"הלייזר שלנו יודע לסמן מטרות ולשבש אותן – זה גיים צ'יינג'ר אמיתי"
מתן רבין, מנכ"ל סולרום, מדבר על החדשנות בתחום הלייזר, ההתמודדות עם הביקושים הגוברים בתעשייה הביטחונית, והתרומה של החברה לחוסנה של ישראל "אנחנו מייצגים את החוסן של ישראל יחד עם כל החברות בסקטור, גם כשקשה אנחנו פועלים יחד, במלחמה פעלנו 24/7, בסוף יש לנו
אחריות ואנחנו שמחים עליה"
חברת סולרום סולרום החז -0.09% , שהחלה את דרכה בסוף שנות ה-80 בתעשייה האזרחית, עשתה מהפך משמעותי בשנים האחרונות והפכה לשחקנית מרכזית בסקטור הביטחוני. ב-2024, החברה נכנסה לבורסה באמצעות מיזוג עם חברת 3DM, שהתמחתה בטכנולוגיית
לייזר לתחום המדפסות התלת-ממד. לדברי מתן רבין מנכ"ל החברה, בזכות הידע והמוניטין של סולרום - הטכנולוגיה של 3DM הותאמה לתעשייה הביטחונית וכבר הניבה הזמנות ראשונות. רבין, מתאר בראיון עם ביזפורטל את הפוטנציאל של החברה בסקטור הביטחוני, שנמצא בצמיחה מתמדת עקב העלייה
הצפויה בתקציבי הביטחון בארץ ובעולם בשנים הקרובות, בעקבות המלחמה באוקראינה ובישראל.
"החברה קיימת מסוף שנות השמונים, הייתה בעבר בתעשייה האזרחית, ובהמשך עם מיזוגים ורכישות נכנסה לתעשיה הביטחונית והצבאית. מתעסקים בפיתוח וייצור של מערכות חשמל ותקשורת, כבילה (כבלים אלקטרוניים) לכלל התעשייה הביטחונית, ומערכות לייזר מהמיזוג האחרון עם 3DM שהסבנו בזכות המוניטין והידע שלנו - לתחום של התעשייה הביטחונית. חברת 3DM פעלה בלייזר בתחום המדפסות והתלת מימד, ואנחנו בעצם הצלחנו להביא להזמנה ראשונה בתעשייה הביטחונית ואנחנו ממשיכים מו"מ עם כלל הלקוחות בתעשייה הביטחונית. יש לנו 3 סניפים בארץ בכל הארץ, 4 עם הלייזר, אני נמצא בחברה מ-2017, ולקראת 2019 מוניתי למנכ"ל".
כאמור, חברת סולרום נכנסה לבורסה בתל אביב לאחר שהשלימה מיזוג עם השלד שלוש 3 דיאם (3DM). במסגרת העסקה, נרכשו מלוא מניות סולרום ע"י 3DM בתמורה להקצאת 74% ממניות החברה הממוזגת לבעלי מניות סולרום, הנמצאת בשליטת איתי מולדבסקי ודוד מימון (המחזיקים יחד באמצעות חברה משותפת כ-68% ממניות סולרום טרם העסקה, וכ-52.2% ממניות החברה הממוזגת).
שווי השוק של סולרום עומד על 183 מיליון שקל, כאשר ההון העצמי של החברה מסתכם ב-46 מיליון שקל. מניית סולרום זינקה ב-12 החודשים האחרונים ב-253% והתשואה שהניבה החברה בשנה שעברה עומדת על 186%. שווי השוק של החברה אכן משמעותי וניתן לראות זאת עם הזינוקים שחוותה, עם זאת התוצאות עדיין לא מרקיעות שחקים ובסדרי גודל משמעותיים, אך יש מקום לאופטימיות. בעיקר בזכות הצמיחה של הסקטור הביטחוני בארץ, ובעולם בכלל, שיכול להועיל לחברה.
- סולרום מדווחת על הצלחה בניסוי, במו"מ להזמנה ראשונה למוצר הלייזר QCL
- סולרום מכפילה פי 6 את הרוווח התפעולי ברבעון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה המוצרים העיקריים?
