מתן רבין מנכ"ל סולרום
צילום: יח"צ

"הלייזר שלנו יודע לסמן מטרות ולשבש אותן – זה גיים צ'יינג'ר אמיתי"

מתן רבין, מנכ"ל סולרום, מדבר על החדשנות בתחום הלייזר, ההתמודדות עם הביקושים הגוברים בתעשייה הביטחונית, והתרומה של החברה לחוסנה של ישראל "אנחנו מייצגים את החוסן של ישראל יחד עם כל החברות בסקטור, גם כשקשה אנחנו פועלים יחד, במלחמה פעלנו 24/7, בסוף יש לנו
אחריות ואנחנו שמחים עליה"

אביחי טדסה | (1)
נושאים בכתבה סולרום מתן רבין

חברת סולרום סולרום החז 0.61%  , שהחלה את דרכה בסוף שנות ה-80 בתעשייה האזרחית, עשתה מהפך משמעותי בשנים האחרונות והפכה לשחקנית מרכזית בסקטור הביטחוני. ב-2024, החברה נכנסה לבורסה באמצעות מיזוג עם חברת 3DM, שהתמחתה בטכנולוגיית לייזר לתחום המדפסות התלת-ממד. לדברי מתן רבין מנכ"ל החברה, בזכות הידע והמוניטין של סולרום - הטכנולוגיה של 3DM הותאמה לתעשייה הביטחונית וכבר הניבה הזמנות ראשונות. רבין, מתאר בראיון עם ביזפורטל את הפוטנציאל של החברה בסקטור הביטחוני, שנמצא בצמיחה מתמדת עקב העלייה הצפויה בתקציבי הביטחון בארץ ובעולם בשנים הקרובות, בעקבות המלחמה באוקראינה ובישראל.


"החברה קיימת מסוף שנות השמונים, הייתה בעבר בתעשייה האזרחית, ובהמשך עם מיזוגים ורכישות נכנסה לתעשיה הביטחונית והצבאית. מתעסקים בפיתוח וייצור של מערכות חשמל ותקשורת, כבילה (כבלים אלקטרוניים) לכלל התעשייה הביטחונית, ומערכות לייזר מהמיזוג האחרון עם 3DM שהסבנו בזכות המוניטין והידע שלנו - לתחום של התעשייה הביטחונית. חברת 3DM פעלה בלייזר בתחום המדפסות והתלת מימד, ואנחנו בעצם הצלחנו להביא להזמנה ראשונה בתעשייה הביטחונית ואנחנו ממשיכים מו"מ עם כלל הלקוחות בתעשייה הביטחונית. יש לנו 3 סניפים בארץ בכל הארץ, 4 עם הלייזר, אני נמצא בחברה מ-2017, ולקראת 2019 מוניתי למנכ"ל".


כאמור, חברת סולרום נכנסה לבורסה בתל אביב לאחר שהשלימה מיזוג עם השלד שלוש 3 דיאם (3DM). במסגרת העסקה, נרכשו מלוא מניות סולרום ע"י 3DM בתמורה להקצאת 74% ממניות החברה הממוזגת לבעלי מניות סולרום, הנמצאת בשליטת איתי מולדבסקי ודוד מימון (המחזיקים יחד באמצעות חברה משותפת כ-68% ממניות סולרום טרם העסקה, וכ-52.2% ממניות החברה הממוזגת).


שווי השוק של סולרום עומד על 183 מיליון שקל, כאשר ההון העצמי של החברה מסתכם ב-46 מיליון שקל. מניית סולרום זינקה ב-12 החודשים האחרונים ב-253% והתשואה שהניבה החברה בשנה שעברה עומדת על 186%. שווי השוק של החברה אכן משמעותי וניתן לראות זאת עם הזינוקים שחוותה, עם זאת התוצאות עדיין לא מרקיעות שחקים ובסדרי גודל משמעותיים, אך יש מקום לאופטימיות. בעיקר בזכות הצמיחה של הסקטור הביטחוני בארץ, ובעולם בכלל, שיכול להועיל לחברה.


