ההזדמנות של חברות הקנאביס נמצאת בשוק הגרמני - מה המחיר שם, מה הפוטנציאל ומה הסיכונים?
אתמול הודיע משרד הבריאות על התחלתו של פיילוט בשוק הקנאביס הרפואי שיתחיל כבר מהיום - כל חברה יכולה לבחור האם להשתתף או לא, חברה שתחליט להשתתף תצטרך להוריד את המחיר של חלק מהמוצרים שלה ב-50%. בתמורה – משרד הבריאות יאפשר לחברה לייצא לחו"ל את אותם המוצרים שהיא החליטה להוזיל.
החברות שהודיעו שהן משתתפות בפרויקט הן: קנדוק (חברה בת של אינטרקיור -1.49% ), תיקון עולם, יוניבו 0% , שיח מדיקל -0.84% , פנאקסיה ישראל טוגדר 0% , בטר (פרטית) ו-BOL (של עמיר שיווק -0.2% ), קאנומד.
פוטנציאל – אך גם סיכון
נתחיל מזה שעברנו רק את החלק הקל, או לפחות את החלק שהיה אמור להיות קל – החלק הקשה הוא לעמוד ברגולציה של מדינות היעד ולהצליח למכור שם. לאותן החברות שנרשמו לפרויקט בהחלט יש פוטנציאל לעשות כסף מייצוא לחו"ל, אבל, וזה אבל גדול – לא בהכרח כל החברות הנ"ל יצליחו לייצא לחו"ל. אותן חברות שלא יצליחו לייצא יצאו קירחות מכאן ומכאן. מן הצד האחד הן לא יצליחו לייצא ומן הצד השני הן יאלצו למכור את אותן המוצרים שניסו לייצא בתקופת הפיילוט במחירים נמוכים שבחלק מהחברות מדובר ממש במחירי הפסד.
בשביל לראות אלו מהחברות באמת נכנסו בכל הכוח לפיילוט יהיה צריך להסתכל על הרשימה של המוצרים שכל חברה מכניסה לפיילוט. אם חברה מכניסה את המוצרים החזקים שלה אז זה "הימור" מסוכן יותר – מוצרים שהם יותר אהובים ונמכרים יהיה יותר קל לייצא אך גם החברה תספוג הפסד גדול יותר בשוק המקומי מההוזלה שלהם. אם חברה מכניסה לפיילוט את המוצרים הפחות אהובים והפחות נמכרים שלה אז אומנם ככל הנראה יש סיכוי נמוך יותר שהיא תצליח לייצא, אך גם ההפסד שלה בשוק המקומי קטן יותר.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמא לנושא ניתן למצוא אצל חברת פארמוקןשהודיעה שהיא לא תשתתף בפיילוט בדיוק מהסיבות האלו. ואם פארמוקן, שנחשבת לבעלת זנים טובים מאוד בשוק המקומי לא מוכנה להשתתף בפיילוט – זה מדליק נורה אדומה קטנה.
שוק היעד הנכסף – גרמניה
כאשר רבות מהחברות אומרות שהן מתכננות לייצא לאירופה, הכוונה היא בעיקר לגרמניה – שהיא כיום שוק הקנאביס הרפואי הגדול ביותר באירופה. בשוק הגרמני התחיל לאחרונה מחסור, שהקפיץ את המחיר הממוצע לגרם שם בכ-66% עד למחיר של 25 אירו לגרם, מחיר הגבוה פי 4 ממחיר המכירה הממוצע בישראל שהוא גם נחשב מחיר גבוה. השוק הגרמני מבחינת הכמות שנמכרת קטן משמעותית מהשוק הישראלי ומורכב כולו מיבוא, אך בגלל המחיר הגבוה לגרם ההיקף הכספי של שני השווקים די דומה – ההיקף של השוק הגרמני ב-2019 עמד על בין 150 מיליון אירו ל-175 מיליון אירו (ההיקף השנתי של השוק הישראלי לפי הקצב של החודשים האחרונים עומד על בערך 750 מיליון שקל לצרכן הסופי כולל מע"מ).
