הלמן-אלדובי והדס ארזים נמצאים בהליכים מתקדמים לקראת מיזוג
בתי ההשקעות הלמן-אלדובי והדס ארזים נמצאים בהליכים מתקדמים לקראת מיזוג. הטעמים למהלך לפי בית ההשקעות הן הכבדה המתמדת של הדרישות הרגולטוריות, הרצון להתייעל ולהביא לחסכון ניכר בעלויות ושילוב היתרונות היחסיים של כל אחד מבתי ההשקעות.
אמש והיום אישרו הדירקטוריונים של שני בתי ההשקעות את מיזוג פעילות הגמל. המיזוג יכנס לתוקפו עם קבלת האישורים הרגולטורים, כאשר על פי המתווה המסתמן, במחצית הראשונה של 2013 צפוי מיזוג מלא של כלל הפעילות.
בית ההשקעות הממוזג ינהל נכסים בהיקף של למעלה מ-15 מיליארד שקל לכ-350,000 לקוחות ויציע מגוון רחב של שירותים ומוצרים פיננסים בדגש על חסכון לטווח בינוני ולטווח ארוך. בין השאר יציע בית ההשקעות מוצרי חיסכון מתקדמים ובכללם קרן פנסיה המנוהלת על פי המודל הגילאי (המודל הצ'ליאני), מגוון גדול של קופות גמל והשתלמות ובכללן קופות גמל והשתלמות בניהול אישי (IRA), קרנות נאמנות ובכלל זה קרנות אג"ח המתמחות בחוב הבנקאי, ניהול תיקים ועוד.
על פי המתווה המסתמן, כיו"ר בית ההשקעות יכהן אורי אלדובי וכמנכ"ל בית ההשקעות יכהן רמי דרור, המכהן כיום כמנכ"ל הדס ארזים. השליטה בבית ההשקעות צפויה להתחלק באופן שווה בין בעלי השליטה בהלמן-אלדובי ובין בעלי השליטה בהדס ארזים.
אורי אלדובי אמר: "המיזוג של בתי ההשקעות הינו מהלך סינרגטי מתבקש לאור הרגולציה בתחום שוק ההון. לאחר שבדקנו שיתופי פעולה עם בתי השקעות שונים הגענו למסקנה כי שיתוף הפעולה עם הדס ארזים הינו המהלך האופטימלי שיביא להתייעלות ולמיקסום היתרונות היחסיים של כל אחד מבתי ההשקעות, לטובת הלקוחות".
- 1.יששכר 31/10/2012 19:01הגב לתגובה זוהמיזוג הזה הוא לא תולדת הרגולציה המכבידה כפי שמנהלי החברות הללו רוצים שנחשוב, אלא תוצאת החולשה שבתי ההשקעות הללו מציגים שנים רבות. האם אלטשולר או ילין מלינים על הרגולציה כפי שעושים זאת הדס והלמן...? לא ממש....בתחרות שנוצרה בשוק הגמל אלטשולר וילין הם המנצחים הגדולים בתשואות ובגיוסים. הדס והלמן הם המפסידים הגדולים בתשואות ובגיוסים. על אף התשואות הטובות של הדס ב 2012 – אם מסתכלים בגמל נט על תקופות זמן ארוכות יותר אזי מצבם גרוע שבגרועים. מהיום שהדס רכשו את קופת הגמל הגדולה שלהם בר יציב בדצמבר 2007 היא איבדה את השיעור היחסי הגדול ביותר מכל קופות הגמל בתעשייה. ב 2007 היא הייתה 1.8 מיליארד ₪. היום היא פחות מ 1 מיליארד ₪... התשואות של בר יציב גם הן מהחלשות שיש בתעשייה עם תשואה שנתית ממוצעת לפני דמי ניהול של 3.5% מאז דצמבר 2007 היא מפגרת בגדול אחרי הממוצע בענף. אפילו אנליסט גמל כללי שהשנה היא ממש על הפנים עשתה מאז 4.5% לשנה בממוצע - שלושים אחוז יותר...אבל זה לא הכל: בר יציב גובה את דמי הניהול הגבוהים ביותר שיש במערכת – 1.45% לשנה לעומת 0.9% בממוצע לענף, כך שבנטו כבר לא נשאר הרבה לעמיתים בקופות...רגע וזה לא הכל: מי
מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה
אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 1.72% ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:
מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול
אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.
הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?
מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.
לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה
מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית
בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.
- רייזור: ההכנסות ברבעון הראשון זינקו כמעט פי 6
- רייזור: ההכנסות קפצו פי 2; "הצפי שלנו ל-2025 הוא גבוה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפקת הייפ שנעלם במהרה
ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות
וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים
והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס,
רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).
הרווחיות של חברות הסיעוד בסכנה - דנאל מתרסקת ומה יקרה להנפקת עמל?
בית המשפט דחה את מרבית הטענות בעתירת איגוד נותני שירותי הסיעוד בישראל, אך הורה לוועדת המכרזים של הביטוח הלאומי לפרסם נוסח מתוקן בתוך 60 יום; בדנאל מזהירים כי שינוי התנאים עלול לפגוע משמעותית ברווחיות פעילות הסיעוד, תחום הליבה של החברה, גם תגבור ועמל
עלולות להיפגע
דנאל מניית דנאל דנאל -11.95% צונחת היום בכ-11% על רקע עדכון שפרסמה החברה בנוגע להתפתחויות במכרז החדש של המוסד לביטוח לאומי, מהלך שעשוי להשפיע באופן מהותי על תוצאותיה הכספיות. בדיווח שמסרה הבוקר, דנאל התייחסה לפסק הדין שניתן אתמול בעתירות שהגישו איגוד נותני שירותי הסיעוד בישראל וחברות נוספות נגד תנאי המכרז. מניית תיגבור -7.3% , המתחרה מאבדת 5%.
בית המשפט דחה את מרבית טענות העותרים אך קבע כי וועדת המכרזים נדרשת לפרסם נוסח מתוקן של המכרז בתוך 60 יום, לאחר תיקון מספר סעיפים נקודתיים שהוחזרו לבחינתה. לדברי החברה, אי תיקון המכרז ודחיית יישום התיקונים כפי שביקשו העותרים עלול להביא לפגיעה ניכרת ברווחיות פעילות הסיעוד, אך בשלב זה לא ניתן לאמוד את היקף הפגיעה. את הביטוח הלאומי ייצג משרד ש. הורוביץ, יחד עם פרופ׳ דקל.
דנאל ציינה כי היא בוחנת אפשרות להגיש ערעור על חלק מהחלטות בית המשפט, בין אם בעצמה ובין אם במסגרת איגוד נותני שירותי הסיעוד. לפי נתוני החברה, תחום הסיעוד מהווה מעל ל-50% מהכנסות דנאל, והוא נחשב למנוע הצמיחה המרכזי שלה.
במצגת שהציגה לאחרונה למשקיעים צוין כי המכרז החדש של הביטוח הלאומי עלול לפגוע בתוצאות הסקטור במידה ניכרת. המניה, שנסחרת בשווי של כ-2.3 מיליארד שקל, עלתה אתמול בכ-2%, אך עם פתיחת המסחר הבוקר רשמה ירידה חדה לשפל של מספר חודשים.
- דנאל: ההכנסות גדלו, השורה התחתונה נשחקה בשל הוצאות הנהלה וכלליות
- דנאל: ההכנסות עלו ב-5.9% ל-704 מיליון שקל – נסחרת במכפיל מייצג של כ-17
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבר בדוח הרבעון השני, הדגישה החברה כי מכרז הסיעוד (המוסד לביטוח לאומי) הוא סוגיה מהותית לפעילותה העתידית.
מה המשמעות עבור דנאל?
ברבעון השני של 2025 רשמה דנאל הכנסות של כ-715 מיליון שקל, עלייה של כ-3.7% לעומת 689 מיליון שקל ברבעון המקביל. הגידול בסך של 25.8 מיליון שקל נבע בעיקר מעלייה של כ-22.3 מיליון שקל (כ-6.1%) בתחום הסיעוד, בזכות גידול בשעות הטיפול, מספר המטופלים ועליית שכר המינימום. במלים אחרות, הצמיחה של דנאל היתה בעיקר בעקבות הפעילות בתחום הסיעוד.
