למה נפלה מניית מגדל? ומדוע המנכ"ל אופטימי לגבי העתיד?
הפניקס ומנורה זינקו בעקבות הדוחות; כלל ומגדל ירדו בעקבות הדוחות; מה ההסבר וראיון עם רונן אגסי מנכ"ל מגדל ביטוח בהמשך לתוצאות הטובות ב-2024 - מה עמד מאחורי השיפור במרבית הפרמטרים ומהם מנועי הצמיחה העתידיים של החברה
חברת הביטוח מגדל מגדל ביטוח 0.99% סיימה את הרבעון הרביעי של השנה עם צמיחה במרבית הפרמטרים המשמעותיים כולל גידול של כ-14% בפרמיות לצד עליה של כ-8.5% ברווח הכולל. עם זאת המשקיעים לא אהבו את הדוחות ושלחו את המניה לירידה של 7% במהלך המסחר. בשיחה עם רונן אגסי, מנכ"ל החברה, ניסינו להבין מה עומד מאחורי הירידה וכיצד הוא רואה את התוצאות ומנועי הצמיחה קדימה.
"אנחנו מסכמים שנה מוצלחת עם רווח של 1 מיליארד שקל, הכפלה ביחס לשנה קודמת. הגידול ברווח הגיע מהשפעות חיצוניות ורווחים חד-פעמיים, אבל בעיקר משיפור משמעותי בעסקי הליבה שלנו, ולכן אנחנו מאד מרוצים. לפני שנה פרסמנו תוכנית רב שנתית, ואנחנו מודדים את עצמנו ביחס אליה, ונמצאים מעל המקומות שרצינו להיות בהם בנקודת הזמן, ומשוכנעים שגם הדיבידנד יגיע בזמן הנכון", מספר אגסי.
ממה בכל זאת המשקיעים התאכזבו?
"אני לא יודע להגיד. גם הרווחיות השוטפת גבוהה מהמצופה, והרווח החיתומי עלה. פרסמנו שורה של פרמטרים חזקים. ההצגה החדשה נותנת מושג לגבי הרווחיות העתידית שלנו שתהיה גבוהה גם בעתיד".
ההסבר נמצא בתשואה להון שיחסית נמוכה לעומת הפניקס ומנורה, ובתמחור הגבוה אחרי העליות האחרונות. זה גם מה שקרה לכלל אתמול, כשמנגד הפניקס וממנורה זינקו אחרי הדוחות בשל תשואה להון טובה ותשואה עתידית גבוה. בסוף השוק מתמחר שני דברים - מכפיל רווח עתידי וצמיחה ברווח. אם חברות הביטוח נסחרות במכפילי רווח דומים, אבל לפי התחזית הרווחים של הפניקס ומנורה יעלו בשיעור גבוה יותר לעומת מגדל וכלל, הוא מתמחר אותן באופן יחסי יקר יותר וזה מה שקרה בימים האחרונים.
- מגדל: ״עברנו בדיקה מלאה במשרד האוצר - לא נדרשנו לשנות תעריפים״
- מגדל: הרווח כולל קפץ ב-47% ל-535 מיליון שקל, התשואה להון ב-23.8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממה נבע השיפור ברווח החיתומי?
"השיפור הגיע בעיקר מהחיסכון ארוך טווח והביטוח כללי. בחיסכון ארוך טווח אנחנו רואים חזרה לנורמה, אחרי שבשנה שעברה היו לנו כמה השפעות שליליות. סבלנו מתביעות בגלל הנרצחים וההרוגים במלחמה, והיה לנו חשיפה גדולה לסיכון אובדן כושר עבודה שהשפיע עלינו מאד לא טוב בשנה שעברה. אנחנו חוזרים למקום טבעי יותר עבורנו. בביטוח כללי, אנחנו רואים את המגמה של השיפור בכל הענף ומשקיעים בזה המון זמן ומחשבה. בנוסף, ההשקעות השפיעו עלינו לטובה, שנה שעברה הייתה קשה מבחינה זו והשנה גם חזרנו לגבות דמי ניהול".