- “המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”
- מימון ישיר: "האיגוחים דוחפים אותנו קדימה - אבל ברכב יש עוד עבודה"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- נייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה...
גרמניה מתחילה לפעול בשביל לצמצם את המחסור – אבל דווקא המחסור שנוצר בשוק הגרמני יכול להיות הזדמנות בשביל החברות הישראליות להיכנס לגרמניה. חשוב כמובן להבהיר שמחיר של 25 אירו לגרם בגרמניה הוא אינו מחיר מייצג לטווח הארוך, שכן הוא נובע כאמור ממחסור גדול שנוצר בשוק. למה החברות העולמיות הגדולות לא מייבאות עוד לגרמניה? כי כמו שמשקיעי הקנאביס חוו בשוק המקומי על בשרם עם הסחבת באישור הייצוא – בשוק מתפתח ישנם הרבה כשלים רגולטורים כגון: אי חפיפה של התקנים, בעיה ברישום המוצרים וקושי בקבלת אישור ייצוא ואישור ייבוא ועוד.
ועכשיו לתכל'ס – מהו התהליך שהחברות יעשו בשביל לייצא לחו"ל
בשביל מדינות שאינן נמצאות באירופה החברות יצטרכו לעמוד בתקינה המקומית – בחלק מהמדינות התקינה תהיה מקלה יותר מישראל ובחלק מהמדינות התקינה תהיה נוקשה יותר. בשביל לייצא לאירופה החברות יצטרכו לעמוד בתקן EU-GMP שכולל הוראות בנוגע לרמת ההדירות של הצמח ועוד תקנות בנוגע לאופרציית הגידול או הייצור עצמה. כיום, מבין כל החברות בארץ – החברה היחידה שיש לה תקן EU-GMP היא חברת פנאקסיה ולכן היא נמצאת ביתרון על החברות האחרות.
חלק מהחברות בארץ אומרות שיש להם כל מה שצריך בשביל לעמוד בתקן האירופאי ותהליך השגת התקן עצמו הוא תהליך טכני, ולכן במידה ואותן חברות דוברות אמת – יתכן שנראה עוד חברות מקבלות את התקן.
יש טענה שעכשיו עולה הרבה "אם אנחנו, הישראלים מייבאים אז איך נייצא?" חשוב להבהיר את הנקודה, אנחנו מייבאים בעיקר מקנדה ומייצאים את הסחורה לגרמניה, לא אותה מדינה. מעבר לכך אין ספק שיש בשוק המקומי שלנו כל מיני בעיות ואיכות ירודה – אך לא מדובר על כל הזנים. בחלק מהזנים, ובחלק מההתוויות הרפואיות אנחנו נחשבים טובים (לדוגמא בזנים בעלי אחוז THC נמוך ישראל נחשבת טובה מאוד). כשמסתכלים על שוק הקנאביס צריך לדעת שזה לא שחור ולבן – זה לא שכל השוק דפוק או שכל השוק מצוין. יש מגוון רב של התוויות וזנים של חברות שבחלק אין ספק שישראל מפגרת באיכות אך בחלק אנחנו לא כל כך גרועים.
גלעד מנדל הוא מנהל פורום קנאביס. אין בנכתב המלצה לפעול בניירות ערך, הכותב אינו בעל רישיון לייעוץ השקעות. הכותב אינו מחזיק בניירות שצוינו בכתבה. אך עלול לפעול בהם בעתיד
- 5.מה הידע שלך 06/10/2020 10:14הגב לתגובה זואנשים בלי שום רקע נהפכו לךהוגי דעות ומריצי מניות
- 4.נתי 06/10/2020 09:45הגב לתגובה זויש חברות..אין חברות..מחסור בגרמניה אבל...מחיר גרם....הכתבה היתה אמורה לציין מי החברות בישראל שיכולות למכור ולא סחור סחור...
