צילום: Kilian Seiler /Unsplash

ניתוח

ההזדמנות של חברות הקנאביס נמצאת בשוק הגרמני - מה המחיר שם, מה הפוטנציאל ומה הסיכונים?

אילו חברות נענו לפיילוט של משרד הבריאות ואיזה לא; מי צפויה להרוויח בגדול ולמה לרוב החברות מדובר דווקא בסיכון גדול?

גלעד מנדל | 05/10/2020 14:58 (5)

נושאים בכתבה אינטר אינטרקיור פנאקסיה קנאביס קנביט

אתמול הודיע משרד הבריאות על התחלתו של פיילוט בשוק הקנאביס הרפואי שיתחיל כבר מהיום - כל חברה יכולה לבחור האם להשתתף או לא, חברה שתחליט להשתתף תצטרך להוריד את המחיר של חלק מהמוצרים שלה ב-50%. בתמורה – משרד הבריאות יאפשר לחברה לייצא לחו"ל את אותם המוצרים שהיא החליטה להוזיל.

החברות שהודיעו שהן משתתפות בפרויקט הן: קנדוק (חברה בת של אינטרקיור 0.65% ), תיקון עולם, יוניבו 0% , שיח מדיקל 2.48% , פנאקסיה ישראל טוגדר -0.6% , בטר (פרטית) ו-BOL (של עמיר שיווק 0.97% ), קאנומד.

פוטנציאל – אך גם סיכון

נתחיל מזה שעברנו רק את החלק הקל, או לפחות את החלק שהיה אמור להיות קל – החלק הקשה הוא לעמוד ברגולציה של מדינות היעד ולהצליח למכור שם. לאותן החברות שנרשמו לפרויקט בהחלט יש פוטנציאל לעשות כסף מייצוא לחו"ל, אבל, וזה אבל גדול – לא בהכרח כל החברות הנ"ל יצליחו לייצא לחו"ל. אותן חברות שלא יצליחו לייצא יצאו קירחות מכאן ומכאן. מן הצד האחד הן לא יצליחו לייצא ומן הצד השני הן יאלצו למכור את אותן המוצרים שניסו לייצא בתקופת הפיילוט במחירים נמוכים שבחלק מהחברות מדובר ממש במחירי הפסד.

בשביל לראות אלו מהחברות באמת נכנסו בכל הכוח לפיילוט יהיה צריך להסתכל על הרשימה של המוצרים שכל חברה מכניסה לפיילוט. אם חברה מכניסה את המוצרים החזקים שלה אז זה "הימור" מסוכן יותר – מוצרים שהם יותר אהובים ונמכרים יהיה יותר קל לייצא אך גם החברה תספוג הפסד גדול יותר בשוק המקומי מההוזלה שלהם. אם חברה מכניסה לפיילוט את המוצרים הפחות אהובים והפחות נמכרים שלה אז אומנם ככל הנראה יש סיכוי נמוך יותר שהיא תצליח לייצא, אך גם ההפסד שלה בשוק המקומי קטן יותר.

דוגמא לנושא ניתן למצוא אצל חברת פארמוקןשהודיעה שהיא לא תשתתף בפיילוט בדיוק מהסיבות האלו. ואם פארמוקן, שנחשבת לבעלת זנים טובים מאוד בשוק המקומי לא מוכנה להשתתף בפיילוט – זה מדליק נורה אדומה קטנה.

