נירה שמיר: "אנחנו לא ספרד - לא יצילו אותנו במקרה של קריסה"
כנס "כלכלת ישראל מ-5 זוויות" של בנק דיסקונט ו-Bizportal התנהל הערב (ד') באולם מצדה בבניין דיסקונט. הכלכלנית הראשית של בנק דיסקונט נירה שמיר פתחה את הכנס והציגה את זווית המאקרו, במסגרת הנושא "גירעון, קיצוצים ושאלת הצמיחה".
שמיר פתחה ואמרה בהתייחסה לישראל כי "אנחנו משק קטן, פתוח, מאוד קשור לכלכלה הגלובלית אך תלוי גם בביקושים מקומיים". שמיר עברה להשוות בין המשבר הכלכלי של 2003 להאטה שנרשמת במשק היום. לדבריה, "בישראל מאז 2003 צמחנו בקצב מהיר יותר בהשוואה לצמיחה העולמית והצמיחה במדיניות המפותחות. באמצע 2003 התחלנו להתאושש מהמשבר, שהיה שילוב קטלני של התפוצצות בועת ההייטק והאינתיפאדה. ישראל עמדה בפני חדלות פירעון, עם תשואות אג"ח של 12%. משנת 2003 צמחנו בקצב שנתי מרשים של 4.5%".
"ב-2012 צמחנו בקצב של 1.3% לנפש, כמו כל המדינות המפותחות. התחלנו את העשור הקודם במיתון עמוק ויצאנו מחוזקים. העולם עדיין לא יצא מהמשבר, אך אגיד מילה אחת: נכנסנו למשבר הזה חזקים עם יחס חוב תוצר במגמת ירידה. צמחנו לאורך כל המשבר בקצב חיובי. הבעיה היא עם מה שהולך קדימה. בשנה הבאה מדברים על צמיחה של 3.2%. כלכלת אירופה במיתון. ההערכות נעות על צמיחה שלילית שנה שנייה ברציפות. מדובר גם במדינות חזקות שהמשבר לא פסח עליהן: צרפת, ספרד, איטליה".
"האבטלה בישראל לפני עשור הייתה 13%. והיום שיעור האבטלה עומד על 7% בלבד. בארה"ב, שיעור ההשתתפות בעבודה ירד בצורה משמעותית, גם בצל המשבר וגם כפועל יוצא משינויים דמוגרפיים".
שמיר עברה לדבר על הפריון, גורם שהינו משמעותי בשיעור הצמיחה: "יש לציין כי די מיצינו את העלייה בשיעור ההשתתפות והכניסה המאסיבית של עבודים לשוק העבודה. בסה"כ קצב הצמיחה הפוטנציאלי נמוך, בפריון היינו צריכים לטפל בצורה משמעותית. הפריון לשעת עבודה נמוך ב-25% מהמדינות המפותחות. שעות העבודה בישראל הן גבוהות, בעוד שההשקעה פר עובד בישראל היא יחסית נמוכה. ישנה בעיה של תשתיות, בעיה של תחרותיות נמוכה, ויש לטפל בזה. אני חייבת לציין כי אני לא בטוחה שהתוכנית הכלכלית שהוגשה לכנסת מטפלת בזה".
"נטל המס בישראל נמוך בהשוואה למדינות ה-OECD"
שמיר החלה להשוות בין נטל המס בעולם לבין זה הנהוג בישראל. לדבריה, "בסה"כ נטל המס נמוך בהשוואה לעולם- 31.5% מהתוצר לעומת 34% במדינות ה-OECD. הסיבה היא מדיניות מכוונת. במיסים ישירים אנחנו נמוך ביחס לעולם, במיסים עקיפים אנחנו דווקא גבוהים. ההוצאה הציבורית ירדה מאוד, בעיקר בגלל ירידה דרמטית בהוצאות הביטחון ואימוץ מתווה ברודט. ניתן להיווכח כי הזרעים הראשונים של המשבר נזרעו ב-2012. למעשה, ב-2012 הגירעון חרג מיעד הגירעון של 2%. החוב הממשלתי המשיך לרדת בגלל שיעור הצמיחה הגבוה, וכבר ב-2012 נעשו מאמצים לטפל בבעיה- באמצעות העלאת המע"מ ומיסים ישירים".
"הגירעון ב-2012 חשף בעיה פרמננטית. אם לא הייתה את התוכנית הכלכלית שהושקה עתה היינו מגיעים לגירעון לתוצר של 5.4% ב-2013 ו-5.72% ב-2014. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את הלוקסוס להיות בגירעון כה גבוה, אנחנו משק מבודד ולא יצילו אותנו מקריסה באם תהיה כמו איטליה או ספרד. הממשלה הייתה צריכה לנקוט במדיניות אמיצה. האמת חייבת להיאמר- תקציב 2014 עדיין גבוה ב-9% לעומת תקציב 2012".
- 9.שאלה לנירה,למה לצעוק זעב זעב ,לכי לעבוד . (ל"ת)בא 13/06/2013 13:06הגב לתגובה זו
- 8.האבטלה 7% ? באמת? מישהו שיחק עם המספרים (ל"ת)לאס וגס 13/06/2013 11:11הגב לתגובה זו
- 7.מנהיג המהפכה 13/06/2013 09:33הגב לתגובה זוהמדיניות הכלכלית מובילה להגדלת הגירעון הואיל ובעירה יש העלאת מחירים ומיסים שיגרמו להאטה בפעילות נדרש קיצוץ בהוצאות הממשלה על שכר לבכירים הבטלנים ביטול כל הפטורים ממס לכולם . הקטנת שיעורי המס לכולם .
- 6.טוקבקיסט מתוסכל 13/06/2013 09:04הגב לתגובה זודרך אגב שיעור העוני יותר מאשר ספרד ויוון. מעלים את המע"מ ומשום מה צופים האטה בצריכה הפרטית. מישהו מקשיב שם למה שנירה שמיר אומרת?
- 5.אבי 13/06/2013 08:35הגב לתגובה זומירה תני לשלי יחימוביץ לנהל את המשק. היא כבר תביא "רווחים כלואים", תמנע את יצוא הגז, תכניס לכלא את הטייקונים, תבטל את כל הטבות המס - שם נרדף למתנות עאלק, ותגדיל את הגירעון כל שנה ל- 6-7%, כי זה טוב למשק. בקיצר, רישעות עם טימטום הולכים יחד ויובילו לצמיחה נהדרת ולהמון משקיעי חוץ ולשיגשוג הכלכלה הישראלית
- 4.אי 13/06/2013 00:16הגב לתגובה זוב2003 עם טיפשי הליכוד וסילבן שלום היינו אמורים לקרוס יותר מקפריסין ויוון אבל ערבויות של ארהב ב10 מיליארד דולר הצילו אותנו וזאת כלכלנית מדיסקונט ממש בדיחה
- 3.ניר 12/06/2013 22:37הגב לתגובה זוכמו שעשו באיסלנד. שהבנקים יפשטו את הרגל יחד בועת הנדלן שלהם.
- 2.as 12/06/2013 22:00הגב לתגובה זו33 אחוז בושה
- 1.דעתי 12/06/2013 21:13הגב לתגובה זומהמדינה בכלום כסף. חלומם ותוכניותם מתגשם מהן מהצפי
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
