קנאביס
צילום: Kilian Seiler /Unsplash
ניתוח

ההזדמנות של חברות הקנאביס נמצאת בשוק הגרמני - מה המחיר שם, מה הפוטנציאל ומה הסיכונים?

אילו חברות נענו לפיילוט של משרד הבריאות ואיזה לא; מי צפויה להרוויח בגדול ולמה לרוב החברות מדובר דווקא בסיכון גדול?
גלעד מנדל | (5)

אתמול הודיע משרד הבריאות על התחלתו של פיילוט בשוק הקנאביס הרפואי שיתחיל כבר מהיום - כל חברה יכולה לבחור האם להשתתף או לא, חברה שתחליט להשתתף תצטרך להוריד את המחיר של חלק מהמוצרים שלה ב-50%. בתמורה – משרד הבריאות יאפשר לחברה לייצא לחו"ל את אותם המוצרים שהיא החליטה להוזיל.

 

החברות שהודיעו שהן משתתפות בפרויקט הן: קנדוק (חברה בת של אינטרקיור 0.41% ), תיקון עולם, יוניבו 0% , שיח מדיקל 4.68% ,  פנאקסיה ישראל טוגדר 0% , בטר (פרטית) ו-BOL (של עמיר שיווק 2.01% ), קאנומד.

 

פוטנציאל – אך גם סיכון

נתחיל מזה שעברנו רק את החלק הקל, או לפחות את החלק שהיה אמור להיות קל – החלק הקשה הוא לעמוד ברגולציה של מדינות היעד ולהצליח למכור שם. לאותן החברות שנרשמו לפרויקט בהחלט יש פוטנציאל לעשות כסף מייצוא לחו"ל, אבל, וזה אבל גדול – לא בהכרח כל החברות הנ"ל יצליחו לייצא לחו"ל. אותן חברות שלא יצליחו לייצא יצאו קירחות מכאן ומכאן. מן הצד האחד הן לא יצליחו לייצא ומן הצד השני הן יאלצו למכור את אותן המוצרים שניסו לייצא בתקופת הפיילוט במחירים נמוכים שבחלק מהחברות מדובר ממש במחירי הפסד.

 

בשביל לראות אלו מהחברות באמת נכנסו בכל הכוח לפיילוט יהיה צריך להסתכל על הרשימה של המוצרים שכל חברה מכניסה לפיילוט. אם חברה מכניסה את המוצרים החזקים שלה אז זה "הימור" מסוכן יותר – מוצרים שהם יותר אהובים ונמכרים יהיה יותר קל לייצא אך גם החברה תספוג הפסד גדול יותר בשוק המקומי מההוזלה שלהם. אם חברה מכניסה לפיילוט את המוצרים הפחות אהובים והפחות נמכרים שלה אז אומנם ככל הנראה יש סיכוי נמוך יותר שהיא תצליח לייצא, אך גם ההפסד שלה בשוק המקומי קטן יותר.

 

דוגמא לנושא ניתן למצוא אצל חברת פארמוקןשהודיעה שהיא לא תשתתף בפיילוט בדיוק מהסיבות האלו. ואם פארמוקן, שנחשבת לבעלת זנים טובים מאוד בשוק המקומי לא מוכנה להשתתף בפיילוט – זה מדליק נורה אדומה קטנה.

  

שוק היעד הנכסף – גרמניה

כאשר רבות מהחברות אומרות שהן מתכננות לייצא לאירופה, הכוונה היא בעיקר לגרמניה – שהיא כיום שוק הקנאביס הרפואי הגדול ביותר באירופה. בשוק הגרמני התחיל לאחרונה מחסור, שהקפיץ את המחיר הממוצע לגרם שם בכ-66% עד למחיר של 25 אירו לגרם, מחיר הגבוה פי 4 ממחיר המכירה הממוצע בישראל שהוא גם נחשב מחיר גבוה. השוק הגרמני מבחינת הכמות שנמכרת קטן משמעותית מהשוק הישראלי ומורכב כולו מיבוא, אך בגלל המחיר הגבוה לגרם ההיקף הכספי של שני השווקים די דומה – ההיקף של השוק הגרמני ב-2019 עמד על בין 150 מיליון אירו ל-175 מיליון אירו (ההיקף השנתי של השוק הישראלי לפי הקצב של החודשים האחרונים עומד על בערך 750 מיליון שקל לצרכן הסופי כולל מע"מ).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

