נירה שמיר: "אנחנו לא ספרד - לא יצילו אותנו במקרה של קריסה"
כנס "כלכלת ישראל מ-5 זוויות" של בנק דיסקונט ו-Bizportal התנהל הערב (ד') באולם מצדה בבניין דיסקונט. הכלכלנית הראשית של בנק דיסקונט נירה שמיר פתחה את הכנס והציגה את זווית המאקרו, במסגרת הנושא "גירעון, קיצוצים ושאלת הצמיחה".
שמיר פתחה ואמרה בהתייחסה לישראל כי "אנחנו משק קטן, פתוח, מאוד קשור לכלכלה הגלובלית אך תלוי גם בביקושים מקומיים". שמיר עברה להשוות בין המשבר הכלכלי של 2003 להאטה שנרשמת במשק היום. לדבריה, "בישראל מאז 2003 צמחנו בקצב מהיר יותר בהשוואה לצמיחה העולמית והצמיחה במדיניות המפותחות. באמצע 2003 התחלנו להתאושש מהמשבר, שהיה שילוב קטלני של התפוצצות בועת ההייטק והאינתיפאדה. ישראל עמדה בפני חדלות פירעון, עם תשואות אג"ח של 12%. משנת 2003 צמחנו בקצב שנתי מרשים של 4.5%".
"ב-2012 צמחנו בקצב של 1.3% לנפש, כמו כל המדינות המפותחות. התחלנו את העשור הקודם במיתון עמוק ויצאנו מחוזקים. העולם עדיין לא יצא מהמשבר, אך אגיד מילה אחת: נכנסנו למשבר הזה חזקים עם יחס חוב תוצר במגמת ירידה. צמחנו לאורך כל המשבר בקצב חיובי. הבעיה היא עם מה שהולך קדימה. בשנה הבאה מדברים על צמיחה של 3.2%. כלכלת אירופה במיתון. ההערכות נעות על צמיחה שלילית שנה שנייה ברציפות. מדובר גם במדינות חזקות שהמשבר לא פסח עליהן: צרפת, ספרד, איטליה".
"האבטלה בישראל לפני עשור הייתה 13%. והיום שיעור האבטלה עומד על 7% בלבד. בארה"ב, שיעור ההשתתפות בעבודה ירד בצורה משמעותית, גם בצל המשבר וגם כפועל יוצא משינויים דמוגרפיים".
שמיר עברה לדבר על הפריון, גורם שהינו משמעותי בשיעור הצמיחה: "יש לציין כי די מיצינו את העלייה בשיעור ההשתתפות והכניסה המאסיבית של עבודים לשוק העבודה. בסה"כ קצב הצמיחה הפוטנציאלי נמוך, בפריון היינו צריכים לטפל בצורה משמעותית. הפריון לשעת עבודה נמוך ב-25% מהמדינות המפותחות. שעות העבודה בישראל הן גבוהות, בעוד שההשקעה פר עובד בישראל היא יחסית נמוכה. ישנה בעיה של תשתיות, בעיה של תחרותיות נמוכה, ויש לטפל בזה. אני חייבת לציין כי אני לא בטוחה שהתוכנית הכלכלית שהוגשה לכנסת מטפלת בזה".
"נטל המס בישראל נמוך בהשוואה למדינות ה-OECD"
שמיר החלה להשוות בין נטל המס בעולם לבין זה הנהוג בישראל. לדבריה, "בסה"כ נטל המס נמוך בהשוואה לעולם- 31.5% מהתוצר לעומת 34% במדינות ה-OECD. הסיבה היא מדיניות מכוונת. במיסים ישירים אנחנו נמוך ביחס לעולם, במיסים עקיפים אנחנו דווקא גבוהים. ההוצאה הציבורית ירדה מאוד, בעיקר בגלל ירידה דרמטית בהוצאות הביטחון ואימוץ מתווה ברודט. ניתן להיווכח כי הזרעים הראשונים של המשבר נזרעו ב-2012. למעשה, ב-2012 הגירעון חרג מיעד הגירעון של 2%. החוב הממשלתי המשיך לרדת בגלל שיעור הצמיחה הגבוה, וכבר ב-2012 נעשו מאמצים לטפל בבעיה- באמצעות העלאת המע"מ ומיסים ישירים".
