נירה שמיר: "אנחנו לא ספרד - לא יצילו אותנו במקרה של קריסה"
כנס "כלכלת ישראל מ-5 זוויות" של בנק דיסקונט ו-Bizportal התנהל הערב (ד') באולם מצדה בבניין דיסקונט. הכלכלנית הראשית של בנק דיסקונט נירה שמיר פתחה את הכנס והציגה את זווית המאקרו, במסגרת הנושא "גירעון, קיצוצים ושאלת הצמיחה".
שמיר פתחה ואמרה בהתייחסה לישראל כי "אנחנו משק קטן, פתוח, מאוד קשור לכלכלה הגלובלית אך תלוי גם בביקושים מקומיים". שמיר עברה להשוות בין המשבר הכלכלי של 2003 להאטה שנרשמת במשק היום. לדבריה, "בישראל מאז 2003 צמחנו בקצב מהיר יותר בהשוואה לצמיחה העולמית והצמיחה במדיניות המפותחות. באמצע 2003 התחלנו להתאושש מהמשבר, שהיה שילוב קטלני של התפוצצות בועת ההייטק והאינתיפאדה. ישראל עמדה בפני חדלות פירעון, עם תשואות אג"ח של 12%. משנת 2003 צמחנו בקצב שנתי מרשים של 4.5%".
"ב-2012 צמחנו בקצב של 1.3% לנפש, כמו כל המדינות המפותחות. התחלנו את העשור הקודם במיתון עמוק ויצאנו מחוזקים. העולם עדיין לא יצא מהמשבר, אך אגיד מילה אחת: נכנסנו למשבר הזה חזקים עם יחס חוב תוצר במגמת ירידה. צמחנו לאורך כל המשבר בקצב חיובי. הבעיה היא עם מה שהולך קדימה. בשנה הבאה מדברים על צמיחה של 3.2%. כלכלת אירופה במיתון. ההערכות נעות על צמיחה שלילית שנה שנייה ברציפות. מדובר גם במדינות חזקות שהמשבר לא פסח עליהן: צרפת, ספרד, איטליה".
"האבטלה בישראל לפני עשור הייתה 13%. והיום שיעור האבטלה עומד על 7% בלבד. בארה"ב, שיעור ההשתתפות בעבודה ירד בצורה משמעותית, גם בצל המשבר וגם כפועל יוצא משינויים דמוגרפיים".
שמיר עברה לדבר על הפריון, גורם שהינו משמעותי בשיעור הצמיחה: "יש לציין כי די מיצינו את העלייה בשיעור ההשתתפות והכניסה המאסיבית של עבודים לשוק העבודה. בסה"כ קצב הצמיחה הפוטנציאלי נמוך, בפריון היינו צריכים לטפל בצורה משמעותית. הפריון לשעת עבודה נמוך ב-25% מהמדינות המפותחות. שעות העבודה בישראל הן גבוהות, בעוד שההשקעה פר עובד בישראל היא יחסית נמוכה. ישנה בעיה של תשתיות, בעיה של תחרותיות נמוכה, ויש לטפל בזה. אני חייבת לציין כי אני לא בטוחה שהתוכנית הכלכלית שהוגשה לכנסת מטפלת בזה".
"נטל המס בישראל נמוך בהשוואה למדינות ה-OECD"
שמיר החלה להשוות בין נטל המס בעולם לבין זה הנהוג בישראל. לדבריה, "בסה"כ נטל המס נמוך בהשוואה לעולם- 31.5% מהתוצר לעומת 34% במדינות ה-OECD. הסיבה היא מדיניות מכוונת. במיסים ישירים אנחנו נמוך ביחס לעולם, במיסים עקיפים אנחנו דווקא גבוהים. ההוצאה הציבורית ירדה מאוד, בעיקר בגלל ירידה דרמטית בהוצאות הביטחון ואימוץ מתווה ברודט. ניתן להיווכח כי הזרעים הראשונים של המשבר נזרעו ב-2012. למעשה, ב-2012 הגירעון חרג מיעד הגירעון של 2%. החוב הממשלתי המשיך לרדת בגלל שיעור הצמיחה הגבוה, וכבר ב-2012 נעשו מאמצים לטפל בבעיה- באמצעות העלאת המע"מ ומיסים ישירים".