גרמניה מתחילה לפעול בשביל לצמצם את המחסור – אבל דווקא המחסור שנוצר בשוק הגרמני יכול להיות הזדמנות בשביל החברות הישראליות להיכנס לגרמניה. חשוב כמובן להבהיר שמחיר של 25 אירו לגרם בגרמניה הוא אינו  מחיר מייצג לטווח הארוך, שכן הוא נובע כאמור ממחסור גדול שנוצר בשוק. למה החברות העולמיות הגדולות לא מייבאות עוד לגרמניה? כי כמו שמשקיעי הקנאביס חוו בשוק המקומי על בשרם עם הסחבת באישור הייצוא – בשוק מתפתח ישנם הרבה כשלים רגולטורים כגון: אי חפיפה של התקנים, בעיה ברישום המוצרים וקושי בקבלת אישור ייצוא ואישור ייבוא ועוד.

 

ועכשיו לתכל'ס – מהו התהליך שהחברות יעשו בשביל לייצא לחו"ל

בשביל מדינות שאינן נמצאות באירופה החברות יצטרכו לעמוד בתקינה המקומית – בחלק מהמדינות התקינה תהיה מקלה יותר מישראל ובחלק מהמדינות התקינה תהיה נוקשה יותר. בשביל לייצא לאירופה החברות יצטרכו לעמוד בתקן EU-GMP שכולל הוראות בנוגע לרמת ההדירות של הצמח ועוד תקנות בנוגע לאופרציית הגידול או הייצור עצמה. כיום, מבין כל החברות בארץ – החברה היחידה שיש לה תקן EU-GMP היא חברת פנאקסיה ולכן היא נמצאת ביתרון על החברות האחרות.

 

חלק מהחברות בארץ אומרות שיש להם כל מה שצריך בשביל לעמוד בתקן האירופאי ותהליך השגת התקן עצמו הוא תהליך טכני, ולכן במידה ואותן חברות דוברות אמת – יתכן שנראה עוד חברות מקבלות את התקן.

 

יש טענה שעכשיו עולה הרבה "אם אנחנו, הישראלים מייבאים אז איך נייצא?" חשוב להבהיר את הנקודה, אנחנו מייבאים בעיקר מקנדה ומייצאים את הסחורה לגרמניה, לא אותה מדינה. מעבר לכך אין ספק שיש בשוק המקומי שלנו כל מיני בעיות ואיכות ירודה – אך לא מדובר על כל הזנים. בחלק מהזנים, ובחלק מההתוויות הרפואיות אנחנו נחשבים טובים (לדוגמא בזנים בעלי אחוז THC נמוך ישראל נחשבת טובה מאוד). כשמסתכלים על שוק הקנאביס צריך לדעת שזה לא שחור ולבן – זה לא שכל השוק דפוק או שכל השוק מצוין. יש מגוון רב של התוויות וזנים של חברות שבחלק אין ספק שישראל מפגרת באיכות אך בחלק אנחנו לא כל כך גרועים.

 

 

גלעד מנדל הוא מנהל פורום קנאביס. אין בנכתב המלצה לפעול בניירות ערך, הכותב אינו בעל רישיון לייעוץ השקעות. הכותב אינו מחזיק בניירות שצוינו בכתבה. אך עלול לפעול בהם בעתיד

