מתן רבין מנכ"ל סולרום
צילום: יח"צ

"הלייזר שלנו יודע לסמן מטרות ולשבש אותן – זה גיים צ'יינג'ר אמיתי"

מתן רבין, מנכ"ל סולרום, מדבר על החדשנות בתחום הלייזר, ההתמודדות עם הביקושים הגוברים בתעשייה הביטחונית, והתרומה של החברה לחוסנה של ישראל "אנחנו מייצגים את החוסן של ישראל יחד עם כל החברות בסקטור, גם כשקשה אנחנו פועלים יחד, במלחמה פעלנו 24/7, בסוף יש לנו
אחריות ואנחנו שמחים עליה"

אביחי טדסה | (1)
נושאים בכתבה סולרום מתן רבין

חברת סולרום סולרום החז -0.24%  , שהחלה את דרכה בסוף שנות ה-80 בתעשייה האזרחית, עשתה מהפך משמעותי בשנים האחרונות והפכה לשחקנית מרכזית בסקטור הביטחוני. ב-2024, החברה נכנסה לבורסה באמצעות מיזוג עם חברת 3DM, שהתמחתה בטכנולוגיית לייזר לתחום המדפסות התלת-ממד. לדברי מתן רבין מנכ"ל החברה, בזכות הידע והמוניטין של סולרום - הטכנולוגיה של 3DM הותאמה לתעשייה הביטחונית וכבר הניבה הזמנות ראשונות. רבין, מתאר בראיון עם ביזפורטל את הפוטנציאל של החברה בסקטור הביטחוני, שנמצא בצמיחה מתמדת עקב העלייה הצפויה בתקציבי הביטחון בארץ ובעולם בשנים הקרובות, בעקבות המלחמה באוקראינה ובישראל.


"החברה קיימת מסוף שנות השמונים, הייתה בעבר בתעשייה האזרחית, ובהמשך עם מיזוגים ורכישות נכנסה לתעשיה הביטחונית והצבאית. מתעסקים בפיתוח וייצור של מערכות חשמל ותקשורת, כבילה (כבלים אלקטרוניים) לכלל התעשייה הביטחונית, ומערכות לייזר מהמיזוג האחרון עם 3DM שהסבנו בזכות המוניטין והידע שלנו - לתחום של התעשייה הביטחונית. חברת 3DM פעלה בלייזר בתחום המדפסות והתלת מימד, ואנחנו בעצם הצלחנו להביא להזמנה ראשונה בתעשייה הביטחונית ואנחנו ממשיכים מו"מ עם כלל הלקוחות בתעשייה הביטחונית. יש לנו 3 סניפים בארץ בכל הארץ, 4 עם הלייזר, אני נמצא בחברה מ-2017, ולקראת 2019 מוניתי למנכ"ל".


כאמור, חברת סולרום נכנסה לבורסה בתל אביב לאחר שהשלימה מיזוג עם השלד שלוש 3 דיאם (3DM). במסגרת העסקה, נרכשו מלוא מניות סולרום ע"י 3DM בתמורה להקצאת 74% ממניות החברה הממוזגת לבעלי מניות סולרום, הנמצאת בשליטת איתי מולדבסקי ודוד מימון (המחזיקים יחד באמצעות חברה משותפת כ-68% ממניות סולרום טרם העסקה, וכ-52.2% ממניות החברה הממוזגת).


שווי השוק של סולרום עומד על 183 מיליון שקל, כאשר ההון העצמי של החברה מסתכם ב-46 מיליון שקל. מניית סולרום זינקה ב-12 החודשים האחרונים ב-253% והתשואה שהניבה החברה בשנה שעברה עומדת על 186%. שווי השוק של החברה אכן משמעותי וניתן לראות זאת עם הזינוקים שחוותה, עם זאת התוצאות עדיין לא מרקיעות שחקים ובסדרי גודל משמעותיים, אך יש מקום לאופטימיות. בעיקר בזכות הצמיחה של הסקטור הביטחוני בארץ, ובעולם בכלל, שיכול להועיל לחברה.


מה המוצרים העיקריים?


"בגלל הרגישות של המוצרים לא ניתן לפרט שמות מוצרים ספציפיים ומי הלקוחות. בגדול, מספקים את לב ליבה של מערכות ההגנה והאוויר של תעשיות הביטחון. עובדים ישירות עם כל הגופים הביטחוניים בישראל, ומתעסקים בפיתוח וייצור ותרומה כחול לבן". מבחינת פעילות בחו"ל אנחנו עושים ייצוא עקיף דרך החברות הביטחוניות, כלל הייצור הוא מקומי לתעשייה הצבאית המקומית". 


