קנאביס
צילום: Kilian Seiler /Unsplash
ניתוח

ההזדמנות של חברות הקנאביס נמצאת בשוק הגרמני - מה המחיר שם, מה הפוטנציאל ומה הסיכונים?

אילו חברות נענו לפיילוט של משרד הבריאות ואיזה לא; מי צפויה להרוויח בגדול ולמה לרוב החברות מדובר דווקא בסיכון גדול?
גלעד מנדל | (5)

אתמול הודיע משרד הבריאות על התחלתו של פיילוט בשוק הקנאביס הרפואי שיתחיל כבר מהיום - כל חברה יכולה לבחור האם להשתתף או לא, חברה שתחליט להשתתף תצטרך להוריד את המחיר של חלק מהמוצרים שלה ב-50%. בתמורה – משרד הבריאות יאפשר לחברה לייצא לחו"ל את אותם המוצרים שהיא החליטה להוזיל.

 

החברות שהודיעו שהן משתתפות בפרויקט הן: קנדוק (חברה בת של אינטרקיור -0.07% ), תיקון עולם, יוניבו 0% , שיח מדיקל -1.87% ,  פנאקסיה ישראל טוגדר -1.23% , בטר (פרטית) ו-BOL (של עמיר שיווק 0.12% ), קאנומד.

 

פוטנציאל – אך גם סיכון

נתחיל מזה שעברנו רק את החלק הקל, או לפחות את החלק שהיה אמור להיות קל – החלק הקשה הוא לעמוד ברגולציה של מדינות היעד ולהצליח למכור שם. לאותן החברות שנרשמו לפרויקט בהחלט יש פוטנציאל לעשות כסף מייצוא לחו"ל, אבל, וזה אבל גדול – לא בהכרח כל החברות הנ"ל יצליחו לייצא לחו"ל. אותן חברות שלא יצליחו לייצא יצאו קירחות מכאן ומכאן. מן הצד האחד הן לא יצליחו לייצא ומן הצד השני הן יאלצו למכור את אותן המוצרים שניסו לייצא בתקופת הפיילוט במחירים נמוכים שבחלק מהחברות מדובר ממש במחירי הפסד.

 

בשביל לראות אלו מהחברות באמת נכנסו בכל הכוח לפיילוט יהיה צריך להסתכל על הרשימה של המוצרים שכל חברה מכניסה לפיילוט. אם חברה מכניסה את המוצרים החזקים שלה אז זה "הימור" מסוכן יותר – מוצרים שהם יותר אהובים ונמכרים יהיה יותר קל לייצא אך גם החברה תספוג הפסד גדול יותר בשוק המקומי מההוזלה שלהם. אם חברה מכניסה לפיילוט את המוצרים הפחות אהובים והפחות נמכרים שלה אז אומנם ככל הנראה יש סיכוי נמוך יותר שהיא תצליח לייצא, אך גם ההפסד שלה בשוק המקומי קטן יותר.

 

דוגמא לנושא ניתן למצוא אצל חברת פארמוקןשהודיעה שהיא לא תשתתף בפיילוט בדיוק מהסיבות האלו. ואם פארמוקן, שנחשבת לבעלת זנים טובים מאוד בשוק המקומי לא מוכנה להשתתף בפיילוט – זה מדליק נורה אדומה קטנה.

  

שוק היעד הנכסף – גרמניה

כאשר רבות מהחברות אומרות שהן מתכננות לייצא לאירופה, הכוונה היא בעיקר לגרמניה – שהיא כיום שוק הקנאביס הרפואי הגדול ביותר באירופה. בשוק הגרמני התחיל לאחרונה מחסור, שהקפיץ את המחיר הממוצע לגרם שם בכ-66% עד למחיר של 25 אירו לגרם, מחיר הגבוה פי 4 ממחיר המכירה הממוצע בישראל שהוא גם נחשב מחיר גבוה. השוק הגרמני מבחינת הכמות שנמכרת קטן משמעותית מהשוק הישראלי ומורכב כולו מיבוא, אך בגלל המחיר הגבוה לגרם ההיקף הכספי של שני השווקים די דומה – ההיקף של השוק הגרמני ב-2019 עמד על בין 150 מיליון אירו ל-175 מיליון אירו (ההיקף השנתי של השוק הישראלי לפי הקצב של החודשים האחרונים עומד על בערך 750 מיליון שקל לצרכן הסופי כולל מע"מ).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

