הלמן-אלדובי והדס ארזים נמצאים בהליכים מתקדמים לקראת מיזוג
בתי ההשקעות הלמן-אלדובי והדס ארזים נמצאים בהליכים מתקדמים לקראת מיזוג. הטעמים למהלך לפי בית ההשקעות הן הכבדה המתמדת של הדרישות הרגולטוריות, הרצון להתייעל ולהביא לחסכון ניכר בעלויות ושילוב היתרונות היחסיים של כל אחד מבתי ההשקעות.
אמש והיום אישרו הדירקטוריונים של שני בתי ההשקעות את מיזוג פעילות הגמל. המיזוג יכנס לתוקפו עם קבלת האישורים הרגולטורים, כאשר על פי המתווה המסתמן, במחצית הראשונה של 2013 צפוי מיזוג מלא של כלל הפעילות.
בית ההשקעות הממוזג ינהל נכסים בהיקף של למעלה מ-15 מיליארד שקל לכ-350,000 לקוחות ויציע מגוון רחב של שירותים ומוצרים פיננסים בדגש על חסכון לטווח בינוני ולטווח ארוך. בין השאר יציע בית ההשקעות מוצרי חיסכון מתקדמים ובכללם קרן פנסיה המנוהלת על פי המודל הגילאי (המודל הצ'ליאני), מגוון גדול של קופות גמל והשתלמות ובכללן קופות גמל והשתלמות בניהול אישי (IRA), קרנות נאמנות ובכלל זה קרנות אג"ח המתמחות בחוב הבנקאי, ניהול תיקים ועוד.
על פי המתווה המסתמן, כיו"ר בית ההשקעות יכהן אורי אלדובי וכמנכ"ל בית ההשקעות יכהן רמי דרור, המכהן כיום כמנכ"ל הדס ארזים. השליטה בבית ההשקעות צפויה להתחלק באופן שווה בין בעלי השליטה בהלמן-אלדובי ובין בעלי השליטה בהדס ארזים.
אורי אלדובי אמר: "המיזוג של בתי ההשקעות הינו מהלך סינרגטי מתבקש לאור הרגולציה בתחום שוק ההון. לאחר שבדקנו שיתופי פעולה עם בתי השקעות שונים הגענו למסקנה כי שיתוף הפעולה עם הדס ארזים הינו המהלך האופטימלי שיביא להתייעלות ולמיקסום היתרונות היחסיים של כל אחד מבתי ההשקעות, לטובת הלקוחות".
- 1.יששכר 31/10/2012 19:01הגב לתגובה זוהמיזוג הזה הוא לא תולדת הרגולציה המכבידה כפי שמנהלי החברות הללו רוצים שנחשוב, אלא תוצאת החולשה שבתי ההשקעות הללו מציגים שנים רבות. האם אלטשולר או ילין מלינים על הרגולציה כפי שעושים זאת הדס והלמן...? לא ממש....בתחרות שנוצרה בשוק הגמל אלטשולר וילין הם המנצחים הגדולים בתשואות ובגיוסים. הדס והלמן הם המפסידים הגדולים בתשואות ובגיוסים. על אף התשואות הטובות של הדס ב 2012 – אם מסתכלים בגמל נט על תקופות זמן ארוכות יותר אזי מצבם גרוע שבגרועים. מהיום שהדס רכשו את קופת הגמל הגדולה שלהם בר יציב בדצמבר 2007 היא איבדה את השיעור היחסי הגדול ביותר מכל קופות הגמל בתעשייה. ב 2007 היא הייתה 1.8 מיליארד ₪. היום היא פחות מ 1 מיליארד ₪... התשואות של בר יציב גם הן מהחלשות שיש בתעשייה עם תשואה שנתית ממוצעת לפני דמי ניהול של 3.5% מאז דצמבר 2007 היא מפגרת בגדול אחרי הממוצע בענף. אפילו אנליסט גמל כללי שהשנה היא ממש על הפנים עשתה מאז 4.5% לשנה בממוצע - שלושים אחוז יותר...אבל זה לא הכל: בר יציב גובה את דמי הניהול הגבוהים ביותר שיש במערכת – 1.45% לשנה לעומת 0.9% בממוצע לענף, כך שבנטו כבר לא נשאר הרבה לעמיתים בקופות...רגע וזה לא הכל: מי
3 הערות על הנפקת ארית
על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?
