אברהם קוזניצקי מנרב
צילום: יח"צ
בלעדי

מנרב נמכרת לאחים וויל ב-760 מיליון שקל

ברגעים אלו חותמת משפחת קוזניצקי על ההסכם עם האחים וויל
נתנאל אריאל | (4)
נושאים בכתבה מנרב

אברהם קוזניצקי, בעל השליטה בחברת מנרב, המתמחה בתחום התשתיות מוכר את החזקתו בחברה לפי שווי של 760 מיליון שקל.  הרוכשים - האחים וויל וקוזניצקי חותמים ברגעים אלה על ההסכם.

החברה ציינה לאחרונה כי מתנהל מו"מ מטעמה למכירת מלוא הפעילות בעסקת מיזוג משולש הופכי שיביא למחיקתה מהבורסה. החברה לא פירטה בעבר מול מי המו"מ, אך מדובר באחים למשפחת וויל. האחים - גיל ושי וויל מחזיקים בחברת השקעות בשם אסנס שדרכה תתבצע הרכישה.

קוזניצקי מחזיק ב-58.3% ממנרב. יחד איתו מחזיקים בחברה גם בני משפחתו, רונית אבנון, ערן, דרור ורותי גנץ בשיעור של כ-10%, (כל אחד מחזיק ב-2.54%) וזיווה המחזיקה ב-0.2%. בנוסף, מחזיקים בחברה גם מספר מוסדיים. מנורה מחזיקה בכ-9.7% ממניות החברה, הפניקס מחזקיה בכ-5.1% מהמניות, ואקסלנס מחזיקה ב-0.4%.

העסקה תתבצע כך שיהיה מיזוג משולש לתוך חברה חדשה שתרכוש בעצם את כל מנרב הקיימת, כך שבפועל, העסקה תכלול גם את המיעוט. את מנרב ליוו עורכי הדין ממשרד  ש. הורוביץ עמית שטיינמן, אמיר עסלי ושלומי דלג'ו.

לפני כחודש וחצי, דיווחנו כי קוזניצקי מתכנן לצאת מהבורסה ולמחוק את החברה שבראשה הוא עומד, לאחר עשרות שנות פעילות ובניית אלפי דירות בישראל. החברה מתעסקת בפרויקטים למגורים, ניהול נכסים מניבים ותשתיות.

מדי שנה רושמת מנרב רווחים של עשרות מיליוני שקלים. ב-2019 דיווחה החברה על רווח כולל של כ-66.8 מיליון שקל, בשנת 2018 החברה הרוויחה כ-25.6 מיליון שקל, וב-2017 רשמה החברה רווח של כ-31 מיליון שקל. הכנסות החברה עמדו לאורך השנים על כ-800 מיליון שקל, אך למרות היציבות והרווחים מחיר המנייה לא מטפס. בדומה לחברות אחרות, המניה נפלה בעשרות אחוזים בעקבות משבר הקורונה, אך מאז התאוששה וכיסתה את הירידות.

 

בדצמבר דיווחה החברה כי קוואליטס המוחזקת ע"י החברה ב-54% מגייסת מקרן פוד-טק לפי שווי של 73 מיליון דולר, לפני כן דיווחה כי זכתה במכרז לביצוע עבודות בקו הסגול תמורת 285 מיליון שקל ובאוקטובר זכתה מנרב במכרז לביצוע עבודות בקו הירוק תמורת 122.5 מיליון שקל. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לפני כחצי שנה מכרה מנרב את חברת הבת מנרב פרויקטים לישראל קנדה 0% , תמורת כ-575 מיליון שקל.

מנרב, שהוקמה בשנת 1969, הנפיקה את מניותיה לראשונה בבורסה בתל-אביב בשנת 1983. בין הפרויקטים שביצעה: עיר הבהד"ים, מוזיאון יד ושם, טרמינל 3 בנתב"ג, מנהרות הרכבת מתל-אביב לירושלים, כן מבני ציבור רבים, כבישים וגשרים, מכוני טיהור שפכים ועוד. נכון לדוחותיה הכספיים האחרונים, לחברה צבר עבודות בהיקף של כ-2.7 מיליארד שקל.

