אברהם קוזניצקי מנרב
צילום: יח"צ
בלעדי

מנרב נמכרת לאחים וויל ב-760 מיליון שקל

ברגעים אלו חותמת משפחת קוזניצקי על ההסכם עם האחים וויל
נתנאל אריאל | (4)
נושאים בכתבה מנרב

אברהם קוזניצקי, בעל השליטה בחברת מנרב, המתמחה בתחום התשתיות מוכר את החזקתו בחברה לפי שווי של 760 מיליון שקל.  הרוכשים - האחים וויל וקוזניצקי חותמים ברגעים אלה על ההסכם.

החברה ציינה לאחרונה כי מתנהל מו"מ מטעמה למכירת מלוא הפעילות בעסקת מיזוג משולש הופכי שיביא למחיקתה מהבורסה. החברה לא פירטה בעבר מול מי המו"מ, אך מדובר באחים למשפחת וויל. האחים - גיל ושי וויל מחזיקים בחברת השקעות בשם אסנס שדרכה תתבצע הרכישה.

קוזניצקי מחזיק ב-58.3% ממנרב. יחד איתו מחזיקים בחברה גם בני משפחתו, רונית אבנון, ערן, דרור ורותי גנץ בשיעור של כ-10%, (כל אחד מחזיק ב-2.54%) וזיווה המחזיקה ב-0.2%. בנוסף, מחזיקים בחברה גם מספר מוסדיים. מנורה מחזיקה בכ-9.7% ממניות החברה, הפניקס מחזקיה בכ-5.1% מהמניות, ואקסלנס מחזיקה ב-0.4%.

העסקה תתבצע כך שיהיה מיזוג משולש לתוך חברה חדשה שתרכוש בעצם את כל מנרב הקיימת, כך שבפועל, העסקה תכלול גם את המיעוט. את מנרב ליוו עורכי הדין ממשרד  ש. הורוביץ עמית שטיינמן, אמיר עסלי ושלומי דלג'ו.

לפני כחודש וחצי, דיווחנו כי קוזניצקי מתכנן לצאת מהבורסה ולמחוק את החברה שבראשה הוא עומד, לאחר עשרות שנות פעילות ובניית אלפי דירות בישראל. החברה מתעסקת בפרויקטים למגורים, ניהול נכסים מניבים ותשתיות.

מדי שנה רושמת מנרב רווחים של עשרות מיליוני שקלים. ב-2019 דיווחה החברה על רווח כולל של כ-66.8 מיליון שקל, בשנת 2018 החברה הרוויחה כ-25.6 מיליון שקל, וב-2017 רשמה החברה רווח של כ-31 מיליון שקל. הכנסות החברה עמדו לאורך השנים על כ-800 מיליון שקל, אך למרות היציבות והרווחים מחיר המנייה לא מטפס. בדומה לחברות אחרות, המניה נפלה בעשרות אחוזים בעקבות משבר הקורונה, אך מאז התאוששה וכיסתה את הירידות.

 

בדצמבר דיווחה החברה כי קוואליטס המוחזקת ע"י החברה ב-54% מגייסת מקרן פוד-טק לפי שווי של 73 מיליון דולר, לפני כן דיווחה כי זכתה במכרז לביצוע עבודות בקו הסגול תמורת 285 מיליון שקל ובאוקטובר זכתה מנרב במכרז לביצוע עבודות בקו הירוק תמורת 122.5 מיליון שקל. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לפני כחצי שנה מכרה מנרב את חברת הבת מנרב פרויקטים לישראל קנדה -2.37% , תמורת כ-575 מיליון שקל.

מנרב, שהוקמה בשנת 1969, הנפיקה את מניותיה לראשונה בבורסה בתל-אביב בשנת 1983. בין הפרויקטים שביצעה: עיר הבהד"ים, מוזיאון יד ושם, טרמינל 3 בנתב"ג, מנהרות הרכבת מתל-אביב לירושלים, כן מבני ציבור רבים, כבישים וגשרים, מכוני טיהור שפכים ועוד. נכון לדוחותיה הכספיים האחרונים, לחברה צבר עבודות בהיקף של כ-2.7 מיליארד שקל.

אסנס פרטנרס היא חברת השקעות פרטית, שעוסקת בהובלת השקעות בתחום התשתיות בארץ ובעולם. החברה הוקמה בתחילת 2020 ומנוהלת ע"י מרים גז. גז כיהנה כמנהלת סקטור תשתיות ואנרגיה בבנק הפועלים והובילה את תחום מימון הפרויקטים בבנק למעלה מעשור. במסגרת זו הובילה גז גם את מימון פרויקט עיר הבהד"ים שם הכירה את חברת מנרב ואת קוזינצקי. בספטמבר 2020 רכשה אסנס את מלוא החזקות דלק תמלוגים מחברת דלק אנרגיה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בהצלחה למרים גז, צוות גורן קפיטל (ל"ת)
    שמואל גורטלר 25/03/2021 16:22
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מנרב חרא של חברה אנשים רעים (ל"ת)
    Porat 25/03/2021 14:22
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בהצלחה לרוכשים ולמוכרים (ל"ת)
    שמעון 25/03/2021 14:18
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    על קוזניצקי וילדיו לתרום את רוב רכושם לצדקה. (ל"ת)
    חלד 25/03/2021 13:48
    הגב לתגובה זו
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

אנשי השנה 2025אנשי השנה 2025
אנשי השנה

20 הגדולים; במי אתם בוחרים?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה אנשי השנה

סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.

אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים, יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה הוא לא היה בשיאו.

רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה, תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות להם. 

שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד. 

אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .


אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.