דלק קידוחים ברכישה עצמית של אג"ח; קוריוז או הבעת אמון?
שותפות דלק קידוחים יהש, מבצעת רכישה עצמית של כ-525 אלף כתבי אג״ח סדרה א׳, בסכום כולל של כ-451 אלף שקל. לאחר גיוס האג״ח "לוויתן בונד", הודיעה החברה על כוונתה לעשות רכישה עצמית וכעת היא מיישמת זאת. מדובר בסכום קטן, האם הוא מהווה הבעת אמון? נראה שרק אם הרכישות יימשכו
החוב המונפק בסדרת האג"ח עומד על 1.53 מיליארד שקל, ובשוק החוב נסחר ב-1.3 מיליארד שקל.
השותפות רשמה זינוק של 71% בהכנסות נטו ל-140 מיליון דולר ברבעון השני, אך הרווח הנקי ירד ב-22% לרמה של כ-35 מיליון דולר, בעיקר כתוצאה משינוי ברישום החשבונאי של הוצאות המימון הקשורות בפיתוח לוויתן.
במהלך חודש אוגוסט הושלם הליך המימון מחדש של פרויקט לוויתן על ידי הנפקת אגרות החוב "לוויתן בונד" בהיקף כולל של 2.25 מיליארד דולר. אגרות החוב מחולקות ל 4 סדרות, שמועד פירעונן יתקיים בשנים 2023 – 2030 בריבית משוקללת של 6.28%. במקביל הודיעה השותפות על כוונתה לבצע רכישה עצמית של אגרות חוב מסדרה א' שמועד פירעונן חל בדצמבר 2021.
במהלך החודש האחרון, נרשם ניצחון נוסף לשותפות, כאשר בית המשפט העליון דחה את טענות שותפי תמר בהובלת ישראמקו, וקבע כי מאגר לוויתן ימשיך לספק גז לחברת החשמל. תחילתו של המאבק המשפטי בתחילת 2019, עם הגשת ההצעות של שתי השותפויות, למכרז של חברת החשמל, לאחר שלא נמצא הבדל בין המחירים בשתי ההצעות, הוחלט בחברה לבחור בהצעה של שותפות לוויתן.
- זרקור על הקרן: קרן האג"ח שמשקיעה מחוץ לקופסה ומציגה תוצאות מצוינות
- סיטי: השבתה ממושכת בממשל האמריקאי עשויה להרים את שערי אגרות החוב הממשלתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שותפי תמר שלא מחזיקים במאגר לוויתן (בהובלת ישראמקו), עתרו לבית המשפט לעניינים מינהליים בטענה להפרת דיני המכרזים ופגיעה בעיקרון השוויון.
- 6.אאא 08/09/2020 19:53הגב לתגובה זולמה לא לבצע רכישה עצמית של מניות?
- 5.שיקנו את האג"חים של דלק קבוצה, ירוויחו הרבה יותר. (ל"ת)יש ר א לי 08/09/2020 13:20הגב לתגובה זו
- 4.dw 08/09/2020 12:19הגב לתגובה זוהאגח נסחר ב 86 כאשר הפארי הוא 89. למה בעצם לא לקנות, וכמה שיותר? יש רק בעיה אחת מבחינת החברה - קשה למצוא מוכרים באזור ה 86. מי שרוצה למכור מוזמן לשים בהיצע והחברה תבלע. בשמחה אפילו. אני את האגח שלי לא מוכן למכור בשער הזה ומבחינתי שער מינימלי כדי שאתחיל בכלל לשקול למכור זה אזור ה 89. סביב הפארי. גם אז לדעתי זו תהיה עיסקה טובה מצד החברה הקונה, כי היא תחסוך לעצמה לשלם לי ריבית עד הפידיון בשנה הבאה, לכן גם אז אני לא בטוח אם אסכים למכור אבל בשערים הנוכחיים, מתחת לפארי? אין מצב. קניה עכשיו זו עיסקה נהדרת לחברה. מחזיק ולא ממליץ
- 3.סביר שימשיכו 08/09/2020 11:22הגב לתגובה זוזה אג"ח לפירעון בסוף 2021 בתשואה שנתית דולרית של 7.5%. אחרי שיש להם שקט ממקורות המימון בחו"ל עם האג"חים הארוכות החדשות, שווה להם להשתמש בעודפים כדי לצמצם את ההתחייבויות שלהם ולרשום רווחי הון על הדרך.
- 2.דלק קידוחים 08/09/2020 11:20הגב לתגובה זואת האג"ח במילא צריך לפרוע ,אם אפשר מתחת לשווי ונכנס לשותפות כסף גדול בגלל הביקוש לחשמל אז למה לא להשתמש בו כדי להקטין את החוב בזול?
