אברהם קוזניצקי מנרב
צילום: יח"צ
בלעדי

מנרב נמכרת לאחים וויל ב-760 מיליון שקל

ברגעים אלו חותמת משפחת קוזניצקי על ההסכם עם האחים וויל
נתנאל אריאל | (4)
נושאים בכתבה מנרב

אברהם קוזניצקי, בעל השליטה בחברת מנרב, המתמחה בתחום התשתיות מוכר את החזקתו בחברה לפי שווי של 760 מיליון שקל.  הרוכשים - האחים וויל וקוזניצקי חותמים ברגעים אלה על ההסכם.

החברה ציינה לאחרונה כי מתנהל מו"מ מטעמה למכירת מלוא הפעילות בעסקת מיזוג משולש הופכי שיביא למחיקתה מהבורסה. החברה לא פירטה בעבר מול מי המו"מ, אך מדובר באחים למשפחת וויל. האחים - גיל ושי וויל מחזיקים בחברת השקעות בשם אסנס שדרכה תתבצע הרכישה.

קוזניצקי מחזיק ב-58.3% ממנרב. יחד איתו מחזיקים בחברה גם בני משפחתו, רונית אבנון, ערן, דרור ורותי גנץ בשיעור של כ-10%, (כל אחד מחזיק ב-2.54%) וזיווה המחזיקה ב-0.2%. בנוסף, מחזיקים בחברה גם מספר מוסדיים. מנורה מחזיקה בכ-9.7% ממניות החברה, הפניקס מחזקיה בכ-5.1% מהמניות, ואקסלנס מחזיקה ב-0.4%.

העסקה תתבצע כך שיהיה מיזוג משולש לתוך חברה חדשה שתרכוש בעצם את כל מנרב הקיימת, כך שבפועל, העסקה תכלול גם את המיעוט. את מנרב ליוו עורכי הדין ממשרד  ש. הורוביץ עמית שטיינמן, אמיר עסלי ושלומי דלג'ו.

לפני כחודש וחצי, דיווחנו כי קוזניצקי מתכנן לצאת מהבורסה ולמחוק את החברה שבראשה הוא עומד, לאחר עשרות שנות פעילות ובניית אלפי דירות בישראל. החברה מתעסקת בפרויקטים למגורים, ניהול נכסים מניבים ותשתיות.

מדי שנה רושמת מנרב רווחים של עשרות מיליוני שקלים. ב-2019 דיווחה החברה על רווח כולל של כ-66.8 מיליון שקל, בשנת 2018 החברה הרוויחה כ-25.6 מיליון שקל, וב-2017 רשמה החברה רווח של כ-31 מיליון שקל. הכנסות החברה עמדו לאורך השנים על כ-800 מיליון שקל, אך למרות היציבות והרווחים מחיר המנייה לא מטפס. בדומה לחברות אחרות, המניה נפלה בעשרות אחוזים בעקבות משבר הקורונה, אך מאז התאוששה וכיסתה את הירידות.

 

בדצמבר דיווחה החברה כי קוואליטס המוחזקת ע"י החברה ב-54% מגייסת מקרן פוד-טק לפי שווי של 73 מיליון דולר, לפני כן דיווחה כי זכתה במכרז לביצוע עבודות בקו הסגול תמורת 285 מיליון שקל ובאוקטובר זכתה מנרב במכרז לביצוע עבודות בקו הירוק תמורת 122.5 מיליון שקל. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לפני כחצי שנה מכרה מנרב את חברת הבת מנרב פרויקטים לישראל קנדה 3.95% , תמורת כ-575 מיליון שקל.

מנרב, שהוקמה בשנת 1969, הנפיקה את מניותיה לראשונה בבורסה בתל-אביב בשנת 1983. בין הפרויקטים שביצעה: עיר הבהד"ים, מוזיאון יד ושם, טרמינל 3 בנתב"ג, מנהרות הרכבת מתל-אביב לירושלים, כן מבני ציבור רבים, כבישים וגשרים, מכוני טיהור שפכים ועוד. נכון לדוחותיה הכספיים האחרונים, לחברה צבר עבודות בהיקף של כ-2.7 מיליארד שקל.

אסנס פרטנרס היא חברת השקעות פרטית, שעוסקת בהובלת השקעות בתחום התשתיות בארץ ובעולם. החברה הוקמה בתחילת 2020 ומנוהלת ע"י מרים גז. גז כיהנה כמנהלת סקטור תשתיות ואנרגיה בבנק הפועלים והובילה את תחום מימון הפרויקטים בבנק למעלה מעשור. במסגרת זו הובילה גז גם את מימון פרויקט עיר הבהד"ים שם הכירה את חברת מנרב ואת קוזינצקי. בספטמבר 2020 רכשה אסנס את מלוא החזקות דלק תמלוגים מחברת דלק אנרגיה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בהצלחה למרים גז, צוות גורן קפיטל (ל"ת)
    שמואל גורטלר 25/03/2021 16:22
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מנרב חרא של חברה אנשים רעים (ל"ת)
    Porat 25/03/2021 14:22
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בהצלחה לרוכשים ולמוכרים (ל"ת)
    שמעון 25/03/2021 14:18
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    על קוזניצקי וילדיו לתרום את רוב רכושם לצדקה. (ל"ת)
    חלד 25/03/2021 13:48
    הגב לתגובה זו
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.