אורי ליכט: "שוק הסלולר פה נמצא במצב מאוד מסוכן - הרגולטור חייב להתערב"

מניית פרטנר התרסקה 48% ב-3 חודשים וגם סלקום חטפה חזק מאוד. ליכט מתייחס לטלטלה בסקטור, וגם - האם המניות כבר שוות קניה?
יוסי פינק | (25)

שוק הסלולר הישראלי עבר את אחת המהפכות הכי משמחות, מבחינת הצרכן הישראלי, מאז ומעולם. במקום תשלומים חודשיים של 400-500 שקל לחודש בשביל שיחות ומסרונים, משלמים כיום 20 שקלים בשביל עולם ומלואו, ואם בחרתם את המבצע הכי חם - תשלמו אפילו פחות מזה. בשיחה עם Bizportal אומר היום אורי ליכט, מנהל המחקר ב-IBI, כי "השוק איבד כל רציונליזיציה - ונמצא במצב מסוכן".

בשבועיים-שלושה האחרונים התחרות בסלולר החריפה באופן דרמטי. סלקום השיקה את סלקום TV ועוררה את התחרות - זה הסיפור הגדול. בעקבות אותה השקה, HOT יצאה עם מבצע של 2 קווים ב-40 שקל ועוד ספק אינטרנט 100 מגה חינם, זה אומר כ-10 שקלים לקו סלולר. לאחר מכן, גולן יצאו במצבע של 37 שקלים לקו ועוד 2 שקלים לכל קו נוסף - כלומר משפחה של 4 נפשות יכולה לקנות 4 קווים ב-43 שקלים - מבצעים מטורפים. לכל זה יש להוסיף את המבצע של 012 שיצאו עם 39 שקלים לכל החיים, מה שיצר חוסר אמון בשוק ההון במניות הסלולר והקשה עליהן להתאושש. ההערכה הייתה שהמחירים נמוכים מאוד אבל זה זמני והמחירים יטפסו בעתיד. כעת פתאום רואים שרמת המחירים עשויה להישאר נמוכה."

"עכשיו תסתכל ספציפית על המבצע של הוט מובייל, הרי ברור שזה מבצע תגובה להשקת סלקום TV שאמור להתחרות בטלוויזיה של הוט. כלומר סלקום העירה את התחרות והמניה שלה חטפה נפילות של 30%, נראה לך שעוד חברה תנסה להעיר את התחרות ע"י הליכה לכיוונים חדשים? בחיים לא, כלומר לתחרות נטולת הפיקוח הזו מתחילות להיות השלכות רעות".

לדברי ליכט, "השוק יצא ממצב של רציונאליות, והרגולטור חייב להתערב כי בלי יד מכוונת - חברות ידעכו לאט לאט, ועוד שנתיים-שלוש אנחנו נראה בקשות למיזוגים. ובזמן הזה לא יהיו שום השקעות כמו כניסה לטלוויזיה, לאינטרנט וכו', וגם אם ייכנסו - זה לא יהיה באופן מאסיבי כי אין להם כסף להשקיע ברמת המחירים הזו. החזון של משרד התקשורת היה ליצור מצב של 4 קבוצות חזקות שמתחרות זו בזו בצורה אמיתית. התחרות הנוכחית לא מקדמת את שוק התקשורת - כי בסוף נראה 2 חברות שמגיעות לפשיטת רגל - ואז יתחילו לחשוב איך לעשות סדר."

בעניין מחירי הסלולר כעת אומר ליכט, כי "במחירים הנוכחיים אי אפשר להרוויח ובטח שאי אפשר להשקיע - ושוק הסלולר זה שוק עתיר השקעות. גם הרגולטור לא התכוון שיימכרו חבילות ב-20 שקל, צריך מבוגר אחראי שינווט את הספינה הזו. זה גם לא הגיוני ש-2.5 מיליון לקוחות בשנה עוברים כל הזמן בין החברות בניסיון להשיג מחיר טוב יותר, אף אחד לא מרוויח מזה חוץ מהסוכנים והמשווקים שעושים כסף על העברת לקוחות. וברור שקו נוסף ב-2 שקלים זה רק בשביל להעביר את הלקוח ואין בזה היגיון כלכלי".

