רומן רוזנטל מירלנד
צילום: יח"צ
דעה

האם מירלנד בדרך להסדר חוב?

מירלנד נמצאת בהפרה של אמות מידה פיננסיות מול בעלי החוב, החברה צופה כי היא תצליח לעמוד בפירעונות הקרן והריבית בשנתיים הקרובות, אבל זה לא יהיה פשוט כלל

חברת מירלנד 3.85% הפועלת בשוק הנדל"ן ברוסיה, דיווחה היום (ד') על התוצאות הכספיות לרבעון הראשון של השנה - החברה אמנם הרוויחה 3.5 מיליון דולר, לעומת הפסד של 16.7 מיליון דולר ברבעון הקודם והפסד של 57 מיליון דולר בשנת 2018, אבל הרווח היה תודות להכנסות מהפרשי שער (תרגום מט"ח) בסך של 18.4 מיליון דולר.

עם זאת, תפעולית (ובנטרול ירידת ערך) החברה הרוויחה כ-3.5 מיליון דולר, לעומת הפסד של כ-11 מיליון דולר ברבעון המקביל, ורווח של 3.5 מיליון דולר בשנה כולה.

התזרים התפעולי של החברה ברבעון הראשון עמד על 5.1 מיליון דולר, לעומת תזרים שלילי של 3 מיליון דולר ברבעון המקביל ותזרים שלילי של 6.5 מיליון דולר בשנת 2018 כולה.

התוצאות האלו הם בצל של בעיות הנזילות של החברה. בעיות שעלולות להביא אותה להליך של הסדר חוב מול מחזיקי האג"ח (האג"ח נסחר ב-30% מהפארי).

החברה מדווחת בדוח התזרים החזוי כי היא תצליח לעמוד בפירעונות הקרן והריבית בשנתיים הקרובות. זה לא יהיה פשוט כלל. הנהלת החברה מעריכה כי התזרים ממכירת יחידות דיור יסתכם בתשעת החודשים הקרובים (אפריל עד דצמבר) ב-37.9 מיליון דולר והתזרים השוטף יסתכם ב-10 מיליון דולר – כלומר כ-48 מיליון דולר תזרים מפעילות. זה אפשרי, אבל בקצב מכירות גבוה יותר בשנה שעברה, התזרים היה שלילי.

מעבר לכך, החברה עצמה מדווחת כי התחזית נשענת על מכירה של כ-315 דירות בפרויקט מסוים. אלא ש"קיימת אפשרות שהמכירות יעצרו לתקופה של כ-4 עד 6 חודשים וזאת כתוצאה מתיקוני חקיקה בקשר לחובת פתיחת חשבון ליווי בנאמנות...".

ובכלל – צרות באות בצרורות. מירלנד נמצאת בהפרה של אמות מידה פיננסיות מול המממנים – גוף פיננסי ומחזיקי החוב, וכתוצאה מכך עלולה למצוא את עצמה במצב שבו המלווים דורשים את חובם.

לפני כשלושה חודשים נמסר לחברה בנוגע לזכויות בפרויקט TAMIZ כי בית המשפט במוסקבה אישר הגשת כתב תביעה כנגד החברה הבת המחזיקה בפרויקט מטעם עיריית מוסקבה שמחכירה לחברה הבת את הקרקע. העירייה טוענת להפרה בתהליך הבנייה ודורשת להשיב את המצב לקדמותו על ידי הריסת הפרויקט.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגוף הממן של הפרויקט מעורב בהליך. אחרי הכל, פגיעה בערך הנכס פוגעת באופן ישיר בהלוואה ובאמות המידה הפיננסיות. מדובר בגוף שמימן את החברה בקבוצת הלוואות בסך של 40 מיליון דולר, אבל מעורב (בערבויות ומימון נוסף) בסכום משמעותי נוסף, ומעבר לכך – גוף פיננסי אחר יכול לדרוש גם את פרעון המימון שנתן על רקע ההרעה בפעילות. מדובר על סכום כולל של כ-150 מיליון דולר – והאשראי הזה שהיה לטווח ארוך, הועמד בדוחות לטווח הקצר – שכן לגופים המממנים יכולת לדרוש פירעון מידי.

ועל רקע זה, ולמרות שהחברה סבורה שיש לה קייס חזק מול טענות העירייה, נוצרה גם בעיה של אי עמידה באמות מידה פיננסיות מול מחזיקי החוב. על פי שטר הנאמנות של סדרה ז', במידה וחלה הרעה מהותית בעסקי החברה לעומת מצבה במועד הנפקת אגרת החוב (דצמבר 2016) וקיים חשש ממשי שהחברה לא תוכל לפרוע את אגרות החוב במועדן, קיימת לנאמן אגרות החוב עילה לדרוש פירעון מידי של כלל אגרות החוב. בהתאם סווגו אגרות חוב בסך של כ-58 מיליון דולר כהתחייבות לזמן קצר.

השינוי החשבונאי – העברה של התחייבויות לזמן קצר, אינו רק טכני. הוא מבטא יכולת להעמיד את החוב למימוש מיידי, ומכאן הדרך להסדר חוב כולל, קצרה. הצרה הזאת, לצד התזרים הפנוי האמנם אפשרי, אך נראה שאופטימי, מעמידים את מירלנד במצב מאתגר.

מדריכים מאתר הון

מי הם בתי ההשקעות שמצליחים גם בתקופה של ירידות?

זהירות משרלטנים – מבטיחים לכם רווח, תתרחקו!

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ברוך 11/09/2019 20:54
    הגב לתגובה זו
    אבי הכשלון של מירלנד , זה מנכ"ל הכלכלית דודו זבידה שלא ביצע פעולת גידור בשער הרובל הרוסי מול הדולר ולא מנע חשיפה של מטבעות , פעולה פשוטה כזו יכלה למנוע הפסדים אדירים לבעלי המניות .
  • 1.
    מומחה פיננסי 22/05/2019 15:00
    הגב לתגובה זו
    כל אחד יחשוב מה מטרת החברה "האמיתית" אבל אכתוב להלן מטרות שאינן מטרות החברה: 1.יצירת ערך לבעלי המניות 2.שיקום הנזק (האדיר) למחזיקי האג"ח
  • אייל 23/05/2019 23:07
    הגב לתגובה זו
    מטריד מאד מה שכתבת. אם אכן כך, זו שערורייה, וניתן יהיה לתבוע את הדירקטוריון על ההפסדים.
בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד

אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"

תמיר חכמוף |

אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23%   לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".

האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.

הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.

הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.

מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.

משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צמשה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צ
דוחות

שפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל

חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שפיר הנדסה

שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5%   פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.

הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.

מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.

לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.