האם הורדת ריבית ה'פד' תוכל "להציל" את כלכלת ארה"ב?

עדיין אין תשובה אמיתית לשאלה הגדולה הזאת. אולם, הנשיאים ב'פד' יוצאים השבוע בהצהרות באשר למצבה של הכלכלה. היום עם פתיחת המסחר בוול סטריט ינאם נגיד ה'פד', בן ברננקי, ומדבריו נוכל לקבל אמת מידה טובה יותר לגבי השפעת המשבר על הכלכלה כולה
שהם לוי |

עדיין אין תשובה אמיתית לשאלה הגדולה הזאת. אולם, הנשיאים ב'פד' יוצאים השבוע בהצהרות באשר למצבה של הכלכלה. היום עם פתיחת המסחר בוול סטריט, ינאם נגיד ה'פד' בן ברננקי ומדבריו נוכל לקבל אמת מידה טובה יותר להשקפתו לגבי השפעת המשבר על הכלכלה כולה. בנתיים, נאמו עמיתיו לשולחן הדיונים והתחבטו בשאלה הגדולה מכולן, עד כמה חמור המשבר ומהי השפעתו על הכלכלה האמריקנית.

מצד שני, הנגיד האגדי של הפדרל ריזרב אלן גרינספאן טען בשבוע שעבר כי הורדת ריבית פתאומית לא תוכל לתקן את הבועה שנוצרה בשוק המגורים. בכל אופן, נראה שאלן גרינספאן שחווה את המשברים של 1987 ו-1998 כנראה יודע על מה הוא מדבר, וספק אם הורדת הריבית תוכל להזין ביקושים כה עזים לתוצר האמריקני, ולתמוך בשיעור הצמיחה. האם ברננקי יצליח במקום שבו נכשל קודמו, אלן גרינספאן, או שמא התדרדרות היא בלתי נמנעת מראש והחלטת הריבית נועדה רק לרכך את התדרדרות?

מה חושבים הנשיאים ב'פד' על מצב הכלכלה אמריקנית?

נשיא הפדרל ריזרב פרדריק מישקין מצטרף להצהרותיה של ג'נט ילן, כי הסיכונים לחוסנה של הצריכה פרטית הולכים וגדלים, בשונה מנשיאים אחרים אשר טוענים לסימנים לעוצמה כלכלית.

פדרריק משיקין אמר אמש בניו יורק: "ש'אי-הודאות הגוברת', עלולה לפגוע בצרכנים", לאחר שג'נט ילן הצהירה כי הביקושים במשק נתונים תחת 'לחץ להאטה'. מנגד, נשיא ה'פד' של דאלאס ריצ'ארד פישר נשמע בנימה קצת אחרת והיה מעודד באופן כללי מהכלכלה. צ'ארלס פלוסר אמר ב-8 לספטמבר כי יש הרבה מידע מעורב.

הטווח הרחב של הדעות מציג אולי את חילוקי הדעות בקרב הנשיאים השונים ב'פד' בנוגע למצב הכלכלה האמריקנית, ומצביע על כך שהחלטת הריבית הפעם תהיה מאוד טעונה. השאלה הגדולה היא לא האם ה'פד' יפחית את הריבית אלא בכמה.

מנהיגי המדיניות המוניטרית ב'פדרל ריזרב' מנסים עדיין לאמוד את ההשפעות על הכלכלה האמריקנית לאחר פרסום נתון המשרות לחודש אוגוסט. נשיא ה'פד' של אטלנטה, דניס לוקהרט, הצהיר אתמול, כי החולשה בשוק העבודה החלה עוד בנתוני יוני. את הדברים נשא באטלנטה אמש, בכך בעצם חזר מדבריו בנאומו הקודם: "לחולשה בשוק הדיור ישנה השפעה מוגבלת".

מחירי אגרות החוב הפדרליות בארה"ב המשיכו את מסע העליות כאשר הסוחרים פירשו את ההצהרות מהגורמים ב'פד' כהודאה בחומרת המצב ונכונות לנקוט במדיניות מוניטרית מרחיבה. הכלכלנים והמשקיעים סבורים כעת, כי הפדרל ריזרב יפחית את הריבית בלפחות רבע אחוז, בשבוע הבא.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרירו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי
כנס תאגידים ה-13

״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״

בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי



ליאור דנקנר |

״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״

היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.

הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.


מהמצגת ע״י פרידה עבאס יוסף


עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.

״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.