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מה הידע שלך 06/10/2020 10:14
    הגב לתגובה זו
    אנשים בלי שום רקע נהפכו לךהוגי דעות ומריצי מניות
  • 4.
    נתי 06/10/2020 09:45
    הגב לתגובה זו
    יש חברות..אין חברות..מחסור בגרמניה אבל...מחיר גרם....הכתבה היתה אמורה לציין מי החברות בישראל שיכולות למכור ולא סחור סחור...
  • 3.
    eyal 06/10/2020 09:21
    הגב לתגובה זו
    אחלה נקמה!!!
  • 2.
    אינטרקיור ענקית (ל"ת)
    אביר 06/10/2020 06:31
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מיצי 05/10/2020 15:27
    הגב לתגובה זו
    אצלי בטווח הארוך היא ב 600 פלוס בגרף... אבל מה אני מבין
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

שחר עקה
צילום: ארז עוזרי

פתאל מעמיקה את ההתרחבות באירופה

צמיחה בהכנסות וברווח מנכסים זהים, רבעון חזק ברווחיות התפעולית והמשך בניית צנרת של עשרות מלונות וקרן השקעה חדשה לשנים הקרובות

ליאור דנקנר |
פתאל החזקות פתאל החזקות 1.14%  , שמפעילה רשת בתי מלון בישראל, באירופה ובמדינות נוספות, מסכמת את הרבעון השלישי עם עלייה של 5% בהכנסות ושל כ-5% בהכנסות מנכסים זהים, ורושמת רבעון שיא ברווח לפני שכירות, פחת והוצאות אחרות (EBITDAR) וב-EBITDA. הרווח הנקי לאחר יישום התקן נמוך מהרבעון המקביל, אך בנטרול הכנסה חד-פעמית גדולה שנרשמה אשתקד מציינת החברה צמיחה של 125% ברווח הנקי.

בחודש האחרון ירדה המניה ב-0.34%, בעוד שב-12 החודשים האחרונים ומתחילת השנה היא רשמה עלייה באזור ה-12%.


צמיחה בהכנסות ושיא ב-EBITDAR וב-EBITDA 

הכנסות החברה ברבעון השלישי עלו לכ-2.3 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-2.2 מיליארד שקל ברבעון השלישי אשתקד. החברה מדגישה כי על אף שבשנה שעברה הרשת אירחה מפונים שהעלו את אחוזי התפוסה בישראל, ועל אף השפעת מבצע "עם כלביא" על הכנסות חודשי הקיץ השנה, מסיימת פתאל את הרבעון עם עלייה של 5% בהכנסות, בעיקר בזכות עלייה ממוצעת במחיר לחדר. בנוסף, ההכנסות מנכסים זהים צמחו בכ-5%, חרף התחזקות השקל.

ה-ADR, ההכנסה היומית הממוצעת לחדר, עמד ברבעון השלישי על כ-635 שקל, לעומת 627 שקל ברבעון המקביל. הרווח לפני שכירות, פחת והוצאות אחרות ברבעון רשם שיא נוסף ועלה לכ-903 מיליון שקל, בהשוואה לכ-883 מיליון שקל בתקופה המקבילה. ה-EBITDA ברבעון הגיע ל-495 מיליון שקל.

ברמת השורה התחתונה, הרווח הנקי ברבעון השלישי 2025 לאחר יישום תקן IFRS 16 הסתכם בכ-182.2 מיליון שקל, בהשוואה לכ-345.7 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת שעברה. לפי נתוני החברה, הרווח ברבעון המקביל אשתקד הושפע מהכנסה חד-פעמית בהיקף של 266 מיליון שקל בעקבות רכישת השליטה בחברת פרותאל, ובנטרול רווח חד-פעמי זה מציינת פתאל כי הרווח הנקי ברבעון צמח ב-125%. הרווח הנקי בנטרול תקן IFRS 16 עמד ברבעון על כ-242.7 מיליון שקל, בהשוואה לכ-332.5 מיליון שקל ברבעון המקביל, והרווח הכולל ברבעון השלישי הסתכם בכ-418.6 מיליון שקל, לעומת כ-633.3 מיליון שקל (כולל הרווח החד-פעמי).


לקריאה מעניינת נוספת: פתאל מעדכנת מטה את התחזית השנתית, שיעור התפוסה בישראל ירד; המניה נופלת