אברהם קוזניצקי מנרב
צילום: יח"צ
בלעדי

מנרב נמכרת לאחים וויל ב-760 מיליון שקל

ברגעים אלו חותמת משפחת קוזניצקי על ההסכם עם האחים וויל
נתנאל אריאל | (4)
נושאים בכתבה מנרב

אברהם קוזניצקי, בעל השליטה בחברת מנרב, המתמחה בתחום התשתיות מוכר את החזקתו בחברה לפי שווי של 760 מיליון שקל.  הרוכשים - האחים וויל וקוזניצקי חותמים ברגעים אלה על ההסכם.

החברה ציינה לאחרונה כי מתנהל מו"מ מטעמה למכירת מלוא הפעילות בעסקת מיזוג משולש הופכי שיביא למחיקתה מהבורסה. החברה לא פירטה בעבר מול מי המו"מ, אך מדובר באחים למשפחת וויל. האחים - גיל ושי וויל מחזיקים בחברת השקעות בשם אסנס שדרכה תתבצע הרכישה.

קוזניצקי מחזיק ב-58.3% ממנרב. יחד איתו מחזיקים בחברה גם בני משפחתו, רונית אבנון, ערן, דרור ורותי גנץ בשיעור של כ-10%, (כל אחד מחזיק ב-2.54%) וזיווה המחזיקה ב-0.2%. בנוסף, מחזיקים בחברה גם מספר מוסדיים. מנורה מחזיקה בכ-9.7% ממניות החברה, הפניקס מחזקיה בכ-5.1% מהמניות, ואקסלנס מחזיקה ב-0.4%.

העסקה תתבצע כך שיהיה מיזוג משולש לתוך חברה חדשה שתרכוש בעצם את כל מנרב הקיימת, כך שבפועל, העסקה תכלול גם את המיעוט. את מנרב ליוו עורכי הדין ממשרד  ש. הורוביץ עמית שטיינמן, אמיר עסלי ושלומי דלג'ו.

לפני כחודש וחצי, דיווחנו כי קוזניצקי מתכנן לצאת מהבורסה ולמחוק את החברה שבראשה הוא עומד, לאחר עשרות שנות פעילות ובניית אלפי דירות בישראל. החברה מתעסקת בפרויקטים למגורים, ניהול נכסים מניבים ותשתיות.

מדי שנה רושמת מנרב רווחים של עשרות מיליוני שקלים. ב-2019 דיווחה החברה על רווח כולל של כ-66.8 מיליון שקל, בשנת 2018 החברה הרוויחה כ-25.6 מיליון שקל, וב-2017 רשמה החברה רווח של כ-31 מיליון שקל. הכנסות החברה עמדו לאורך השנים על כ-800 מיליון שקל, אך למרות היציבות והרווחים מחיר המנייה לא מטפס. בדומה לחברות אחרות, המניה נפלה בעשרות אחוזים בעקבות משבר הקורונה, אך מאז התאוששה וכיסתה את הירידות.

 

בדצמבר דיווחה החברה כי קוואליטס המוחזקת ע"י החברה ב-54% מגייסת מקרן פוד-טק לפי שווי של 73 מיליון דולר, לפני כן דיווחה כי זכתה במכרז לביצוע עבודות בקו הסגול תמורת 285 מיליון שקל ובאוקטובר זכתה מנרב במכרז לביצוע עבודות בקו הירוק תמורת 122.5 מיליון שקל. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לפני כחצי שנה מכרה מנרב את חברת הבת מנרב פרויקטים לישראל קנדה 1.36% , תמורת כ-575 מיליון שקל.

מנרב, שהוקמה בשנת 1969, הנפיקה את מניותיה לראשונה בבורסה בתל-אביב בשנת 1983. בין הפרויקטים שביצעה: עיר הבהד"ים, מוזיאון יד ושם, טרמינל 3 בנתב"ג, מנהרות הרכבת מתל-אביב לירושלים, כן מבני ציבור רבים, כבישים וגשרים, מכוני טיהור שפכים ועוד. נכון לדוחותיה הכספיים האחרונים, לחברה צבר עבודות בהיקף של כ-2.7 מיליארד שקל.

אסנס פרטנרס היא חברת השקעות פרטית, שעוסקת בהובלת השקעות בתחום התשתיות בארץ ובעולם. החברה הוקמה בתחילת 2020 ומנוהלת ע"י מרים גז. גז כיהנה כמנהלת סקטור תשתיות ואנרגיה בבנק הפועלים והובילה את תחום מימון הפרויקטים בבנק למעלה מעשור. במסגרת זו הובילה גז גם את מימון פרויקט עיר הבהד"ים שם הכירה את חברת מנרב ואת קוזינצקי. בספטמבר 2020 רכשה אסנס את מלוא החזקות דלק תמלוגים מחברת דלק אנרגיה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בהצלחה למרים גז, צוות גורן קפיטל (ל"ת)
    שמואל גורטלר 25/03/2021 16:22
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מנרב חרא של חברה אנשים רעים (ל"ת)
    Porat 25/03/2021 14:22
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בהצלחה לרוכשים ולמוכרים (ל"ת)
    שמעון 25/03/2021 14:18
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    על קוזניצקי וילדיו לתרום את רוב רכושם לצדקה. (ל"ת)
    חלד 25/03/2021 13:48
    הגב לתגובה זו
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.

השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%