליון דולר, בדומה לשנת 2019 - כלומר לפני הקורונה - וגם רשמה רווח של 12 מיליון דולר ברבעון השלישי (להרחבה על תוצאותיה של ישראייר - לחצו כאן). אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר אמר בראיון לביזפורטל ש"ברבעון הבא ההכנסות יהיו 50 עד 70 מיליון דולר" וכי "מגמת השיפור העסקי צפויה להימשך" - האם ישראייר צפויה לטוס? לראיון המלא לחצו כאן.
- 2.dw 04/12/2022 12:56הגב לתגובה זוהיא נדרשת להביא הון עצמי של 27 מלשח לעיסקה כי אף אחד, אבל אף אחד, לא מוכן לשלם היום 28 מלשח עבור שלד בורסאי. אין חיה כזו. וכאמור מי שחושב אחרת מוזמן לקנות מאיתנו את יוניבו ב 28 מלשח. גם 27. גם 20. :-) נשמח למכור.
- 1.dw 04/12/2022 12:19הגב לתגובה זוכנושה יוניבו אני אשמח למכור את השלד של יוניבו תמורת 28 מלשח, ומן הסתם כך גם שאר הנושים. מי מוכן לשלם לנו 28 מיליון שקלים טבין ותקילין תמורת השלד? חוששני ששלד בורסאי שווה כיום הרבה פחות מ 28 מלשח אבל היי - אם מישהו מוכן לקנות מאיתנו את השלד? נשמח למכור.
- יעקב 04/12/2022 21:39הגב לתגובה זוהאם אתה מוסמך לנהל מןמ בשם השלד ?
- dw 05/12/2022 15:17מוזמן לפנות ליוסי רזניק הנאמן שלנו. טלפון 036389200 . הם יושבים ביד חרוצים 14 ת"א. אם תהיה מוכן להציע לנו 28 מלשח על השלד אז החברה שלך. אין שאלה בכלל.
- הנושה 04/12/2022 16:26הגב לתגובה זוששלד שיש לו אג"ח לא אמור להיות שווה יותר מידי. לעומת זאת בטכנו לפני פרסום העסקה היו 12 מיליון בקופה + שווי אחזקות לא סחירות בטב טק וסרגאמטה. בניכוי כל אלו שווי השוק של השלד נטו היה 12 מיליון ולא 28 מיליון. אין מה להשוות בין יוניבו לטכנו כי ליוניבו יש אגח ולטכנו אין
- dw 05/12/2022 15:19תן לנו 28 מלשח והחברה שלך. נשמח למחוק בשבילך את האגח (כי נקבל פארי). תקבל שלד נקי. מה שתרצה. מוזמן לפנות ליוסי רזניק הנאמן שלנו.

3 הערות על הנפקת ארית
על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?
ארית ארית תעשיות 1.68% ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור; הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת.
כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל. אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף
1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים.
יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע.
2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה.
- הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבנקים מאבדים 1.1%, חברות הביטוח 0.7% - המדדים בירידות קלות
הדואליות חזרו עם פער חיובי קטן והמדדים נסחרים במגמה שלילית מתונה של כ-0.1%; ירידות מתונות נרשמות במגזר הפיננסים של כ-0.2% בבנקים וכ-0.6% בביטוח; זוז קיבלה התראה מהנאסד״ק על אי-עמידה בתנאי הסף - בדקנו מה השווי הנכסי של נכסי הקריפטו שלה
המסחר במדדים במגמה שלילית, מגמה שקוטעת את המומנטום החיובי שהוביל לשבירת שיאים נוספת אמש ונעילה חיובית של כמעט 1% בת״א 35. בשלב זה המדדים המרכזיים נסחרים בירידות קלות, ת״א 35 מאבד 0.2% בעוד ת״א 90 יורד גם הוא בשיעור דומה. לעומתם מגזר הפיננסים פותח בירידה קלה, הבנקים מאבדים 1.1% בעוד חברות הביטוח יורדות כ-0.7%. המגמה השלילית משותפת גם לת״א נדל״ן שיורד כ-0.3% ולת״א נפט וגז שיורד 0.3%.
זוז אסטרטגיה זוז אסטרטגיה 0.23% , הדואלית מודיעה כי קיבלה מכתב התראה מנאסד״ק, שלפיו מניית החברה לא עומדת בדרישת מחיר המינימום של 1 דולר ונמצאת מתחת לרף במשך יותר מ-30 ימי מסחר רצופים. בשלב זה אין השפעה מיידית על המשך המסחר, והחברה קיבלה חלון זמן של עד יוני 2026 כדי להחזיר את המניה מעל דולר לעשרה ימי מסחר רצופים. טכנית זה הליך מוכר ושגרתי יחסית, אבל הוא מצטרף לשורה של אירועים שממחישים את הלחץ שבו נמצאת המניה ואת שחיקת האמון של המשקיעים.
זוז, שפעלה בעבר תחת השם זוז פאוור ועסקה בפיתוח טכנולוגיות אגירת אנרגיה מבוססות גלגלי תנופה, זנחה את הפעילות התפעולית והפכה לחברת החזקות פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה. המהלך לווה בהבטחות גדולות, סיפור חדש למשקיעים וניסיון למצב את החברה כמעין “מיקרוסטרטג’י הישראלית”, כזו שמציעה חשיפה לביטקוין דרך מניה ציבורית, עם ערך מוסף ופרמיה. בזמן שקדם להודעה הזאת המניה זינקה, אנחנו הזהרנו אתכם -
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המדדים עלו ב-0.5%, בזק זינקה 5%, ארית נפלה 5.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שהסיפור הזה נסדק מהר. ביולי השנה הודיעה החברה על גיוס הון בהיקף חריג ביחס לשווי השוק, עד 180 מיליון דולר, במחיר של דולר למניה, דיסקאונט של יותר מ-70% לעומת מחיר השוק באותו זמן. בהנפקה השתתפו קרנות קריפטו זרות כמו Pantera ו-FalconX, אבל המשקיעים הקיימים, קטנים וגדולים כאחד, מצאו את עצמם מדוללים עמוקות. גם גופים מוסדיים כמו מור והפניקס, שהחזיקו במניה, לא נותרו אדישים, ויום אחרי ההודעה המניה צנחה בכ-45%. בהמשך נרשמה התאוששות מסוימת, על רקע דיווחים על רכישות ביטקוין נוספות, אבל הפרמיה כבר לא חזרה - הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
