עדכון המדדים נכנס לישורת הסופית: צפו בשינויים הצפויים במדדים המובילים

עדכון המדדים החצי שנתי מצליח תמיד לספק הפתעות. Bizprortal משרטט את תמונת המצב הנוכחית
תומר קורנפלד | (8)
נושאים בכתבה עדכון המדדים

עדכון המדדים החצי שנתי נכנס אתמול לרגע האמת - ולקראת הכרעה. שווי השוק הממוצע של החברות בין ה-16 במאי ועד ה-31 במאי יקבע את הרכב המדדים בחצי השני של שנת 2015. Bizportal ריכז את השינויים הבולטים הצפויים במדדים השונים ומשרטט את תמונת המצב הנוכחית.

מדד המעו"ף

נכנסות: אין

יוצאות: מגדל ביטוח וקנון

נכון להיום מדד המעו"ף מונה 27 חברות ולכן שתי חברות צפויות לעזוב את המדד. שתי החברות עם השווי הנמוך ביותר הן מגדל ביטוח 2.01% וקנון 0.46% שנמצאות במקומות ה-26 וה-27 מבחינת שווי שוק. בין מגדל ביטוח לבין הבינלאומי ישנו פער של יותר מ-8% אשר קשה מאוד לגישור בשבועיים הקרובים.

מדד ת"א 75

נכנסות: מגדל ביטוח, קנון, מיטרוניקס

יוצאות: אלרוב נדל"ן, דיסקונט השקעות ופלוריסטם

במדד ת"א 75 תמונת המצב מעט מורכבת אך בימים האחרונים היא מתחילה להתבהר - אך עדיין ייתכנו שינויים עד סוף חודש מאי. המניה היחידה שמצליחה להתבר למדד בעקבות זינוק בשווי היא יצרנית הרובוטים לניקוי בריכות - מיטרוניקס 2.37% . החברה ממוקמת היום במקום ה-81 בדירוג שווי השוק עם שווי של 1.08 מיליארד שקל. על כניסתה הצפויה של מיטרוניקס למדד כתבנו בהרחבה לפני יותר מחודש אך כעת בהסתברות גבוהה מאוד היא תיכנס למדד. שתי מניות נוספות שנכנסות למדד הן מגדל וקנון שנפלטו ממדד המעו"ף ויורדות למדד מניות השורה השניה.

תמונת היוצאות נכון להיום היא מעט יותר מורכבת. מניית אלרוב נדלן -0.03% צפויה לצאת מן המדד בעקבות שיעור החזקות ציבור שנמוך מ-80%. הלילה אישרו בעלי המניות של אלרוב נדל"ן את המיזוג עם אלרוב ישראל באופן שבו אלרוב ישראל היא זאת שנמחקת ממסחר. ככל הנראה למרות אישור האסיפה - המיזוג לא יושלם עד סוף החודש ואלרוב נדל"ן היא זאת שתצא מן המדד. עם זאת, קבוצת אקירוב עשויה לפעול בימים הקרובים לביצוע הפצה קטנה באלרוב נדל"ן (0.3% ממניות החברה) כדי לשמור על המניה במדד. נכון להיום - אלרוב נדל"ן היא זאת שנפלטת מן המדדים.

שתי יוצאות נוספות הן אלו עם שווי השוק הנמוך ביותר. הראשונה שבוודאות גבוהה תיפלט החוצה היא דיסקונט השקעות -1.14% שהשווי שלה צנח ל-530 מיליון שקל והמניה השנייה היא חברת תאי הגזע פלוריסטםשנמצאת בשווי של 727 מיליון שקל. במידה ואלרוב תבצע הפצת מניות - המניה הבאה שצפויה להיפרד מן המדד היא פרוטליקס שנמצאת בשווי שוק של 748 מיליון שקל. 