מה המוצרים העיקריים?


"בגלל הרגישות של המוצרים לא ניתן לפרט שמות מוצרים ספציפיים ומי הלקוחות. בגדול, מספקים את לב ליבה של מערכות ההגנה והאוויר של תעשיות הביטחון. עובדים ישירות עם כל הגופים הביטחוניים בישראל, ומתעסקים בפיתוח וייצור ותרומה כחול לבן". מבחינת פעילות בחו"ל אנחנו עושים ייצוא עקיף דרך החברות הביטחוניות, כלל הייצור הוא מקומי לתעשייה הצבאית המקומית". 


אתם מזהים מגמות עולמיות ואזוריות שמניעות את הביקוש למוצרים או לשירותים שלכם? 


"אנחנו מתחילים להרגיש את ההשפעה של מלחמת אוקראינה רוסיה, רואים גם כמה ישראל תרמה לזה בזכות ההתעניינות, הידע שישראל צברה מעניקים לישראל יתרון בשוק המקומי. את ההשפעות של המלחמה והתקציבים נראה ב-2026, 2027, להערכתי זה יגדל משמעותית וזה ישפיע לטובה על הסקטור. המצב בעולם הוא שלא יהיה שלום עולמי בקרוב ותמיד יהיה צורך, צבאות מחו"ל רכשו בעבר מערכות ואני מעריך בצורה הגיונית שהם ימשיכו לרכוש גם בעתיד". 


מהם האתגרים בהתקשרות עם גופים ממשלתיים?


"אנחנו חברה עם הרבה ניסיון, תמיד יש אתגר מבחינת "תכן" (לפתח ללקוח לפי התנאים שלו), יש דרישות של הלקוח, והאתגרים שלנו זה לעמוד בדרישות בעיקר מבחינת האיכות וגם מבחינת הלו"ז. התעשיות תמיד רוצות כאן ועכשיו וזה האתגר שעומד בפנינו. גם בשביל בסוף להציל חיים, וגם כדי שישראל תייצא את זה החוצה". 

קיראו עוד ב"שוק ההון"


יש לכם חוזים ארוכי טווח עם הגופים הביטחוניים?


"יש לנו חוזי פיתוח ארוכי טווח הזמנות מסגרת, לא הכנסנו לצבר כי אלה הזמנות שוטפות, רוב עבודות הפיתוח זה שנה קדימה, ההזמנות נכנסות על בסיס יומי". 


החברה כאמור כרגע לא פועלת בחו"ל אלא רק דרך ייצוא עקיף, אתם מתכננים לעשות מהלך? 


"זה משהו שעובר בראש, בודקים את האופציות, מבחינת שת"פים במדינות אחרות וגם רכישות. לא פוסלים ובודקים את העניין". 


איך ייראה שיעור הצמיחה בשנים הקרובות? 


"לגדול ב-10% במסורתי, ולשמור על הרווחיות הגולמית. בנוסף, יש את הפעילות החדשה של הלייזר, ושם אנחנו מצפים לגדול משמעותית ולהביא עוד הזמנות, הלייזר הוא גיים ציינג'ר, ראינו את זה עם אלביט ורפאל, הלייזר שלנו הוא שונה, הוא יודע לסמן ולזהות מטרות בזכות טכנולוגיית QCL שאנחנו מתמחים בה, אנחנו חושבים שהגידול יהיה משם. לצד זה, עשינו כמה מיזוגים ורכישות בשנים האחרונות, מאמינים שאחת לשנה-שנתיים נבצע מיזוג בתחום הביטחוני וגם שם יהיה צפי לגידול". 


במה שונה הלייזר של אלביט ורפאל מהטכנולוגיה שלכם? 


