האם הורדת ריבית ה'פד' תוכל "להציל" את כלכלת ארה"ב?

עדיין אין תשובה אמיתית לשאלה הגדולה הזאת. אולם, הנשיאים ב'פד' יוצאים השבוע בהצהרות באשר למצבה של הכלכלה. היום עם פתיחת המסחר בוול סטריט ינאם נגיד ה'פד', בן ברננקי, ומדבריו נוכל לקבל אמת מידה טובה יותר לגבי השפעת המשבר על הכלכלה כולה
שהם לוי |

עדיין אין תשובה אמיתית לשאלה הגדולה הזאת. אולם, הנשיאים ב'פד' יוצאים השבוע בהצהרות באשר למצבה של הכלכלה. היום עם פתיחת המסחר בוול סטריט, ינאם נגיד ה'פד' בן ברננקי ומדבריו נוכל לקבל אמת מידה טובה יותר להשקפתו לגבי השפעת המשבר על הכלכלה כולה. בנתיים, נאמו עמיתיו לשולחן הדיונים והתחבטו בשאלה הגדולה מכולן, עד כמה חמור המשבר ומהי השפעתו על הכלכלה האמריקנית.

מצד שני, הנגיד האגדי של הפדרל ריזרב אלן גרינספאן טען בשבוע שעבר כי הורדת ריבית פתאומית לא תוכל לתקן את הבועה שנוצרה בשוק המגורים. בכל אופן, נראה שאלן גרינספאן שחווה את המשברים של 1987 ו-1998 כנראה יודע על מה הוא מדבר, וספק אם הורדת הריבית תוכל להזין ביקושים כה עזים לתוצר האמריקני, ולתמוך בשיעור הצמיחה. האם ברננקי יצליח במקום שבו נכשל קודמו, אלן גרינספאן, או שמא התדרדרות היא בלתי נמנעת מראש והחלטת הריבית נועדה רק לרכך את התדרדרות?

מה חושבים הנשיאים ב'פד' על מצב הכלכלה אמריקנית?

נשיא הפדרל ריזרב פרדריק מישקין מצטרף להצהרותיה של ג'נט ילן, כי הסיכונים לחוסנה של הצריכה פרטית הולכים וגדלים, בשונה מנשיאים אחרים אשר טוענים לסימנים לעוצמה כלכלית.

פדרריק משיקין אמר אמש בניו יורק: "ש'אי-הודאות הגוברת', עלולה לפגוע בצרכנים", לאחר שג'נט ילן הצהירה כי הביקושים במשק נתונים תחת 'לחץ להאטה'. מנגד, נשיא ה'פד' של דאלאס ריצ'ארד פישר נשמע בנימה קצת אחרת והיה מעודד באופן כללי מהכלכלה. צ'ארלס פלוסר אמר ב-8 לספטמבר כי יש הרבה מידע מעורב.

הטווח הרחב של הדעות מציג אולי את חילוקי הדעות בקרב הנשיאים השונים ב'פד' בנוגע למצב הכלכלה האמריקנית, ומצביע על כך שהחלטת הריבית הפעם תהיה מאוד טעונה. השאלה הגדולה היא לא האם ה'פד' יפחית את הריבית אלא בכמה.

מנהיגי המדיניות המוניטרית ב'פדרל ריזרב' מנסים עדיין לאמוד את ההשפעות על הכלכלה האמריקנית לאחר פרסום נתון המשרות לחודש אוגוסט. נשיא ה'פד' של אטלנטה, דניס לוקהרט, הצהיר אתמול, כי החולשה בשוק העבודה החלה עוד בנתוני יוני. את הדברים נשא באטלנטה אמש, בכך בעצם חזר מדבריו בנאומו הקודם: "לחולשה בשוק הדיור ישנה השפעה מוגבלת".

מחירי אגרות החוב הפדרליות בארה"ב המשיכו את מסע העליות כאשר הסוחרים פירשו את ההצהרות מהגורמים ב'פד' כהודאה בחומרת המצב ונכונות לנקוט במדיניות מוניטרית מרחיבה. הכלכלנים והמשקיעים סבורים כעת, כי הפדרל ריזרב יפחית את הריבית בלפחות רבע אחוז, בשבוע הבא.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.