הנקודה האחרונה ביחס לעדכון המדדים קשורה למניה נוספת - אשטרום קבוצה -0.2% . שווי החברה הוא מעט גבוה יותר מפרוטליקס - 752 מיליון שקל. עם זאת, בכדי שהמניה תמשיך להישאר במדד, שווי השוק הממוצע שלה בחצי השני של החודש לא יכול להיות נמוך מ-750 מיליון שקל. אם שווי החברה ירד מתחת לשווי הזה - היא זאת שתיגרע מהמדד ולא פלוריסטם. 

מדד ת"א יתר 50

נכנסות: דיסקונט השקעות, פלוריסטם, כלל ביוטכנולוגיה, המשביר 365

יוצאות: מיטרוניקס, מר, אינטרנט זהב ואלומיי

ככל שיורדים יותר לעבר מדדי היתר - חוסר הוודאות הולך ועולה מכיוון שישנן הרבה יותר הגבלות על כניסה ויציאה מן המדד והשלכות של שינויים במדדים המרכזיים יותר. ובכל זאת, תמונת המצב נכון להיום במדד היתר 50 היא כזאת.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ארבע מניות צפויות להיכנס למדד. השתיים הראשונות הן אלו שייפלטו ממדד ת"א 100 - דיסקונט השקעות ופלוריסטם. שתי המניות הנוספות שייכנסו הן כלל ביוטכנו 2.8% שרשמה זינוק מרשים מתחילת השנה וממוקמת במקום גבוה שמכניס אותה למדד. המניה האחרונה היא המשביר 365 0.79% אשר ביצעה הקצאה פרטית כדי להיכנס למדד היתר 50. המניה ניצבת היום במקום ה-130 מבחינת שווי שוק -אשר מאפשר לה להיכנס למדד.

מאחר וארבע מניות נכנסות למדד, ארבע מניות ייאלצו גם לעזוב אותו בעדכון הקרוב. הראשונה היא מיטרוניקס שמשתדרגת למדד ת"א 75. שלוש המניות היוצאות הן בעלות שווי שוק הנמוך ביותר. שתיים תצאנה בוודאות גבוהה והן מר 0.79% (שווי של 244 מיליון שקל) ואינטרנט זהב (שווי של 323 מיליון שקל). על המקום הרביעי מתחרות ראש בראש אלומיי קפיטל שכעת יוצאת עם שווי של 352 מיליון שקל ומניית סרגון עם שווי של 358 מיליון שקל. 

נציין כי נכון להיום באופן טכני מניית קמטק 1.87% היא זאת שאמורה להיפלט מן המדד מאחר והשווי שלה עומד על 345 מיליון שקל בלבד, אך החברה גייסה בשבוע שעבר כ-12 מיליון דולר שיגדילו את שווי השוק שלה. אם החברה לא תרשום את מניותיה למסחר עד סוף החודש - אזי קמטק היא זאת שתיפלט מן המדד. 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ננו ובונוס ימשיכו לטפס היום למעלה (ל"ת)
    דני 18/05/2015 09:40
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אלביט תזנק היום בעקבות הדוחות,אלביט וכיטוב פארמה (ל"ת)
    משקיע 18/05/2015 09:30
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    משקיע 18/05/2015 08:55
    הגב לתגובה זו
    https://stocker.co.il/profile/1657-comp440
  • 3.
    די-פארם היום הולכת להפציץ בגלל התוצאות אתמול (ל"ת)
    שלומי מגדל שוקי הון 18/05/2015 08:34
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    המניה הזאת הולכת לתת אקזיט,התוצאות היום שמעתי (ל"ת)
    כיטוב פארמה 18/05/2015 08:05
    הגב לתגובה זו
  • סטולי 18/05/2015 08:43
    הגב לתגובה זו
    לא נמאס לך כבר. לך לבית הספר ילד
  • רכשתי אתמול אחרי שהודיעו! היום יהיה הפתעה (ל"ת)
    רכשתי 18/05/2015 08:32
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בונוס הולכת להפתיע ו-ב-ג-ד-ו-ל, אני הצטיידתי (ל"ת)
    בונוס 18/05/2015 08:05
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?