יוסי אבו , מנכ"ל דלק קידוחים
צילום: דלק קידוחים

דלק קידוחים ברכישה עצמית של אג"ח; קוריוז או הבעת אמון?

רכשה אגרות חוב בכחצי מיליון שקל
אור צרפתי | (6)

שותפות דלק קידוחים יהש, מבצעת רכישה עצמית של כ-525 אלף כתבי אג״ח סדרה א׳, בסכום כולל של כ-451 אלף שקל.  לאחר גיוס האג״ח "לוויתן בונד", הודיעה החברה על כוונתה לעשות רכישה עצמית וכעת היא מיישמת זאת. מדובר בסכום קטן, האם הוא מהווה הבעת אמון? נראה שרק אם הרכישות יימשכו

החוב המונפק בסדרת האג"ח עומד על 1.53 מיליארד שקל, ובשוק החוב נסחר ב-1.3 מיליארד שקל.

 

השותפות רשמה זינוק של 71% בהכנסות נטו ל-140 מיליון דולר ברבעון השני, אך הרווח הנקי ירד ב-22% לרמה של כ-35 מיליון דולר, בעיקר כתוצאה משינוי ברישום החשבונאי של הוצאות המימון הקשורות בפיתוח לוויתן.

 

במהלך חודש אוגוסט הושלם הליך המימון מחדש של פרויקט לוויתן על ידי הנפקת אגרות החוב "לוויתן בונד" בהיקף כולל של  2.25 מיליארד דולר. אגרות החוב מחולקות ל 4 סדרות, שמועד פירעונן יתקיים בשנים 2023 – 2030 בריבית משוקללת של 6.28%. במקביל הודיעה השותפות על כוונתה לבצע רכישה עצמית של אגרות חוב מסדרה א' שמועד פירעונן חל בדצמבר 2021.

 

במהלך החודש האחרון, נרשם ניצחון נוסף לשותפות, כאשר בית המשפט העליון דחה את טענות שותפי תמר בהובלת ישראמקו, וקבע כי מאגר לוויתן ימשיך לספק גז לחברת החשמל. תחילתו של המאבק המשפטי בתחילת 2019, עם  הגשת ההצעות של שתי השותפויות, למכרז של חברת החשמל, לאחר שלא נמצא הבדל בין המחירים בשתי ההצעות, הוחלט בחברה לבחור בהצעה של שותפות לוויתן.

 

שותפי תמר שלא מחזיקים במאגר לוויתן (בהובלת ישראמקו), עתרו לבית המשפט לעניינים מינהליים בטענה להפרת דיני המכרזים ופגיעה בעיקרון השוויון. 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אאא 08/09/2020 19:53
    הגב לתגובה זו
    למה לא לבצע רכישה עצמית של מניות?
  • 5.
    שיקנו את האג"חים של דלק קבוצה, ירוויחו הרבה יותר. (ל"ת)
    יש ר א לי 08/09/2020 13:20
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    dw 08/09/2020 12:19
    הגב לתגובה זו
    האגח נסחר ב 86 כאשר הפארי הוא 89. למה בעצם לא לקנות, וכמה שיותר? יש רק בעיה אחת מבחינת החברה - קשה למצוא מוכרים באזור ה 86. מי שרוצה למכור מוזמן לשים בהיצע והחברה תבלע. בשמחה אפילו. אני את האגח שלי לא מוכן למכור בשער הזה ומבחינתי שער מינימלי כדי שאתחיל בכלל לשקול למכור זה אזור ה 89. סביב הפארי. גם אז לדעתי זו תהיה עיסקה טובה מצד החברה הקונה, כי היא תחסוך לעצמה לשלם לי ריבית עד הפידיון בשנה הבאה, לכן גם אז אני לא בטוח אם אסכים למכור אבל בשערים הנוכחיים, מתחת לפארי? אין מצב. קניה עכשיו זו עיסקה נהדרת לחברה. מחזיק ולא ממליץ
  • 3.
    סביר שימשיכו 08/09/2020 11:22
    הגב לתגובה זו
    זה אג"ח לפירעון בסוף 2021 בתשואה שנתית דולרית של 7.5%. אחרי שיש להם שקט ממקורות המימון בחו"ל עם האג"חים הארוכות החדשות, שווה להם להשתמש בעודפים כדי לצמצם את ההתחייבויות שלהם ולרשום רווחי הון על הדרך.
  • 2.
    דלק קידוחים 08/09/2020 11:20
    הגב לתגובה זו
    את האג"ח במילא צריך לפרוע ,אם אפשר מתחת לשווי ונכנס לשותפות כסף גדול בגלל הביקוש לחשמל אז למה לא להשתמש בו כדי להקטין את החוב בזול?
  • 1.
    פדיון של כל אגח א - זאת תוכנית ידועה שפורסמה (ל"ת)
    שמוליק 08/09/2020 11:02
    הגב לתגובה זו
נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיות

אלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין

ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים

רן קידר |

אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון 0%  , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים. 

והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.

לא חתונה קתולית 

גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.