אתם מזהים מגמות עולמיות ואזוריות שמניעות את הביקוש למוצרים או לשירותים שלכם? 


"אנחנו מתחילים להרגיש את ההשפעה של מלחמת אוקראינה רוסיה, רואים גם כמה ישראל תרמה לזה בזכות ההתעניינות, הידע שישראל צברה מעניקים לישראל יתרון בשוק המקומי. את ההשפעות של המלחמה והתקציבים נראה ב-2026, 2027, להערכתי זה יגדל משמעותית וזה ישפיע לטובה על הסקטור. המצב בעולם הוא שלא יהיה שלום עולמי בקרוב ותמיד יהיה צורך, צבאות מחו"ל רכשו בעבר מערכות ואני מעריך בצורה הגיונית שהם ימשיכו לרכוש גם בעתיד". 


מהם האתגרים בהתקשרות עם גופים ממשלתיים?


"אנחנו חברה עם הרבה ניסיון, תמיד יש אתגר מבחינת "תכן" (לפתח ללקוח לפי התנאים שלו), יש דרישות של הלקוח, והאתגרים שלנו זה לעמוד בדרישות בעיקר מבחינת האיכות וגם מבחינת הלו"ז. התעשיות תמיד רוצות כאן ועכשיו וזה האתגר שעומד בפנינו. גם בשביל בסוף להציל חיים, וגם כדי שישראל תייצא את זה החוצה". 

קיראו עוד ב"שוק ההון"


יש לכם חוזים ארוכי טווח עם הגופים הביטחוניים?


"יש לנו חוזי פיתוח ארוכי טווח הזמנות מסגרת, לא הכנסנו לצבר כי אלה הזמנות שוטפות, רוב עבודות הפיתוח זה שנה קדימה, ההזמנות נכנסות על בסיס יומי". 


החברה כאמור כרגע לא פועלת בחו"ל אלא רק דרך ייצוא עקיף, אתם מתכננים לעשות מהלך? 


"זה משהו שעובר בראש, בודקים את האופציות, מבחינת שת"פים במדינות אחרות וגם רכישות. לא פוסלים ובודקים את העניין". 


איך ייראה שיעור הצמיחה בשנים הקרובות? 


"לגדול ב-10% במסורתי, ולשמור על הרווחיות הגולמית. בנוסף, יש את הפעילות החדשה של הלייזר, ושם אנחנו מצפים לגדול משמעותית ולהביא עוד הזמנות, הלייזר הוא גיים ציינג'ר, ראינו את זה עם אלביט ורפאל, הלייזר שלנו הוא שונה, הוא יודע לסמן ולזהות מטרות בזכות טכנולוגיית QCL שאנחנו מתמחים בה, אנחנו חושבים שהגידול יהיה משם. לצד זה, עשינו כמה מיזוגים ורכישות בשנים האחרונות, מאמינים שאחת לשנה-שנתיים נבצע מיזוג בתחום הביטחוני וגם שם יהיה צפי לגידול". 


במה שונה הלייזר של אלביט ורפאל מהטכנולוגיה שלכם? 


"הלייזר של אלביט יודע ליירט מטרות, כמו כיפת ברזל, שלנו יודע לסמן את המטרות, ויודע לשבש אותן. זה יותר לכיוון של לוחמה אלקטרונית .אלה סוגים שונים של התמחויות, יש חברות כמונו בעולם ומעטות מאוד ולא מצליחות להגיע להספקים שלנו". 


אתם מתכננים להרחיב את סל המוצרים שלכם, ולאיזה תחומים?


"כרגע מתמקדים בעיקר בתחום הלייזר, פותח לנו אפיק חדש ומשמעותי רואים את הצורך של התעשייה, ומנסים לממש את מירב הפוטנציאל שיש בו, כדי ליצור עוד מוצרים שלנו, וכדי שנוכל להביא לתרגם את זה להזמנות בתחום". 


האם יש לכם פעילות בשוק האזרחי המבוססת על טכנולוגיה ביטחונית או טכנולוגיה אחרת שלכם? 


"בתחום האזרחי הלייזר הוא מאוד מעניין, בנושא מערכות החשמל והתקשורת אין לנו רצון לעבור לתחום האזרחי. בתחום הלייזר זה כן יכול להגיע. בנוסף, במיזוגים ורכישות אם נראה היתכנות עסקית נעשה אותה". 


מה האתגרים העיקריים שאתם צופים בשנים הקרובות? 


