אקרו: ההכנסות ברבעון ירדו ל-159 מ' שקל לעומת 223 מ' שקל
הרווח הנקי המיוחס לבעלים ברבעון הרביעי הסתכם לכ-4 מיליון שקל , לעומת כ-20 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד; ברבעון הרביעי מכרה החברה 80 יח"ד בהיקף כספי של כ-326 מיליון שקל, ברבעון המקביל אשתקד מכרה החברה 15 יח"ד בהיקף כספי של כ-100 מיליון שקל
אקרו אקרו 2.75% מדווחת על תוצאותיה לרבעון הרביעי ולשנת 2024 כולה, סה"כ ההכנסות ברבעון הרביעי הסתכמו לכ-159 מיליון שקל , לעומת כ-223 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי המיוחס לבעלים ברבעון הרביעי הסתכם לכ-4 מיליון שקל , לעומת כ-20 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההכנסות ממכירת מקרקעין ודירות ברבעון הרביעי הסתכמו לכ-147 מיליון שקל , לעומת כ-204 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי ממכירת דירות ברבעון הרביעי הסתכם לכ-22 מיליון שקל , לעומת כ-41 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווחיות הגולמית ברבעון הרביעי עמדה על כ-15%, לעומת כ-20.1% ברבעון המקביל.
ברבעון הרביעי מכרה החברה 80 יח"ד בהיקף כספי של כ-326 מיליון שקל, ברבעון המקביל אשתקד מכרה החברה 15 יח"ד בהיקף כספי של כ-100 מיליון שקל. המחיר הממוצע ליח"ד ברבעון הרביעי הסתכם לכ-4.1 מיליון שקל , לעומת כ-6.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. מתחילת שנת 2025 ועד מועד פרסום הדוח מכרה החברה עוד 29 יח"ד בהיקף כספי של כ-149 מיליון שקל . כמו כן נחתמו 13 בקשות רכישה בהיקף כספי של כ-74 מיליון שקל . ההכנסות מדמי שכירות ברבעון הרביעי גדלו בכ-26% והסתכמו לכ-24 מיליון שקל , לעומת כ-19 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע בעיקר מפרויקט ONE TOWER שאוכלס במהלך הרבעון השלישי לשנת 2023, מהצמדות החוזים למדד המחירים לצרכן וכן מגידול בשיעור התפוסה.
במבט שנתי, סה"כ ההכנסות בשנת 2024 הסתכמו לכ-765 מיליון שקל , לעומת כ-898 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ההכנסות ממכירת מקרקעין ודירות בשנת 2024 הסתכמו לכ-644 מיליון שקל , לעומת כ-820 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי המיוחס לבעלים בשנת 2024 הסתכם לכ-21 מיליון שקל , לעומת כ-48 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
הרווח הגולמי ממכירת דירות בשנת 2024 הסתכם לכ-101 מיליון שקל , לעומת כ-162 מיליון שקל אשתקד. הרווחיות הגולמית בשנת 2024 עמדה על כ-15.7%, לעומת כ-19.7% בתקופה המקבילה אשתקד. הירידה נבעה בעיקר משינוי תמהיל הפרויקטים, אשר השפיעו על שיעור הרווח הגולמי. שיעור הרווח הגולמי צפוי לעלות בשנים הבאות בעקבות הבשלה של פרויקט BLOOM ופרויקטים נוספים עם רווחיות גולמית גבוהה.
- אקרו: רווח נקי הסתכם ב-51 מיליון שקל - פי 4 מאשתקד; ירידה חדה במכירת דירות
- “המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנת 2024 מכרה החברה 448 יח"ד ומשרדים בהיקף כספי של כ-1.74
מיליארד שקל . נתונים אלו כוללים מכירה של 162 דירות "מחיר למשתכן" בפרויקט GO YAFO TEL AVIV בהיקף של כ-311 מיליון שקל . בשנת 2023 מכרה החברה 50 יח"ד בהיקף כספי של כ-371 מיליון שקל . הגידול בכמות יחידות הדיור שנמכרו בשנת 2024 לעומת שנת 2023, מקורו מעליה בביקושים,
מתחילת שיווק בפרויקטים חדשים (מגדל מזא"ה ואקרו בשדרה), ממכירת דירות "מחיר למשתכן" בפרויקט GO YAFO TEL AVIV וכן מהליכי שיווק משמעותיים שביצעה החברה.
המחיר הממוצע ליח"ד בשנת 2024 הסתכם בכ-3.8 מיליון שקל , לעומת כ-7.4 מיליון שקל בשנת
2023. המחיר הממוצע ליח"ד בשנת 2024 בנטרול דירות "מחיר למשתכן" הסתכם בכ-4.9 מיליון שקל . השינוי במחיר הממוצע לדירה נובע משינוי בתמהיל הפרויקטים וסוג הדירות. נכון להיום, החברה יוזמת, מתכננת ובונה 61 פרויקטים הכוללים 11,583 יח"ד (חלקה האפקטיבי של החברה כ-7,736
יח"ד). רשימה זו כוללת 39 פרויקטים בתחום ההתחדשות העירונית בהם כבר הושגו חתימות של יותר מ-60% מבעלי היחידות ואשר במסגרתם עתידה החברה לבנות 7,364 יח"ד (חלקה האפקטיבי של החברה כ-5,140 יח"ד).
כמו-כן, פועלת החברה בקידום פרויקטים יזמיים נוספים בתחום
ההתחדשות העירונית בהיקף של כ-3,085 יח"ד (חלק החברה האפקטיבי כ-2,151 יח"ד), בהם טרם הושגו חתימות בשיעור העולה על 60% מבעלי היחידות או נמצאים בשלבי תכנון ראשוניים. עד שנת 2030 צפויה החברה לשווק 4,855 יח"ד אשר צפויות לתרום רווח
גולמי של כ-4.9 מיליארד שקל , מהם כ-2.4 מיליארד שקל בפרויקטים שתחילת שיווקם צפוי עד לסוף לשנת 2026.