- 3.eyal 06/10/2020 09:21הגב לתגובה זואחלה נקמה!!!
- 2.אינטרקיור ענקית (ל"ת)אביר 06/10/2020 06:31הגב לתגובה זו
- 1.מיצי 05/10/2020 15:27הגב לתגובה זואצלי בטווח הארוך היא ב 600 פלוס בגרף... אבל מה אני מבין

צחי אבו: "אנחנו לא חברת נדל״ן מניב קלאסית, כל נכס אצלנו עובר השבחה"
על רקע הדוחות ותוכניות ההרחבה של ארי נדל״ן באילת ובאשדוד, בתוספת המו״מ לרכישת שטחי מסחר בגבעת שאול, החברה מציגה אסטרטגיה של השבחה מאסיבית וקידום של הרחבת זכויות בנכסיה;"תפיסה שמחברת בין נדל״ן מניב לבין ייזום אקטיבי לאורך זמן״
ארי נדל״ן ארי נדלן -0.51% , העוסקת בנדל"ן מניב מסחרי וקניונים בישראל ובחו"ל,מציגה את דוחותיה לרבעון עם NOI מאוחד שעומד על כ-24 מיליון שקל בדומה לרבעון המקביל, בעוד ה-FFO עלה לכ-13 מיליון שקל, גידול של כ-18%. שיעורי התפוסה בנכסים המרכזיים נותרו גבוהים, סביב 96% בישראל וכ-99% בקניון My Mall בלימסול לאחר הרחבה. מנגד, הוצאות המימון עלו לכ-18 מיליון שקל לעומת כ-14 מיליון שקל אשתקד, בעיקר בשל הנפקת סדרת אג״ח חדשה שהגדילה את היקף החוב הפיננסי.
נראה כי החברה מפנה חלק גדול מהדגש לאסטרטגיית ההשבחה שלה: הרחבת סטאר אילת, קידום התכנית הגדולה בסטאר אשדוד והתקדמות בפרויקט תחנת הכוח שמוערך בהיקף של כ-362 מיליון שקל. בנוסף, לאחר מועד הדוח השלימה החברה גיוס הון וחוב בהיקף כולל של כ-208 מיליון שקל, גם באמצעות הנפקת מניות וגם בהרחבת אג״ח - מה שהביא את בית ההשקעות מיטב להפוך לבעל עניין. בשבועות האחרונים קידמה החברה שתי תוכניות תכנוניות מהותיות: הוועדה המחוזית דרום אישרה להפקדה את תוכנית ההרחבה במתחם סטאר אילת, הכוללת תוספת של שני מגדלים חדשים בהיקף של כ-80 אלף מ"ר, ובמקביל ביקשה לבצע תיקונים בתוכנית המקיפה במתחם סטאר אשדוד - תוכנית שאמורה להוסיף 2,000 דירות וכ-110 אלף מ"ר מסחר ותעסוקה.
כמו כן, ארי נדל״ן מנהלת מו״מ לרכישת שטחי מסחר בהיקף של 15 אלף מ"ר ו-300 חניות בירושלים, במהלך שמטרתו לחזק את פורטפוליו הנכסים המניבים באזורים צפופים ומבוקשים. המהלך מתווסף לשורה ארוכה של פרויקטי השבחה שמקדמת החברה בארץ ובעולם , מהרחבת קניון MYMALL ועד לקידום תוספת זכויות במתחמי מסחר ודיור בנהריה ובנתניה.
המנכ"ל ובעל השליטה צחי אבו מסכם זאת כך: ״אנחנו לא חברת נדל״ן מניב קלאסית. כל נכס אצלנו עובר השבחה״. לדבריו, החברה שואפת לייצר תמהיל ייחודי בין נכסים מניבים לבין תוספת זכויות משמעותית בכל נכס ונכס. נראה שהתפיסה הזו באה לידי ביטוי כמעט בכל הנכסים של החברה.
