קנאביס
צילום: Kilian Seiler /Unsplash
ניתוח

ההזדמנות של חברות הקנאביס נמצאת בשוק הגרמני - מה המחיר שם, מה הפוטנציאל ומה הסיכונים?

אילו חברות נענו לפיילוט של משרד הבריאות ואיזה לא; מי צפויה להרוויח בגדול ולמה לרוב החברות מדובר דווקא בסיכון גדול?
גלעד מנדל | (5)

אתמול הודיע משרד הבריאות על התחלתו של פיילוט בשוק הקנאביס הרפואי שיתחיל כבר מהיום - כל חברה יכולה לבחור האם להשתתף או לא, חברה שתחליט להשתתף תצטרך להוריד את המחיר של חלק מהמוצרים שלה ב-50%. בתמורה – משרד הבריאות יאפשר לחברה לייצא לחו"ל את אותם המוצרים שהיא החליטה להוזיל.

 

החברות שהודיעו שהן משתתפות בפרויקט הן: קנדוק (חברה בת של אינטרקיור 5.25% ), תיקון עולם, יוניבו 0% , שיח מדיקל 3.07% ,  פנאקסיה ישראל טוגדר 2.13% , בטר (פרטית) ו-BOL (של עמיר שיווק -0.2% ), קאנומד.

 

פוטנציאל – אך גם סיכון

נתחיל מזה שעברנו רק את החלק הקל, או לפחות את החלק שהיה אמור להיות קל – החלק הקשה הוא לעמוד ברגולציה של מדינות היעד ולהצליח למכור שם. לאותן החברות שנרשמו לפרויקט בהחלט יש פוטנציאל לעשות כסף מייצוא לחו"ל, אבל, וזה אבל גדול – לא בהכרח כל החברות הנ"ל יצליחו לייצא לחו"ל. אותן חברות שלא יצליחו לייצא יצאו קירחות מכאן ומכאן. מן הצד האחד הן לא יצליחו לייצא ומן הצד השני הן יאלצו למכור את אותן המוצרים שניסו לייצא בתקופת הפיילוט במחירים נמוכים שבחלק מהחברות מדובר ממש במחירי הפסד.

 

בשביל לראות אלו מהחברות באמת נכנסו בכל הכוח לפיילוט יהיה צריך להסתכל על הרשימה של המוצרים שכל חברה מכניסה לפיילוט. אם חברה מכניסה את המוצרים החזקים שלה אז זה "הימור" מסוכן יותר – מוצרים שהם יותר אהובים ונמכרים יהיה יותר קל לייצא אך גם החברה תספוג הפסד גדול יותר בשוק המקומי מההוזלה שלהם. אם חברה מכניסה לפיילוט את המוצרים הפחות אהובים והפחות נמכרים שלה אז אומנם ככל הנראה יש סיכוי נמוך יותר שהיא תצליח לייצא, אך גם ההפסד שלה בשוק המקומי קטן יותר.

 

דוגמא לנושא ניתן למצוא אצל חברת פארמוקןשהודיעה שהיא לא תשתתף בפיילוט בדיוק מהסיבות האלו. ואם פארמוקן, שנחשבת לבעלת זנים טובים מאוד בשוק המקומי לא מוכנה להשתתף בפיילוט – זה מדליק נורה אדומה קטנה.

  

שוק היעד הנכסף – גרמניה

כאשר רבות מהחברות אומרות שהן מתכננות לייצא לאירופה, הכוונה היא בעיקר לגרמניה – שהיא כיום שוק הקנאביס הרפואי הגדול ביותר באירופה. בשוק הגרמני התחיל לאחרונה מחסור, שהקפיץ את המחיר הממוצע לגרם שם בכ-66% עד למחיר של 25 אירו לגרם, מחיר הגבוה פי 4 ממחיר המכירה הממוצע בישראל שהוא גם נחשב מחיר גבוה. השוק הגרמני מבחינת הכמות שנמכרת קטן משמעותית מהשוק הישראלי ומורכב כולו מיבוא, אך בגלל המחיר הגבוה לגרם ההיקף הכספי של שני השווקים די דומה – ההיקף של השוק הגרמני ב-2019 עמד על בין 150 מיליון אירו ל-175 מיליון אירו (ההיקף השנתי של השוק הישראלי לפי הקצב של החודשים האחרונים עומד על בערך 750 מיליון שקל לצרכן הסופי כולל מע"מ).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

גרמניה מתחילה לפעול בשביל לצמצם את המחסור – אבל דווקא המחסור שנוצר בשוק הגרמני יכול להיות הזדמנות בשביל החברות הישראליות להיכנס לגרמניה. חשוב כמובן להבהיר שמחיר של 25 אירו לגרם בגרמניה הוא אינו  מחיר מייצג לטווח הארוך, שכן הוא נובע כאמור ממחסור גדול שנוצר בשוק. למה החברות העולמיות הגדולות לא מייבאות עוד לגרמניה? כי כמו שמשקיעי הקנאביס חוו בשוק המקומי על בשרם עם הסחבת באישור הייצוא – בשוק מתפתח ישנם הרבה כשלים רגולטורים כגון: אי חפיפה של התקנים, בעיה ברישום המוצרים וקושי בקבלת אישור ייצוא ואישור ייבוא ועוד.