- 1.פדיון של כל אגח א - זאת תוכנית ידועה שפורסמה (ל"ת)שמוליק 08/09/2020 11:02הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 0% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
עמית בירק אקוואריוס (אקוואריוס)המוניטין ירד לאפס - עמית בירק פורש מאקוואריוס
אחרי פחות מחצי שנה בתפקיד עמית בירק זה שאמר לנו "אני שם את הרקורד שלי על השולחן" עוזב את אקוואריוס; אחרי קריסת מתווי הגיוס כשפיור קפיטל נסוגה ברגע האחרון בטענה שקיבלה מצגי שווא מצד ההנהלה אקוואריוס מאבדת את אמון המשקיעים - המנוע היחיד שאולי יכול להציל את החברה מה שמתבטא בהתרסקות של 97% מאז הנפקתה ב-2021
אקוואריוס אחרי קצת פחות מחצי שנה בתפקיד, עמית בירק - זה שאמר לנו בראיון "אני שם את הרקורד שלי על השולחן" עוזב את אקוואריוס אקוואריוס מנוע . לבירק היו כנראה כוונות טובות, הוא באמת הגיע עם רצון “להציל” את החברה, חברה שבתוך 4 שנים מחקה 97% מערכה בבורסה. הוא השיק תוכנית התייעלות אגרסיבית, קיווה לגייס 10 מיליון דולר וסמך על המענק מממשלת גרמניה שאולי יעזור לאקוואריוס להתניע מחדש "הפעם נבחן בתוצאות, לא בהבטחות; זו לא אותה אקוואריוס - קיצצנו, התייעלנו, ואנחנו יוצאים לפיילוט בארה"ב" הוא אמר לנו. הכותרת הבומבסטית של אותו ראיון הייתה אווקאריוס 2.0?
צריכים לגשת לחברות מהסוג הזה בהרבה חשדנות, לפעמים אלו הנסיבות ולפעמים זה הנהלה לא שקופה שפעם אחר פעם לא בוחרת באינטרסים של המשקיעים. כשמנכ"ל נוטש/מוחלף לפני שהספיק להציג תוצאה אחת זה דגל אדום בכל מצב, אבל במקרה של אקוואריוס אנחנו אפילו לא צריך את הדגלים האלה. מספיק לעקוב אחר מה שהתרחש בחודשים האחרונים כדי להבין עד כמה הסיפור כבר חורג מגבולות כיסא המנכ"ל וכנראה זה יותר הקש ששבר את גב הגמל ובירק לא רצה לקשור את גורלו עם חברת המנועים הכושלת.
במקומו של בירק נכנס רועי בר־גיל, בוגר מנהל עסקים ברופין, שבשנים האחרונות כיהן כסגן נשיא לפיתוח עסקי בתעשייה האווירית.
מבלי לדון לגופו של אדם, לא ברור מה מינוי כזה אמור לשרת. אקוואריוס נמצאת בשלב שבו נדרש ניסיון נקודתי בתחום המנועים, בתחום של ייצור והטמעה לא יכולות קורפורייט כלליות. ההרגשה היא שהחברה לא בחרה מנכ"ל, אלא פשוט מינתה מי שהיה זמין.
תוכנית ההתייעלות שבירק ניסה להוביל נועדה להיות אבן היסוד של הגירסה המשופרת של החברה "אקוואריוס 2.0". הוא קיצץ כוח אדם, סגר משרדים, חתך הוצאות תפעוליות בכל מקום שניתן ועשה את הדבר ההגיוני של אם אי-אפשר להגדיל הכנסות, לפחות צריך לבלום את שריפת המזומנים. אולי זה היה ניסיון לייצר משמעת ארגונית בחברה שכבר שנים מתנהלת כמו סטארט-אפ שלא מבין שהכסף נגמר. אקוואריוס שרפה 6.7 מיליון דולר במחצית הראשונה של השנה אחרי שב-2024 שרפה 12 מיליון דולר, כך שניתן שאפשר לראות הפסדים מוגברים מתקופה לתקופה.
- "הציגו לנו מצג שווא" - המשקיע המרכזי באקוואריוס נסוג מההשקעה
- אקוואריוס מתניעה מחדש: "אני שם את הרקורד שלי על השולחן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שגם ההתייעלות הזאת, חריפה ככל שתהיה, פגשה את המובן מאליו כנראה - אין כאן פעילות מסחרית אמיתית שיכולה לשאת את החברה, אין צד ימני במאזן והפער בין עלויות הפיתוח לבין היכולת להביא מוצר לשוק רק הולך ומתרחק. ובואו נאמר את המובן מאיליו לא לוקח 4 שנים להביא מנוע לשוק. בטח שלא חמש. חברות שמפתחות טכנולוגיות מורכבות בהרבה כבר עברו מרעיון לייצור בזמן קצר מזה. כאן מדובר במנוע בעירה קטן, שנועד להיות בסיס לגנרטור, לא במטוס קרב. אם אחרי כל כך הרבה זמן החברה עדיין מדברת על "פיילוט ראשון", הרי שהפער בין עלויות הפיתוח לבין היכולת לייצר מוצר אמיתי כנראה גדול מאוד.
