קונטיניואל במגעים למיזוג ורכישה - רגע לפני הנפקת זכויות
חברת קונטיניואל קונטיניואל 0% העוסקת בפתוח תוכנה לניתוח וניטור תקשורת לתחבורה מתקדמת, היא כישלון חרוץ. הנפיקה בהייפ, נפלה בכ-90% מהשיא לשווי של 18 מיליון שקל, יש לה גירעון גדול בהון ואין לה מזומנים. אז מה עושים? הנפקת זכויות. האם זה יעבוד? לא בטוח. במקרה או שלא במקרה, החברה מפרסמת שהיא במגעים ראשונים למיזוג-רכישה עם חברה בוול סטריט - "מגעים ראשוניים עם חברה הנסחרת בנאסד"ק לבחינת אפשרות לשיתופי פעולה אסטרטגיים וביניהם עסקת מיזוג ורכישה על ידי אותה החברה".
לפני כחודש כתבנו אודות הבעיות של קונטיניואל והאפשרות שתירכש על ידי חברה גדולה יותר כדי להציל אותה. החברה גייסה בהנפקה הראשונה 20 מיליון שקל כשהונפקה לפי שווי של 60 מיליון שקל, זינקה ביותר מ-100% בהייפ הראשוני והגיעה אפילו ל-160 מיליון שקל, אבל מאז, פחות מחודש אחרי ההנפקה, היא התרסקה. מה שידוע היום על החברה היה ידוע גם אז: החברה הגיעה לבורסה עם גירעון בהון החוזר (נכסים שוטפים קטנים מההתחייבויות השוטפות), הערת עסק חי - כלומר רואי החשבון לא בטוחים שהיא מסוגלת לשרוד שנה - מאחר שהיא גם שורפת מזומנים בקצב גבוה.
החברה דיווחה על כך שהיא מתכננת להוריד שכר למנהלי החברה והעובדים הבכירים החל מחודש אוקטובר, לבצע 'תיקונים' בהסכמי השכר של המנהלים (כלומר להפחית), כמו גם להוריד תשלומים ולסיים התקשרות עם נותני שירות ויועצים. לדברי החברה, בעקבות כך היא צפויה לחסוך 220 אלף שקל בחודש, כלומר 2.64 מיליון שקל בשנה. מבחינת החברה זה כמובן משמעותי.
קונטיניואל מפתחת מערכת לניתוח בזמן אמת וחיזוי של ביצועי הרשת הסלולרית על גבי צירי תנועה (רכבים מקוונים, רכבות, מנויים וכד'), במטרה לנטר מכשיר קצה הנמצא בתנועה ומחובר לרשת הסלולרית והיא רוצה להתמקד בתקשורת עבור כלי רכב חכמים. מניית קונטיניואל ירדה מתחילת השנה ב-84% למחיר של 267.2 שקל המבטא שווי חברה של 18.2 מיליון שקל.
- מיזוג ענק בשוק עורכי הדין: מיתר וארנון תדמור לוי בדרך למשרד הגדול בישראל
- קרדן ישראל מציעה להתמזג לתוך קרדן נדל"ן, תציף ערך למשקיעים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במחצית הראשונה של 2022 רשמה קונטיניואל הכנסות של 1.1 מיליון דולר, נפילה לעומת 2.1 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנת 2021. הוצאות המחקר והפיתוח קפצו ל-1.7 מיליון דולר לעומת 1.16 מיליון דולר אשתקד. ההפסד התפעולי זינק ל-2.5 מיליון דולר לעומת 470 אלף דולר בתקופה המקבילה בשנה שעברה, וההפסד הנקי טיפס ל-1.94 מיליון דולר, לעומת 1.55 מיליון אשתקד.
- 1.מצחיק (ל"ת)כבשה 20/11/2022 11:32הגב לתגובה זו
וול סטריט שור וילדה (דאלי)האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים
השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?
תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.
לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').
