דטרויט, עיר המכוניות, Motor-City USA, נמצאת באחת התקופות הקשות בתולדותיה כיוון שמדובר בתעשייה שהיא המשענת המובילה בכלכלת העיר. החשש בדטרויט הוא שמסיבה זו או אחרת יקרה, לתעשיית הרכב, מה שקרה לתעשיית הטקסטיל בזמנו או לתעשיית הפלדה והברזל שהמשברים שם כמעט והפכו ערים כמו פיטסבורג בפנסילבניה או גארי באינדיאנה לערי רפאים.

התסריט הקשה מדבר על מאות אלפי מובטלים נוספים (על 14 אחוזי האבטלה שכבר קיימים בדטרויט), הוצאות עתק לממשלה האמריקאית, למדינה ולעיר ותהליך הבראה שיכול לקחת שנים. המציאות, עד כמה שקשה, אינה בדיוק כה קטסטרופאלית. דטרויט, כמו פיטסבוג וגארי תתגבר אפילו אם תעשיית הרכב תעלם אבל אין ספק שהדאגה של תושבי העיר מוצדקת. כרגע, שלושת חברות הרכב הענקיות שמרכזן בדטרויט, פורד (סימול: F), ג'נרל מוטורס (סימול: GM) וקרייזלר נמצאות בקשיים ענקיים. קרייזלר כבר נרשמת לפשיטת רגל, GM מועמדת ואילו פורד מצליחה איכשהו להימנע בינתיים מהתהליך אבל גם מצבה בכי רע. הדרך היחידה, במצב הכלכלי הנוכחי, לצאת מהמשבר כרוך ברה-אורגניזציה מקיפה של תעשיית הרכב האמריקאית כולה, בהזרמת נוספת של מיליארדים רבים לשלושת החברות, בביטול ובשינוי של הסכמי העבודה וכמובן וכתנאי להצלחה, בהחלפת ההנהלות.

הספור של תעשיית הרכב האמריקאית מעניין כי כאן נפרשת בפנינו לא רק בעיה כלכלית אדירת ממדים אלא תסבוכת כלכלית-פוליטית-חברתית ותקשורתית שכול כך מאפיינת את מה שקרוי "כלכלה חופשית/קפיטליסטית אמריקאית". כפי שכתב טוקבקיסט אחד ב – Yahoo , "רק כלכלה חופשית/קפיטליסטית נוסח ארה"ב יכולה לייצר מצב שבו בעיה, שיש לה פתרון שכבר נבדק בהצלחה, יכולה להמשך שנים ולהגיע לבסוף למסקנה שאין לה פתרון".

השם קרייזלר ניתן, בשנת 1925 ע"י וולטר קרייזלר שהצליח לשקם את חברת מאקסוול מוטורס שהוקמה ב 1904 כך שמדובר היום בחברה בת 105 שנה. בשנים שלאחר מלחמת יום הכיפורים, כאשר עלויות המימון והאנרגיה שברו שיאים והנשיא קרטר עשה ככול יכולתו להרוס כול דבר טוב בכלכלת ארה"ב, קרייזלר עמדה בדיוק באותו מצב שבו היא עומדת היום ובדיוק מאותן סיבות, אי ראייה נכונה של ההתפתחויות או, במילים שאנחנו מחבבים, "ניהול כושל".

בשנת 1979, רגע לפני כניסה לצ'פטר-11, חילצה ממשלת ארה"ב את קרייזלר בהזרקה של 1.5 מיליארד דולרים, סכום עתק באותם ימים. הסיבה העיקרית לחילוץ דאז, שרלבנטית גם היום, הייתה שדטרויט היא מבצרם של הדמוקרטים ובשנת 1979 גם הממשל היה כזה (מצב של היום). הממשל, לאחר שהסכים לחילוץ, התנה את ההשקעה בהחלפת הנהלה. רואים? הסבות למשבר היו ברורות אז כשם שהן ברורות היום וכך גם הפתרון.