"הגירעון ב-2012 חשף בעיה פרמננטית. אם לא הייתה את התוכנית הכלכלית שהושקה עתה היינו מגיעים לגירעון לתוצר של 5.4% ב-2013 ו-5.72% ב-2014. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את הלוקסוס להיות בגירעון כה גבוה, אנחנו משק מבודד ולא יצילו אותנו מקריסה באם תהיה כמו איטליה או ספרד. הממשלה הייתה צריכה לנקוט במדיניות אמיצה. האמת חייבת להיאמר- תקציב 2014 עדיין גבוה ב-9% לעומת תקציב 2012".
- 9.שאלה לנירה,למה לצעוק זעב זעב ,לכי לעבוד . (ל"ת)בא 13/06/2013 13:06הגב לתגובה זו
- 8.האבטלה 7% ? באמת? מישהו שיחק עם המספרים (ל"ת)לאס וגס 13/06/2013 11:11הגב לתגובה זו
- 7.מנהיג המהפכה 13/06/2013 09:33הגב לתגובה זוהמדיניות הכלכלית מובילה להגדלת הגירעון הואיל ובעירה יש העלאת מחירים ומיסים שיגרמו להאטה בפעילות נדרש קיצוץ בהוצאות הממשלה על שכר לבכירים הבטלנים ביטול כל הפטורים ממס לכולם . הקטנת שיעורי המס לכולם .
- 6.טוקבקיסט מתוסכל 13/06/2013 09:04הגב לתגובה זודרך אגב שיעור העוני יותר מאשר ספרד ויוון. מעלים את המע"מ ומשום מה צופים האטה בצריכה הפרטית. מישהו מקשיב שם למה שנירה שמיר אומרת?
- 5.אבי 13/06/2013 08:35הגב לתגובה זומירה תני לשלי יחימוביץ לנהל את המשק. היא כבר תביא "רווחים כלואים", תמנע את יצוא הגז, תכניס לכלא את הטייקונים, תבטל את כל הטבות המס - שם נרדף למתנות עאלק, ותגדיל את הגירעון כל שנה ל- 6-7%, כי זה טוב למשק. בקיצר, רישעות עם טימטום הולכים יחד ויובילו לצמיחה נהדרת ולהמון משקיעי חוץ ולשיגשוג הכלכלה הישראלית
- 4.אי 13/06/2013 00:16הגב לתגובה זוב2003 עם טיפשי הליכוד וסילבן שלום היינו אמורים לקרוס יותר מקפריסין ויוון אבל ערבויות של ארהב ב10 מיליארד דולר הצילו אותנו וזאת כלכלנית מדיסקונט ממש בדיחה
- 3.ניר 12/06/2013 22:37הגב לתגובה זוכמו שעשו באיסלנד. שהבנקים יפשטו את הרגל יחד בועת הנדלן שלהם.
- 2.as 12/06/2013 22:00הגב לתגובה זו33 אחוז בושה
- 1.דעתי 12/06/2013 21:13הגב לתגובה זומהמדינה בכלום כסף. חלומם ותוכניותם מתגשם מהן מהצפי
הראל: הרווח הנקי עלה ל-840 מיליון שקל, התשואה להון 30%
הראל רושמת רבעון חזק, הודות לרווחי שוק ההון; סך הנכסים המנוהלים חצה 500 מיליארד שקל עבור מבוטחים ועמיתים
חברת הביטוח הראל הראל השקעות -3.77% היא הראשונה מחברות הביטוח הגדולות לדווח, ומציגה תשואה גבוהה מאוד על ההון וזינוק ברווח הנקי.
הרבעון השלישי של 2025 היה חזק עבור קבוצת הראל השקעות, עם עלייה של 33% ברווח הכולל
ל-840 מיליון שקל ותשואה להון של 30%, לעומת 26% ברבעון המקביל. בתשעת החודשים הראשונים של השנה מסתכם הרווח הכולל ב-2.17 מיליארד שקל, גידול של 65% לעומת התקופה המקבילה, וברמה שכבר חוצה את יעד הרווח שקבעה החברה לשנת 2026. על רקע השיפור המתמשך בתוצאות מודיעה הראל
כי בכוונתה לעדכן את היעדים בחודשים הקרובים.
הגידול ברווח משקף שיפור רחב ברוב מנועי הפעילות: הרווח מעסקי הביטוח ברבעון צמח ב-40% והגיע ל-1.12 מיליארד שקל, ובתקופת הדוח כולה עלה ל-2.8 מיליארד שקל, עלייה של 73% לעומת תשעת החודשים הראשונים של 2024.