"בגלל הרגישות של המוצרים לא ניתן לפרט שמות מוצרים ספציפיים ומי הלקוחות. בגדול, מספקים את לב ליבה של מערכות ההגנה והאוויר של תעשיות הביטחון. עובדים ישירות עם כל הגופים הביטחוניים בישראל, ומתעסקים בפיתוח וייצור ותרומה כחול לבן". מבחינת פעילות בחו"ל אנחנו עושים ייצוא עקיף דרך החברות הביטחוניות, כלל הייצור הוא מקומי לתעשייה הצבאית המקומית".
אתם מזהים מגמות עולמיות ואזוריות שמניעות את הביקוש למוצרים או לשירותים שלכם?
"אנחנו מתחילים להרגיש את ההשפעה של מלחמת אוקראינה רוסיה, רואים גם כמה ישראל תרמה לזה בזכות ההתעניינות, הידע שישראל צברה מעניקים לישראל יתרון בשוק המקומי. את ההשפעות של המלחמה והתקציבים נראה ב-2026, 2027, להערכתי זה יגדל משמעותית וזה ישפיע לטובה על הסקטור. המצב בעולם הוא שלא יהיה שלום עולמי בקרוב ותמיד יהיה צורך, צבאות מחו"ל רכשו בעבר מערכות ואני מעריך בצורה הגיונית שהם ימשיכו לרכוש גם בעתיד".
מהם האתגרים בהתקשרות עם גופים ממשלתיים?
"אנחנו חברה עם הרבה ניסיון, תמיד יש אתגר מבחינת "תכן" (לפתח ללקוח לפי התנאים שלו), יש דרישות של הלקוח, והאתגרים שלנו זה לעמוד בדרישות בעיקר מבחינת האיכות וגם מבחינת הלו"ז. התעשיות תמיד רוצות כאן ועכשיו וזה האתגר שעומד בפנינו. גם בשביל בסוף להציל חיים, וגם כדי שישראל תייצא את זה החוצה".
- קבוצת לוזון: הרווח התפעולי ב-79 מיליון שקל והרווח הנקי הסתכם בכ-72 מיליון שקל
- תיגבור עולה, לאור הכנסות שיא של 391 מיליון שקל וזינוק ברווחיות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
יש לכם חוזים ארוכי טווח עם הגופים הביטחוניים?
"יש לנו חוזי פיתוח ארוכי טווח הזמנות מסגרת, לא הכנסנו לצבר כי אלה הזמנות שוטפות, רוב עבודות הפיתוח זה שנה קדימה, ההזמנות נכנסות על בסיס יומי".
החברה כאמור כרגע לא פועלת בחו"ל אלא רק דרך ייצוא עקיף, אתם מתכננים לעשות מהלך?
"זה משהו שעובר בראש, בודקים את האופציות, מבחינת שת"פים במדינות אחרות וגם רכישות. לא פוסלים ובודקים את העניין".
איך ייראה שיעור הצמיחה בשנים הקרובות?
"לגדול ב-10% במסורתי, ולשמור על הרווחיות הגולמית. בנוסף, יש את הפעילות החדשה של הלייזר, ושם אנחנו מצפים לגדול משמעותית ולהביא עוד הזמנות, הלייזר הוא גיים ציינג'ר, ראינו את זה עם אלביט ורפאל, הלייזר שלנו הוא שונה, הוא יודע לסמן ולזהות מטרות בזכות טכנולוגיית QCL שאנחנו מתמחים בה, אנחנו חושבים שהגידול יהיה משם. לצד זה, עשינו כמה מיזוגים ורכישות בשנים האחרונות, מאמינים שאחת לשנה-שנתיים נבצע מיזוג בתחום הביטחוני וגם שם יהיה צפי לגידול".
במה שונה הלייזר של אלביט ורפאל מהטכנולוגיה שלכם?
"הלייזר של אלביט יודע ליירט מטרות, כמו כיפת ברזל, שלנו יודע לסמן את המטרות, ויודע לשבש אותן. זה יותר לכיוון של לוחמה אלקטרונית .אלה סוגים שונים של התמחויות, יש חברות כמונו בעולם ומעטות מאוד ולא מצליחות להגיע להספקים שלנו".
אתם מתכננים להרחיב את סל המוצרים שלכם, ולאיזה תחומים?
