הלמן-אלדובי והדס ארזים נמצאים בהליכים מתקדמים לקראת מיזוג
בתי ההשקעות הלמן-אלדובי והדס ארזים נמצאים בהליכים מתקדמים לקראת מיזוג. הטעמים למהלך לפי בית ההשקעות הן הכבדה המתמדת של הדרישות הרגולטוריות, הרצון להתייעל ולהביא לחסכון ניכר בעלויות ושילוב היתרונות היחסיים של כל אחד מבתי ההשקעות.
אמש והיום אישרו הדירקטוריונים של שני בתי ההשקעות את מיזוג פעילות הגמל. המיזוג יכנס לתוקפו עם קבלת האישורים הרגולטורים, כאשר על פי המתווה המסתמן, במחצית הראשונה של 2013 צפוי מיזוג מלא של כלל הפעילות.
בית ההשקעות הממוזג ינהל נכסים בהיקף של למעלה מ-15 מיליארד שקל לכ-350,000 לקוחות ויציע מגוון רחב של שירותים ומוצרים פיננסים בדגש על חסכון לטווח בינוני ולטווח ארוך. בין השאר יציע בית ההשקעות מוצרי חיסכון מתקדמים ובכללם קרן פנסיה המנוהלת על פי המודל הגילאי (המודל הצ'ליאני), מגוון גדול של קופות גמל והשתלמות ובכללן קופות גמל והשתלמות בניהול אישי (IRA), קרנות נאמנות ובכלל זה קרנות אג"ח המתמחות בחוב הבנקאי, ניהול תיקים ועוד.
על פי המתווה המסתמן, כיו"ר בית ההשקעות יכהן אורי אלדובי וכמנכ"ל בית ההשקעות יכהן רמי דרור, המכהן כיום כמנכ"ל הדס ארזים. השליטה בבית ההשקעות צפויה להתחלק באופן שווה בין בעלי השליטה בהלמן-אלדובי ובין בעלי השליטה בהדס ארזים.
אורי אלדובי אמר: "המיזוג של בתי ההשקעות הינו מהלך סינרגטי מתבקש לאור הרגולציה בתחום שוק ההון. לאחר שבדקנו שיתופי פעולה עם בתי השקעות שונים הגענו למסקנה כי שיתוף הפעולה עם הדס ארזים הינו המהלך האופטימלי שיביא להתייעלות ולמיקסום היתרונות היחסיים של כל אחד מבתי ההשקעות, לטובת הלקוחות".
- 1.יששכר 31/10/2012 19:01הגב לתגובה זוהמיזוג הזה הוא לא תולדת הרגולציה המכבידה כפי שמנהלי החברות הללו רוצים שנחשוב, אלא תוצאת החולשה שבתי ההשקעות הללו מציגים שנים רבות. האם אלטשולר או ילין מלינים על הרגולציה כפי שעושים זאת הדס והלמן...? לא ממש....בתחרות שנוצרה בשוק הגמל אלטשולר וילין הם המנצחים הגדולים בתשואות ובגיוסים. הדס והלמן הם המפסידים הגדולים בתשואות ובגיוסים. על אף התשואות הטובות של הדס ב 2012 – אם מסתכלים בגמל נט על תקופות זמן ארוכות יותר אזי מצבם גרוע שבגרועים. מהיום שהדס רכשו את קופת הגמל הגדולה שלהם בר יציב בדצמבר 2007 היא איבדה את השיעור היחסי הגדול ביותר מכל קופות הגמל בתעשייה. ב 2007 היא הייתה 1.8 מיליארד ₪. היום היא פחות מ 1 מיליארד ₪... התשואות של בר יציב גם הן מהחלשות שיש בתעשייה עם תשואה שנתית ממוצעת לפני דמי ניהול של 3.5% מאז דצמבר 2007 היא מפגרת בגדול אחרי הממוצע בענף. אפילו אנליסט גמל כללי שהשנה היא ממש על הפנים עשתה מאז 4.5% לשנה בממוצע - שלושים אחוז יותר...אבל זה לא הכל: בר יציב גובה את דמי הניהול הגבוהים ביותר שיש במערכת – 1.45% לשנה לעומת 0.9% בממוצע לענף, כך שבנטו כבר לא נשאר הרבה לעמיתים בקופות...רגע וזה לא הכל: מי
הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
