רומן רוזנטל מירלנד
צילום: יח"צ
דעה

האם מירלנד בדרך להסדר חוב?

מירלנד נמצאת בהפרה של אמות מידה פיננסיות מול בעלי החוב, החברה צופה כי היא תצליח לעמוד בפירעונות הקרן והריבית בשנתיים הקרובות, אבל זה לא יהיה פשוט כלל

חברת מירלנד 0% הפועלת בשוק הנדל"ן ברוסיה, דיווחה היום (ד') על התוצאות הכספיות לרבעון הראשון של השנה - החברה אמנם הרוויחה 3.5 מיליון דולר, לעומת הפסד של 16.7 מיליון דולר ברבעון הקודם והפסד של 57 מיליון דולר בשנת 2018, אבל הרווח היה תודות להכנסות מהפרשי שער (תרגום מט"ח) בסך של 18.4 מיליון דולר.

עם זאת, תפעולית (ובנטרול ירידת ערך) החברה הרוויחה כ-3.5 מיליון דולר, לעומת הפסד של כ-11 מיליון דולר ברבעון המקביל, ורווח של 3.5 מיליון דולר בשנה כולה.

התזרים התפעולי של החברה ברבעון הראשון עמד על 5.1 מיליון דולר, לעומת תזרים שלילי של 3 מיליון דולר ברבעון המקביל ותזרים שלילי של 6.5 מיליון דולר בשנת 2018 כולה.

התוצאות האלו הם בצל של בעיות הנזילות של החברה. בעיות שעלולות להביא אותה להליך של הסדר חוב מול מחזיקי האג"ח (האג"ח נסחר ב-30% מהפארי).

החברה מדווחת בדוח התזרים החזוי כי היא תצליח לעמוד בפירעונות הקרן והריבית בשנתיים הקרובות. זה לא יהיה פשוט כלל. הנהלת החברה מעריכה כי התזרים ממכירת יחידות דיור יסתכם בתשעת החודשים הקרובים (אפריל עד דצמבר) ב-37.9 מיליון דולר והתזרים השוטף יסתכם ב-10 מיליון דולר – כלומר כ-48 מיליון דולר תזרים מפעילות. זה אפשרי, אבל בקצב מכירות גבוה יותר בשנה שעברה, התזרים היה שלילי.

מעבר לכך, החברה עצמה מדווחת כי התחזית נשענת על מכירה של כ-315 דירות בפרויקט מסוים. אלא ש"קיימת אפשרות שהמכירות יעצרו לתקופה של כ-4 עד 6 חודשים וזאת כתוצאה מתיקוני חקיקה בקשר לחובת פתיחת חשבון ליווי בנאמנות...".

ובכלל – צרות באות בצרורות. מירלנד נמצאת בהפרה של אמות מידה פיננסיות מול המממנים – גוף פיננסי ומחזיקי החוב, וכתוצאה מכך עלולה למצוא את עצמה במצב שבו המלווים דורשים את חובם.

לפני כשלושה חודשים נמסר לחברה בנוגע לזכויות בפרויקט TAMIZ כי בית המשפט במוסקבה אישר הגשת כתב תביעה כנגד החברה הבת המחזיקה בפרויקט מטעם עיריית מוסקבה שמחכירה לחברה הבת את הקרקע. העירייה טוענת להפרה בתהליך הבנייה ודורשת להשיב את המצב לקדמותו על ידי הריסת הפרויקט.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגוף הממן של הפרויקט מעורב בהליך. אחרי הכל, פגיעה בערך הנכס פוגעת באופן ישיר בהלוואה ובאמות המידה הפיננסיות. מדובר בגוף שמימן את החברה בקבוצת הלוואות בסך של 40 מיליון דולר, אבל מעורב (בערבויות ומימון נוסף) בסכום משמעותי נוסף, ומעבר לכך – גוף פיננסי אחר יכול לדרוש גם את פרעון המימון שנתן על רקע ההרעה בפעילות. מדובר על סכום כולל של כ-150 מיליון דולר – והאשראי הזה שהיה לטווח ארוך, הועמד בדוחות לטווח הקצר – שכן לגופים המממנים יכולת לדרוש פירעון מידי.

ועל רקע זה, ולמרות שהחברה סבורה שיש לה קייס חזק מול טענות העירייה, נוצרה גם בעיה של אי עמידה באמות מידה פיננסיות מול מחזיקי החוב. על פי שטר הנאמנות של סדרה ז', במידה וחלה הרעה מהותית בעסקי החברה לעומת מצבה במועד הנפקת אגרת החוב (דצמבר 2016) וקיים חשש ממשי שהחברה לא תוכל לפרוע את אגרות החוב במועדן, קיימת לנאמן אגרות החוב עילה לדרוש פירעון מידי של כלל אגרות החוב. בהתאם סווגו אגרות חוב בסך של כ-58 מיליון דולר כהתחייבות לזמן קצר.

השינוי החשבונאי – העברה של התחייבויות לזמן קצר, אינו רק טכני. הוא מבטא יכולת להעמיד את החוב למימוש מיידי, ומכאן הדרך להסדר חוב כולל, קצרה. הצרה הזאת, לצד התזרים הפנוי האמנם אפשרי, אך נראה שאופטימי, מעמידים את מירלנד במצב מאתגר.

מדריכים מאתר הון

מי הם בתי ההשקעות שמצליחים גם בתקופה של ירידות?

זהירות משרלטנים – מבטיחים לכם רווח, תתרחקו!

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ברוך 11/09/2019 20:54
    הגב לתגובה זו
    אבי הכשלון של מירלנד , זה מנכ"ל הכלכלית דודו זבידה שלא ביצע פעולת גידור בשער הרובל הרוסי מול הדולר ולא מנע חשיפה של מטבעות , פעולה פשוטה כזו יכלה למנוע הפסדים אדירים לבעלי המניות .
  • 1.
    מומחה פיננסי 22/05/2019 15:00
    הגב לתגובה זו
    כל אחד יחשוב מה מטרת החברה "האמיתית" אבל אכתוב להלן מטרות שאינן מטרות החברה: 1.יצירת ערך לבעלי המניות 2.שיקום הנזק (האדיר) למחזיקי האג"ח
  • אייל 23/05/2019 23:07
    הגב לתגובה זו
    מטריד מאד מה שכתבת. אם אכן כך, זו שערורייה, וניתן יהיה לתבוע את הדירקטוריון על ההפסדים.
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?