הגידול נובע הן משיפור חיתומי בכל תחומי הביטוח, הן מתרומה חיובית של רווחי השקעה ומימון והן מעלייה ברווחי תחומי ניהול הנכסים והאשראי. במקביל, התשואה להון בתשעת החודשים עלתה ל-27%, לעומת כ-19% בלבד בתקופה המקבילה.
ברמת המגזרים, התמונה מעורבת אך חיובית בסך הכול. בביטוח חיים הרווח הכולל לפני מס ברבעון ירד ל-244 מיליון שקל לעומת 320 מיליון שקל ברבעון המקביל, אך בתשעת החודשים הרווח זינק ל-792 מיליון שקל לעומת 299 מיליון בלבד אשתקד, בעיקר בזכות המשך הגידול במוצרי סיכונים. בביטוח בריאות נרשם רבעון חזק במיוחד: הרווח הכולל לפני מס עלה ל-605 מיליון שקל לעומת 321 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובתקופה כולה ל-1.16 מיליארד שקל. הרווח החיתומי בבריאות הגיע ל-324 מיליון שקל ברבעון ו-807 מיליון שקל בתשעת החודשים, והחברה מדווחת על המשך שיפור במגמה זו. בביטוח כללי הרווח לפני מס עלה ל-278 מיליון שקל ברבעון ולעומת 176 מיליון שקל ברבעון המקביל, ול-858 מיליון שקל בתקופה כולה, שיפור משמעותי שנובע בעיקר מענפי רכב רכוש ורכוש וחבויות.
- הראל תשקיע כ-200 מיליון שקל בקרן לוגיסטיקה אירופית
- הראל ומנורה קיבלו את מניות דמרי בהנחה - והספיקו לרשום רווח דו-ספרתי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחום ניהול הנכסים (פנסיה, גמל, חוזי השקעה ופיננסים) מציג גם הוא שיפור. הרווח הכולל לפני מס מניהול נכסים ברבעון הגיע ל-102 מיליון שקל, לעומת הפסד של 68 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובתשעת החודשים ל-240 מיליון שקל לעומת 191 מיליון שקל. נכסי ניהול הנכסים לבדם עלו ל-435 מיליארד שקל, בעוד שהיקף הנכסים המנוהלים הכולל של הקבוצה, כולל פנסיה, גמל, קרנות נאמנות, תיקים ונוסטרו, טיפס ל-570.7 מיליארד שקל, לעומת 492.3 מיליארד שקל בסוף הרבעון השלישי אשתקד.
קשרי תעופה: התאוששות בתחום התיירות
קשרי תעופה מסכמת את הרבעון השלישי עם רווח נקי של 5 מיליון דולר לעומת 3 מיליון דולר אשתקד, עלייה בהכנסות ושיפור בפעילות הקרקע והשייט. לצד זאת החברה מרחיבה את פעילות הנדל"ן לתיירות, כאשר פרויקטים בקפריסין ובלפלנד מתחילים להתקרב להכרה בהכנסות
קשרי תעופה קשרי תעופה קשרי תעופה 0% פרסמה הערב את הדוחות לרבעון השלישי של 2025, ומציגה שיפור ברוב הפרמטרים ביחס לשנה שעברה.
ההכנסות לרבעון השלישי של 2025 הסתכמו בסך של כ- 88.7 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ- 62.5 מיליון דולר ברבעון המקביל. ההכנסות לתשעת החודשים הראשונים של 2025 הסתכמו בסך של כ- 164.4 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ-109.9 מיליון דולר בתקופה מקבילה אשתקד.
הרווח הגולמי לרבעון השלישי הסתכם בסך של כ- 13 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ- 9 מיליון דולר אשתקד. הרווח הגולמי בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הסתכם בסך של כ-22.5 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ-16 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
הרווח התפעולי ברבעון השלישי הסתכם בסך של כ- 5.7 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ- 3.8 מיליון דולר אשתקד. הרווח התפעולי בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הסתכם בסך של כ-5.2 מיליון דולר, בהשוואה לסך של של כ- 3.7 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
- קשרי תעופה משקיעים כ-40 מיליון אירו בפרויקט יוקרה בלרנקה
- קשרי תעופה נכנסת לתחום הטרוול טק - שותפות עם חברת TKTZ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח הנקי ברבעון השלישי הסתכם בסך של כ-5 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ- 3 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הסתכם בסך של כ -4.7 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ- 3.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