לי איקוקה, מנכ"ל פורד, הובא כמנכ"ל לקרייזלר ובתוך שלוש שנים הצליח להחזיר את החברה לגדולתה. בגדול הוא התחיל ברה-ארגון (בעצם פיטר המוני עובדים), שכנע את משרד הביטחון להזמין אלפי משאיות של קרייזלר, "המציא" את המיני-ואן שכבש את השווקים ולבסוף מכר את החטיבה הביטחונית של קרייזלר לג'נרל דיינאמיקס (סימול: GD) בסכום של 336 מיליון דולרים. בשנת 1985 רכש את חברת המכוניות הרביעית שהייתה בארה"ב, אמריקאן-מוטורס ואחרון, לי איקוקה הצליח, במלחמת שיווק לאומנית חריפה (הוא כונה "החובט ביפנים", Japanese Basher), גם לעצור, לתקופה של כמה שנים, את החדירה של תעשיית הרכב היפנית לארה"ב.

לא הממשלה יזמה את הבאתו של איקוקה אלא מי שרכש ערב פשיטת הרגל למעלה מ % 10 ממניות החברה, המיליארדר הארמני, קירק קרקוריאן, היום בן 92 שעליו נספר בהזדמנות אחרת. קרקוריאן בעצם כפה את איקוקה על הממשל ועל הנהלת קרייזלר וזו נקודה שצריך לזכור גם היום, נגיע אליה בהמשך. תחת שרביטו של איקוקה נהנתה החברה מכמה שנות שגשוג עד שבשנת 1998 רכשה דיימלר בנץ (סימול: DAI) את קרייזלר. הרכישה, שנעשתה מול התנגדות חריפה של קרקוריאן והיאקוקה, התבררה כמכה קשה לדיימלר וקשה יותר לקרייזלר. אבל לקח להם 9 שנים עד שהחליטו, לפני שנתיים, ובעקבות הצעת רכש של קרקוריאן עצמו (ורק על מנת שלא לצ'פר אותו), למכור את החברה לקרן ההון הפרטית סארוורוס, ב 7.4 מיליארד. "מי שהרס את קרייזלר", אמר קרקוריאן בתגובה, "מוכר אותה כעת למי שמעולם לא התעסק בעולם הרכב". כשלושה חודשים לאחר שסארוורוס רכשה את קרייזלר וערב תחילת המשבר הפיננסי הנוכחי, השבית ועד העובדים האימתני, ה – UAW, את החברה ועל שקרה מאז אין מה להוסיף, הכול ידוע.

קרייזלר, להבדיל מג'נרל מוטורס (סימול: GM), מוחזקת ע"י סארוורוס ו"חברים", קרנות מסוגים שונים שחלקן קרנות של בנקים מובילים, כמו ג'יי.פי מורגן (שירש את האחזקה מבר-סטרנס ז"ל) חלקן קרנות גידור גדולות (46 קרנות גידור מחזיקות ב - % 30) וחלקן פרטיות, כמו קרן הנאמנות של משפחת ביל גייטס. GM, לעומת זאת, נמצאת בבעלות ציבורית מלאה (אחת החברות שמניותיהן מפוזרות בכול רחבי תבל ואין גרעין שליטה). לפיכך להנהלת GM יש, בינתיים, כוח החלטה גדול בהרבה מאשר להנהלת קרייזלר ובמיוחד כשדברים מגיעים להחלטות על פשיטת רגל וכדומה. כיוון שקרייזלר הגיעה למצב כל כך מבולגן הפתרון ההגיוני-כלכלי היחיד כרגע (אם רוצים להציל את החברה) הוא להכניסה לפקוח של בית משפט, לצ'פטר 11, על מנת שתוכל להתנהל כראוי אחרת (בגלל מבנה הבעלות) שום החלטה לא תעבור.

