כנס "כלכלת ישראל מ-5 זוויות" של בנק דיסקונט ו-Bizportal התנהל הערב (ד') באולם מצדה בבניין דיסקונט. הכלכלנית הראשית של בנק דיסקונט נירה שמיר פתחה את הכנס והציגה את זווית המאקרו, במסגרת הנושא "גירעון, קיצוצים ושאלת הצמיחה".

שמיר פתחה ואמרה בהתייחסה לישראל כי "אנחנו משק קטן, פתוח, מאוד קשור לכלכלה הגלובלית אך תלוי גם בביקושים מקומיים". שמיר עברה להשוות בין המשבר הכלכלי של 2003 להאטה שנרשמת במשק היום. לדבריה, "בישראל מאז 2003 צמחנו בקצב מהיר יותר בהשוואה לצמיחה העולמית והצמיחה במדיניות המפותחות. באמצע 2003 התחלנו להתאושש מהמשבר, שהיה שילוב קטלני של התפוצצות בועת ההייטק והאינתיפאדה. ישראל עמדה בפני חדלות פירעון, עם תשואות אג"ח של 12%. משנת 2003 צמחנו בקצב שנתי מרשים של 4.5%".

"ב-2012 צמחנו בקצב של 1.3% לנפש, כמו כל המדינות המפותחות. התחלנו את העשור הקודם במיתון עמוק ויצאנו מחוזקים. העולם עדיין לא יצא מהמשבר, אך אגיד מילה אחת: נכנסנו למשבר הזה חזקים עם יחס חוב תוצר במגמת ירידה. צמחנו לאורך כל המשבר בקצב חיובי. הבעיה היא עם מה שהולך קדימה. בשנה הבאה מדברים על צמיחה של 3.2%. כלכלת אירופה במיתון. ההערכות נעות על צמיחה שלילית שנה שנייה ברציפות. מדובר גם במדינות חזקות שהמשבר לא פסח עליהן: צרפת, ספרד, איטליה".

"האבטלה בישראל לפני עשור הייתה 13%. והיום שיעור האבטלה עומד על 7% בלבד. בארה"ב, שיעור ההשתתפות בעבודה ירד בצורה משמעותית, גם בצל המשבר וגם כפועל יוצא משינויים דמוגרפיים".

שמיר עברה לדבר על הפריון, גורם שהינו משמעותי בשיעור הצמיחה: "יש לציין כי די מיצינו את העלייה בשיעור ההשתתפות והכניסה המאסיבית של עבודים לשוק העבודה. בסה"כ קצב הצמיחה הפוטנציאלי נמוך, בפריון היינו צריכים לטפל בצורה משמעותית. הפריון לשעת עבודה נמוך ב-25% מהמדינות המפותחות. שעות העבודה בישראל הן גבוהות, בעוד שההשקעה פר עובד בישראל היא יחסית נמוכה. ישנה בעיה של תשתיות, בעיה של תחרותיות נמוכה, ויש לטפל בזה. אני חייבת לציין כי אני לא בטוחה שהתוכנית הכלכלית שהוגשה לכנסת מטפלת בזה".

"נטל המס בישראל נמוך בהשוואה למדינות ה-OECD"

שמיר החלה להשוות בין נטל המס בעולם לבין זה הנהוג בישראל. לדבריה, "בסה"כ נטל המס נמוך בהשוואה לעולם- 31.5% מהתוצר לעומת 34% במדינות ה-OECD. הסיבה היא מדיניות מכוונת. במיסים ישירים אנחנו נמוך ביחס לעולם, במיסים עקיפים אנחנו דווקא גבוהים. ההוצאה הציבורית ירדה מאוד, בעיקר בגלל ירידה דרמטית בהוצאות הביטחון ואימוץ מתווה ברודט. ניתן להיווכח כי הזרעים הראשונים של המשבר נזרעו ב-2012. למעשה, ב-2012 הגירעון חרג מיעד הגירעון של 2%. החוב הממשלתי המשיך לרדת בגלל שיעור הצמיחה הגבוה, וכבר ב-2012 נעשו מאמצים לטפל בבעיה- באמצעות העלאת המע"מ ומיסים ישירים".

"הגירעון ב-2012 חשף בעיה פרמננטית. אם לא הייתה את התוכנית הכלכלית שהושקה עתה היינו מגיעים לגירעון לתוצר של 5.4% ב-2013 ו-5.72% ב-2014. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את הלוקסוס להיות בגירעון כה גבוה, אנחנו משק מבודד ולא יצילו אותנו מקריסה באם תהיה כמו איטליה או ספרד. הממשלה הייתה צריכה לנקוט במדיניות אמיצה. האמת חייבת להיאמר- תקציב 2014 עדיין גבוה ב-9% לעומת תקציב 2012".