קנאביס
צילום: Kilian Seiler /Unsplash
ניתוח

ההזדמנות של חברות הקנאביס נמצאת בשוק הגרמני - מה המחיר שם, מה הפוטנציאל ומה הסיכונים?

אילו חברות נענו לפיילוט של משרד הבריאות ואיזה לא; מי צפויה להרוויח בגדול ולמה לרוב החברות מדובר דווקא בסיכון גדול?
גלעד מנדל | (5)

אתמול הודיע משרד הבריאות על התחלתו של פיילוט בשוק הקנאביס הרפואי שיתחיל כבר מהיום - כל חברה יכולה לבחור האם להשתתף או לא, חברה שתחליט להשתתף תצטרך להוריד את המחיר של חלק מהמוצרים שלה ב-50%. בתמורה – משרד הבריאות יאפשר לחברה לייצא לחו"ל את אותם המוצרים שהיא החליטה להוזיל.

 

החברות שהודיעו שהן משתתפות בפרויקט הן: קנדוק (חברה בת של אינטרקיור 0.06% ), תיקון עולם, יוניבו 0% , שיח מדיקל 6.8% ,  פנאקסיה ישראל טוגדר -3.61% , בטר (פרטית) ו-BOL (של עמיר שיווק 0.48% ), קאנומד.

 

פוטנציאל – אך גם סיכון

נתחיל מזה שעברנו רק את החלק הקל, או לפחות את החלק שהיה אמור להיות קל – החלק הקשה הוא לעמוד ברגולציה של מדינות היעד ולהצליח למכור שם. לאותן החברות שנרשמו לפרויקט בהחלט יש פוטנציאל לעשות כסף מייצוא לחו"ל, אבל, וזה אבל גדול – לא בהכרח כל החברות הנ"ל יצליחו לייצא לחו"ל. אותן חברות שלא יצליחו לייצא יצאו קירחות מכאן ומכאן. מן הצד האחד הן לא יצליחו לייצא ומן הצד השני הן יאלצו למכור את אותן המוצרים שניסו לייצא בתקופת הפיילוט במחירים נמוכים שבחלק מהחברות מדובר ממש במחירי הפסד.

 

בשביל לראות אלו מהחברות באמת נכנסו בכל הכוח לפיילוט יהיה צריך להסתכל על הרשימה של המוצרים שכל חברה מכניסה לפיילוט. אם חברה מכניסה את המוצרים החזקים שלה אז זה "הימור" מסוכן יותר – מוצרים שהם יותר אהובים ונמכרים יהיה יותר קל לייצא אך גם החברה תספוג הפסד גדול יותר בשוק המקומי מההוזלה שלהם. אם חברה מכניסה לפיילוט את המוצרים הפחות אהובים והפחות נמכרים שלה אז אומנם ככל הנראה יש סיכוי נמוך יותר שהיא תצליח לייצא, אך גם ההפסד שלה בשוק המקומי קטן יותר.

 

דוגמא לנושא ניתן למצוא אצל חברת פארמוקןשהודיעה שהיא לא תשתתף בפיילוט בדיוק מהסיבות האלו. ואם פארמוקן, שנחשבת לבעלת זנים טובים מאוד בשוק המקומי לא מוכנה להשתתף בפיילוט – זה מדליק נורה אדומה קטנה.

  

שוק היעד הנכסף – גרמניה

כאשר רבות מהחברות אומרות שהן מתכננות לייצא לאירופה, הכוונה היא בעיקר לגרמניה – שהיא כיום שוק הקנאביס הרפואי הגדול ביותר באירופה. בשוק הגרמני התחיל לאחרונה מחסור, שהקפיץ את המחיר הממוצע לגרם שם בכ-66% עד למחיר של 25 אירו לגרם, מחיר הגבוה פי 4 ממחיר המכירה הממוצע בישראל שהוא גם נחשב מחיר גבוה. השוק הגרמני מבחינת הכמות שנמכרת קטן משמעותית מהשוק הישראלי ומורכב כולו מיבוא, אך בגלל המחיר הגבוה לגרם ההיקף הכספי של שני השווקים די דומה – ההיקף של השוק הגרמני ב-2019 עמד על בין 150 מיליון אירו ל-175 מיליון אירו (ההיקף השנתי של השוק הישראלי לפי הקצב של החודשים האחרונים עומד על בערך 750 מיליון שקל לצרכן הסופי כולל מע"מ).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

