מגה בעיר קמעונאות סופר חנות
צילום: אריה בר

ביהמ"ש הוציא צו להקפאת הליכים למגה - מחר הסניפים סגורים

זאת לאחר שהחברה לא הצליחה למכור את פעילותה ולעמוד בהתחייבויות לספקים
גיא בן סימון | (3)
נושאים בכתבה מגה

לאחר שלא העבירה תשלום לספקים ביום שישי, בית המשפט המחוזי מרכז-לוד הוציא היום (א') צו ארעי להקפאת הליכים במגה עד להחלטה אחרת. חנויות מגה לא ייפתחו מחר והעובדים פתחו בשביתה לקראת הדין מחר בבית המשפט. מוקדם יותר היום דירקטוריון אלון רבוע כחול אישר כי  מגה תגיש מגה קשה דחופה להקפאת הליכים ומינוי נאמן שיקדם את מכירת הרשת, וזאת על רקע הניסיונות הכושלים למכור את פעילותה. 

רק בשישי האחרון מגה לא הגיע להסכמות עם הספקים לדחות את התשלום ולמעשה המהלך הבוקר מקדים את הצעד של אחד הספקים רגע לפני פנייתו לבית המשפט לבקש את הבקשה להקפאת הליכים. הקשחת התנאים מצד הספקים מגיעה לאחר שהנהלת מגה לא עמדה בהתחייבויותיה למרות מהלכי הבראה דרמטיים שכללו סגירת סניפים מפסידים (55 סניפים), פיטורים של יותר מ-2,500 עובדים וצמצום המטה לכדי מחצית.

מגה בעיר מפעילה כ-126 חנויות, עם מכירות של כ-1.5 מיליארד שקל, ובימים טובים יותר היא נהנתה ממחזור של כ-2 מיליארד שקל ונתח שוק של כ-2.8%. נוכח הצורך להשקיע סכומים גדולים בהסבה וחידוש החנויות, והמורכבות של התמודדות מול ספקים, בעלי החנויות וועד העובדים נראה כי רחוק היום עד שיימצא רוכש למגה.

לאומי שוקי הון: "אין ספק, כי יציאתה של שחקנית גדולה מהשוק תיטיב עם השחקנים הנותרים, שכן הלחץ התחרותי יפחת ויאפשר לשחקנים להגיע לשווי משקל חדש תוך שיפור במרווחים. השאלה מי ירוויח יותר ומי פחות, כרוכה בתוצאה הסופית של התהליך"

.

"שופרסל 0.65% - התוצאה האידיאלית עבור שופרסל היא סגירת כמות גדולה של חנויות, כאשר שכר העובדים ועלויות השכירות יישארו ללא שינוי מהותי - מה שיקשה מאד על הרוכש/מתחרה החדש. מנגד, אם יימצא רוכש יחיד שיקנה את העסק, שגם יצליח להתגבר על ההסכם הקיבוצי ולשנות את גובה שכר הדירה, אזי שופרסל תמצא את עצמה מול מתחרה בתוך העיר עם מותג ועם מבנה עלויות משופר".

|שחקני הדיסקאונט ייהנו הן מהשיפור בסביבה התחרותית והן מהזדמנות לרכוש חנויות נוספות. שוב, השאלה היא האם הרשת תתחלק בין מספר קונים (כפי שקרה ברשת "YOU"), או האם יימצא קונה אחד. אין ספק כי מדובר באתגר משמעותי עבור כל שחקן קיים בשוק, אך מצד שני למגה בעיר מיקומים אטרקטיביים, כך שמדובר גם בהזדמנות גדולה ביותר".

בשלב זה כל 3,500 העובדים יקבלו את שכרם מבית המשפט. עובדי מגה, כזכור, מחזיקים ב 33% ממניות הרשת וכן שני נציגים בדירקטוריון. זאת במסגרת הסכם ביוני אשתקד במסגרתו קוצץ שכר העובדים והם אף ויתרו על הטבות ותנאים בשווי 35 מיליון שקלים בשנה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אייל אלי, יו"ר ועד העובדים: "לצערי הגענו להקפאת הליכים אבל זה לא סוף פסוק מבחינתנו כי נדרוש מביהמ"ש שימונה נאמן שיפעיל את החברה כ'עסק חי'. מקווה מאד שכבוד בית המשפט יוכל לעשות זאת, שכן יש כסף לקנות סחורה במזומן".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דוקא התחלתי לקנות למ 18/01/2016 05:14
    הגב לתגובה זו
    עובדים מסורבלים לא נתנו לי הרגשה טובה וחוויית קניה לצערי
  • 2.
    ניסנקורן 17/01/2016 13:01
    הגב לתגובה זו
    לפני 3 חודשים מדוע לא הלכתם לניתוח קשה וכואב אך מוצלח?! בחברות שאין כסף ההסתדרות היא אסון!!! גם בחברה שעבדתי בה ההסתדרות לא השקיעה שקל.הם יודעים לתת כסף לעובדי חח"י ששובתים.
  • 1.
    האחד 17/01/2016 09:18
    הגב לתגובה זו
    פרפורי גסיסה אחרונים זהירות שלא יעבדו עליכם ,
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים