"הלייזר שלנו יודע לסמן מטרות ולשבש אותן – זה גיים צ'יינג'ר אמיתי"
מתן רבין, מנכ"ל סולרום, מדבר על החדשנות בתחום הלייזר, ההתמודדות עם הביקושים הגוברים בתעשייה הביטחונית, והתרומה של החברה לחוסנה של ישראל "אנחנו מייצגים את החוסן של ישראל יחד עם כל החברות בסקטור, גם כשקשה אנחנו פועלים יחד, במלחמה פעלנו 24/7, בסוף יש לנו
אחריות ואנחנו שמחים עליה"
חברת סולרום סולרום החז -0.37% , שהחלה את דרכה בסוף שנות ה-80 בתעשייה האזרחית, עשתה מהפך משמעותי בשנים האחרונות והפכה לשחקנית מרכזית בסקטור הביטחוני. ב-2024, החברה נכנסה לבורסה באמצעות מיזוג עם חברת 3DM, שהתמחתה בטכנולוגיית
לייזר לתחום המדפסות התלת-ממד. לדברי מתן רבין מנכ"ל החברה, בזכות הידע והמוניטין של סולרום - הטכנולוגיה של 3DM הותאמה לתעשייה הביטחונית וכבר הניבה הזמנות ראשונות. רבין, מתאר בראיון עם ביזפורטל את הפוטנציאל של החברה בסקטור הביטחוני, שנמצא בצמיחה מתמדת עקב העלייה
הצפויה בתקציבי הביטחון בארץ ובעולם בשנים הקרובות, בעקבות המלחמה באוקראינה ובישראל.
"החברה קיימת מסוף שנות השמונים, הייתה בעבר בתעשייה האזרחית, ובהמשך עם מיזוגים ורכישות נכנסה לתעשיה הביטחונית והצבאית. מתעסקים בפיתוח וייצור של מערכות חשמל ותקשורת, כבילה (כבלים אלקטרוניים) לכלל התעשייה הביטחונית, ומערכות לייזר מהמיזוג האחרון עם 3DM שהסבנו בזכות המוניטין והידע שלנו - לתחום של התעשייה הביטחונית. חברת 3DM פעלה בלייזר בתחום המדפסות והתלת מימד, ואנחנו בעצם הצלחנו להביא להזמנה ראשונה בתעשייה הביטחונית ואנחנו ממשיכים מו"מ עם כלל הלקוחות בתעשייה הביטחונית. יש לנו 3 סניפים בארץ בכל הארץ, 4 עם הלייזר, אני נמצא בחברה מ-2017, ולקראת 2019 מוניתי למנכ"ל".
כאמור, חברת סולרום נכנסה לבורסה בתל אביב לאחר שהשלימה מיזוג עם השלד שלוש 3 דיאם (3DM). במסגרת העסקה, נרכשו מלוא מניות סולרום ע"י 3DM בתמורה להקצאת 74% ממניות החברה הממוזגת לבעלי מניות סולרום, הנמצאת בשליטת איתי מולדבסקי ודוד מימון (המחזיקים יחד באמצעות חברה משותפת כ-68% ממניות סולרום טרם העסקה, וכ-52.2% ממניות החברה הממוזגת).
שווי השוק של סולרום עומד על 183 מיליון שקל, כאשר ההון העצמי של החברה מסתכם ב-46 מיליון שקל. מניית סולרום זינקה ב-12 החודשים האחרונים ב-253% והתשואה שהניבה החברה בשנה שעברה עומדת על 186%. שווי השוק של החברה אכן משמעותי וניתן לראות זאת עם הזינוקים שחוותה, עם זאת התוצאות עדיין לא מרקיעות שחקים ובסדרי גודל משמעותיים, אך יש מקום לאופטימיות. בעיקר בזכות הצמיחה של הסקטור הביטחוני בארץ, ובעולם בכלל, שיכול להועיל לחברה.
- סולרום תייצר מערכות חשמל עבור לקוח ביטחוני: הסכם של כ-12 מיליון שקל
- סולרום מדווחת על הצלחה בניסוי, במו"מ להזמנה ראשונה למוצר הלייזר QCL
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה המוצרים העיקריים?
"בגלל הרגישות של המוצרים לא ניתן לפרט שמות מוצרים ספציפיים ומי הלקוחות. בגדול, מספקים את לב ליבה של מערכות ההגנה והאוויר של תעשיות הביטחון. עובדים ישירות עם כל הגופים הביטחוניים בישראל, ומתעסקים בפיתוח וייצור ותרומה כחול לבן". מבחינת פעילות בחו"ל אנחנו עושים ייצוא עקיף דרך החברות הביטחוניות, כלל הייצור הוא מקומי לתעשייה הצבאית המקומית".
אתם מזהים מגמות עולמיות ואזוריות שמניעות את הביקוש למוצרים או לשירותים שלכם?
"אנחנו מתחילים להרגיש את ההשפעה של מלחמת אוקראינה רוסיה, רואים גם כמה ישראל תרמה לזה בזכות ההתעניינות, הידע שישראל צברה מעניקים לישראל יתרון בשוק המקומי. את ההשפעות של המלחמה והתקציבים נראה ב-2026, 2027, להערכתי זה יגדל משמעותית וזה ישפיע לטובה על הסקטור. המצב בעולם הוא שלא יהיה שלום עולמי בקרוב ותמיד יהיה צורך, צבאות מחו"ל רכשו בעבר מערכות ואני מעריך בצורה הגיונית שהם ימשיכו לרכוש גם בעתיד".
מהם האתגרים בהתקשרות עם גופים ממשלתיים?
"אנחנו חברה עם הרבה ניסיון, תמיד יש אתגר מבחינת "תכן" (לפתח ללקוח לפי התנאים שלו), יש דרישות של הלקוח, והאתגרים שלנו זה לעמוד בדרישות בעיקר מבחינת האיכות וגם מבחינת הלו"ז. התעשיות תמיד רוצות כאן ועכשיו וזה האתגר שעומד בפנינו. גם בשביל בסוף להציל חיים, וגם כדי שישראל תייצא את זה החוצה".
- הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
- 285 מליון דולר: נופר אנרג׳י קונה פורטפוליו סולארי ומגדילה חשיפה לארה״ב
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם...
יש לכם חוזים ארוכי טווח עם הגופים הביטחוניים?
"יש לנו חוזי פיתוח ארוכי טווח הזמנות מסגרת, לא הכנסנו לצבר כי אלה הזמנות שוטפות, רוב עבודות הפיתוח זה שנה קדימה, ההזמנות נכנסות על בסיס יומי".
החברה כאמור כרגע לא פועלת בחו"ל אלא רק דרך ייצוא עקיף, אתם מתכננים לעשות מהלך?
"זה משהו שעובר בראש, בודקים את האופציות, מבחינת שת"פים במדינות אחרות וגם רכישות. לא פוסלים ובודקים את העניין".
איך ייראה שיעור הצמיחה בשנים הקרובות?
"לגדול ב-10% במסורתי, ולשמור על הרווחיות הגולמית. בנוסף, יש את הפעילות החדשה של הלייזר, ושם אנחנו מצפים לגדול משמעותית ולהביא עוד הזמנות, הלייזר הוא גיים ציינג'ר, ראינו את זה עם אלביט ורפאל, הלייזר שלנו הוא שונה, הוא יודע לסמן ולזהות מטרות בזכות טכנולוגיית QCL שאנחנו מתמחים בה, אנחנו חושבים שהגידול יהיה משם. לצד זה, עשינו כמה מיזוגים ורכישות בשנים האחרונות, מאמינים שאחת לשנה-שנתיים נבצע מיזוג בתחום הביטחוני וגם שם יהיה צפי לגידול".
במה שונה הלייזר של אלביט ורפאל מהטכנולוגיה שלכם?
"הלייזר של אלביט יודע ליירט מטרות, כמו כיפת ברזל, שלנו יודע לסמן את המטרות, ויודע לשבש אותן. זה יותר לכיוון של לוחמה אלקטרונית .אלה סוגים שונים של התמחויות, יש חברות כמונו בעולם ומעטות מאוד ולא מצליחות להגיע להספקים שלנו".