"הלייזר של אלביט יודע ליירט מטרות, כמו כיפת ברזל, שלנו יודע לסמן את המטרות, ויודע לשבש אותן. זה יותר לכיוון של לוחמה אלקטרונית .אלה סוגים שונים של התמחויות, יש חברות כמונו בעולם ומעטות מאוד ולא מצליחות להגיע להספקים שלנו". 


אתם מתכננים להרחיב את סל המוצרים שלכם, ולאיזה תחומים?


"כרגע מתמקדים בעיקר בתחום הלייזר, פותח לנו אפיק חדש ומשמעותי רואים את הצורך של התעשייה, ומנסים לממש את מירב הפוטנציאל שיש בו, כדי ליצור עוד מוצרים שלנו, וכדי שנוכל להביא לתרגם את זה להזמנות בתחום". 


האם יש לכם פעילות בשוק האזרחי המבוססת על טכנולוגיה ביטחונית או טכנולוגיה אחרת שלכם? 


"בתחום האזרחי הלייזר הוא מאוד מעניין, בנושא מערכות החשמל והתקשורת אין לנו רצון לעבור לתחום האזרחי. בתחום הלייזר זה כן יכול להגיע. בנוסף, במיזוגים ורכישות אם נראה היתכנות עסקית נעשה אותה". 


מה האתגרים העיקריים שאתם צופים בשנים הקרובות? 


"אני חושב שהסקטור הולך לגדול משמעותית, סקטור החברות הביטחוניות מאוד חם והתקציבים יתחילו להשתחרר בקרוב. האתגרים של כלל החברות הוא עמידה בביקושים הגדולים שהולכים להגיע, והכי חשוב זה לשמור על התעשייה הביטחונית החזקה שלנו. המציאות מוכיחה לנו כמה זה חשוב תעשייה ביטחונית מקומית ונצטרך לדעת לתת את הפתרונות מבחינת הזמן והאיכות ולהשאיר את העבודה פה בארץ. התרומה שלנו לא רק טכנולוגית אלא גם ערכית וזה היתרון. אנחנו מייצגים את החוסן של ישראל יחד עם כל החברות בסקטור, גם כשקשה אנחנו פועלים יחד עם כולם, גם במלחמה פעלנו 24/7 וזה קריטי בסוף יש לנו אחריות ואנחנו שמחים עליה". 


מי החברות המתחרות, ומה מבדל אתכם מהשאר? 


"בסוף המתחרות לא רבות לכל אחת יש את עיקר ההתמחות שלה, מה שמבדל אותנו זה השירותיות שלנו, וההצלחה בעמידה בלוחות הזמנים. בזכות הניהול הרזה והיכולת שלנו לתפעל לוגיסטית מאוד מהר, כל זה תורם לנו כחברה. יתר על כן, אנחנו יודעים לעמוד בזמנים משמעותית טוב יותר מהמתחרים. מבחינת זמני האספקה בפרויקטים רבים אנחנו יודעים לספק במחצית מהזמן מהמתחרים וזה הבידול שלנו בסוף. בלייזר הבידול שלנו הוא שאנחנו מגיעים לצרכים שונים לפי הצרכים בתעשייה הביטחונית".


מה בפוקוס בטווח הקצר והארוך?


"בטווח הקצר המטרה היא להבין את כלל הפרויקטים שיכנסו, ולקחת את ההזדמנות ולתרגם אותה להזמנות. מבחינת הטווח הארוך נדע להכין תוכנית לעמוד בביקושים לקראת מה שיגיע, נצטרך להתאים את עצמנו ואנחנו בנויים לזה".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    18000 29/01/2025 19:06
    הגב לתגובה זו
    18000
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%

יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל

מערכת ביזפורטל |


עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל


סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.


חלל תקשורת חלל תקשורת -6.36%   ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים "על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.


מניית אפקון החזקות 1.85%  זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"


אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?