האם הורדת ריבית ה'פד' תוכל "להציל" את כלכלת ארה"ב?

עדיין אין תשובה אמיתית לשאלה הגדולה הזאת. אולם, הנשיאים ב'פד' יוצאים השבוע בהצהרות באשר למצבה של הכלכלה. היום עם פתיחת המסחר בוול סטריט ינאם נגיד ה'פד', בן ברננקי, ומדבריו נוכל לקבל אמת מידה טובה יותר לגבי השפעת המשבר על הכלכלה כולה
שהם לוי |

עדיין אין תשובה אמיתית לשאלה הגדולה הזאת. אולם, הנשיאים ב'פד' יוצאים השבוע בהצהרות באשר למצבה של הכלכלה. היום עם פתיחת המסחר בוול סטריט, ינאם נגיד ה'פד' בן ברננקי ומדבריו נוכל לקבל אמת מידה טובה יותר להשקפתו לגבי השפעת המשבר על הכלכלה כולה. בנתיים, נאמו עמיתיו לשולחן הדיונים והתחבטו בשאלה הגדולה מכולן, עד כמה חמור המשבר ומהי השפעתו על הכלכלה האמריקנית.

מצד שני, הנגיד האגדי של הפדרל ריזרב אלן גרינספאן טען בשבוע שעבר כי הורדת ריבית פתאומית לא תוכל לתקן את הבועה שנוצרה בשוק המגורים. בכל אופן, נראה שאלן גרינספאן שחווה את המשברים של 1987 ו-1998 כנראה יודע על מה הוא מדבר, וספק אם הורדת הריבית תוכל להזין ביקושים כה עזים לתוצר האמריקני, ולתמוך בשיעור הצמיחה. האם ברננקי יצליח במקום שבו נכשל קודמו, אלן גרינספאן, או שמא התדרדרות היא בלתי נמנעת מראש והחלטת הריבית נועדה רק לרכך את התדרדרות?

מה חושבים הנשיאים ב'פד' על מצב הכלכלה אמריקנית?

נשיא הפדרל ריזרב פרדריק מישקין מצטרף להצהרותיה של ג'נט ילן, כי הסיכונים לחוסנה של הצריכה פרטית הולכים וגדלים, בשונה מנשיאים אחרים אשר טוענים לסימנים לעוצמה כלכלית.

פדרריק משיקין אמר אמש בניו יורק: "ש'אי-הודאות הגוברת', עלולה לפגוע בצרכנים", לאחר שג'נט ילן הצהירה כי הביקושים במשק נתונים תחת 'לחץ להאטה'. מנגד, נשיא ה'פד' של דאלאס ריצ'ארד פישר נשמע בנימה קצת אחרת והיה מעודד באופן כללי מהכלכלה. צ'ארלס פלוסר אמר ב-8 לספטמבר כי יש הרבה מידע מעורב.

הטווח הרחב של הדעות מציג אולי את חילוקי הדעות בקרב הנשיאים השונים ב'פד' בנוגע למצב הכלכלה האמריקנית, ומצביע על כך שהחלטת הריבית הפעם תהיה מאוד טעונה. השאלה הגדולה היא לא האם ה'פד' יפחית את הריבית אלא בכמה.

מנהיגי המדיניות המוניטרית ב'פדרל ריזרב' מנסים עדיין לאמוד את ההשפעות על הכלכלה האמריקנית לאחר פרסום נתון המשרות לחודש אוגוסט. נשיא ה'פד' של אטלנטה, דניס לוקהרט, הצהיר אתמול, כי החולשה בשוק העבודה החלה עוד בנתוני יוני. את הדברים נשא באטלנטה אמש, בכך בעצם חזר מדבריו בנאומו הקודם: "לחולשה בשוק הדיור ישנה השפעה מוגבלת".

מחירי אגרות החוב הפדרליות בארה"ב המשיכו את מסע העליות כאשר הסוחרים פירשו את ההצהרות מהגורמים ב'פד' כהודאה בחומרת המצב ונכונות לנקוט במדיניות מוניטרית מרחיבה. הכלכלנים והמשקיעים סבורים כעת, כי הפדרל ריזרב יפחית את הריבית בלפחות רבע אחוז, בשבוע הבא.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.

גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותגיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתות

אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?

ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה   

מנדי הניג |

בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה? 

הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.

מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי  סאפיינס. לא הגיוני.


כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות: