האם הורדת ריבית ה'פד' תוכל "להציל" את כלכלת ארה"ב?
עדיין אין תשובה אמיתית לשאלה הגדולה הזאת. אולם, הנשיאים ב'פד' יוצאים השבוע בהצהרות באשר למצבה של הכלכלה. היום עם פתיחת המסחר בוול סטריט, ינאם נגיד ה'פד' בן ברננקי ומדבריו נוכל לקבל אמת מידה טובה יותר להשקפתו לגבי השפעת המשבר על הכלכלה כולה. בנתיים, נאמו עמיתיו לשולחן הדיונים והתחבטו בשאלה הגדולה מכולן, עד כמה חמור המשבר ומהי השפעתו על הכלכלה האמריקנית.
מצד שני, הנגיד האגדי של הפדרל ריזרב אלן גרינספאן טען בשבוע שעבר כי הורדת ריבית פתאומית לא תוכל לתקן את הבועה שנוצרה בשוק המגורים. בכל אופן, נראה שאלן גרינספאן שחווה את המשברים של 1987 ו-1998 כנראה יודע על מה הוא מדבר, וספק אם הורדת הריבית תוכל להזין ביקושים כה עזים לתוצר האמריקני, ולתמוך בשיעור הצמיחה. האם ברננקי יצליח במקום שבו נכשל קודמו, אלן גרינספאן, או שמא התדרדרות היא בלתי נמנעת מראש והחלטת הריבית נועדה רק לרכך את התדרדרות?
מה חושבים הנשיאים ב'פד' על מצב הכלכלה אמריקנית?
נשיא הפדרל ריזרב פרדריק מישקין מצטרף להצהרותיה של ג'נט ילן, כי הסיכונים לחוסנה של הצריכה פרטית הולכים וגדלים, בשונה מנשיאים אחרים אשר טוענים לסימנים לעוצמה כלכלית.
פדרריק משיקין אמר אמש בניו יורק: "ש'אי-הודאות הגוברת', עלולה לפגוע בצרכנים", לאחר שג'נט ילן הצהירה כי הביקושים במשק נתונים תחת 'לחץ להאטה'. מנגד, נשיא ה'פד' של דאלאס ריצ'ארד פישר נשמע בנימה קצת אחרת והיה מעודד באופן כללי מהכלכלה. צ'ארלס פלוסר אמר ב-8 לספטמבר כי יש הרבה מידע מעורב.
הטווח הרחב של הדעות מציג אולי את חילוקי הדעות בקרב הנשיאים השונים ב'פד' בנוגע למצב הכלכלה האמריקנית, ומצביע על כך שהחלטת הריבית הפעם תהיה מאוד טעונה. השאלה הגדולה היא לא האם ה'פד' יפחית את הריבית אלא בכמה.
מנהיגי המדיניות המוניטרית ב'פדרל ריזרב' מנסים עדיין לאמוד את ההשפעות על הכלכלה האמריקנית לאחר פרסום נתון המשרות לחודש אוגוסט. נשיא ה'פד' של אטלנטה, דניס לוקהרט, הצהיר אתמול, כי החולשה בשוק העבודה החלה עוד בנתוני יוני. את הדברים נשא באטלנטה אמש, בכך בעצם חזר מדבריו בנאומו הקודם: "לחולשה בשוק הדיור ישנה השפעה מוגבלת".
מחירי אגרות החוב הפדרליות בארה"ב המשיכו את מסע העליות כאשר הסוחרים פירשו את ההצהרות מהגורמים ב'פד' כהודאה בחומרת המצב ונכונות לנקוט במדיניות מוניטרית מרחיבה. הכלכלנים והמשקיעים סבורים כעת, כי הפדרל ריזרב יפחית את הריבית בלפחות רבע אחוז, בשבוע הבא.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם
אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
