האם הורדת ריבית ה'פד' תוכל "להציל" את כלכלת ארה"ב?

עדיין אין תשובה אמיתית לשאלה הגדולה הזאת. אולם, הנשיאים ב'פד' יוצאים השבוע בהצהרות באשר למצבה של הכלכלה. היום עם פתיחת המסחר בוול סטריט ינאם נגיד ה'פד', בן ברננקי, ומדבריו נוכל לקבל אמת מידה טובה יותר לגבי השפעת המשבר על הכלכלה כולה
שהם לוי |

עדיין אין תשובה אמיתית לשאלה הגדולה הזאת. אולם, הנשיאים ב'פד' יוצאים השבוע בהצהרות באשר למצבה של הכלכלה. היום עם פתיחת המסחר בוול סטריט, ינאם נגיד ה'פד' בן ברננקי ומדבריו נוכל לקבל אמת מידה טובה יותר להשקפתו לגבי השפעת המשבר על הכלכלה כולה. בנתיים, נאמו עמיתיו לשולחן הדיונים והתחבטו בשאלה הגדולה מכולן, עד כמה חמור המשבר ומהי השפעתו על הכלכלה האמריקנית.

מצד שני, הנגיד האגדי של הפדרל ריזרב אלן גרינספאן טען בשבוע שעבר כי הורדת ריבית פתאומית לא תוכל לתקן את הבועה שנוצרה בשוק המגורים. בכל אופן, נראה שאלן גרינספאן שחווה את המשברים של 1987 ו-1998 כנראה יודע על מה הוא מדבר, וספק אם הורדת הריבית תוכל להזין ביקושים כה עזים לתוצר האמריקני, ולתמוך בשיעור הצמיחה. האם ברננקי יצליח במקום שבו נכשל קודמו, אלן גרינספאן, או שמא התדרדרות היא בלתי נמנעת מראש והחלטת הריבית נועדה רק לרכך את התדרדרות?

מה חושבים הנשיאים ב'פד' על מצב הכלכלה אמריקנית?

נשיא הפדרל ריזרב פרדריק מישקין מצטרף להצהרותיה של ג'נט ילן, כי הסיכונים לחוסנה של הצריכה פרטית הולכים וגדלים, בשונה מנשיאים אחרים אשר טוענים לסימנים לעוצמה כלכלית.

פדרריק משיקין אמר אמש בניו יורק: "ש'אי-הודאות הגוברת', עלולה לפגוע בצרכנים", לאחר שג'נט ילן הצהירה כי הביקושים במשק נתונים תחת 'לחץ להאטה'. מנגד, נשיא ה'פד' של דאלאס ריצ'ארד פישר נשמע בנימה קצת אחרת והיה מעודד באופן כללי מהכלכלה. צ'ארלס פלוסר אמר ב-8 לספטמבר כי יש הרבה מידע מעורב.

הטווח הרחב של הדעות מציג אולי את חילוקי הדעות בקרב הנשיאים השונים ב'פד' בנוגע למצב הכלכלה האמריקנית, ומצביע על כך שהחלטת הריבית הפעם תהיה מאוד טעונה. השאלה הגדולה היא לא האם ה'פד' יפחית את הריבית אלא בכמה.

מנהיגי המדיניות המוניטרית ב'פדרל ריזרב' מנסים עדיין לאמוד את ההשפעות על הכלכלה האמריקנית לאחר פרסום נתון המשרות לחודש אוגוסט. נשיא ה'פד' של אטלנטה, דניס לוקהרט, הצהיר אתמול, כי החולשה בשוק העבודה החלה עוד בנתוני יוני. את הדברים נשא באטלנטה אמש, בכך בעצם חזר מדבריו בנאומו הקודם: "לחולשה בשוק הדיור ישנה השפעה מוגבלת".

מחירי אגרות החוב הפדרליות בארה"ב המשיכו את מסע העליות כאשר הסוחרים פירשו את ההצהרות מהגורמים ב'פד' כהודאה בחומרת המצב ונכונות לנקוט במדיניות מוניטרית מרחיבה. הכלכלנים והמשקיעים סבורים כעת, כי הפדרל ריזרב יפחית את הריבית בלפחות רבע אחוז, בשבוע הבא.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

ניתוח דוחות כספיים (GEMINI)ניתוח דוחות כספיים (GEMINI)

הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מלחמה בורסה

ברקע היום ההיסטורי שבו החטופים החיים שבו לישראל, נדמה שגם שוק ההון נכנס בהדרגה לשלב "היום שאחרי". מעבר לשינוי במציאות הביטחונית והמדינית, מדובר גם ברגע מתאים להביט אחורה - אחרי יותר משנתיים של מלחמה ולמרות אי ודאות מתמשכת, הבורסה בתל אביב רשמה שגשוג יוצא דופן.

למרות הצניחה בתחילת הלחימה והחשש מהאטה חדה, כל הסקטורים המרכזיים סיימו את התקופה בעליות. חלקם, כמו הביטוח והבנקים, הציגו תשואות תלת ספרתיות, תוצאה ישירה של יציבות פיננסית, רווחיות גבוהה, וזרימת כספים לשוק המקומי.



TRADINGVIEW


הסקטור הפיננסי הוביל את השוק


שני הסקטורים הבולטים של השנתיים האחרונות היו הפיננסיים: הביטוח והבנקים.

מדד הביטוח זינק ביותר מ-240%, כשהחברות בענף הציגו רווחי שיא לאורך התקופה. סביבת הריבית הגבוהה סיפקה רוח גבית משמעותית, הגדילה את רווחי ההשקעות בתיקי הנוסטרו ואת הכנסות המימון, לצד עלייה בפרמיות בביטוחי חיים, בריאות ורכב. בנוסף, הבורסה החזקה תרמה לעליות שווי בתיקי הנכסים, והמשקיעים חזרו למניות הביטוח לאחר תקופה ארוכה של תמחור חסר.

גם מערכת הבנקאות נהנתה מתנאים תומכים. הריבית הגבוהה יצרה רווחי עתק לבנקים, שהציגו דוחות עם רווחיות גבוהה בכל רבעון, וחלוקות דיבידנד נדיבות שהגיעו ל-50% מהרווחים תמכו בביקושים למניות הבנקים. במקביל, היציבות היחסית של השוק המקומי והיעדר חשש ממשי ליציבות פיננסית הפכו את הבנקים למקלט בטוח בעיני המשקיעים, ומדד ת"א בנקים עלה ביותר מ-115%.