תגובות לכתבה(25):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 23.
    מי מממן את האנליזה ההזויה הזו ? (ל"ת)
    יובל 14/01/2015 23:51
    הגב לתגובה זו
  • 22.
    מר ליכט, למה לא קראת לרגולטור להתערב כשעשקו את הצרכן? (ל"ת)
    אחד 14/01/2015 14:46
    הגב לתגובה זו
  • 21.
    יעקב 14/01/2015 13:27
    הגב לתגובה זו
    אדון מגעיל נגמר הכסף שגנבו המנוולים בעלי החברות? שהם צריכים את עזרתך,
  • 20.
    פרטנר מזמן שווה קניה חזקה, השווי לאין ערוך גדול, אבל (ל"ת)
    משקיע קטן 14/01/2015 13:20
    הגב לתגובה זו
  • 19.
    תנו לנו לגנוב בבקשה (ל"ת)
    שמעון אדרי 14/01/2015 13:07
    הגב לתגובה זו
  • 18.
    אריק 14/01/2015 12:55
    הגב לתגובה זו
    בעוד מס שנים לא רב תקום ועדה ממלכתית לחקור איך המצליח כחלון להרוס אתשוק הסולולר אגב גם אני נהנה היום וכל המדינה תבכה בעוד זמן לא רב כי טמטום הולך עם הרוב
  • 17.
    מיה 14/01/2015 12:54
    הגב לתגובה זו
    חכמים גדולים כל המגיבים כאן ! אם לא יהיו השקעות לא יהיה גולן טלקום !!! תתעוררו על עצמכם !
  • יהודה 14/01/2015 13:57
    הגב לתגובה זו
    אז לא יקראו לחברה חדשה סלקום, סלקום תמכור את הציוד תשתיות במחיר אפס וחברה אחרת תקנה אותם, והיא תוכל לעמוד במחירים. סלקום עשתה עלינו קופה עכשיו תורינו
  • 16.
    גרוסמן 14/01/2015 12:34
    הגב לתגובה זו
    שאתה ליכט, וכל המוסדיים הלוותם להם כסף באמצעות אג"ח, שמימן את חלוקות הדיביבדנד האגרסביות במשך כל השנים. ביזיון.
  • 15.
    אברום 14/01/2015 12:33
    הגב לתגובה זו
    הצרכנים שילמו מליארדים פעם חשבון אחד היה 2500 שח כעת 80 חשבונות משלמים את הסכום הזה
  • 14.
    NIVIN 14/01/2015 12:30
    הגב לתגובה זו
    עוד תופתע כמה יעלו וכמה אתה טועה.....
  • 13.
    אופיר 14/01/2015 12:29
    הגב לתגובה זו
    למה אין דרישה להתערבות הרגולטור שהמצב היה לרעת הצרכן ,הפוך ממה שעכשיו??למה הרגולטור לא התערב שהם ששוק הסלולר התנהל כמו מונופול והצרכן נאלץ לשלם כמה מאות שקלים על קו או שני קווים? זה תחרות ,שיתמודדו ,כל השנים החברות התנהלו בצורה חזירית ,עכשיו שיתנהלו בהתאם לתחרות!
  • 12.
    לחקור מי עומד מאחורי גולן ולחשוף את הקומבינה עם כחלון!! (ל"ת)
    דודי 14/01/2015 12:25
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    החברות הקיקיוניות יקרסו ושלוש הגדולות ישרדו. (ל"ת)
    אכן נראה כמו הזדמנות 14/01/2015 12:23
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    גילי 14/01/2015 12:08
    הגב לתגובה זו
    מה רע? זה כסף שיוצא לצריכה פרטית שמניע את התוצר
  • 9.
    הנ"ל גם מתכוון לעבור לעבוד בסלולר ? (ל"ת)
    גיל ב 14/01/2015 12:08
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    חשיד 14/01/2015 12:04
    הגב לתגובה זו
    הבאים בתור נ5בל ודלק...הקינאה אוכלת כל פינה...בושה למחשבות גנביה
  • 7.
    חשודין 14/01/2015 12:03
    הגב לתגובה זו
    מה עומד מאחרי האמירות האלו?היכן הכסף?
  • 6.
    חשש 14/01/2015 11:57
    הגב לתגובה זו
    וללא בושה...חוק שישינשקי...וגילה...שהאמרו לו לפרק המונופול...אבל דחילק...לא דומה תחום הגז לתחום הסלולר...מוזר ומלא חשש מה עומר אחרי המחשבות של האיש הזה?
  • 5.
    בן אהרון 14/01/2015 11:53
    הגב לתגובה זו
    אם 500-600 ש״ח זו חזירות של החברות, אזי לדעתי מינויי ב 20-50 ש״ח זו חזירות של הצרכן באותה מידה. הכל כאן מאד קיצוני. המחירים הנמוכים בסוף יפלו כמו בומרנג על הצרכן שמרוב תאווה לזול ישאר בלי כלום, בדיוק כמו החמור שהפחיתו לו את המזון עד שמת. הוא לא הצליח להתרגל לחיות בלי אוכל: התוצאה: הוא בסוף מת. אם מישהו חושב שהחברות יכולות להחזיק לאורך זמן עם תעריפים כל כך נמוכים, טועה בגדול וכמובן בסוף הציבור ישלם את החשבון.
  • 4.
    איתן 14/01/2015 11:42
    הגב לתגובה זו
    שיקרסו אמן. כל השנים גנבו אותנו. שיסבלו עכשיו
  • 3.
    אורי 14/01/2015 11:39
    הגב לתגובה זו
    אז אל תפחיד אותנו. אנחנו אוהבים את המצב הזה. אם תהיה אנומליה בחידוש התשתיות לא יהיה ואקום לאורך זמן. יכנסו חדשים. או שהקיימות יתעוררו להשקיע כי משם תגיע הצמיחה.
  • 2.
    אני מתכונן ,הנה נכנסתי לבבלס ווביז בוואלה . (ל"ת)
    בא 14/01/2015 11:38
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שמעון 14/01/2015 11:35
    הגב לתגובה זו
    החברות הותיקות פעלו בביריונות מאפיוזית והציבור נעשק על ידם. שיתרסקו ואת החומרה שלהם (מרכזיות,אנטנות, ומחשבים) ימכרו לחברות הגונות (לא הוט). הלקח הזה יחנך את שאר החברות הביריוניות במשק להימנע מתרגילי הונאה ותחכמנות. לא רק המשק יצא נשכר אלא גם המוסר והציונות. לתת לביריונים להתרסק ולהעלם!!
  • החברות החדשות זולות כי מקבלות התשתית בזול. חכה כשישלמו (ל"ת)
    איש 14/01/2015 12:32
    הגב לתגובה זו
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי 6.44%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

אלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדושאלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדוש

האם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?

המניה נפלה אחרי שהחברה סיכמה עם האוצר על העברת נכסי הזיכיון בים המלח למדינה בתמורה לכ-3 מיליארד דולר וביטלה את זכות הסירוב במכרז הבא, והמשקיעים שואלים האם זו תגובת יתר, או ירידה מוצדקת?

תמיר חכמוף |

מניית איי.סי.אל איי.סי.אל 1.14%  צנחה בשבוע שעבר בכ-15% ברקע הדיווח על מזכר ההבנות שנחתם בינה לבין משרד האוצר בנוגע לזיכיון ים המלח, אחד הנכסים המרכזיים וההיסטוריים של החברה. ההודעה, שנועדה להסדיר את סיום הזיכיון בשנת 2030, התקבלה בשוק כאילו מדובר במהלך של “מכירת ליבה” או ויתור על מנוע רווח מהותי, אך מאחורי הכותרת מסתתרת עסקה מורכבת יותר, שכוללת הסכמה רגולטורית שנועדה לייצר ודאות לשני הצדדים, ולמעשה לקבע את תנאי סיום הזיכיון ואת מתווה ההמשך לשנים הבאות.

התגובה החריפה במניה משקפת בעיקר בלבול של המשקיעים. לכאורה, אין כאן "מכירת פעילות ליבה" אלא סגירת חשבון היסטורית בין המדינה לבין חברת הכימיקלים לקראת תום הזיכיון בשנת 2030. מזכר ההבנות שפורסם קובע כי כלל נכסי הזיכיון יעברו למדינה עם סיומו, ואיי.סי.אל תקבל בתמורה 2.54 מיליארד דולר, ובתוספת החזר השקעות בפרויקט קציר המלח, הסכום הכולל צפוי להגיע לכ-3 מיליארד דולר. מדובר בסכום נמוך מהערכות המוקדמות, במה שהיה אחד המשקולות על המניה בשבוע שעבר, אך כזה שמעניק לשני הצדדים ודאות רגולטורית וכלכלית לשנים הקרובות.

על פי הדיווחים, באוצר ביקשו לשים סוף לחוסר הבהירות סביב הזיכיון ההיסטורי ולפתוח את הדרך למכרז חדש, אך נתקלו בזכות הסירוב שהייתה לאיי.סי.אל, סעיף שאפשר לה להשוות כל הצעה מתחרה ולזכות אוטומטית. הפתרון שנמצא היה שילוב של איום רגולטורי והידברות אינטנסיבית, כאשר האוצר אותת כי יפעל לבטל את הזכות הזו בחקיקה אם לא תושג הסכמה, בעוד שהחברה העדיפה להימנע מעימות משפטי מתמשך. התוצאה היא מזכר הבנות שמעניק לשני הצדדים מרחב תמרון, מצד אחד המדינה קיבלה ביטול רשמי של זכות הסירוב והסדרת הנכסים, ומצד שני החברה קיבעה שווי העברה ותמורה עתידית של כ־2.5 מיליארד דולר, בתוספת החזר על פרויקט קציר המלח.

החברה ויתרה בסופו של דבר על זכות הסירוב הראשונה שהייתה לה במכרז הבא, ותתמודד בו על פי תנאים זהים לשאר המתמודדים. במקביל, המדינה תבחן מנגנונים שיבטיחו את המשך פעילות תעשיות ההמשך של איי.סי.אל בישראל. המהלך הזה עשוי לגרום לחברה לשלם יותר בפועל ממה שהייתה יכולה לשלם במידה והייתה לה את האפשרות הזו. גם, על הנייר לחברות אחרות אין סיבה לגשת למרכז כזה שבו לחברה יש יתרון כה מהותי. כעת, המכרז צפוי להיעשות בתנאי שוק ולשקף את המחירים בשוק, אך עדיין יש כוכבית.

בפועל, איי.סי.אל שומרת על יתרון מבני: מערך הפקה ותפעול קיים, ידע הנדסי ומיומנויות מצטברות שיקשו על כל שחקן חדש לבנות פעילות חלופית. גם פרויקט קציר המלח, שבעבר הוגדר נטל כלכלי, מוסדר כך שהזכיין הבא ישא בעלויותיו, מה שמעלה את רף הכניסה במכרז הבא.