גרמניה מתחילה לפעול בשביל לצמצם את המחסור – אבל דווקא המחסור שנוצר בשוק הגרמני יכול להיות הזדמנות בשביל החברות הישראליות להיכנס לגרמניה. חשוב כמובן להבהיר שמחיר של 25 אירו לגרם בגרמניה הוא אינו  מחיר מייצג לטווח הארוך, שכן הוא נובע כאמור ממחסור גדול שנוצר בשוק. למה החברות העולמיות הגדולות לא מייבאות עוד לגרמניה? כי כמו שמשקיעי הקנאביס חוו בשוק המקומי על בשרם עם הסחבת באישור הייצוא – בשוק מתפתח ישנם הרבה כשלים רגולטורים כגון: אי חפיפה של התקנים, בעיה ברישום המוצרים וקושי בקבלת אישור ייצוא ואישור ייבוא ועוד.

 

ועכשיו לתכל'ס – מהו התהליך שהחברות יעשו בשביל לייצא לחו"ל

בשביל מדינות שאינן נמצאות באירופה החברות יצטרכו לעמוד בתקינה המקומית – בחלק מהמדינות התקינה תהיה מקלה יותר מישראל ובחלק מהמדינות התקינה תהיה נוקשה יותר. בשביל לייצא לאירופה החברות יצטרכו לעמוד בתקן EU-GMP שכולל הוראות בנוגע לרמת ההדירות של הצמח ועוד תקנות בנוגע לאופרציית הגידול או הייצור עצמה. כיום, מבין כל החברות בארץ – החברה היחידה שיש לה תקן EU-GMP היא חברת פנאקסיה ולכן היא נמצאת ביתרון על החברות האחרות.

 

חלק מהחברות בארץ אומרות שיש להם כל מה שצריך בשביל לעמוד בתקן האירופאי ותהליך השגת התקן עצמו הוא תהליך טכני, ולכן במידה ואותן חברות דוברות אמת – יתכן שנראה עוד חברות מקבלות את התקן.

 

יש טענה שעכשיו עולה הרבה "אם אנחנו, הישראלים מייבאים אז איך נייצא?" חשוב להבהיר את הנקודה, אנחנו מייבאים בעיקר מקנדה ומייצאים את הסחורה לגרמניה, לא אותה מדינה. מעבר לכך אין ספק שיש בשוק המקומי שלנו כל מיני בעיות ואיכות ירודה – אך לא מדובר על כל הזנים. בחלק מהזנים, ובחלק מההתוויות הרפואיות אנחנו נחשבים טובים (לדוגמא בזנים בעלי אחוז THC נמוך ישראל נחשבת טובה מאוד). כשמסתכלים על שוק הקנאביס צריך לדעת שזה לא שחור ולבן – זה לא שכל השוק דפוק או שכל השוק מצוין. יש מגוון רב של התוויות וזנים של חברות שבחלק אין ספק שישראל מפגרת באיכות אך בחלק אנחנו לא כל כך גרועים.

 

 

גלעד מנדל הוא מנהל פורום קנאביס. אין בנכתב המלצה לפעול בניירות ערך, הכותב אינו בעל רישיון לייעוץ השקעות. הכותב אינו מחזיק בניירות שצוינו בכתבה. אך עלול לפעול בהם בעתיד

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מה הידע שלך 06/10/2020 10:14
    הגב לתגובה זו
    אנשים בלי שום רקע נהפכו לךהוגי דעות ומריצי מניות
  • 4.
    נתי 06/10/2020 09:45
    הגב לתגובה זו
    יש חברות..אין חברות..מחסור בגרמניה אבל...מחיר גרם....הכתבה היתה אמורה לציין מי החברות בישראל שיכולות למכור ולא סחור סחור...
  • 3.
    eyal 06/10/2020 09:21
    הגב לתגובה זו
    אחלה נקמה!!!
  • 2.
    אינטרקיור ענקית (ל"ת)
    אביר 06/10/2020 06:31
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מיצי 05/10/2020 15:27
    הגב לתגובה זו
    אצלי בטווח הארוך היא ב 600 פלוס בגרף... אבל מה אני מבין
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.