אגסי מתייחס לכך שברבעון הרביעי החלה מגדל לגבות דמי ניהול משתנים שהסתכמו לכ-135 מיליון שקל, לאחר שמסוף שנת 2021 החברה לא גבתה דמי ניהול משתנים. "אנחנו גובים דמי ניהול משתנים על הרווחים בתיק הפוליסות הישן שלנו. מותר לנו לגבות רק כשיש לנו במצטבר רווח אז לא גבינו הרבה מאד זמן דמי ניהול משתנים כי היו כמה שנים עם הפסדים גדולים שלקח זמן לכסות אותם על מנת לחזור לגבייה שוטפת", הואא מסביר.
אם מסתכלים קדימה מהם מנועי הצמיחה? יש מחשבות לגוון את הרווח באמצעות רכישות?
- למה סוגת מנפיקה במחיר גבוה? כי אפשר
- מה יהיה מחר בבורסה? טבע תעלה ב-2.5% והמניה שתזנק 9%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
"בתוכנית האסטרטגית שלנו יש פירוט מה עוד אנחנו רוצים לעשות. אני חושב שבתחום הביטוח כללי יש הרבה דרך ורווחיות גולמית שאנחנו יכולים ליהנות ממנה מתוך התיק. בנוסף, אנחנו משקיעים הרבה במוצרים הפיננסים. יש לנו מערך הפצה וסוכנויות בית שתרמו יפה מאד השנה, אבל אפשר להגדיל את זה במיקוד עסקי ואסטרטגיה נכונה. אנחנו משקיעים הרבה מאד בתשתיות שלנו, גם לתת לקוח ועבודה עם מגדל לכל השותפים והלקוחות שלנו. אנחנו בהחלט חושבים שאפשר להגיע למקומות טובים יותר."
- 3.אנונימי 29/03/2025 09:29הגב לתגובה זוההכנסות גדלו וגם הרווח לא מובנת הירידה במניה
- 2.למה במגדל יש הסברים ותירוצים ואין רווחים (ל"ת)עושה חשבון 20/03/2025 07:44הגב לתגובה זו
- כגן 25/03/2025 18:32הגב לתגובה זויש להם קרנות נאמנות טובות ורווחיות.לא מטעם רק לקוח.
- 1.זה היה די צפוי (ל"ת)שלי 19/03/2025 22:36הגב לתגובה זו

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"
אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"
שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.
דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.
אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?
"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."
התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.
- אלרוב מסכמת רבעון טוב, אבל עד כמה הוא בר־קיימא?
- אקירוב חושב שכלל מעניינת למרות שזינקה יותר מפי שניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."
סוגת (צילום: תמר מצפי)למה סוגת מנפיקה במחיר גבוה? כי אפשר
סוגת מונפקת בשווי גבוה - מכפיל רווח מייצג של 23-25, כאשר יש שורה של חברות מזון שנסחרות משמעותית מתחת לתמחור הזה;. הציבור בסוף ישלם את מחיר הגאות; בהנפקות יש לרוב רק צד אחד שמרוויח - הצד המנפיק
הנפקות הן מקום מצוין להפסיד כסף. בכל גל הנפקות המשקיעים המוסדיים והפרטיים הפסידו כסף. לכו 40 שנה לאחור, לשנות ה-80, גל ההנפקות בשנות ה-90', הנפקות הדוט קום ב-99-2000 ועוד. תמיד בסוף זה נגמר בירידות. הגל האחרון ב-2021 היה כואב במיוחד - 100 הנפקות, מתוכם 5-6 טובות, עוד כמה בינוניות וכ-90 זבל. הנפיקו חברות אנרגיה מתחדשות במיליארדים והם היום שלדים של מיליונים בודדים. כעת יש גל של הנפקות עם דגש על חברות מזון ונדל"ן. אלו לא חברות טכנולוגיה שימחקו, אלב בנדל"ן הסיכון גדול מאוד והן מגיעות לבורסה כדי לשתף את הציבור בסיכון ובמזון פשוט מנפיקים בשווי מנופח מאוד. אלו חברות שיכולות להיות טובות - סוגת היא חברה טובה, אבל המחיר בהנפקה הוא לא מלא, הוא מנופח. אין סיבה לרכוש חברה בהנפקה במכפיל רווח של 23 בשעה ששטראוס ושורה של חברות מזון שנסחרות בבורסה במכפילים נמוכים משמעותית.