אלקטריאון, מצידה, לא הסתפקה בריבלין, ובהמשך למאמציה של אלקטריאון בחיפוש אחר השפעה גלובלית, בתחילת 2022, הודיעה החברה על צירופו של קורט ג'ונסון, יו"ר מועצת ניו יורק לשעבר, כיועץ אסטרטגי. החברה זיהתה את ארה״ב, ובעיקר את ניו יורק, כשוק יעד מרכזי לטכנולוגיה שלה, והקמת חברת בת בארה"ב נועדה לתמוך בכך.

ועדיין, למרות כל המאמצים, המניה המשיכה להידרדר ובסך הכל הציגה ירידה של כ-66% מאז מינוי ריבלין, ושווי השוק שלה כיום עומד על כ-733 מיליון שקל. החברה עדיין מציגה גידול בהוצאות ושריפת מזומנים, ולא מזמן החדשנות שבמוצר שלה התערערה, לאור פתרון טכנולוגי אחר של BYD, שהציגה טעינה מהירה שמייתרת את הפתרון של אלקטריאון (למרות שזו טענה שהדבר אינו פוגע בה). 

צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, צילום: שלומי יוסףצביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, צילום: שלומי יוסף
הוועידה הכלכלית

"סגרנו את הייצור בישראל כי הגבינה זזה"

״ישראל היא אי צרכני״ אומר מנכ״ל אלקטרה צריכה, צביקה שווימר בועידה הכלכלית של ביזפורטל; למה הצריכה בישראל לא נעצרת? "200 אלף תינוקות בשנה – זו עיר חדשה" ; ״אנחנו כבר לא ‘חברת חשמל ומזגנים’. אנחנו קבוצה קמעונאית עם DNA בינלאומי״
מנדי הניג |
נושאים בכתבה צביקה שווימר

בוועידה הכלכלית השביעית של ביזפורטל אנחנו מנסים לענות על השאלה - האם הגאות שראינו בשוק המניות מגובה במה שקורה בשטח. עונת הדוחות לרבעון השלישי האחרונה שחתמנו בתחילת השבוע מספרת על ענפים שגילו חסינות. מגזר הפיננסים מוביל נהנה ממרווחי ריבית חריגים וגאות בשווקים התפיחה את תיקי הנוסטרו חברות ההביטוח ובתי ההשקעות. אבל רצינו לשמוע מכלי ראשון איך כל מי שנמצא בחזית - ממקבלי החלטות וכלכלנים ועד מנכ"לים של חברות ציבוריות, אנשי תעשייה, הייטק ונדל"ן מסתכלים על הדברים. אנחנו שואפים לשרטט את המצב בשטח וגם נחשוף כאן בקרוב את המדד שיצרנו שמנתח את ההזדמנויות במניות שצלחו את התקופה הכי טוב ויש להן פוטנציאל טוב להמשיך ולטפס.

מי שפתח את הועידה היה פרופ’ צבי אקשטיין ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מבחינתו התמונה רחוקה מלהיות ורודה. כבר יותר מעשור, הוא סיפר, המכון שלו עוקב אחרי הכלכלה הישראלית דרך פריזמה ביטחונית, כל מודל כלכלי נפתח קודם כל בסיכונים הבטחוניים ואחר כך מוסיפים את השכבות הכלכליות. בחודשים האחרונים הוא אומר שלמרות שזה נראה שאנחנו ברגיעה ״יש סיכוי לסיבוב נוסף באיראן, עם צורך בהסדרה בצפון ועם עזה שתישאר תהליך ארוך שנים״. גם בתרחיש האופטימי ישראל תישאר סביב "הקו הצהוב" לפחות חמש שנים זה הולך להכביד על התקציב וההוצאות הבטחוניות עם רמת כוננות גבוהה.

אקשטיין ניתח את נתוני המקרו והוא לא נשמע מעודד במיוחד. הצמיחה שאנחנו רואים בתמ״ג לדעתו נשענת כמעט לחלוטין על הוצאות הביטחון והיצוא הביטחוני. “כשמנטרלים את זה״, הוא מדגיש, “מבינים שהמשק האמיתי - הפריון, התעסוקה האזרחית, העסקים הקטנים והבינוניים - נמצא במצב שמחייב התגייסות מלאה״. הוא דיבר על פריון שנפגע ממלחמה וממילואים, על מגזר ציבורי לא יעיל, על תשתיות מדשדשות, על יוקר מחיה “קיצוני״, ועל כך שמעמד הביניים נשחק עד כדי סכנה לנטישה של אוכלוסיות איכותיות.

למרות זאת, אקשטיין הציג גם נקודת אור. אם הממשלה תאמץ רפורמות תומכות צמיחה, ב-2026 החוב-תוצר עשוי להתחיל לרדת והמשק יוכל להשיב לעצמו מסלול של צמיחה בת-קיימא. אבל במידה ולא: ״ללא רפורמות - נדרדר לצמיחה של כשני אחוזים״ הזהיר.

ומתוך האזהרות האלה עברנו למושב ב׳. אל השטח עצמו. אל החנויות, אל מרכזי הקניות, אל ההתנהגות של הצרכנים. כולנו יודעים שהארנק הישראלי הוא לעיתים המדד הכי טוב למה שקורה וכאן פגשנו את צביקה שווימר, מנכ"ל אלקטרה צריכה אלקטרה צריכה 0.18%   - שאלנו אותו מה קורה מעבר לגרפים - ואיך נראה המשק הישראלי דרך עיני אחת מקבוצות הקמעונאות הגדולות במדינה.