- אביליה מתכוננת להנפקה בשווי 570 מיליון שקל: רוב הכספים יפרעו חובות וערבויות לבעלים
- פתאל מעמיקה את ההתרחבות באירופה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
ההכנסות מדמי שכירות בשנת 2024 גדלו בכ-41% והסתכמו לכ-86 מיליון שקל , לעומת כ-61 מיליון שקל אשתקד. לחברה כיום 9 נכסים מניבים
ונכסים נוספים בשימושי ביניים, אשר צפויים לתרום NOI שנתי של כ-102 מיליון שקל . החברה מקדמת הקמה של 2 נכסים נוספים אשר צפויים לתרום NOI שנתי של כ-13 מיליון שקל וכן 17 נכסים בתכנון אשר צפויים לתרום NOI שנתי של כ-159 מיליון שקל (כל נתוני ה-NOI הינם חלק החברה האפקטיבי).
סך הנדל"ן להשקעה ותשלומים על חשבון נדל"ן להשקעה עמד נכון ליום 31 בדצמבר 2024 על כ-2.597 מיליארד שקל.
סך הון החברה ליום 31 בדצמבר 2024, עמד על כ-2.154 מיליארד שקל , לעומת כ-2.144 מיליארד שקל ליום 31 בדצמבר 2023 ומהווה כ-31.1% מסך
המאזן. סך ההון המיוחס לבעלים של החברה ליום 31 בדצמבר 2024 עמד על כ-1.848 מיליארד שקל , לעומת כ-1.828 מיליארד שקל ליום 31 בדצמבר 2023. ביום 25 במרץ 2025 הכריזה החברה על חלוקת דיבידנד בסך של כ-4 מיליון שקל , אשר ישולם בחודש אפריל.
זיו יעקובי, מנכ"ל קבוצת אקרו: "שנת 2024 הייתה שנה מרובת פעילות בקבוצת אקרו, שנה שבה הנחנו יסודות איתנים לצמיחה עתידית. צבר הפרויקטים המשמעותי שלנו מעיד על האופק הברור והיכולת שלנו להמשיך לפתח את פעילות החברה, על כלל מגזריה. בשנת 2024 מכרנו 448 יח"ד ומשרדים בהיקף כולל של כ-1.74 מיליארד שקל, השלמנו את בנייתם ואכלוסם של כ-400 דירות בפרויקטים ויסוצקי, פרזון ובארט, והתקדמנו בבנייתם של כ-1,300 יח"ד נוספות ב-6 פרויקטים שונים. בנוסף, בשנה זו זכינו במכרזי רמ"י לשיווק של כ-800 יח"ד בשני פרויקטים, האחד בשכונת נחלת יצחק בת"א (מגדל השלום) והשני במתחם נוסף במכבי יפו. כמו-כן, התחלנו את שיווקם של הפרויקטים אקרו בשדרה ומגדל מזא"ה בהיקף מצטבר של כ-560 יח"ד, וזכינו במכרזים ועסקאות להקמת כ-1,500 יח"ד חדשות בתחום ההתחדשות העירונית.
שנת 2025 צפויה להיות שנת מפתח בהתרחבותה של אקרו.
אנו מתכננים להתחיל ביצוע של שישה פרויקטים חדשים הכוללים כ-1,600 יחידות דיור ו-88 אלף מ"ר מסחר ובמקביל לצאת לשיווק של שלושה פרויקטים נוספים עם כ-640 יחידות דיור. גיוון מלאי הדירות שלנו במגוון מחירי מכירה, יאפשר לנו להגיע לקהלי יעד רחבים יותר ולחזק את מעמדנו
בשוק. תחום ההתחדשות העירונית פותח בפנינו הזדמנויות משמעותיות להתרחבות גיאוגרפית ואנו נמשיך לפעול באופן אקטיבי בערים שונות בגוש דן, בשרון, בשפלה ובירושלים. שיתוף הפעולה האסטרטגי עם חברת הפניקס, במסגרתו היא צפויה להשקיע כ-250 מיליון שקל בפרויקטי ההתחדשות העירונית
שלנו, מעיד על האמון הרב בפעילותנו ובפוטנציאל הצמיחה של החברה. האיתנות הפיננסית והגמישות התפעולית שלנו מבטיחות את מימוש הפרויקטים ואת המשך התרחבות מלאי הדירות".

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"
אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"
שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.
דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.
אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?
"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."
התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.
- אלרוב מסכמת רבעון טוב, אבל עד כמה הוא בר־קיימא?
- אקירוב חושב שכלל מעניינת למרות שזינקה יותר מפי שניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגלפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק
לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג, הבורסה הגיבה חזק ועלתה לאור סיום אפשרי של הסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי זינקה כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור, לפידות וסאמיט כולן דיווח על תוצאות טובות ביום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי - ומי דיווחו במהלך הסופ"ש?
המדדים ננעלו בעליות, כשת"א 35 הוסיף 1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.
בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עלה 1.4%, בעוד ת"א ביטוח הוסיף גם הוא שיעור דומה. ת"א נפט וגז עלה 0.15%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1.2%.
המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.7%.
"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה
במהלך היום התחזקו המדדים, לאור הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת
חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות".
לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים
ולהשבת האמון במערכות המדינה".
בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.
הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג.
- דוראל טסה 17%, מר 15%, שופרסל נפלה 7%; הבורסה סוגרת שבוע חיובי
- טבע זינקה 4.2%, טאואר קפצה ב-7%, המדדים עלו כ-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש
הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי
שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.