אתם מתכננים להרחיב את סל המוצרים שלכם, ולאיזה תחומים?
"כרגע מתמקדים בעיקר בתחום הלייזר, פותח לנו אפיק חדש ומשמעותי רואים את הצורך של התעשייה, ומנסים לממש את מירב הפוטנציאל שיש בו, כדי ליצור עוד מוצרים שלנו, וכדי שנוכל להביא לתרגם את זה להזמנות בתחום".
האם יש לכם פעילות בשוק האזרחי המבוססת על טכנולוגיה ביטחונית או טכנולוגיה אחרת שלכם?
"בתחום האזרחי הלייזר הוא מאוד מעניין, בנושא מערכות החשמל והתקשורת אין לנו רצון לעבור לתחום האזרחי. בתחום הלייזר זה כן יכול להגיע. בנוסף, במיזוגים ורכישות אם נראה היתכנות עסקית נעשה אותה".
מה האתגרים העיקריים שאתם צופים בשנים הקרובות?
"אני חושב שהסקטור הולך לגדול משמעותית, סקטור החברות הביטחוניות מאוד חם והתקציבים יתחילו להשתחרר בקרוב. האתגרים של כלל החברות הוא עמידה בביקושים הגדולים שהולכים להגיע, והכי חשוב זה לשמור על התעשייה הביטחונית החזקה שלנו. המציאות מוכיחה לנו כמה זה חשוב תעשייה ביטחונית מקומית ונצטרך לדעת לתת את הפתרונות מבחינת הזמן והאיכות ולהשאיר את העבודה פה בארץ. התרומה שלנו לא רק טכנולוגית אלא גם ערכית וזה היתרון. אנחנו מייצגים את החוסן של ישראל יחד עם כל החברות בסקטור, גם כשקשה אנחנו פועלים יחד עם כולם, גם במלחמה פעלנו 24/7 וזה קריטי בסוף יש לנו אחריות ואנחנו שמחים עליה".
מי החברות המתחרות, ומה מבדל אתכם מהשאר?
"בסוף המתחרות לא רבות לכל אחת יש את עיקר ההתמחות שלה, מה שמבדל אותנו זה השירותיות שלנו, וההצלחה בעמידה בלוחות הזמנים. בזכות הניהול הרזה והיכולת שלנו לתפעל לוגיסטית מאוד מהר, כל זה תורם לנו כחברה. יתר על כן, אנחנו יודעים לעמוד בזמנים משמעותית טוב יותר מהמתחרים. מבחינת זמני האספקה בפרויקטים רבים אנחנו יודעים לספק במחצית מהזמן מהמתחרים וזה הבידול שלנו בסוף. בלייזר הבידול שלנו הוא שאנחנו מגיעים לצרכים שונים לפי הצרכים בתעשייה הביטחונית".
מה בפוקוס בטווח הקצר והארוך?
"בטווח הקצר המטרה היא להבין את כלל הפרויקטים שיכנסו, ולקחת את ההזדמנות ולתרגם אותה להזמנות. מבחינת הטווח הארוך נדע להכין תוכנית לעמוד בביקושים לקראת מה שיגיע, נצטרך להתאים את עצמנו ואנחנו בנויים לזה".
- 1.18000 29/01/2025 19:06הגב לתגובה זו18000

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות
הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.
נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.
התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.
אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק
האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.
- מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- השביתה ששיתקה את המשק הישראלי לשבועיים ואיך נסגר יום המסחר האחרון של 2022
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.
אנשי השנה 202520 הגדולים; במי אתם בוחרים?
סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.
אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים,
יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה
הוא לא היה בשיאו.
רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה,
תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות
להם.
שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד.
אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .
- איש השנה - ישי דוידי, דנה עזריאלי או מועמד אחר?
- יצחק תשובה הוא איש החזון של ישראל: "פעם לא היה לי כסף לסרט. המסר לצעירים - תאמינו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.
