"הלייזר שלנו יודע לסמן מטרות ולשבש אותן – זה גיים צ'יינג'ר אמיתי"
מתן רבין, מנכ"ל סולרום, מדבר על החדשנות בתחום הלייזר, ההתמודדות עם הביקושים הגוברים בתעשייה הביטחונית, והתרומה של החברה לחוסנה של ישראל "אנחנו מייצגים את החוסן של ישראל יחד עם כל החברות בסקטור, גם כשקשה אנחנו פועלים יחד, במלחמה פעלנו 24/7, בסוף יש לנו
אחריות ואנחנו שמחים עליה"
חברת סולרום סולרום החז -0.56% , שהחלה את דרכה בסוף שנות ה-80 בתעשייה האזרחית, עשתה מהפך משמעותי בשנים האחרונות והפכה לשחקנית מרכזית בסקטור הביטחוני. ב-2024, החברה נכנסה לבורסה באמצעות מיזוג עם חברת 3DM, שהתמחתה בטכנולוגיית
לייזר לתחום המדפסות התלת-ממד. לדברי מתן רבין מנכ"ל החברה, בזכות הידע והמוניטין של סולרום - הטכנולוגיה של 3DM הותאמה לתעשייה הביטחונית וכבר הניבה הזמנות ראשונות. רבין, מתאר בראיון עם ביזפורטל את הפוטנציאל של החברה בסקטור הביטחוני, שנמצא בצמיחה מתמדת עקב העלייה
הצפויה בתקציבי הביטחון בארץ ובעולם בשנים הקרובות, בעקבות המלחמה באוקראינה ובישראל.
"החברה קיימת מסוף שנות השמונים, הייתה בעבר בתעשייה האזרחית, ובהמשך עם מיזוגים ורכישות נכנסה לתעשיה הביטחונית והצבאית. מתעסקים בפיתוח וייצור של מערכות חשמל ותקשורת, כבילה (כבלים אלקטרוניים) לכלל התעשייה הביטחונית, ומערכות לייזר מהמיזוג האחרון עם 3DM שהסבנו בזכות המוניטין והידע שלנו - לתחום של התעשייה הביטחונית. חברת 3DM פעלה בלייזר בתחום המדפסות והתלת מימד, ואנחנו בעצם הצלחנו להביא להזמנה ראשונה בתעשייה הביטחונית ואנחנו ממשיכים מו"מ עם כלל הלקוחות בתעשייה הביטחונית. יש לנו 3 סניפים בארץ בכל הארץ, 4 עם הלייזר, אני נמצא בחברה מ-2017, ולקראת 2019 מוניתי למנכ"ל".
כאמור, חברת סולרום נכנסה לבורסה בתל אביב לאחר שהשלימה מיזוג עם השלד שלוש 3 דיאם (3DM). במסגרת העסקה, נרכשו מלוא מניות סולרום ע"י 3DM בתמורה להקצאת 74% ממניות החברה הממוזגת לבעלי מניות סולרום, הנמצאת בשליטת איתי מולדבסקי ודוד מימון (המחזיקים יחד באמצעות חברה משותפת כ-68% ממניות סולרום טרם העסקה, וכ-52.2% ממניות החברה הממוזגת).
שווי השוק של סולרום עומד על 183 מיליון שקל, כאשר ההון העצמי של החברה מסתכם ב-46 מיליון שקל. מניית סולרום זינקה ב-12 החודשים האחרונים ב-253% והתשואה שהניבה החברה בשנה שעברה עומדת על 186%. שווי השוק של החברה אכן משמעותי וניתן לראות זאת עם הזינוקים שחוותה, עם זאת התוצאות עדיין לא מרקיעות שחקים ובסדרי גודל משמעותיים, אך יש מקום לאופטימיות. בעיקר בזכות הצמיחה של הסקטור הביטחוני בארץ, ובעולם בכלל, שיכול להועיל לחברה.
- סולרום תייצר מערכות חשמל עבור לקוח ביטחוני: הסכם של כ-12 מיליון שקל
- סולרום מדווחת על הצלחה בניסוי, במו"מ להזמנה ראשונה למוצר הלייזר QCL
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה המוצרים העיקריים?
"בגלל הרגישות של המוצרים לא ניתן לפרט שמות מוצרים ספציפיים ומי הלקוחות. בגדול, מספקים את לב ליבה של מערכות ההגנה והאוויר של תעשיות הביטחון. עובדים ישירות עם כל הגופים הביטחוניים בישראל, ומתעסקים בפיתוח וייצור ותרומה כחול לבן". מבחינת פעילות בחו"ל אנחנו עושים ייצוא עקיף דרך החברות הביטחוניות, כלל הייצור הוא מקומי לתעשייה הצבאית המקומית".
אתם מזהים מגמות עולמיות ואזוריות שמניעות את הביקוש למוצרים או לשירותים שלכם?
"אנחנו מתחילים להרגיש את ההשפעה של מלחמת אוקראינה רוסיה, רואים גם כמה ישראל תרמה לזה בזכות ההתעניינות, הידע שישראל צברה מעניקים לישראל יתרון בשוק המקומי. את ההשפעות של המלחמה והתקציבים נראה ב-2026, 2027, להערכתי זה יגדל משמעותית וזה ישפיע לטובה על הסקטור. המצב בעולם הוא שלא יהיה שלום עולמי בקרוב ותמיד יהיה צורך, צבאות מחו"ל רכשו בעבר מערכות ואני מעריך בצורה הגיונית שהם ימשיכו לרכוש גם בעתיד".
מהם האתגרים בהתקשרות עם גופים ממשלתיים?