 

ועכשיו לתכל'ס – מהו התהליך שהחברות יעשו בשביל לייצא לחו"ל

בשביל מדינות שאינן נמצאות באירופה החברות יצטרכו לעמוד בתקינה המקומית – בחלק מהמדינות התקינה תהיה מקלה יותר מישראל ובחלק מהמדינות התקינה תהיה נוקשה יותר. בשביל לייצא לאירופה החברות יצטרכו לעמוד בתקן EU-GMP שכולל הוראות בנוגע לרמת ההדירות של הצמח ועוד תקנות בנוגע לאופרציית הגידול או הייצור עצמה. כיום, מבין כל החברות בארץ – החברה היחידה שיש לה תקן EU-GMP היא חברת פנאקסיה ולכן היא נמצאת ביתרון על החברות האחרות.

 

חלק מהחברות בארץ אומרות שיש להם כל מה שצריך בשביל לעמוד בתקן האירופאי ותהליך השגת התקן עצמו הוא תהליך טכני, ולכן במידה ואותן חברות דוברות אמת – יתכן שנראה עוד חברות מקבלות את התקן.

 

יש טענה שעכשיו עולה הרבה "אם אנחנו, הישראלים מייבאים אז איך נייצא?" חשוב להבהיר את הנקודה, אנחנו מייבאים בעיקר מקנדה ומייצאים את הסחורה לגרמניה, לא אותה מדינה. מעבר לכך אין ספק שיש בשוק המקומי שלנו כל מיני בעיות ואיכות ירודה – אך לא מדובר על כל הזנים. בחלק מהזנים, ובחלק מההתוויות הרפואיות אנחנו נחשבים טובים (לדוגמא בזנים בעלי אחוז THC נמוך ישראל נחשבת טובה מאוד). כשמסתכלים על שוק הקנאביס צריך לדעת שזה לא שחור ולבן – זה לא שכל השוק דפוק או שכל השוק מצוין. יש מגוון רב של התוויות וזנים של חברות שבחלק אין ספק שישראל מפגרת באיכות אך בחלק אנחנו לא כל כך גרועים.

 

 

גלעד מנדל הוא מנהל פורום קנאביס. אין בנכתב המלצה לפעול בניירות ערך, הכותב אינו בעל רישיון לייעוץ השקעות. הכותב אינו מחזיק בניירות שצוינו בכתבה. אך עלול לפעול בהם בעתיד

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מה הידע שלך 06/10/2020 10:14
    הגב לתגובה זו
    אנשים בלי שום רקע נהפכו לךהוגי דעות ומריצי מניות
  • 4.
    נתי 06/10/2020 09:45
    הגב לתגובה זו
    יש חברות..אין חברות..מחסור בגרמניה אבל...מחיר גרם....הכתבה היתה אמורה לציין מי החברות בישראל שיכולות למכור ולא סחור סחור...
  • 3.
    eyal 06/10/2020 09:21
    הגב לתגובה זו
    אחלה נקמה!!!
  • 2.
    אינטרקיור ענקית (ל"ת)
    אביר 06/10/2020 06:31
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מיצי 05/10/2020 15:27
    הגב לתגובה זו
    אצלי בטווח הארוך היא ב 600 פלוס בגרף... אבל מה אני מבין
חן גולן יו"ר דירקטוריון נקסט ויז'ן צילום:שלומי יוסףחן גולן יו"ר דירקטוריון נקסט ויז'ן צילום:שלומי יוסף
ניתוח

אחרי שקפצה פי 42, החברה הזו תספק היום תחזית - האם היא תמשיך לעלות?

מנדי הניג |

בזמן שהמשקיעים ממתינים להחלטת הריבית, הדרמה האמיתית תתרחש דווקא בנקסט ויז'ן, "כוכבת הרחפנים והכטב"מים", החברה שהצליחה לזנק יותר מפי 42 מההנפקה והביסה את התחזיות שלה עצמה שוב ושוב. ההנהלה שמדורגת אצלנו מדי שנה ב-4 השנים האחרונות כאחת המנהלות הטובות בשוק ההון.