גרמניה מתחילה לפעול בשביל לצמצם את המחסור – אבל דווקא המחסור שנוצר בשוק הגרמני יכול להיות הזדמנות בשביל החברות הישראליות להיכנס לגרמניה. חשוב כמובן להבהיר שמחיר של 25 אירו לגרם בגרמניה הוא אינו  מחיר מייצג לטווח הארוך, שכן הוא נובע כאמור ממחסור גדול שנוצר בשוק. למה החברות העולמיות הגדולות לא מייבאות עוד לגרמניה? כי כמו שמשקיעי הקנאביס חוו בשוק המקומי על בשרם עם הסחבת באישור הייצוא – בשוק מתפתח ישנם הרבה כשלים רגולטורים כגון: אי חפיפה של התקנים, בעיה ברישום המוצרים וקושי בקבלת אישור ייצוא ואישור ייבוא ועוד.

 

ועכשיו לתכל'ס – מהו התהליך שהחברות יעשו בשביל לייצא לחו"ל

בשביל מדינות שאינן נמצאות באירופה החברות יצטרכו לעמוד בתקינה המקומית – בחלק מהמדינות התקינה תהיה מקלה יותר מישראל ובחלק מהמדינות התקינה תהיה נוקשה יותר. בשביל לייצא לאירופה החברות יצטרכו לעמוד בתקן EU-GMP שכולל הוראות בנוגע לרמת ההדירות של הצמח ועוד תקנות בנוגע לאופרציית הגידול או הייצור עצמה. כיום, מבין כל החברות בארץ – החברה היחידה שיש לה תקן EU-GMP היא חברת פנאקסיה ולכן היא נמצאת ביתרון על החברות האחרות.

 

חלק מהחברות בארץ אומרות שיש להם כל מה שצריך בשביל לעמוד בתקן האירופאי ותהליך השגת התקן עצמו הוא תהליך טכני, ולכן במידה ואותן חברות דוברות אמת – יתכן שנראה עוד חברות מקבלות את התקן.

 

יש טענה שעכשיו עולה הרבה "אם אנחנו, הישראלים מייבאים אז איך נייצא?" חשוב להבהיר את הנקודה, אנחנו מייבאים בעיקר מקנדה ומייצאים את הסחורה לגרמניה, לא אותה מדינה. מעבר לכך אין ספק שיש בשוק המקומי שלנו כל מיני בעיות ואיכות ירודה – אך לא מדובר על כל הזנים. בחלק מהזנים, ובחלק מההתוויות הרפואיות אנחנו נחשבים טובים (לדוגמא בזנים בעלי אחוז THC נמוך ישראל נחשבת טובה מאוד). כשמסתכלים על שוק הקנאביס צריך לדעת שזה לא שחור ולבן – זה לא שכל השוק דפוק או שכל השוק מצוין. יש מגוון רב של התוויות וזנים של חברות שבחלק אין ספק שישראל מפגרת באיכות אך בחלק אנחנו לא כל כך גרועים.

 

 

גלעד מנדל הוא מנהל פורום קנאביס. אין בנכתב המלצה לפעול בניירות ערך, הכותב אינו בעל רישיון לייעוץ השקעות. הכותב אינו מחזיק בניירות שצוינו בכתבה. אך עלול לפעול בהם בעתיד