"אני חושב שהסקטור הולך לגדול משמעותית, סקטור החברות הביטחוניות מאוד חם והתקציבים יתחילו להשתחרר בקרוב. האתגרים של כלל החברות הוא עמידה בביקושים הגדולים שהולכים להגיע, והכי חשוב זה לשמור על התעשייה הביטחונית החזקה שלנו. המציאות מוכיחה לנו כמה זה חשוב תעשייה ביטחונית מקומית ונצטרך לדעת לתת את הפתרונות מבחינת הזמן והאיכות ולהשאיר את העבודה פה בארץ. התרומה שלנו לא רק טכנולוגית אלא גם ערכית וזה היתרון. אנחנו מייצגים את החוסן של ישראל יחד עם כל החברות בסקטור, גם כשקשה אנחנו פועלים יחד עם כולם, גם במלחמה פעלנו 24/7 וזה קריטי בסוף יש לנו אחריות ואנחנו שמחים עליה". 


מי החברות המתחרות, ומה מבדל אתכם מהשאר? 


"בסוף המתחרות לא רבות לכל אחת יש את עיקר ההתמחות שלה, מה שמבדל אותנו זה השירותיות שלנו, וההצלחה בעמידה בלוחות הזמנים. בזכות הניהול הרזה והיכולת שלנו לתפעל לוגיסטית מאוד מהר, כל זה תורם לנו כחברה. יתר על כן, אנחנו יודעים לעמוד בזמנים משמעותית טוב יותר מהמתחרים. מבחינת זמני האספקה בפרויקטים רבים אנחנו יודעים לספק במחצית מהזמן מהמתחרים וזה הבידול שלנו בסוף. בלייזר הבידול שלנו הוא שאנחנו מגיעים לצרכים שונים לפי הצרכים בתעשייה הביטחונית".


מה בפוקוס בטווח הקצר והארוך?


"בטווח הקצר המטרה היא להבין את כלל הפרויקטים שיכנסו, ולקחת את ההזדמנות ולתרגם אותה להזמנות. מבחינת הטווח הארוך נדע להכין תוכנית לעמוד בביקושים לקראת מה שיגיע, נצטרך להתאים את עצמנו ואנחנו בנויים לזה".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    18000 29/01/2025 19:06
    הגב לתגובה זו
    18000
גדעון תדמור - יור נאוויטס
צילום: שלומי יוסף

פרויקט Sea Lion יוצא לדרך: נאוויטס מאשרת FID לפיתוח בהיקף 1.8 מיליארד דולר

התגלית הרביעית בגודלה בעולם שטרם פותחה יוצאת לפיתוח בהובלת נאוויטס פטרוליום (65%) המשמשת כמפעילת הפרויקט; תחילת הפקה צפויה ברבעון הראשון של 2028, חלקה של נאוויטס בעתודות: כ-220 מיליון חביות

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נאוויטס

נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש 2.21%   מודיעה כי קיבלה החלטת השקעה סופית בפרויקט הנפט Sea Lion באיי פוקלנד, התגלית הרביעית בגודלה בעולם שטרם פותחה. החברה מחזיקה ב-65 אחוז מהפרויקט וגם משמשת כמפעילה, אחרי שקיבלה את אישור ממשלת פוקלנד לתכנית הפיתוח המפורטת ולצד חתימה על הסכם הגנת השקעות. במסגרת ההחלטה הוארך תוקף הרישיון ל-35 שנה, מה שמסמן את המעבר לשלב ביצוע מלא.

היקף הפיתוח לשלב א' עומד על כשני מיליארד דולר, מתוכם חלקה של נאוויטס הוא כ-1.17 מיליארד דולר. לפי הערכות החברה, העתודות (2P) הצפויות לה מהפרויקט יעמדו על כ-220 מיליון חביות נפט אקוויוולנטיות, כשהפקה ראשונה מתוכננת לרבעון הראשון של 2028. במקביל להסכם ההשקעה גובשה מסגרת מימון רחבה: כ-650 מיליון דולר יועמדו כהלוואות לטובת הפיתוח, ואילו ההון העצמי שנאוויטס צפויה להזרים יעמוד על כ-734 מיליון דולר, כולל רכיב הלוואה למימון חלקה של השותפה Rockhopper, שיוחזר בהמשך מהתזרים החופשי.

החברה כבר החלה להיערך תפעולית לשלב הפיתוח וחתמה על הסכמים משמעותיים, בהם חכירה והיערכות לשדרוג מתקן FPSO שיפעל באתר למשך עד 20 שנה. בנוסף נחתמו חוזים לקידוחים, לשירותי השלמות, לציוד תת-ימי, לצנרת ולמערכות תפעוליות נלוות, מה שמצביע על כניסה למתווה ביצוע מואץ לקראת 2027 ו-2028.