"כרגע מתמקדים בעיקר בתחום הלייזר, פותח לנו אפיק חדש ומשמעותי רואים את הצורך של התעשייה, ומנסים לממש את מירב הפוטנציאל שיש בו, כדי ליצור עוד מוצרים שלנו, וכדי שנוכל להביא לתרגם את זה להזמנות בתחום".
האם יש לכם פעילות בשוק האזרחי המבוססת על טכנולוגיה ביטחונית או טכנולוגיה אחרת שלכם?
"בתחום האזרחי הלייזר הוא מאוד מעניין, בנושא מערכות החשמל והתקשורת אין לנו רצון לעבור לתחום האזרחי. בתחום הלייזר זה כן יכול להגיע. בנוסף, במיזוגים ורכישות אם נראה היתכנות עסקית נעשה אותה".
מה האתגרים העיקריים שאתם צופים בשנים הקרובות?
"אני חושב שהסקטור הולך לגדול משמעותית, סקטור החברות הביטחוניות מאוד חם והתקציבים יתחילו להשתחרר בקרוב. האתגרים של כלל החברות הוא עמידה בביקושים הגדולים שהולכים להגיע, והכי חשוב זה לשמור על התעשייה הביטחונית החזקה שלנו. המציאות מוכיחה לנו כמה זה חשוב תעשייה ביטחונית מקומית ונצטרך לדעת לתת את הפתרונות מבחינת הזמן והאיכות ולהשאיר את העבודה פה בארץ. התרומה שלנו לא רק טכנולוגית אלא גם ערכית וזה היתרון. אנחנו מייצגים את החוסן של ישראל יחד עם כל החברות בסקטור, גם כשקשה אנחנו פועלים יחד עם כולם, גם במלחמה פעלנו 24/7 וזה קריטי בסוף יש לנו אחריות ואנחנו שמחים עליה".
מי החברות המתחרות, ומה מבדל אתכם מהשאר?
"בסוף המתחרות לא רבות לכל אחת יש את עיקר ההתמחות שלה, מה שמבדל אותנו זה השירותיות שלנו, וההצלחה בעמידה בלוחות הזמנים. בזכות הניהול הרזה והיכולת שלנו לתפעל לוגיסטית מאוד מהר, כל זה תורם לנו כחברה. יתר על כן, אנחנו יודעים לעמוד בזמנים משמעותית טוב יותר מהמתחרים. מבחינת זמני האספקה בפרויקטים רבים אנחנו יודעים לספק במחצית מהזמן מהמתחרים וזה הבידול שלנו בסוף. בלייזר הבידול שלנו הוא שאנחנו מגיעים לצרכים שונים לפי הצרכים בתעשייה הביטחונית".
מה בפוקוס בטווח הקצר והארוך?
"בטווח הקצר המטרה היא להבין את כלל הפרויקטים שיכנסו, ולקחת את ההזדמנות ולתרגם אותה להזמנות. מבחינת הטווח הארוך נדע להכין תוכנית לעמוד בביקושים לקראת מה שיגיע, נצטרך להתאים את עצמנו ואנחנו בנויים לזה".
- 1.18000 29/01/2025 19:06הגב לתגובה זו18000

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"
אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"
שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.
דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.
אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?
"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."
התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.
- אלרוב מסכמת רבעון טוב, אבל עד כמה הוא בר־קיימא?
- אקירוב חושב שכלל מעניינת למרות שזינקה יותר מפי שניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה רוצה חנינה לנתניהו; המדדים עולים עד 2%
נתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג והבורסה מתרוממת במה שנראה כמו סיום אפשרי לסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה
העליות במדדים מתחזקות, ת"א 35 עולה 1.2% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-2%.
בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עולה 1.5%, בעוד ת"א ביטוח מוסיף 1.2%.
ת"א נפט וגז יורד 0.1%. ת"א נדל"ן מוסיף 1.9%.
"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה
התחזקות במדדים לצד הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה
אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך
שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.
הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג.
- דוראל טסה 17%, מר 15%, שופרסל נפלה 7%; הבורסה סוגרת שבוע חיובי
- טבע זינקה 4.2%, טאואר קפצה ב-7%, המדדים עלו כ-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת
הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח
ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה
עד להכרעה.