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מה הידע שלך 06/10/2020 10:14
    הגב לתגובה זו
    אנשים בלי שום רקע נהפכו לךהוגי דעות ומריצי מניות
  • 4.
    נתי 06/10/2020 09:45
    הגב לתגובה זו
    יש חברות..אין חברות..מחסור בגרמניה אבל...מחיר גרם....הכתבה היתה אמורה לציין מי החברות בישראל שיכולות למכור ולא סחור סחור...
  • 3.
    eyal 06/10/2020 09:21
    הגב לתגובה זו
    אחלה נקמה!!!
  • 2.
    אינטרקיור ענקית (ל"ת)
    אביר 06/10/2020 06:31
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מיצי 05/10/2020 15:27
    הגב לתגובה זו
    אצלי בטווח הארוך היא ב 600 פלוס בגרף... אבל מה אני מבין
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

אלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדושאלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדוש

90 מיליון דולר בשלב הראשון: איי.סי.אל נכנסת עמוק יותר לרכיבי מזון עם ברטק

העסקה דו שלבית, עם אופציה להמשך לפי אבני דרך ב-2026, ומשקפת לברטק שווי של כ-180 מיליון דולר אחרי הכסף

ליאור דנקנר |

איי.סי.אל איי.סי.אל 2.15%   , חברה גלובלית הפועלת בתחום המינרלים המיוחדים ונסחרת בבורסות ניו יורק ותל אביב, מדווחים שחתמה על הסכם מחייב לרכישת ברטק אינגרידיאנטס מקנדה. בשלב הראשון איי.סי.אל צפויה להשקיע כ-90 מיליון דולר במזומן ולקבל כ-50% מהחברה, כאשר השלמת הרכישה תלויה בהמשך בעמידה ביעדים. לפי הערכות בשוק, העסקה משקפת לברטק שווי של כ-180 מיליון דולר אחרי הכסף. איי.סי.אל נשלטת בידי עידן עופר.

ברטק מייצרת רכיבי מזון פונקציונליים המבוססים על חומצה מאלית וחומצה פומארית בדרגת מזון, המשמשים חברות מזון ומשקאות לשיפור הטעם, הארכת חיי המדף ושיפור איכות המוצר. לתוספים אלה יש שימושים גם בתחומי הטיפוח והקוסמטיקה, שם הם תורמים לאיכות, בטיחות ויעילות של מוצרים.

מה ברטק מביאה לשולחן: ייצור בצפון אמריקה והרחבת כושר ב-2026

המטה של ברטק נמצא באונטריו, קנדה, והחברה מפיצה את מוצריה ליותר מ-40 מדינות. לפי הדיווח, ברטק היא היצרנית היחידה בצפון אמריקה שמחזיקה מתקני ייצור לחומצות מאלית ופומארית בדרגת מזון, כולל גישה לחומרי הגלם לאורך כל שרשרת הערך, מה שמעניק לה שליטה רחבה יותר על תהליכי הייצור והאספקה.

הפעילות של ברטק מניבה כיום הכנסות שנתיות של כ-65 מיליון דולר. במקביל, החברה מקימה מתקן ייצור חדש שבנייתו צפויה להסתיים במהלך שנת 2026. לפי הדיווח, עם השלמתו המתקן צפוי להרחיב משמעותית את כושר הייצור והתפוקה, ולתמוך בהגדלה משמעותית של המכירות בשוק רכיבי המזון הפונקציונליים העולמי, שמדווחים שצפוי להגיע להיקף של יותר מ-45 מיליארד דולר עד שנת 2030.

העסקה: סגירה בשני שלבים ובכפוף לאישורים

השלמת העסקה כפופה לתנאי סגירה מקובלים ולאישורים רגולטוריים, ותתבצע בשני שלבים. השלב הראשון, שצפוי להיסגר במהלך הרבעון הראשון של 2026, כולל השקעה במזומן של כ-90 מיליון דולר עבור רכישת כ-50% מברטק. העיתוי והיקף ההשקעה בשלב השני, שיביא לרכישת יתרת המניות, כפופים לעמידה באבני דרך עסקיות ותפעוליות מסוימות. איי.סי.אל מעסיקה מעל 12,000 עובדים ברחבי העולם, והכנסותיה לשנת 2024 הסתכמו בכ-7 מיליארד דולר.