קונטיניואל במגעים למיזוג ורכישה - רגע לפני הנפקת זכויות
חברת קונטיניואל קונטיניואל 0% העוסקת בפתוח תוכנה לניתוח וניטור תקשורת לתחבורה מתקדמת, היא כישלון חרוץ. הנפיקה בהייפ, נפלה בכ-90% מהשיא לשווי של 18 מיליון שקל, יש לה גירעון גדול בהון ואין לה מזומנים. אז מה עושים? הנפקת זכויות. האם זה יעבוד? לא בטוח. במקרה או שלא במקרה, החברה מפרסמת שהיא במגעים ראשונים למיזוג-רכישה עם חברה בוול סטריט - "מגעים ראשוניים עם חברה הנסחרת בנאסד"ק לבחינת אפשרות לשיתופי פעולה אסטרטגיים וביניהם עסקת מיזוג ורכישה על ידי אותה החברה".
לפני כחודש כתבנו אודות הבעיות של קונטיניואל והאפשרות שתירכש על ידי חברה גדולה יותר כדי להציל אותה. החברה גייסה בהנפקה הראשונה 20 מיליון שקל כשהונפקה לפי שווי של 60 מיליון שקל, זינקה ביותר מ-100% בהייפ הראשוני והגיעה אפילו ל-160 מיליון שקל, אבל מאז, פחות מחודש אחרי ההנפקה, היא התרסקה. מה שידוע היום על החברה היה ידוע גם אז: החברה הגיעה לבורסה עם גירעון בהון החוזר (נכסים שוטפים קטנים מההתחייבויות השוטפות), הערת עסק חי - כלומר רואי החשבון לא בטוחים שהיא מסוגלת לשרוד שנה - מאחר שהיא גם שורפת מזומנים בקצב גבוה.
החברה דיווחה על כך שהיא מתכננת להוריד שכר למנהלי החברה והעובדים הבכירים החל מחודש אוקטובר, לבצע 'תיקונים' בהסכמי השכר של המנהלים (כלומר להפחית), כמו גם להוריד תשלומים ולסיים התקשרות עם נותני שירות ויועצים. לדברי החברה, בעקבות כך היא צפויה לחסוך 220 אלף שקל בחודש, כלומר 2.64 מיליון שקל בשנה. מבחינת החברה זה כמובן משמעותי.
קונטיניואל מפתחת מערכת לניתוח בזמן אמת וחיזוי של ביצועי הרשת הסלולרית על גבי צירי תנועה (רכבים מקוונים, רכבות, מנויים וכד'), במטרה לנטר מכשיר קצה הנמצא בתנועה ומחובר לרשת הסלולרית והיא רוצה להתמקד בתקשורת עבור כלי רכב חכמים. מניית קונטיניואל ירדה מתחילת השנה ב-84% למחיר של 267.2 שקל המבטא שווי חברה של 18.2 מיליון שקל.
- מיזוגים ורכישות בנדל"ן הישראלי: קיצור דרך לצמיחה, אם עושים זאת נכון
- איך יכולתם להרוויח פי 4 מקריאת כתבה באתר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במחצית הראשונה של 2022 רשמה קונטיניואל הכנסות של 1.1 מיליון דולר, נפילה לעומת 2.1 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנת 2021. הוצאות המחקר והפיתוח קפצו ל-1.7 מיליון דולר לעומת 1.16 מיליון דולר אשתקד. ההפסד התפעולי זינק ל-2.5 מיליון דולר לעומת 470 אלף דולר בתקופה המקבילה בשנה שעברה, וההפסד הנקי טיפס ל-1.94 מיליון דולר, לעומת 1.55 מיליון אשתקד.
- 1.מצחיק (ל"ת)כבשה 20/11/2022 11:32הגב לתגובה זו

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"
אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"
שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.
דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.
אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?
"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."
התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.
- אלרוב מסכמת רבעון טוב, אבל עד כמה הוא בר־קיימא?
- אקירוב חושב שכלל מעניינת למרות שזינקה יותר מפי שניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגלפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק
לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג, הבורסה הגיבה חזק ועלתה לאור סיום אפשרי של הסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי זינקה כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור, לפידות וסאמיט כולן דיווח על תוצאות טובות ביום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי - ומי דיווחו במהלך הסופ"ש?
המדדים ננעלו בעליות, כשת"א 35 הוסיף 1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.
בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עלה 1.4%, בעוד ת"א ביטוח הוסיף גם הוא שיעור דומה. ת"א נפט וגז עלה 0.15%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1.2%.
המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.7%.
"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה
במהלך היום התחזקו המדדים, לאור הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת
חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות".
לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים
ולהשבת האמון במערכות המדינה".
בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.
הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג.
- דוראל טסה 17%, מר 15%, שופרסל נפלה 7%; הבורסה סוגרת שבוע חיובי
- טבע זינקה 4.2%, טאואר קפצה ב-7%, המדדים עלו כ-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש
הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי
שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.
