האם ארקיע תיכנס לבורסה באמצעות מיזוג לשלד טכנופלס ונצ'רס ב-100-120 מיליון שקל?
אחרי שלא צלחו המגעים למיזוג עם אל על, וגם לא עם ישראייר, האחים נקש מצאו שלד, במטרה לקבל את הסיוע מהמדינה; 75% מהמניות יישארו אצל נקש ובשאר יחזיקו בעלי השלד - מואנד ריאן, הבעלים של חברת האשראי החוץ בנקאי מלרן ויואל יוגב
חברת התעופה ארקיע מחפשת את דרכה לבורסה. היא ניסתה מיזוג עם אל על ואז עם ישראייר (ישראייר נכנסה לבורסה לפני חצי שנה באמצעות מיזוג עם השלד בי ג' אי), ולאחר שהמגעים למיזוג כשלו היא צפויה להתמזג לתוך השלד הבורסאי טכנופלס ונצ'רס טכנופלס ונצרס . לשלד אמנם יש שתי אחזקות בתחום התוכנה אבל הן לא משמעותיות והיא גם תצא מהן עם המיזוג לארקיע. האחים אבי, רפי וג'ו נקש רוצים מיזוג לפי שווי חברה של כ-100-120 מיליון שקל ונזכיר שהם רכשו את השליטה (65%) בארקיע מהאחים בורוביץ בשנת 2005 תמורת 10.5 מיליון דולר ולפי שווי של 16 מיליון דולר.
טכנופלס נסחרת לפי שווי של שלד בורסאי - 28.8 מיליון שקל בלבד ואם המיזוג יתקיים אז בעלי המניות של ארקיע יחזיקו ב-75% מהחברה ובעלי השלד יקבלו 25%. המחזיקים בשלד הם מואנד ריאן, הבעלים של חברת האשראי החוץ בנקאי מלרן (9.9%) ויואל יוגב (11.2%), משה צוק (8.8) ערן מיטל (8.5%). טכנופלס מחזיקה נכון לעכשיו בטב טק (9.7%) וסגרמאטה (3.2%) - הראשונה מפתחת מערכות רפואיות והשניה מפתחת מערכות בתחום כריית מידע.
נקש מחזיקים ברוב המניות של ארקיע והעובדים מחזיקים בשאר המניות. נקש הזרימו לחברה 25 מיליון שקל בעקבות מגיפת הקורונה והמשמעות היא שהעובדים יצטרכו לוותר על חלק מהמניות במסגרת המיזוג כך שלאחים נקש יהיה יותר, אם הם יקבלו בחזרה חלק מההלוואה.
תחום התעופה מתעורר ממגיפת הקורונה. אחרי שמניית אל על צנחה, השנה היא במומנטום חיובי, על רקע חילופי ההנהלה (העברת השליטה למשפחת רוזנברג) והשיפור בתוצאותיה. מניית אל על זינקה השנה ב-79% ומניית ישראייר עלתה מאז המיזוג ב-22%.
- "חברת אל על נמצאת כמעט בלי חוב - דבר שאף אחד לא האמין שיכול לקרות"
- וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארקיע מצליחה פחות מישראייר וצפויה לסיים את השנה עם הכנסות של 250 מיליון דולר. ישראייר היא הרזה מבין שלוש חברות התעופה הישראליות והיא הכניסה ברבעון השלישי 124 מיליון דולר, בדומה לשנת 2019 - כלומר לפני הקורונה - וגם רשמה רווח של 12 מיליון דולר ברבעון השלישי (להרחבה על תוצאותיה של ישראייר - לחצו כאן). אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר אמר בראיון לביזפורטל ש"ברבעון הבא ההכנסות יהיו 50 עד 70 מיליון דולר" וכי "מגמת השיפור העסקי צפויה להימשך" - האם ישראייר צפויה לטוס? לראיון המלא לחצו כאן.
- 2.dw 04/12/2022 12:56הגב לתגובה זוהיא נדרשת להביא הון עצמי של 27 מלשח לעיסקה כי אף אחד, אבל אף אחד, לא מוכן לשלם היום 28 מלשח עבור שלד בורסאי. אין חיה כזו. וכאמור מי שחושב אחרת מוזמן לקנות מאיתנו את יוניבו ב 28 מלשח. גם 27. גם 20. :-) נשמח למכור.
- 1.dw 04/12/2022 12:19הגב לתגובה זוכנושה יוניבו אני אשמח למכור את השלד של יוניבו תמורת 28 מלשח, ומן הסתם כך גם שאר הנושים. מי מוכן לשלם לנו 28 מיליון שקלים טבין ותקילין תמורת השלד? חוששני ששלד בורסאי שווה כיום הרבה פחות מ 28 מלשח אבל היי - אם מישהו מוכן לקנות מאיתנו את השלד? נשמח למכור.
- יעקב 04/12/2022 21:39הגב לתגובה זוהאם אתה מוסמך לנהל מןמ בשם השלד ?
- dw 05/12/2022 15:17מוזמן לפנות ליוסי רזניק הנאמן שלנו. טלפון 036389200 . הם יושבים ביד חרוצים 14 ת"א. אם תהיה מוכן להציע לנו 28 מלשח על השלד אז החברה שלך. אין שאלה בכלל.
- הנושה 04/12/2022 16:26הגב לתגובה זוששלד שיש לו אג"ח לא אמור להיות שווה יותר מידי. לעומת זאת בטכנו לפני פרסום העסקה היו 12 מיליון בקופה + שווי אחזקות לא סחירות בטב טק וסרגאמטה. בניכוי כל אלו שווי השוק של השלד נטו היה 12 מיליון ולא 28 מיליון. אין מה להשוות בין יוניבו לטכנו כי ליוניבו יש אגח ולטכנו אין
- dw 05/12/2022 15:19תן לנו 28 מלשח והחברה שלך. נשמח למחוק בשבילך את האגח (כי נקבל פארי). תקבל שלד נקי. מה שתרצה. מוזמן לפנות ליוסי רזניק הנאמן שלנו.
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