חברת המזון סוגת, המוכרת בישראל במוצרי בסיס כמו סוכר, אורז, קטניות, שמנים ומלח, מתקדמת לקראת הנפקה בבורסה בתל אביב, שצפויה להתרחש בחודש הקרוב. החברה תנסה לגייס 250-300 מיליון שקל לפי שווי של 800-900 מיליון שקל לפני הכסף. היו דיווחים על שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל - אבל זה טריק ידוע של חתמים: לזרוק שווים גבוהים ואז "להתפשר" על המחיר.
סוגת הוקמה בשנות ה-60 כחברה לייבוא וייצור סוכר, דגנים וקטניות, בעוד שמלח הארץ פועלת משנת 1922 בייצור וייבוא מלח. ב-2019 רכשה קרן פורטיסימו, בהנהלת יובל כהן, את מלח הארץ מידי שרי אריסון תמורת 160 מיליון שקל, ולאחר מכן את סוגת מחברת מאן תמורת 60 מיליון דולר, מה שיצר את הקבוצה המאוחדת. ב-2021 מכרה פורטיסימו 20% מסוגת לפועלים אקוויטי, זרוע ההשקעות של בנק הפועלים, בשווי של 750 מיליון שקל. מאז ביצעה סוגת רכישות בהיקף של מעל 300 מיליון שקל: פעילות הקמעונאות של שמן תעשיות (163 מיליון שקל, 2020), אגס ירוק (טחינה וחלווה, 88 מיליון שקל, 2021), 50% מפרג (תבלינים, 40 מיליון שקל, 2023), 50% מקפה אל-נח'לה (קפה ופיצוחים, 2024), ופופסטאר (פופקורן, 17 מיליון שקל, 2025). הרכישות הרחיבו את סל המוצרים לכ-300 פריטים, כולל מותגים כמו "עץ הזית", "אל-ארז", "פרג" ו"מלח הארץ". החברה מפעילה מפעלים בקריית גת, עתלית, אילת ומגדל העמק, עם רשת לוגיסטית ארצית.
ההנפקה: שווי, גיוס ומבנה בעלויות
ההנפקה כוללת גיוס של 250-300 מיליון שקל, כאשר 80–120 מיליון שקל יופנו לפירעון הלוואות, והיתר למימון התרחבות ורכישות נוספות. השווי של 800-900 מיליון שקל לפני הכסף. לאחר ההנפקה, פורטיסימו תחזיק ב-57%, פועלים אקוויטי ב-14%, והציבור ב-26%. ההנהלה תחזיק חלקים קטנים: המנכ"ל גיא פרופר 1.5% וסמנכ"לים בקבוצה יחזיקו ביחד בכ-1.5% נוספים.
- סוגת בדרך לבורסה לפי שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל
- בעקבות התנגדות הממונה על התחרות - סוגת לא תרכוש את סטורנקסט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתשעת החודשים הראשונים של 2025 דיווחה סוגת על הכנסות של 716 מיליון שקל, ירידה של 1% בהשוואה לתקופה המקבילה. הרווח הנקי זינק ב-81% ל-24 מיליון שקל, הודות לשיפור בשולי רווח גולמי ותפעולי, כולל הפסקת מכירת מוצרים בעלי רווחיות נמוכה. תחזית 2025: הכנסות של 944 מיליון שקל, דומה ל-2024 ונמוך ב-2% מ-2023. ל-2026 צופים בחברה מחזור של 977 מיליון שקל. נתחי שוק: מלח מיוחד 91%, מלח באריזות נייר 76%, סוכר 56%, אורז 53%, קטניות 37%, שמן 25%. הדומיננטיות מעניקה כוח תמחור.
