הלמן-אלדובי והדס ארזים נמצאים בהליכים מתקדמים לקראת מיזוג
בתי ההשקעות הלמן-אלדובי והדס ארזים נמצאים בהליכים מתקדמים לקראת מיזוג. הטעמים למהלך לפי בית ההשקעות הן הכבדה המתמדת של הדרישות הרגולטוריות, הרצון להתייעל ולהביא לחסכון ניכר בעלויות ושילוב היתרונות היחסיים של כל אחד מבתי ההשקעות.
אמש והיום אישרו הדירקטוריונים של שני בתי ההשקעות את מיזוג פעילות הגמל. המיזוג יכנס לתוקפו עם קבלת האישורים הרגולטורים, כאשר על פי המתווה המסתמן, במחצית הראשונה של 2013 צפוי מיזוג מלא של כלל הפעילות.
בית ההשקעות הממוזג ינהל נכסים בהיקף של למעלה מ-15 מיליארד שקל לכ-350,000 לקוחות ויציע מגוון רחב של שירותים ומוצרים פיננסים בדגש על חסכון לטווח בינוני ולטווח ארוך. בין השאר יציע בית ההשקעות מוצרי חיסכון מתקדמים ובכללם קרן פנסיה המנוהלת על פי המודל הגילאי (המודל הצ'ליאני), מגוון גדול של קופות גמל והשתלמות ובכללן קופות גמל והשתלמות בניהול אישי (IRA), קרנות נאמנות ובכלל זה קרנות אג"ח המתמחות בחוב הבנקאי, ניהול תיקים ועוד.
על פי המתווה המסתמן, כיו"ר בית ההשקעות יכהן אורי אלדובי וכמנכ"ל בית ההשקעות יכהן רמי דרור, המכהן כיום כמנכ"ל הדס ארזים. השליטה בבית ההשקעות צפויה להתחלק באופן שווה בין בעלי השליטה בהלמן-אלדובי ובין בעלי השליטה בהדס ארזים.
אורי אלדובי אמר: "המיזוג של בתי ההשקעות הינו מהלך סינרגטי מתבקש לאור הרגולציה בתחום שוק ההון. לאחר שבדקנו שיתופי פעולה עם בתי השקעות שונים הגענו למסקנה כי שיתוף הפעולה עם הדס ארזים הינו המהלך האופטימלי שיביא להתייעלות ולמיקסום היתרונות היחסיים של כל אחד מבתי ההשקעות, לטובת הלקוחות".
- 1.יששכר 31/10/2012 19:01הגב לתגובה זוהמיזוג הזה הוא לא תולדת הרגולציה המכבידה כפי שמנהלי החברות הללו רוצים שנחשוב, אלא תוצאת החולשה שבתי ההשקעות הללו מציגים שנים רבות. האם אלטשולר או ילין מלינים על הרגולציה כפי שעושים זאת הדס והלמן...? לא ממש....בתחרות שנוצרה בשוק הגמל אלטשולר וילין הם המנצחים הגדולים בתשואות ובגיוסים. הדס והלמן הם המפסידים הגדולים בתשואות ובגיוסים. על אף התשואות הטובות של הדס ב 2012 – אם מסתכלים בגמל נט על תקופות זמן ארוכות יותר אזי מצבם גרוע שבגרועים. מהיום שהדס רכשו את קופת הגמל הגדולה שלהם בר יציב בדצמבר 2007 היא איבדה את השיעור היחסי הגדול ביותר מכל קופות הגמל בתעשייה. ב 2007 היא הייתה 1.8 מיליארד ₪. היום היא פחות מ 1 מיליארד ₪... התשואות של בר יציב גם הן מהחלשות שיש בתעשייה עם תשואה שנתית ממוצעת לפני דמי ניהול של 3.5% מאז דצמבר 2007 היא מפגרת בגדול אחרי הממוצע בענף. אפילו אנליסט גמל כללי שהשנה היא ממש על הפנים עשתה מאז 4.5% לשנה בממוצע - שלושים אחוז יותר...אבל זה לא הכל: בר יציב גובה את דמי הניהול הגבוהים ביותר שיש במערכת – 1.45% לשנה לעומת 0.9% בממוצע לענף, כך שבנטו כבר לא נשאר הרבה לעמיתים בקופות...רגע וזה לא הכל: מי
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם
אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