שוק היעד הנכסף – גרמניה

כאשר רבות מהחברות אומרות שהן מתכננות לייצא לאירופה, הכוונה היא בעיקר לגרמניה – שהיא כיום שוק הקנאביס הרפואי הגדול ביותר באירופה. בשוק הגרמני התחיל לאחרונה מחסור, שהקפיץ את המחיר הממוצע לגרם שם בכ-66% עד למחיר של 25 אירו לגרם, מחיר הגבוה פי 4 ממחיר המכירה הממוצע בישראל שהוא גם נחשב מחיר גבוה. השוק הגרמני מבחינת הכמות שנמכרת קטן משמעותית מהשוק הישראלי ומורכב כולו מיבוא, אך בגלל המחיר הגבוה לגרם ההיקף הכספי של שני השווקים די דומה – ההיקף של השוק הגרמני ב-2019 עמד על בין 150 מיליון אירו ל-175 מיליון אירו (ההיקף השנתי של השוק הישראלי לפי הקצב של החודשים האחרונים עומד על בערך 750 מיליון שקל לצרכן הסופי כולל מע"מ).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

גרמניה מתחילה לפעול בשביל לצמצם את המחסור – אבל דווקא המחסור שנוצר בשוק הגרמני יכול להיות הזדמנות בשביל החברות הישראליות להיכנס לגרמניה. חשוב כמובן להבהיר שמחיר של 25 אירו לגרם בגרמניה הוא אינו מחיר מייצג לטווח הארוך, שכן הוא נובע כאמור ממחסור גדול שנוצר בשוק. למה החברות העולמיות הגדולות לא מייבאות עוד לגרמניה? כי כמו שמשקיעי הקנאביס חוו בשוק המקומי על בשרם עם הסחבת באישור הייצוא – בשוק מתפתח ישנם הרבה כשלים רגולטורים כגון: אי חפיפה של התקנים, בעיה ברישום המוצרים וקושי בקבלת אישור ייצוא ואישור ייבוא ועוד.

ועכשיו לתכל'ס – מהו התהליך שהחברות יעשו בשביל לייצא לחו"ל

בשביל מדינות שאינן נמצאות באירופה החברות יצטרכו לעמוד בתקינה המקומית – בחלק מהמדינות התקינה תהיה מקלה יותר מישראל ובחלק מהמדינות התקינה תהיה נוקשה יותר. בשביל לייצא לאירופה החברות יצטרכו לעמוד בתקן EU-GMP שכולל הוראות בנוגע לרמת ההדירות של הצמח ועוד תקנות בנוגע לאופרציית הגידול או הייצור עצמה. כיום, מבין כל החברות בארץ – החברה היחידה שיש לה תקן EU-GMP היא חברת פנאקסיה ולכן היא נמצאת ביתרון על החברות האחרות.

חלק מהחברות בארץ אומרות שיש להם כל מה שצריך בשביל לעמוד בתקן האירופאי ותהליך השגת התקן עצמו הוא תהליך טכני, ולכן במידה ואותן חברות דוברות אמת – יתכן שנראה עוד חברות מקבלות את התקן.

יש טענה שעכשיו עולה הרבה "אם אנחנו, הישראלים מייבאים אז איך נייצא?" חשוב להבהיר את הנקודה, אנחנו מייבאים בעיקר מקנדה ומייצאים את הסחורה לגרמניה, לא אותה מדינה. מעבר לכך אין ספק שיש בשוק המקומי שלנו כל מיני בעיות ואיכות ירודה – אך לא מדובר על כל הזנים. בחלק מהזנים, ובחלק מההתוויות הרפואיות אנחנו נחשבים טובים (לדוגמא בזנים בעלי אחוז THC נמוך ישראל נחשבת טובה מאוד). כשמסתכלים על שוק הקנאביס צריך לדעת שזה לא שחור ולבן – זה לא שכל השוק דפוק או שכל השוק מצוין. יש מגוון רב של התוויות וזנים של חברות שבחלק אין ספק שישראל מפגרת באיכות אך בחלק אנחנו לא כל כך גרועים.