"אנחנו חברה עם הרבה ניסיון, תמיד יש אתגר מבחינת "תכן" (לפתח ללקוח לפי התנאים שלו), יש דרישות של הלקוח, והאתגרים שלנו זה לעמוד בדרישות בעיקר מבחינת האיכות וגם מבחינת הלו"ז. התעשיות תמיד רוצות כאן ועכשיו וזה האתגר שעומד בפנינו. גם בשביל בסוף להציל חיים, וגם כדי שישראל תייצא את זה החוצה".
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
יש לכם חוזים ארוכי טווח עם הגופים הביטחוניים?
"יש לנו חוזי פיתוח ארוכי טווח הזמנות מסגרת, לא הכנסנו לצבר כי אלה הזמנות שוטפות, רוב עבודות הפיתוח זה שנה קדימה, ההזמנות נכנסות על בסיס יומי".
החברה כאמור כרגע לא פועלת בחו"ל אלא רק דרך ייצוא עקיף, אתם מתכננים לעשות מהלך?
"זה משהו שעובר בראש, בודקים את האופציות, מבחינת שת"פים במדינות אחרות וגם רכישות. לא פוסלים ובודקים את העניין".
איך ייראה שיעור הצמיחה בשנים הקרובות?
"לגדול ב-10% במסורתי, ולשמור על הרווחיות הגולמית. בנוסף, יש את הפעילות החדשה של הלייזר, ושם אנחנו מצפים לגדול משמעותית ולהביא עוד הזמנות, הלייזר הוא גיים ציינג'ר, ראינו את זה עם אלביט ורפאל, הלייזר שלנו הוא שונה, הוא יודע לסמן ולזהות מטרות בזכות טכנולוגיית QCL שאנחנו מתמחים בה, אנחנו חושבים שהגידול יהיה משם. לצד זה, עשינו כמה מיזוגים ורכישות בשנים האחרונות, מאמינים שאחת לשנה-שנתיים נבצע מיזוג בתחום הביטחוני וגם שם יהיה צפי לגידול".
במה שונה הלייזר של אלביט ורפאל מהטכנולוגיה שלכם?
"הלייזר של אלביט יודע ליירט מטרות, כמו כיפת ברזל, שלנו יודע לסמן את המטרות, ויודע לשבש אותן. זה יותר לכיוון של לוחמה אלקטרונית .אלה סוגים שונים של התמחויות, יש חברות כמונו בעולם ומעטות מאוד ולא מצליחות להגיע להספקים שלנו".
אתם מתכננים להרחיב את סל המוצרים שלכם, ולאיזה תחומים?
"כרגע מתמקדים בעיקר בתחום הלייזר, פותח לנו אפיק חדש ומשמעותי רואים את הצורך של התעשייה, ומנסים לממש את מירב הפוטנציאל שיש בו, כדי ליצור עוד מוצרים שלנו, וכדי שנוכל להביא לתרגם את זה להזמנות בתחום".
האם יש לכם פעילות בשוק האזרחי המבוססת על טכנולוגיה ביטחונית או טכנולוגיה אחרת שלכם?
"בתחום האזרחי הלייזר הוא מאוד מעניין, בנושא מערכות החשמל והתקשורת אין לנו רצון לעבור לתחום האזרחי. בתחום הלייזר זה כן יכול להגיע. בנוסף, במיזוגים ורכישות אם נראה היתכנות עסקית נעשה אותה".
מה האתגרים העיקריים שאתם צופים בשנים הקרובות?
"אני חושב שהסקטור הולך לגדול משמעותית, סקטור החברות הביטחוניות מאוד חם והתקציבים יתחילו להשתחרר בקרוב. האתגרים של כלל החברות הוא עמידה בביקושים הגדולים שהולכים להגיע, והכי חשוב זה לשמור על התעשייה הביטחונית החזקה שלנו. המציאות מוכיחה לנו כמה זה חשוב תעשייה ביטחונית מקומית ונצטרך לדעת לתת את הפתרונות מבחינת הזמן והאיכות ולהשאיר את העבודה פה בארץ. התרומה שלנו לא רק טכנולוגית אלא גם ערכית וזה היתרון. אנחנו מייצגים את החוסן של ישראל יחד עם כל החברות בסקטור, גם כשקשה אנחנו פועלים יחד עם כולם, גם במלחמה פעלנו 24/7 וזה קריטי בסוף יש לנו אחריות ואנחנו שמחים עליה".
מי החברות המתחרות, ומה מבדל אתכם מהשאר?
"בסוף המתחרות לא רבות לכל אחת יש את עיקר ההתמחות שלה, מה שמבדל אותנו זה השירותיות שלנו, וההצלחה בעמידה בלוחות הזמנים. בזכות הניהול הרזה והיכולת שלנו לתפעל לוגיסטית מאוד מהר, כל זה תורם לנו כחברה. יתר על כן, אנחנו יודעים לעמוד בזמנים משמעותית טוב יותר מהמתחרים. מבחינת זמני האספקה בפרויקטים רבים אנחנו יודעים לספק במחצית מהזמן מהמתחרים וזה הבידול שלנו בסוף. בלייזר הבידול שלנו הוא שאנחנו מגיעים לצרכים שונים לפי הצרכים בתעשייה הביטחונית".
מה בפוקוס בטווח הקצר והארוך?
"בטווח הקצר המטרה היא להבין את כלל הפרויקטים שיכנסו, ולקחת את ההזדמנות ולתרגם אותה להזמנות. מבחינת הטווח הארוך נדע להכין תוכנית לעמוד בביקושים לקראת מה שיגיע, נצטרך להתאים את עצמנו ואנחנו בנויים לזה".
- 1.18000 29/01/2025 19:06הגב לתגובה זו18000
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
