קונטיניואל במגעים למיזוג ורכישה - רגע לפני הנפקת זכויות
חברת קונטיניואל קונטיניואל 0% העוסקת בפתוח תוכנה לניתוח וניטור תקשורת לתחבורה מתקדמת, היא כישלון חרוץ. הנפיקה בהייפ, נפלה בכ-90% מהשיא לשווי של 18 מיליון שקל, יש לה גירעון גדול בהון ואין לה מזומנים. אז מה עושים? הנפקת זכויות. האם זה יעבוד? לא בטוח. במקרה או שלא במקרה, החברה מפרסמת שהיא במגעים ראשונים למיזוג-רכישה עם חברה בוול סטריט - "מגעים ראשוניים עם חברה הנסחרת בנאסד"ק לבחינת אפשרות לשיתופי פעולה אסטרטגיים וביניהם עסקת מיזוג ורכישה על ידי אותה החברה".
לפני כחודש כתבנו אודות הבעיות של קונטיניואל והאפשרות שתירכש על ידי חברה גדולה יותר כדי להציל אותה. החברה גייסה בהנפקה הראשונה 20 מיליון שקל כשהונפקה לפי שווי של 60 מיליון שקל, זינקה ביותר מ-100% בהייפ הראשוני והגיעה אפילו ל-160 מיליון שקל, אבל מאז, פחות מחודש אחרי ההנפקה, היא התרסקה. מה שידוע היום על החברה היה ידוע גם אז: החברה הגיעה לבורסה עם גירעון בהון החוזר (נכסים שוטפים קטנים מההתחייבויות השוטפות), הערת עסק חי - כלומר רואי החשבון לא בטוחים שהיא מסוגלת לשרוד שנה - מאחר שהיא גם שורפת מזומנים בקצב גבוה.
החברה דיווחה על כך שהיא מתכננת להוריד שכר למנהלי החברה והעובדים הבכירים החל מחודש אוקטובר, לבצע 'תיקונים' בהסכמי השכר של המנהלים (כלומר להפחית), כמו גם להוריד תשלומים ולסיים התקשרות עם נותני שירות ויועצים. לדברי החברה, בעקבות כך היא צפויה לחסוך 220 אלף שקל בחודש, כלומר 2.64 מיליון שקל בשנה. מבחינת החברה זה כמובן משמעותי.
קונטיניואל מפתחת מערכת לניתוח בזמן אמת וחיזוי של ביצועי הרשת הסלולרית על גבי צירי תנועה (רכבים מקוונים, רכבות, מנויים וכד'), במטרה לנטר מכשיר קצה הנמצא בתנועה ומחובר לרשת הסלולרית והיא רוצה להתמקד בתקשורת עבור כלי רכב חכמים. מניית קונטיניואל ירדה מתחילת השנה ב-84% למחיר של 267.2 שקל המבטא שווי חברה של 18.2 מיליון שקל.
- עמית פולק מטלון ממזג לתוכו את משרד פאולינה בן-עמי
- מיזוגים ורכישות בנדל"ן הישראלי: קיצור דרך לצמיחה, אם עושים זאת נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במחצית הראשונה של 2022 רשמה קונטיניואל הכנסות של 1.1 מיליון דולר, נפילה לעומת 2.1 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנת 2021. הוצאות המחקר והפיתוח קפצו ל-1.7 מיליון דולר לעומת 1.16 מיליון דולר אשתקד. ההפסד התפעולי זינק ל-2.5 מיליון דולר לעומת 470 אלף דולר בתקופה המקבילה בשנה שעברה, וההפסד הנקי טיפס ל-1.94 מיליון דולר, לעומת 1.55 מיליון אשתקד.
- 1.מצחיק (ל"ת)כבשה 20/11/2022 11:32הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