החברה שזכתה להזמנות ענק בחודש האחרון תדווח בעוד מספר שעות על התחזית ל-2026 (והכנסות לרבעון האחרון ולשנת 2025) וכפרומו לתחזית המניה מזנקת היום - נקסט ויז'ן 1.65%   

מניית נקסט ויז'ן סגרה את 2025 בזינוק של 252%, אחרי שבאוקטובר נכנסה למדד היוקרתי ת"א 35. כיום בשווי שוק של 21.5 מיליארד שקל נקסט מדורגת במקום ה-18 בבורסה, הרבה מעל חברות וותיקות וענקיות כמו - בזק, ביג, מליסרון ואפילו חברות ביטוח כמו מגדל וכלל.

החברה שמפתחת מצלמות מיוצבות לכלי טיס בלתי מאוישים, צפויה לשחרר היום בין השעות 15:30-16:30 את ההערכותיה לסיכום שנת 2025 לצד יעד ההכנסות הרשמי שהציב הדירקטוריון לשנת 2026.

נקסט ויז'ן מגיעה לרגע הזה במומנטום חיובי. רק בשלושת השבועות האחרונים דיווחה החברה על הזמנות מצטברות בהיקף דמיוני של כ-108.5 מיליון דולר. זה כולל את עסקת הענק ההיסטורית מאמצע דצמבר בהיקף של 76.8 מיליון דולר, והזמנה נוספת של 22.1 מיליון דולר שדווחה ממש עם פתיחת השנה. אחרי הזמנת הענק חן גולן בעצמו היה נשמע ספקני הוא אמר לנו  "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק".

איציק בן אליעזר מנכ"ל גילת טלקוםאיציק בן אליעזר מנכ"ל גילת טלקום

גילת טלקום עם הזמנה של 52 מיליון שקל

החוזה מתחיל החודש ונפרס על פחות משנה, בהיקף חריג ביחס לעסקאות האחרונות, ומציב קצב ביצוע מהיר שעשוי להשפיע על המספרים כבר בדוחות הקרובים

ליאור דנקנר |

גילת טלקום גילת טלקום 8.82%   מודיעה על התקשרות של חברת הבת שלה בהסכמים לאספקת שירותי תקשורת לוויינית מול לקוח ישראלי, בהיקף כולל של כ-52 מיליון שקל לתקופה של עשרה חודשים שמתחילה החודש. מדובר בחוזה קצר יחסית, מה שמציב קצב ביצוע והכרה בהכנסות גבוה כבר בטווח המיידי, ולא פריסה מדורגת על פני שנים כפי שמקובל בחלק מהפרויקטים בענף.

במונחי סדרי גודל, העסקה בולטת גם ביחס לגודל החברה בבורסה. שווי השוק של גילת טלקום עומד סביב כ-129 מיליון שקל, כך שהיקף ההזמנה לבדו מתקרב לכ-40% משווי השוק. המניה נסחרת במכפיל רווח חד-ספרתי, נתון שמחדד את הרגישות של השוק לכל שינוי בקצב ההכנסות וברווחיות בטווח הקצר והבינוני.

אם מסתכלים על הקצב, מדובר בהכנסות פוטנציאליות ממוצעות של כ-5.2 מיליון שקל בחודש לאורך תקופת החוזה. זה לא אומר שכל הסכום יוכר באופן ליניארי, אבל זה כן ממחיש עד כמה מדובר בהתקשרות מרוכזת בזמן, כזו שצפויה להיות מורגשת בדוחות כבר מהרבעונים הקרובים.


איך זה נראה מול עסקאות קודמות

כדי לשים את העסקה בפרופורציה, צריך לחזור לשנים האחרונות. גילת טלקום דיווחה לאורך התקופה על הזמנות בהיקפים מתונים יותר, בדרך כלל של כמה מיליוני שקלים בכל פעם, שנפרסו על שנה או יותר. גם כשהיו התקשרויות מהותיות, הן נטו להיות קטנות יותר בהיקף החודשי.

מצד שני, החברה כבר הראתה בעבר יכולת לסגור חוזים גדולים מאוד מחוץ לישראל. כך, לפני כשנה וחצי נחתם חידוש הסכם באפריקה בהיקף של כ-45 מיליון דולר לשלוש שנים, עסקה שנחשבה אז לאחת המשמעותיות בתולדות החברה. ההבדל המרכזי הוא שבמקרה הנוכחי מדובר בשוק המקומי ובפרק זמן קצר בהרבה.