הלמן-אלדובי והדס ארזים נמצאים בהליכים מתקדמים לקראת מיזוג
בתי ההשקעות הלמן-אלדובי והדס ארזים נמצאים בהליכים מתקדמים לקראת מיזוג. הטעמים למהלך לפי בית ההשקעות הן הכבדה המתמדת של הדרישות הרגולטוריות, הרצון להתייעל ולהביא לחסכון ניכר בעלויות ושילוב היתרונות היחסיים של כל אחד מבתי ההשקעות.
אמש והיום אישרו הדירקטוריונים של שני בתי ההשקעות את מיזוג פעילות הגמל. המיזוג יכנס לתוקפו עם קבלת האישורים הרגולטורים, כאשר על פי המתווה המסתמן, במחצית הראשונה של 2013 צפוי מיזוג מלא של כלל הפעילות.
בית ההשקעות הממוזג ינהל נכסים בהיקף של למעלה מ-15 מיליארד שקל לכ-350,000 לקוחות ויציע מגוון רחב של שירותים ומוצרים פיננסים בדגש על חסכון לטווח בינוני ולטווח ארוך. בין השאר יציע בית ההשקעות מוצרי חיסכון מתקדמים ובכללם קרן פנסיה המנוהלת על פי המודל הגילאי (המודל הצ'ליאני), מגוון גדול של קופות גמל והשתלמות ובכללן קופות גמל והשתלמות בניהול אישי (IRA), קרנות נאמנות ובכלל זה קרנות אג"ח המתמחות בחוב הבנקאי, ניהול תיקים ועוד.
על פי המתווה המסתמן, כיו"ר בית ההשקעות יכהן אורי אלדובי וכמנכ"ל בית ההשקעות יכהן רמי דרור, המכהן כיום כמנכ"ל הדס ארזים. השליטה בבית ההשקעות צפויה להתחלק באופן שווה בין בעלי השליטה בהלמן-אלדובי ובין בעלי השליטה בהדס ארזים.
אורי אלדובי אמר: "המיזוג של בתי ההשקעות הינו מהלך סינרגטי מתבקש לאור הרגולציה בתחום שוק ההון. לאחר שבדקנו שיתופי פעולה עם בתי השקעות שונים הגענו למסקנה כי שיתוף הפעולה עם הדס ארזים הינו המהלך האופטימלי שיביא להתייעלות ולמיקסום היתרונות היחסיים של כל אחד מבתי ההשקעות, לטובת הלקוחות".
- 1.יששכר 31/10/2012 19:01הגב לתגובה זוהמיזוג הזה הוא לא תולדת הרגולציה המכבידה כפי שמנהלי החברות הללו רוצים שנחשוב, אלא תוצאת החולשה שבתי ההשקעות הללו מציגים שנים רבות. האם אלטשולר או ילין מלינים על הרגולציה כפי שעושים זאת הדס והלמן...? לא ממש....בתחרות שנוצרה בשוק הגמל אלטשולר וילין הם המנצחים הגדולים בתשואות ובגיוסים. הדס והלמן הם המפסידים הגדולים בתשואות ובגיוסים. על אף התשואות הטובות של הדס ב 2012 – אם מסתכלים בגמל נט על תקופות זמן ארוכות יותר אזי מצבם גרוע שבגרועים. מהיום שהדס רכשו את קופת הגמל הגדולה שלהם בר יציב בדצמבר 2007 היא איבדה את השיעור היחסי הגדול ביותר מכל קופות הגמל בתעשייה. ב 2007 היא הייתה 1.8 מיליארד ₪. היום היא פחות מ 1 מיליארד ₪... התשואות של בר יציב גם הן מהחלשות שיש בתעשייה עם תשואה שנתית ממוצעת לפני דמי ניהול של 3.5% מאז דצמבר 2007 היא מפגרת בגדול אחרי הממוצע בענף. אפילו אנליסט גמל כללי שהשנה היא ממש על הפנים עשתה מאז 4.5% לשנה בממוצע - שלושים אחוז יותר...אבל זה לא הכל: בר יציב גובה את דמי הניהול הגבוהים ביותר שיש במערכת – 1.45% לשנה לעומת 0.9% בממוצע לענף, כך שבנטו כבר לא נשאר הרבה לעמיתים בקופות...רגע וזה לא הכל: מי
אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד
אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"
אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23% לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".
האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.
הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.
הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.
- מנכ"ל אלביט: "פרויקט הלייזר חשוב, אבל הוא לא היחידי, יש לנו מספר מנועי צמיחה קדימה"
- אלביט: הרווח מעל הצפי, ההכנסות מעט מתחת; הצבר ממשיך לגדול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.
משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צשפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל
חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים
שפיר הנדסה שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5% פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.
הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.
מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.
- בפרמיה על השווי בספרים: שפיר מכניסה מוסדיים להשקעה בפרויקטי זכיינות
- מכה למשפחת שפירא: בית המשפט דחה ערעור על חיוב מס של עשרות מיליונים - "ניסיון לצבוע את המניות נכשל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.