אסנס פרטנרס היא חברת השקעות פרטית, שעוסקת בהובלת השקעות בתחום התשתיות בארץ ובעולם. החברה הוקמה בתחילת 2020 ומנוהלת ע"י מרים גז. גז כיהנה כמנהלת סקטור תשתיות ואנרגיה בבנק הפועלים והובילה את תחום מימון הפרויקטים בבנק למעלה מעשור. במסגרת זו הובילה גז גם את מימון פרויקט עיר הבהד"ים שם הכירה את חברת מנרב ואת קוזינצקי. בספטמבר 2020 רכשה אסנס את מלוא החזקות דלק תמלוגים מחברת דלק אנרגיה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בהצלחה למרים גז, צוות גורן קפיטל (ל"ת)
    שמואל גורטלר 25/03/2021 16:22
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מנרב חרא של חברה אנשים רעים (ל"ת)
    Porat 25/03/2021 14:22
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בהצלחה לרוכשים ולמוכרים (ל"ת)
    שמעון 25/03/2021 14:18
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    על קוזניצקי וילדיו לתרום את רוב רכושם לצדקה. (ל"ת)
    חלד 25/03/2021 13:48
    הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני
דוחות

אלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי

הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל

תמיר חכמוף |


אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.

הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.

מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).

לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.

צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל


דבר החברה

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.

אייל בן סימון מנכל הפניקס
צילום: ענבל מרמרי
דוחות

הפניקס: תשואה של 29.2% על ההון; מעלה תחזיות להמשך

הרווחיות של חברות הביטוח לא עוצרת, והפניקס מבינה שאת התחזיות לשנת 2027 היא משיגה כבר השנה; לכן החברה מעלה בחדות את התחזיות לשנת 2028, עם תשואה להון שתהיה מעל 25%, רווח EBITDA מתואם של 2.5 מיליארד, ורווחי ליבה של 3.4 מיליארד שקל

תמיר חכמוף |

הפניקס הפניקס 0%  מפרסמת את דוחות הרבעון השלישי של 2025 ומציגה המשך צמיחה הן ברווח הכולל והן ברווחי הליבה, לצד עדכון משמעותי של היעדים האסטרטגיים לשנים הקרובות. הרווח הכולל ברבעון עלה ל-803 מיליון שקל, לעומת 758 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובסיכום תשעת החודשים הראשונים של השנה הגיע ל-2.3 מיליארד שקל צמיחה חדה ביחס ל-1.65 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. גם רווח הליבה ממשיך לעלות, והגיע ברבעון ל-667 מיליון שקל ובתשעת החודשים ל-1.98 מיליארד שקל, עלייה ניכרת מול 1.65 מיליארד שקל אשתקד. התשואה להון בולטת אף היא ומשקפת רבעון חזק במיוחד עם 29.2%.

אולם עיקר המשקל בדיווח הנוכחי נמצא בעדכון היעדים ל-2028, יעד שאפתני הרבה יותר מהמתווה הקודם, ומציג עלייה משמעותית בכל הפרמטרים המרכזיים. הפניקס מצפה שרווח הליבה שלה יצמח לטווח של 3.3-3.5 מיליארד שקל, לצד תשואה להון של מעל 25%. מדובר בקפיצה ניכרת מהיעדים שנקבעו לשנת 2027 רק בספטמבר האחרון, שעמדו על 2.4-2.6 מיליארד שקל.

אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של הפניקס הוא תחום ניהול הנכסים, שממשיך להאיץ קדימה. רווחי הליבה מפעילות זו הסתכמו ברבעון ב-256 מיליון שקל, ובתשעת החודשים הראשונים של השנה הגיעו ל-682 מיליון שקל, גידול של כ-43% לעומת התקופה המקבילה. במקביל, ה-EBITDA המותאם זינק ל-430 מיליון שקל ברבעון ול-1.19 מיליארד שקל מתחילת השנה, ומדגיש את ההתרחבות בפעילויות הרווחיות של הקבוצה ובשיפור היעילות. היקף הנכסים המנוהלים עלה ל-585 מיליארד שקל נכון לסוף הרבעון, כ-11% יותר מרמתו בסוף 2024.

בפעילות הביטוח נרשמה יציבות בצמיחה: הרווח מפעילות הליבה עלה ל-411 מיליון שקל ברבעון ול-1.3 מיליארד שקל בתשעת החודשים, שיפור מתון אך עקבי, בין היתר בזכות הרחבת תהליכי הדיגיטציה והאופטימיזציה. החברה ציינה כי עמידותה לשינויי ריבית נותרה גבוהה, כאשר תשואת הנוסטרו ברבעון – כ-9% בקצב שנתי – תמכה בשורה התחתונה.

במקביל לדוחות, הפניקס מעדכנת את יעדיה האסטרטגיים לשנת 2028 וצופה רווח ליבה שנתי בטווח של 3.3–3.5 מיליארד שקל. בתחום הביטוח מציבה החברה יעד רווח של עד 2.1 מיליארד שקל, ובתחום ניהול הנכסים יעד של עד 1.5 מיליארד שקל, מה שממחיש את שימת הדגש על מנועי הצמיחה מחוץ לליבת הביטוח הקלאסית. בנוסף השלימה החברה את הגדלת האחזקה בפניקס סוכנויות ל-95%.