5 זוויות

נירה שמיר: "אנחנו לא ספרד - לא יצילו אותנו במקרה של קריסה"

כך אמרה הכלכלנית הראשית של בנק דיסקונט בכנס "5 זוויות כלכליות" בשיתוף עם Bizportal. "תחזית הצמיחה ב-2014 עומדת על 3.2% בלבד"
חן דרסינובר | (9)

כנס "כלכלת ישראל מ-5 זוויות" של בנק דיסקונט ו-Bizportal התנהל הערב (ד') באולם מצדה בבניין דיסקונט. הכלכלנית הראשית של בנק דיסקונט נירה שמיר פתחה את הכנס והציגה את זווית המאקרו, במסגרת הנושא "גירעון, קיצוצים ושאלת הצמיחה".

שמיר פתחה ואמרה בהתייחסה לישראל כי "אנחנו משק קטן, פתוח, מאוד קשור לכלכלה הגלובלית אך תלוי גם בביקושים מקומיים". שמיר עברה להשוות בין המשבר הכלכלי של 2003 להאטה שנרשמת במשק היום. לדבריה, "בישראל מאז 2003 צמחנו בקצב מהיר יותר בהשוואה לצמיחה העולמית והצמיחה במדיניות המפותחות. באמצע 2003 התחלנו להתאושש מהמשבר, שהיה שילוב קטלני של התפוצצות בועת ההייטק והאינתיפאדה. ישראל עמדה בפני חדלות פירעון, עם תשואות אג"ח של 12%. משנת 2003 צמחנו בקצב שנתי מרשים של 4.5%".

"ב-2012 צמחנו בקצב של 1.3% לנפש, כמו כל המדינות המפותחות. התחלנו את העשור הקודם במיתון עמוק ויצאנו מחוזקים. העולם עדיין לא יצא מהמשבר, אך אגיד מילה אחת: נכנסנו למשבר הזה חזקים עם יחס חוב תוצר במגמת ירידה. צמחנו לאורך כל המשבר בקצב חיובי. הבעיה היא עם מה שהולך קדימה. בשנה הבאה מדברים על צמיחה של 3.2%. כלכלת אירופה במיתון. ההערכות נעות על צמיחה שלילית שנה שנייה ברציפות. מדובר גם במדינות חזקות שהמשבר לא פסח עליהן: צרפת, ספרד, איטליה".

"האבטלה בישראל לפני עשור הייתה 13%. והיום שיעור האבטלה עומד על 7% בלבד. בארה"ב, שיעור ההשתתפות בעבודה ירד בצורה משמעותית, גם בצל המשבר וגם כפועל יוצא משינויים דמוגרפיים".

שמיר עברה לדבר על הפריון, גורם שהינו משמעותי בשיעור הצמיחה: "יש לציין כי די מיצינו את העלייה בשיעור ההשתתפות והכניסה המאסיבית של עבודים לשוק העבודה. בסה"כ קצב הצמיחה הפוטנציאלי נמוך, בפריון היינו צריכים לטפל בצורה משמעותית. הפריון לשעת עבודה נמוך ב-25% מהמדינות המפותחות. שעות העבודה בישראל הן גבוהות, בעוד שההשקעה פר עובד בישראל היא יחסית נמוכה. ישנה בעיה של תשתיות, בעיה של תחרותיות נמוכה, ויש לטפל בזה. אני חייבת לציין כי אני לא בטוחה שהתוכנית הכלכלית שהוגשה לכנסת מטפלת בזה".

"נטל המס בישראל נמוך בהשוואה למדינות ה-OECD"

שמיר החלה להשוות בין נטל המס בעולם לבין זה הנהוג בישראל. לדבריה, "בסה"כ נטל המס נמוך בהשוואה לעולם- 31.5% מהתוצר לעומת 34% במדינות ה-OECD. הסיבה היא מדיניות מכוונת. במיסים ישירים אנחנו נמוך ביחס לעולם, במיסים עקיפים אנחנו דווקא גבוהים. ההוצאה הציבורית ירדה מאוד, בעיקר בגלל ירידה דרמטית בהוצאות הביטחון ואימוץ מתווה ברודט. ניתן להיווכח כי הזרעים הראשונים של המשבר נזרעו ב-2012. למעשה, ב-2012 הגירעון חרג מיעד הגירעון של 2%. החוב הממשלתי המשיך לרדת בגלל שיעור הצמיחה הגבוה, וכבר ב-2012 נעשו מאמצים לטפל בבעיה- באמצעות העלאת המע"מ ומיסים ישירים".

"הגירעון ב-2012 חשף בעיה פרמננטית. אם לא הייתה את התוכנית הכלכלית שהושקה עתה היינו מגיעים לגירעון לתוצר של 5.4% ב-2013 ו-5.72% ב-2014. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את הלוקסוס להיות בגירעון כה גבוה, אנחנו משק מבודד ולא יצילו אותנו מקריסה באם תהיה כמו איטליה או ספרד. הממשלה הייתה צריכה לנקוט במדיניות אמיצה. האמת חייבת להיאמר- תקציב 2014 עדיין גבוה ב-9% לעומת תקציב 2012".

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    שאלה לנירה,למה לצעוק זעב זעב ,לכי לעבוד . (ל"ת)
    בא 13/06/2013 13:06
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    האבטלה 7% ? באמת? מישהו שיחק עם המספרים (ל"ת)
    לאס וגס 13/06/2013 11:11
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    מנהיג המהפכה 13/06/2013 09:33
    הגב לתגובה זו
    המדיניות הכלכלית מובילה להגדלת הגירעון הואיל ובעירה יש העלאת מחירים ומיסים שיגרמו להאטה בפעילות נדרש קיצוץ בהוצאות הממשלה על שכר לבכירים הבטלנים ביטול כל הפטורים ממס לכולם . הקטנת שיעורי המס לכולם .
  • 6.
    טוקבקיסט מתוסכל 13/06/2013 09:04
    הגב לתגובה זו
    דרך אגב שיעור העוני יותר מאשר ספרד ויוון. מעלים את המע"מ ומשום מה צופים האטה בצריכה הפרטית. מישהו מקשיב שם למה שנירה שמיר אומרת?
  • 5.
    אבי 13/06/2013 08:35
    הגב לתגובה זו
    מירה תני לשלי יחימוביץ לנהל את המשק. היא כבר תביא "רווחים כלואים", תמנע את יצוא הגז, תכניס לכלא את הטייקונים, תבטל את כל הטבות המס - שם נרדף למתנות עאלק, ותגדיל את הגירעון כל שנה ל- 6-7%, כי זה טוב למשק. בקיצר, רישעות עם טימטום הולכים יחד ויובילו לצמיחה נהדרת ולהמון משקיעי חוץ ולשיגשוג הכלכלה הישראלית
  • 4.
    אי 13/06/2013 00:16
    הגב לתגובה זו
    ב2003 עם טיפשי הליכוד וסילבן שלום היינו אמורים לקרוס יותר מקפריסין ויוון אבל ערבויות של ארהב ב10 מיליארד דולר הצילו אותנו וזאת כלכלנית מדיסקונט ממש בדיחה
  • 3.
    ניר 12/06/2013 22:37
    הגב לתגובה זו
    כמו שעשו באיסלנד. שהבנקים יפשטו את הרגל יחד בועת הנדלן שלהם.
  • 2.
    as 12/06/2013 22:00
    הגב לתגובה זו
    33 אחוז בושה
  • 1.
    דעתי 12/06/2013 21:13
    הגב לתגובה זו
    מהמדינה בכלום כסף. חלומם ותוכניותם מתגשם מהן מהצפי
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.