"הגירעון ב-2012 חשף בעיה פרמננטית. אם לא הייתה את התוכנית הכלכלית שהושקה עתה היינו מגיעים לגירעון לתוצר של 5.4% ב-2013 ו-5.72% ב-2014. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את הלוקסוס להיות בגירעון כה גבוה, אנחנו משק מבודד ולא יצילו אותנו מקריסה באם תהיה כמו איטליה או ספרד. הממשלה הייתה צריכה לנקוט במדיניות אמיצה. האמת חייבת להיאמר- תקציב 2014 עדיין גבוה ב-9% לעומת תקציב 2012".
- 9.שאלה לנירה,למה לצעוק זעב זעב ,לכי לעבוד . (ל"ת)בא 13/06/2013 13:06הגב לתגובה זו
- 8.האבטלה 7% ? באמת? מישהו שיחק עם המספרים (ל"ת)לאס וגס 13/06/2013 11:11הגב לתגובה זו
- 7.מנהיג המהפכה 13/06/2013 09:33הגב לתגובה זוהמדיניות הכלכלית מובילה להגדלת הגירעון הואיל ובעירה יש העלאת מחירים ומיסים שיגרמו להאטה בפעילות נדרש קיצוץ בהוצאות הממשלה על שכר לבכירים הבטלנים ביטול כל הפטורים ממס לכולם . הקטנת שיעורי המס לכולם .
- 6.טוקבקיסט מתוסכל 13/06/2013 09:04הגב לתגובה זודרך אגב שיעור העוני יותר מאשר ספרד ויוון. מעלים את המע"מ ומשום מה צופים האטה בצריכה הפרטית. מישהו מקשיב שם למה שנירה שמיר אומרת?
- 5.אבי 13/06/2013 08:35הגב לתגובה זומירה תני לשלי יחימוביץ לנהל את המשק. היא כבר תביא "רווחים כלואים", תמנע את יצוא הגז, תכניס לכלא את הטייקונים, תבטל את כל הטבות המס - שם נרדף למתנות עאלק, ותגדיל את הגירעון כל שנה ל- 6-7%, כי זה טוב למשק. בקיצר, רישעות עם טימטום הולכים יחד ויובילו לצמיחה נהדרת ולהמון משקיעי חוץ ולשיגשוג הכלכלה הישראלית
- 4.אי 13/06/2013 00:16הגב לתגובה זוב2003 עם טיפשי הליכוד וסילבן שלום היינו אמורים לקרוס יותר מקפריסין ויוון אבל ערבויות של ארהב ב10 מיליארד דולר הצילו אותנו וזאת כלכלנית מדיסקונט ממש בדיחה
- 3.ניר 12/06/2013 22:37הגב לתגובה זוכמו שעשו באיסלנד. שהבנקים יפשטו את הרגל יחד בועת הנדלן שלהם.
- 2.as 12/06/2013 22:00הגב לתגובה זו33 אחוז בושה
- 1.דעתי 12/06/2013 21:13הגב לתגובה זומהמדינה בכלום כסף. חלומם ותוכניותם מתגשם מהן מהצפי
"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"
המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול
בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס -0.07% ומג'יק מג'יק -1.71% נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026.
על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".
השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר
את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף
הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות
ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.
סינרגיה בעיקר בתחום הענן
בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך
וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות
קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.
- לפני המיזוג: מגי'ק עם הכנסות שיא, עלייה של 17% ברווח הנקי והעלאת תחזית
- לקראת המיזוג עם מג'יק: מטריקס סוגרת רבעון שיא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה.
בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס
וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.
מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח
אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".
במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה, בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.
הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית.
- ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?
- ארית במזכר הבנות עם חברה אירופית לשיווק וייצור מרעומים למדינות נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?
