רומן רוזנטל מירלנד
צילום: יח"צ
דעה

האם מירלנד בדרך להסדר חוב?

מירלנד נמצאת בהפרה של אמות מידה פיננסיות מול בעלי החוב, החברה צופה כי היא תצליח לעמוד בפירעונות הקרן והריבית בשנתיים הקרובות, אבל זה לא יהיה פשוט כלל

חברת מירלנד 0% הפועלת בשוק הנדל"ן ברוסיה, דיווחה היום (ד') על התוצאות הכספיות לרבעון הראשון של השנה - החברה אמנם הרוויחה 3.5 מיליון דולר, לעומת הפסד של 16.7 מיליון דולר ברבעון הקודם והפסד של 57 מיליון דולר בשנת 2018, אבל הרווח היה תודות להכנסות מהפרשי שער (תרגום מט"ח) בסך של 18.4 מיליון דולר.

עם זאת, תפעולית (ובנטרול ירידת ערך) החברה הרוויחה כ-3.5 מיליון דולר, לעומת הפסד של כ-11 מיליון דולר ברבעון המקביל, ורווח של 3.5 מיליון דולר בשנה כולה.

התזרים התפעולי של החברה ברבעון הראשון עמד על 5.1 מיליון דולר, לעומת תזרים שלילי של 3 מיליון דולר ברבעון המקביל ותזרים שלילי של 6.5 מיליון דולר בשנת 2018 כולה.

התוצאות האלו הם בצל של בעיות הנזילות של החברה. בעיות שעלולות להביא אותה להליך של הסדר חוב מול מחזיקי האג"ח (האג"ח נסחר ב-30% מהפארי).

החברה מדווחת בדוח התזרים החזוי כי היא תצליח לעמוד בפירעונות הקרן והריבית בשנתיים הקרובות. זה לא יהיה פשוט כלל. הנהלת החברה מעריכה כי התזרים ממכירת יחידות דיור יסתכם בתשעת החודשים הקרובים (אפריל עד דצמבר) ב-37.9 מיליון דולר והתזרים השוטף יסתכם ב-10 מיליון דולר – כלומר כ-48 מיליון דולר תזרים מפעילות. זה אפשרי, אבל בקצב מכירות גבוה יותר בשנה שעברה, התזרים היה שלילי.

מעבר לכך, החברה עצמה מדווחת כי התחזית נשענת על מכירה של כ-315 דירות בפרויקט מסוים. אלא ש"קיימת אפשרות שהמכירות יעצרו לתקופה של כ-4 עד 6 חודשים וזאת כתוצאה מתיקוני חקיקה בקשר לחובת פתיחת חשבון ליווי בנאמנות...".

ובכלל – צרות באות בצרורות. מירלנד נמצאת בהפרה של אמות מידה פיננסיות מול המממנים – גוף פיננסי ומחזיקי החוב, וכתוצאה מכך עלולה למצוא את עצמה במצב שבו המלווים דורשים את חובם.

לפני כשלושה חודשים נמסר לחברה בנוגע לזכויות בפרויקט TAMIZ כי בית המשפט במוסקבה אישר הגשת כתב תביעה כנגד החברה הבת המחזיקה בפרויקט מטעם עיריית מוסקבה שמחכירה לחברה הבת את הקרקע. העירייה טוענת להפרה בתהליך הבנייה ודורשת להשיב את המצב לקדמותו על ידי הריסת הפרויקט.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגוף הממן של הפרויקט מעורב בהליך. אחרי הכל, פגיעה בערך הנכס פוגעת באופן ישיר בהלוואה ובאמות המידה הפיננסיות. מדובר בגוף שמימן את החברה בקבוצת הלוואות בסך של 40 מיליון דולר, אבל מעורב (בערבויות ומימון נוסף) בסכום משמעותי נוסף, ומעבר לכך – גוף פיננסי אחר יכול לדרוש גם את פרעון המימון שנתן על רקע ההרעה בפעילות. מדובר על סכום כולל של כ-150 מיליון דולר – והאשראי הזה שהיה לטווח ארוך, הועמד בדוחות לטווח הקצר – שכן לגופים המממנים יכולת לדרוש פירעון מידי.

ועל רקע זה, ולמרות שהחברה סבורה שיש לה קייס חזק מול טענות העירייה, נוצרה גם בעיה של אי עמידה באמות מידה פיננסיות מול מחזיקי החוב. על פי שטר הנאמנות של סדרה ז', במידה וחלה הרעה מהותית בעסקי החברה לעומת מצבה במועד הנפקת אגרת החוב (דצמבר 2016) וקיים חשש ממשי שהחברה לא תוכל לפרוע את אגרות החוב במועדן, קיימת לנאמן אגרות החוב עילה לדרוש פירעון מידי של כלל אגרות החוב. בהתאם סווגו אגרות חוב בסך של כ-58 מיליון דולר כהתחייבות לזמן קצר.

השינוי החשבונאי – העברה של התחייבויות לזמן קצר, אינו רק טכני. הוא מבטא יכולת להעמיד את החוב למימוש מיידי, ומכאן הדרך להסדר חוב כולל, קצרה. הצרה הזאת, לצד התזרים הפנוי האמנם אפשרי, אך נראה שאופטימי, מעמידים את מירלנד במצב מאתגר.

מדריכים מאתר הון

מי הם בתי ההשקעות שמצליחים גם בתקופה של ירידות?

זהירות משרלטנים – מבטיחים לכם רווח, תתרחקו!

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ברוך 11/09/2019 20:54
    הגב לתגובה זו
    אבי הכשלון של מירלנד , זה מנכ"ל הכלכלית דודו זבידה שלא ביצע פעולת גידור בשער הרובל הרוסי מול הדולר ולא מנע חשיפה של מטבעות , פעולה פשוטה כזו יכלה למנוע הפסדים אדירים לבעלי המניות .
  • 1.
    מומחה פיננסי 22/05/2019 15:00
    הגב לתגובה זו
    כל אחד יחשוב מה מטרת החברה "האמיתית" אבל אכתוב להלן מטרות שאינן מטרות החברה: 1.יצירת ערך לבעלי המניות 2.שיקום הנזק (האדיר) למחזיקי האג"ח
  • אייל 23/05/2019 23:07
    הגב לתגובה זו
    מטריד מאד מה שכתבת. אם אכן כך, זו שערורייה, וניתן יהיה לתבוע את הדירקטוריון על ההפסדים.
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.