מנרב נמכרת לאחים וויל ב-760 מיליון שקל
אברהם קוזניצקי, בעל השליטה בחברת מנרב, המתמחה בתחום התשתיות מוכר את החזקתו בחברה לפי שווי של 760 מיליון שקל. הרוכשים - האחים וויל וקוזניצקי חותמים ברגעים אלה על ההסכם.
החברה ציינה לאחרונה כי מתנהל מו"מ מטעמה למכירת מלוא הפעילות בעסקת מיזוג משולש הופכי שיביא למחיקתה מהבורסה. החברה לא פירטה בעבר מול מי המו"מ, אך מדובר באחים למשפחת וויל. האחים - גיל ושי וויל מחזיקים בחברת השקעות בשם אסנס שדרכה תתבצע הרכישה.
קוזניצקי מחזיק ב-58.3% ממנרב. יחד איתו מחזיקים בחברה גם בני משפחתו, רונית אבנון, ערן, דרור ורותי גנץ בשיעור של כ-10%, (כל אחד מחזיק ב-2.54%) וזיווה המחזיקה ב-0.2%. בנוסף, מחזיקים בחברה גם מספר מוסדיים. מנורה מחזיקה בכ-9.7% ממניות החברה, הפניקס מחזקיה בכ-5.1% מהמניות, ואקסלנס מחזיקה ב-0.4%.
העסקה תתבצע כך שיהיה מיזוג משולש לתוך חברה חדשה שתרכוש בעצם את כל מנרב הקיימת, כך שבפועל, העסקה תכלול גם את המיעוט. את מנרב ליוו עורכי הדין ממשרד ש. הורוביץ עמית שטיינמן, אמיר עסלי ושלומי דלג'ו.
- עסקת קומבינציה של 340 מיליון שקל בת"א: אזורים Living ומנרב יקימו מגדל מגורים
- עוטף עזה מתחזק: מרכז חירום אזרחי חדש יוצא לדרך בקיבוץ רעים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפני כחודש וחצי, דיווחנו כי קוזניצקי מתכנן לצאת מהבורסה ולמחוק את החברה שבראשה הוא עומד, לאחר עשרות שנות פעילות ובניית אלפי דירות בישראל. החברה מתעסקת בפרויקטים למגורים, ניהול נכסים מניבים ותשתיות.
מדי שנה רושמת מנרב רווחים של עשרות מיליוני שקלים. ב-2019 דיווחה החברה על רווח כולל של כ-66.8 מיליון שקל, בשנת 2018 החברה הרוויחה כ-25.6 מיליון שקל, וב-2017 רשמה החברה רווח של כ-31 מיליון שקל. הכנסות החברה עמדו לאורך השנים על כ-800 מיליון שקל, אך למרות היציבות והרווחים מחיר המנייה לא מטפס. בדומה לחברות אחרות, המניה נפלה בעשרות אחוזים בעקבות משבר הקורונה, אך מאז התאוששה וכיסתה את הירידות.
בדצמבר דיווחה החברה כי קוואליטס המוחזקת ע"י החברה ב-54% מגייסת מקרן פוד-טק לפי שווי של 73 מיליון דולר, לפני כן דיווחה כי זכתה במכרז לביצוע עבודות בקו הסגול תמורת 285 מיליון שקל ובאוקטובר זכתה מנרב במכרז לביצוע עבודות בקו הירוק תמורת 122.5 מיליון שקל.
- התותחים החדשים של צה"ל והאם ארית תספק את המרעומים
- 6 מיליארד דולר: בי פי מוכרת שליטה בקאסטרול ומאיצה את מימוש הנכסים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
לפני כחצי שנה מכרה מנרב את חברת הבת מנרב פרויקטים לישראל קנדה 1.55% , תמורת כ-575 מיליון שקל.