- ארי נדל"ן במגעים לעסקת נדל"ן של 154 מיליון שקל בבירה
- צחי אבו: "תחנת הכוח במנשה יכולה להפוך השקעה של 70 מיליון שקל למיליארד וחצי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בראיון לביזפורטל מסביר אבו כיצד כל אחד ממהלכי החברה משתלב עם אסטרטגיית הליבה, מדוע היזמות היא חלק בלתי נפרד מהמודל העסקי, ומה עומד על הפרק בשנה הקרובה:
אורן שקדי סמנכ״ל כספים ופיתוח עסקי פיננסי, מימון ישיר קרדיט: עופר חג'יובמימון ישיר: "האיגוחים דוחפים אותנו קדימה - אבל ברכב יש עוד עבודה"
מימון ישיר מימון ישיר -0.3% פרסמה את דוח הרבעון השלישי וזינקה לאור התוצאות. לאחר שפתחה את 2025 עם רבעון ראשון שבו הרווח הנקי עמד על 20.1 מיליון שקל, רבעון שני שגם בו נראתה ירידה ברווח הנקי ל-17.5 מיליון שקל, החברה הציגה רבעון שלישי עם זינוק משמעותי בשורת הרווח, 77% לעומת הרבעון המקביל, ועמדה על 66.8 מיליון שקל , ובהתאם, המנייה זינקה.
רוב הרווחים הגיעו ממגזר המשכנתאות, בעוד מגזר הרכב המשיך להראות שחיקה, והחברה בעיצומו של תהליך התייעלות שיבוא לידי ביטוי ב-2026. ישבנו לשיחה עם אורן שקדי, סמנכ"ל הכספים של החברה, כדי להבין את השינוי יותר לעומק.
ספר לנו על מהלכי האיגוח שבמגזר המשכנתאות
אנחנו נוקטים כבר מזה הרבה שנים במודל שנקרא מודל היברידי. מודל היברידי נפוץ מאוד בחו"ל, ובמסגרתו, חברות אשראי, מחזיקות בחלק מתיק האשראי במאזן שלהם, ואת חלקו הן מוכרת לצדדים שלישיים כדי לשפר את התשואה להון. הדבר גם מאפשר פינוי אשראי להעמדה של הלוואות חדשות. בסקטור הרכב, זו פרקטיקה מקובלת שלנו כבר שנים, ויש הרבה מאד שחקנים שאנחנו פועלים מולם, כמו בנקים, חברות כרטיסי אשראי, גופים מוסדיים ועוד. גם במשכנתאות אנחנו מבקשים ליישם את אותה אסטרטגיה, ולאגח חלק מהתיק.
במשכנתאות זה נמצא יחסית בשלב ראשוני. עשינו שני איגוחים, עסקה אחת בסוף 2024, ברבעון הרביעי, והשניה ביולי השנה, במהלך הרבעון השלישי. בשני המקרים עשינו עסקאות מול הגופים המוסדיים. זו רק אחת השיטות שבאמצעותה אפשר לבצע מכירת תיקים. מבחינת הלוואות על רכב, למשל, אנחנו מבצעים עכשיו עסקאות פרטיות. כך שאפשר לבצע את זה במגוון שיטות ועם מגוון של שחקנים.
- מימון ישיר קופצת בעקבות זינוק של 77% ברווח הנקי, לאור צמיחה בפעילות המשכנתאות
- מימון ישיר: "צופים שיפור משמעותי בשנה הבאה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשכנתא הראשונה שהחברה העמידה היתה בסוף יוני 2022, כך שמבחינתנו הצלחנו לבצע כבר את האיגוחים, אבל גם כאן יש עוד כר נרחב להמשך פעילות, כלומר היום זה איגוחים ברצף מוסדי, ומחר כבר נרחיב את זה למעגלים נוספים, לשותפים חדשים ולגורמים נוספים בשיטות אחרות, אולי עסקאות פרטיות, לא מדורגות כמו שאנחנו עושים ברכב.