יו"ר נאוויטס, גדעון תדמור: "החלטת ה-FID בפרוייקט SEA LION מהווה הוכחה נוספת ליצירתיות לנחישות של נאוויטס וליכולתה להפוך תגליות שטרם פותחו להצלחות יוצאות דופן. נאוויטס מובילה כעת את פרויקט SEA LION לפיתוח שצפוי לייצר ערך רב למשקיעים ולהביא בשורה גדולה של צמיחה ושגשוג כלכלי חסר תקדים לתושבי פוקלנד"

פינרגי
צילום: שלומי יוסף

פינרג'י מזנקת - האם הפעם זה שונה?

פינרג'י שורפת עשרות מליונים בשנה והיא חייבת כסף - אחת לתקופה היא יוצאת בהודעות על פיילוטים נוצצים אבל לאחריהם מגיעים גם הדילולים; כן, יש סיכוי להצליח, אבל במבחן הסיכויים והסיכונים - הסיכונים לרוב מנצחים 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה פינרג'י

פינרג'י מזנקת היום. פינרג'י 1.37%  רושמת עליות מרשימות בשבועיים האחרונים. שבעה ימים רצופים של טיפוס מביאים אותה לשווי של 161 מיליון שקל, אחרי שעד לא מזמן דשדשה סביב 120 מיליון שקל בלבד. זה לא מגיע במחזורים קטנים, זה קורה במחזורים גדולים, אם המחזור הממוצע שלה בשנה האחרונה עומד על כ-450 אלף שקל אז בימים האחרונים אנחנו רואים מחזורים של 1.5-2.4 מיליון שקל. המחזורים קופצים, הסקרנות מתעוררת, וזה בדיוק הזמן לשאול - משהו קורה פה? פינרג'י מעניינת?

פינרג'י הצטרפה אלינו בגל ההנפקות של 2021, היא הגיעה לבורסה עם גיוס של כ-200 מיליון שקל לפי שווי של כ-800 מיליון שקל. ביום המסחר הראשון היא זינקה דו ספרתית, נשקה ל-1.1 מיליארד שקל, אבל מאז היא צללה. 4 שנים הספיקו להפוך את החגיגה הזאת לשווי אפסי. במרץ האחרון היא כבר ירדה מתחת ל-100 מיליון שקל שווי שוק, מוחקת ככה כ-90% מהשווי שלה בשיא.

אבל אל דאגה. כאן שוב חוזר הדפוס. פינרג'י מודיעה הבוקר כי חתמה על מזכר הבנות עם Daroga Power, חברה אמריקאית שמפתחת ומפעילה פרויקטי אנרגיה מבוזרת בארצות הברית ושלטענת פינרג'י השקיעה עד כה כ-400 מיליון דולר בעשרות אתרים. לפי המזכר, שתי החברות מקדמות שיתוף פעולה שבמסגרתו טכנולוגיית ה-AAG (אוויר-אבץ) של פינרג'י תשולב בפרויקטים של Daroga Power, בעיקר בתחומי מרכזי הנתונים והתשתיות הקריטיות. פינרג'י תספק את המוצרים והתמיכה הטכנית, ו-Daroga Power תשלב אותם בהצעות ללקוחות ותבצע התקנות והפעלה. במסגרת ההבנות נקבע צפי לביקוש מותנה למוצרי ה-AAG בשנים 2027 עד 2031 בהיקף מצטבר של עד 200MW, צפי שלדברי החברה עשוי לגלם פוטנציאל מכירות של מאות מיליוני דולרים. 

הדגש כאן הוא "צפי", "מזכר הבנות", "התחייבות מותנית". אלה מילים שמנסות לייצר לכם תחושה של פריצת דרך, אבל בפועל יש מרחק גדול מאוד בין החלום למציאות.

מי את Daroga Power?

כדי להבין אם משהו מההסכם הזה באמת יבשיל, צריך קודם כל לשאול מי היא בכלל השותפה החדשה. פינרג'י מציירת את Daroga Power בהודעה לבורסה כ"שחקנית אמריקאית מובילה", אבל כשמתעמקים בפעילות שלה מגלים סיפור אחר, קצת פחות נוצץ. Daroga פועלת בעיקר כגוף שמבנה עסקאות ומממן פרויקטים נקודתיים בתחום האנרגיה, לא כחברת תשתיות בעלת רקורד אמיתי בפרויקטים גדולים. גם ההכרזות הקודמות שלה, כמו שיתוף הפעולה עם CarbonQuest בתחום לכידת הפחמן, נראות יותר כמו תהליך של מימון מאשר כמו מהלך תעשייתי. מדובר במודל של "שירות כלכידת פחמן", שבו Daroga בעצם מממנת את המערכות עבור לקוח אחר, בעוד ההפעלה והטכנולוגיה מתבצעות בידי גוף שלישי.