גלעד מנדל הוא מנהל פורום קנאביס. אין בנכתב המלצה לפעול בניירות ערך, הכותב אינו בעל רישיון לייעוץ השקעות. הכותב אינו מחזיק בניירות שצוינו בכתבה. אך עלול לפעול בהם בעתיד

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

5.
מה הידע שלך 06/10/2020 10:14
הגב לתגובה זו
אנשים בלי שום רקע נהפכו לךהוגי דעות ומריצי מניות
4.
נתי 06/10/2020 09:45
הגב לתגובה זו
יש חברות..אין חברות..מחסור בגרמניה אבל...מחיר גרם....הכתבה היתה אמורה לציין מי החברות בישראל שיכולות למכור ולא סחור סחור...
3.
eyal 06/10/2020 09:21
הגב לתגובה זו
אחלה נקמה!!!
2.
אינטרקיור ענקית (ל"ת)
אביר 06/10/2020 06:31
הגב לתגובה זו
1.
מיצי 05/10/2020 15:27
הגב לתגובה זו
אצלי בטווח הארוך היא ב 600 פלוס בגרף... אבל מה אני מבין

צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר | 31/12/2025 17:37

נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.

אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

להמשך הכתבה לחץ כאן

איציק בן אליעזר מנכ"ל גילת טלקום

גילת טלקום עם עסקה בשווי 5 מיליון שקל אחרי תקופה שקטה

הזמנה של כ-5 מיליון שקל לשנה מצטרפת לפעילות הלוויינית, בזמן שהחברה נשענת גם על מהלך גדול בשוק הסיבים עם בזק

ליאור דנקנר | 01/01/2026 10:52

נושאים בכתבה גילת עסקה

גילת טלקום גילת טלקום , שמספקת שירותי תקשורת לוויינית ופתרונות תקשורת בישראל ללקוחות עסקיים, ממשלתיים וביטחוניים לצד פעילות קרקעית בשוק המקומי, מודיעה על התקשרות של חברה בת לאספקת שירותי תקשורת לוויינית ללקוח ישראלי, בהיקף כולל של כ-5,000,000 ש"ח על פני 12 חודשים, החל מהחודש (ינואר). בהסכם קיימת אפשרות להתרחבות, כך שהסכום עשוי לגדול לכ-6,000,000 ש"ח, בהתאם למימוש אופציה מצד הלקוח.

מניית גילת טלקום מציגה בתקופה האחרונה ביצועים חזקים. מתחילת החודש היא עלתה בכ-18.33%, מתחילת השנה היא עם עלייה של קרוב ל-50%, וב-12 החודשים האחרונים מצטברת העלייה לכמעט 60%. שווי השוק של החברה עומד על כ-994 מיליון שקל, והמניה נסחרת במכפיל רווח של סביב 9, רמה שמשקפת תמחור מתון יחסית ביחס לביצועים בתקופה האחרונה.

בשוק מסתכלים על זרם ההזמנות מהפעילות הלוויינית כי בתקופה האחרונה יש תחושה של שקט יחסי מהכיוון הזה. מעבר להזמנה אחת קטנה שנכנסת לא מזמן, לא היו הרבה כותרות סביב חוזים חדשים, ולכן כל הודעה מהסוג הזה מקבלת תשומת לב גם כשהמספרים לא ענקיים. ההתקשרות הנוכחית מחזירה את הפעילות הלוויינית לשיח, אבל גם מדגישה את התמונה הרחבה יותר של החברה היום, שילוב בין פעילות תקשורת לוויינית לבין פעילות תקשורת קרקעית בישראל.

בין חוזה שנתי לנראות עסקית

כ-5 מיליון שקל לשנה לא משנים לבד את התמונה, אבל כן נותנים אינדיקציה על קצב עבודה בפעילות שמטבעה מגיעה בגלים. בעולם הלוויין הרבה מההכנסות תלויות בפרויקטים, בתזמון ובצרכים משתנים של לקוחות, ולכן חוזה שנפרס על פני שנה יכול לשפר את היכולת לתכנן קדימה.

האופציה להגדלה לכ-6 מיליון שקל מחדדת עוד נקודה של חברות שירות, חלק מהכסף יושב על המשך שימוש והרחבת נפחים מצד הלקוח. בפועל זה אומר שההשפעה על ההכנסות נקבעת גם לפי התפעול בשטח ולא רק לפי חתימה ראשונית.

להמשך הכתבה לחץ כאן