מנרב, שהוקמה בשנת 1969, הנפיקה את מניותיה לראשונה בבורסה בתל-אביב בשנת 1983. בין הפרויקטים שביצעה: עיר הבהד"ים, מוזיאון יד ושם, טרמינל 3 בנתב"ג, מנהרות הרכבת מתל-אביב לירושלים, כן מבני ציבור רבים, כבישים וגשרים, מכוני טיהור שפכים ועוד. נכון לדוחותיה הכספיים האחרונים, לחברה צבר עבודות בהיקף של כ-2.7 מיליארד שקל.
אסנס פרטנרס היא חברת השקעות פרטית, שעוסקת בהובלת השקעות בתחום התשתיות בארץ ובעולם. החברה הוקמה בתחילת 2020 ומנוהלת ע"י מרים גז. גז כיהנה כמנהלת סקטור תשתיות ואנרגיה בבנק הפועלים והובילה את תחום מימון הפרויקטים בבנק למעלה מעשור. במסגרת זו הובילה גז גם את מימון פרויקט עיר הבהד"ים שם הכירה את חברת מנרב ואת קוזינצקי. בספטמבר 2020 רכשה אסנס את מלוא החזקות דלק תמלוגים מחברת דלק אנרגיה.
- 4.בהצלחה למרים גז, צוות גורן קפיטל (ל"ת)שמואל גורטלר 25/03/2021 16:22הגב לתגובה זו
- 3.מנרב חרא של חברה אנשים רעים (ל"ת)Porat 25/03/2021 14:22הגב לתגובה זו
- 2.בהצלחה לרוכשים ולמוכרים (ל"ת)שמעון 25/03/2021 14:18הגב לתגובה זו
- 1.על קוזניצקי וילדיו לתרום את רוב רכושם לצדקה. (ל"ת)חלד 25/03/2021 13:48הגב לתגובה זו
וול סטריט נגזרים (X)התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות
החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן
שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל
וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.
תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת
התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.
הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.
בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.
- אנבידיה וטסלה עולות כ-1.3%, סטרטג'י עולה בעקבות הביטקוין - המניות הבולטות בוול סטריט
- וול סטריט פותחת שבוע מקוצר - מה האנליסטים צופים והאם ראלי סנטה בפתח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגצים עולה 6%, רפק 11%; הבנקים וחברות הביטוח בירידות - מדדי תא במגמה מעורבת
המומנטום השלילי במגזר הפיננסים נמשך אחרי נפילות של עד 2% אמש - הבנקים וחברות הביטוח ממשיכים לרדת; שיכון ובינוי מחפשת עסקה בפרמיה לשוב אנרגיה; איי.סי.אל תספק לסין 750,000 טונות של אשלג בשנת 2026 וחושפת את ההשפעה של זיכיון ים המלח על התוצאות - שער הדולר בשפל של 4 שנים
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים. על רקע
הדרישה של סמוטריץ להטיל מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים, מבקרי המהלך טוענים שהבעיה עמוקה יותר ממס נקודתי: קשרים הדוקים בין הפיקוח לבנקים ו”דלת מסתובבת” של בכירים יוצרים ניגודי עניינים שמחלישים את ההגנה על הציבור. בשיחה שלנו עם נגיד בנק ישראל,
פרופ’ אמיר ירון, הוא אמר שהפתרון צריך להגיע דרך תחרות ולא דרך מס “פוליטי” שעלול לפגוע באמון. מנגד נטען שאם התחרות לא שינתה את התמונה במשך שנים, היה אפשר לקדם צעדים ישירים יותר לטובת הלקוחות, כמו שיפור הריבית על העו״ש, מול מערכת שנתפסת כריכוזית ומוגנת גם בזירה
הציבורית והתקשורתית.
סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים. הרגולטורים ממקדים את הפיקוח במערכות
מסוכנות, מחייבים שקיפות ומשאירים את האחריות אצל הגוף הפיננסי גם כשהמערכת מגיעה מספק חיצוני. מעבר לנושאים המוכרים כמו פרטיות והטיה, הדוח נכנס גם לניהול סיכונים ותפעול בפועל, כולל התמודדות עם הונאות ודיסאינפורמציה שמגיעות
דרך ערוצים דיגיטליים ומשפיעות על פעילות פיננסית יומיומית.
.jpg)