המפונים התפנו, התיירים לא הגיעו ומלונות דן צנחו ל-21 מיליון שקל בהפסד תפעולי
בתוך שנה אחת מלונות דן עברה מרווח תפעולי של 46 מיליון שקל להפסד של 21 מיליון צניחה שלילית של כ-146% המלחמה הכבידה משמעותית על הפעילות העסקית של הרשת כשגם סעיף ההכנסות הרבעוני נרשמה ירידה של 11% ל-295 מיליון שקל
המפונים שמילאו במשך כמה חודשים טובים את חדרי מלונות הרשת עזבו לביתם ובשביל מלונות דן המלחמה רק התחילה. רשת המלונות סיימה את הרבעון הראשון בהפסד של כ-52 מיליון שקל, זאת לעומת הפסד של 3.5 מיליון ש"ח בלבד ברבעון המקביל אשתקד. מניית רשת המלונות דן מלונות מדשדשת כבר שנתיים במקום. החודש היא השיגה תשואה שלילית של 3% ומתחילת השנה היא חיובית בכ-0.4% בלבד, ב-12 החודשים האחרונים המניה עשתה 1.7% מה שמשקף את הקושי של הרשת להתרומם ולהניב תשואה לבעלי המניות. היא נסחרת לפי שווי שוק של 2.5 מיליארד שקל רחוק מישרוטל הנסחרת כמעט כפול ממנה על כ-4.5 מיליארד ורחוק יותר מפתאל שנסחרת בכ-8.5 מיליארד שקל.
ברבעון הראשון של השנה הסתכמו הכנסות רשת מלונות דן בכ-296 מיליון שקל שזו ירידה של 11% ביחס לרבעון המקביל. עיקר הירידה נרשם במגזר המלונאות: ההכנסות בו ירדו ב-16.9%
והסתכמו בכ-194 מיליון שקל בלבד, לעומת כ-232 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרשת מצביעה על השלכות הלחימה כסיבה המרכזית לירידה בהכנסות וברווחיות ובראשן היעדר תיירות נכנסת ואירוח מופחת של תושבי קו העימות
לעומת זאת, מגזר ההסעדה של הקבוצה שכולל את חברת
"עידית לוגיסטיקת מזון" שמר על יציבות עם הכנסות של כ-102 מיליון שקל בדומה לרבעון המקביל.
הרווח התפעולי לפני פחת ומימון (EBITDA) ברבעון הפך להפסד של כ-21 מיליון שקל, זאת לעומת רווח של מעל 46 מיליון שקל ברבעון המקביל. מגזר המלונאות לבדו רשם הפסד
תפעולי של כ-26 מיליון שקל שינוי חד לעומת רווח תפעולי של כ-40 מיליון שקל ברבעון הראשון אשתקד.
- דריסת רגל בארה"ב: מלונות דן רוכשת את מלון NoMo SoHo במנהטן
- אובדן ההכנסות מתיירות עומד על 20 מיליארד שקל, מי החברות שנפגעו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה הציגה התחייבויות שוטפות בסך של כ-783 מיליון ש"ח, עלייה של כ-162 מיליון שקל תוך שלושה חודשים בלבד. עיקר העלייה נבעה מגידול באשראי בנקאי לזמן קצר ומעלייה ביתרות הספקים והזכאים. במקביל, ההון העצמי של החברה הצטמצם בכ-50 מיליון שקל ועמד על כ-1.24 מיליארד שקל, ירידה שנובעת ישירות מההפסד הרבעוני.
למרות הגרעון בהון החוזר, המוערך בכ-472 מיליון שקל, מלונות דן ציינו כי הם יכולים להמשיך ולממן את הפעילות השוטפת באמצעות אשראי מהבנקים, וכי אין להם מגבלות מהותיות על קבלת מימון נוסף.
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
הנהלת רשת המלונות הדגישה כי נכון למועד פרסום התוצאות לא ניתן עדיין להעריך את היקף השפעת המצב הביטחוני על התוצאות השנתיות של השנה. בעקבות המצב הביטחוני הרעוע צפויה להיפגע התיירות הנכנסת לישראל באופן מהותי ועונת הקיץ שמניבה בשגרה את סך הארי של הכנסות
הרשת צפויה להיות חלשה באופן משמעותי ולהניב הכנסות מועטות עבור הרשת.
בהקשר הזה נזכיר כי רשת מלונות ישרוטל הודיעו לאחרונה על השקעה של כ-70 מיליון שקל בשיפוץ וחידוש מלון 'המלך שלמה' באילת אחרי שאירח מפונים רבים ונדרש לעבור ריענון ואחזקה יסודיים כדי להכשיר אותו לקראת עונת הקיץ. סביר מאוד שהמתקנים של רשת מלונות דן גם הם זקוקים לחידוש ושיפוץ לקראת עונת הקיץ מה שעשוי להכביד אף יותר על הרשת.
- 1.תרשה לנו לגחך נראה אותך משיג חדר בדן אילת במחיר שפוי (ל"ת)אנונימי 26/05/2025 13:21הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