ארית ארית ארית תעשיות -3.82% ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור; הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת.
כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל. אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף
1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים.
יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע.
2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה.
- הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.
זהב וכסףזהב וכסף שוברים שיאים כשהמתיחות בעולם והציפיות להורדות ריבית ברקע
המתכות מטפסות לשיאים חדשים עם תמחור של שתי הורדות ריבית בארה״ב ב-2026 ועם עליית פרמיית הסיכון סביב ונצואלה, רוסיה ואוקראינה
הזהב זהב 1.94% והכסף כסף 1.7% מטפסים לשיאים היסטוריים, על רקע שילוב שמקבל עכשיו יותר משקל בשוק. מצד אחד, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב מקטינות את האטרקטיביות של נכסים נושאי ריבית ביחס למתכות שלא מייצרות תשואה שוטפת. מצד שני, חיכוך גיאופוליטי סביב אנרגיה ונתיבי שיט מחזיר את השפה של נכסי מקלט, כלומר נכסים שנוטים למשוך ביקוש כשעולה מפלס הסיכון בשווקים, גם אצל סוחרים שמסתכלים בעיקר על טווח קצר.
במהלך המסחר הזהב מטפס ביותר מ-1.5% ושובר את השיא הקודם שנקבע באוקטובר, כשהוא עולה מעל 4,381 דולר לאונקיה. הכסף מזנק בשיעור חד יותר ומגיע עד כ-3.4% במהלך היום, כשהוא מתקרב ל-70 דולר לאונקיה. שתי המתכות מתקדמות לעבר השנה החזקה ביותר במונחים שנתיים מאז 1979.
הפד׳ חוזר לקדמת הבמה והורדות הריבית עוברות לתמחור
הדחיפה המרכזית מגיעה מהציפיות סביב הפדרל ריזרב. סוחרים מתמחרים שתי הורדות ריבית במהלך 2026, והקו הזה מקבל רוח גבית גם מהמסר הפוליטי בוושינגטון. הנשיא דונלד טראמפ מקדם עמדה בעד מדיניות מוניטרית מרחיבה יותר, והשווקים קולטים את זה כעוד גורם שמחזק את ההסתברות לסביבת ריבית נמוכה יותר בהמשך.
הרקע המאקרו כלכלי תומך בסיפור דרך נתונים שמרככים את התמונה בארה״ב. צמיחה חלשה יותר בשוק העבודה ואינפלציה נמוכה מהצפוי בנובמבר מחזקים את הנרטיב של עוד הקלות, וברגע שהריבית הצפויה יורדת העלות האלטרנטיבית של החזקת מתכות נראית נמוכה יותר. זה בולט במיוחד מול אג״ח קצרות שמושפעות מהריבית המיידית, בעוד זהב וכסף לא משלמים ריבית.
- הזהב בדרך לשיא היסטורי, הפלטינה מזנקת: שוק המתכות מגיב לריבית ולמתיחות הגלובלית
- מחיר הכסף חצה את רף 60 הדולר לאונקיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיחות סביב נפט וים תיכון מחזירה לשוק את פרמיית ה״מקלט״
במקביל למדיניות הריבית, נכנס לשוק עוד גורם שמוסיף עצבים. ארה״ב מחמירה צעדים שמצמצמים בפועל את יכולת יצוא הנפט של ונצואלה, כחלק מהידוק הלחץ על ממשלת הנשיא ניקולאס מדורו. בשווקים מפרשים את זה כנקודת חיכוך שעלולה לחלחל למחירי אנרגיה, למגבלות סחר ולזעזועים במסלולי תשלום ושרשראות אספקה.