כאן מוצגת המערכת הקפיטליסטית/אמריקאית במערומיה. מדוע? כי בעוד הכול יודעים בדיוק מה שצריך לעשות נוצר קשר גורדי שעשוי להוביל אפילו לצ'פטר 7 (ליקוידציה). הכול יודעים שההיגיון הכלכלי אומר שאם מעוניינים להציל את החברה צריך פשוט לחזור במדויק על מה שעשה, באותה החברה, לי היאקוקה בתחילת שנות השמונים אבל בגלל אופי המערכת הדמוקראטית/קפיטליסטית שבה יש לאינטרסנטים כוחות-על ועורכי הדין שעניינם לא בדיוק טובת המדינה והפרט (אלא אם הם "הפרט") נוצר הקשר.

אפילו נשיא ארה"ב, לאחר שהזרים כבר מיליארדים לחברה, אינו מסוגל להכריח ועל פי החוק חייבים להתדיין עם כול נושה בנפרד. עורכי הדין של כול הגופים האינטרסנטיים הם שיטוו את המסלול ואפילו לא הגענו עדיין לארגוני העובדים בעלי העוצמה ולשיקול הפוליטי החשוב מאין כמוהו במקרה זה.

הממשל, שעד לאחרונה התנגד לפשיטת הרגל ודרש מבעלי החוב לוותר על חלק מהחובות, שינה לפתע את דעתו ולקראת סוף השבוע שעבר, כאשר הסתבר שהניסיון למנוע את ההליכה לכונס נכשל ושחלק מבעלי החוב של קרייזלר, קבוצת קרנות הגידור, מסרבים לוותר (אפילו לאחר שיתר בעלי המניות, דווקא הבנקים הגדולים, הסכימו לוותר על 2 מיליארד דולר), קם אובמה, די במפתיע ודרש שקרייזלר כן תיכנס להגנה ומיד. מה קרה?

מה שקרה הוא שלפתע התגלה לצוות היועצים של הנשיא שכניסתה של קרייזלר לצ'פטר-11 יכולה למנף את מלחמתו של הנשיא להצלתה של GM. הכנסתה של קרייזלר לכונס תעזור לנשיא לכפות על GM את השינויים שהוא דורש מהם לבצע, הקטנה משמעותית של החברה ומעבר לדגמים חברותיים לסביבה. הכיצד? אם מסתכלים על גודל הבעיה אז הבעיה של GM, בתוך מכלול הבעיות בפניהן ניצב הממשל, גדולה פי כמה מונים מהבעיה של קרייזלר ואפילו גדולה מהבעיות של המערכת הפיננסית.

"GM זו בעיה שונה לחלוטין מזו של קרייזלר", אמר רם עמנואל, יד ימינו של אובמה, "אני מניח שהלקח שילמדו GM ושאר השחקנים (ממה שאנחנו עושים בקרייזלר) הוא שהנה לפניהם יש נשיא דמוקראטי שמוכן להוביל חברה כמו קרייזלר אפילו לפירוק מלא ולא לוותר (לא להמשיך ולשפוך כספים) ושאומר שעל מנת להתקיים חייבת להיות הוכחת יכולת". במילים אחרות, הנשיא אובמה רוצה כעת שקרייזלר תיכנס לפשיטת רגל כי מבחינתו זה Win-Win Situation. "אם כתוצאה מפשיטת הרגל קרייזלר תגיע לליקווידציה (לפרוק טוטאלי) זה יפחיד את בעלי המניות והחוב של GM והם יהיו מוכנים להסכמים נוחים יותר לממשל על מנת למנוע הכנסתם הם לכונס. אם קרייזלר תצא מהכונס בהצלחה יוכל הנשיא לדחוף את GM לכונס ביתר הצלחה (מהבחינה הפוליטית בעיקר).

מה גרם לנשיא לשנות דעתו בקשר לקרייזלר? פיאט. כאשר הוחלט שקרייזלר הולכת לכונס באה חברת פיאט ואומרת, "רגע, אנחנו כבר סיכמנו לרכוש את קרייזלר ואנחנו באמצע תהליך הבדיקה הנאותה אז חברים יקרים", הם אומרים לבעלי המניות ולממשל, "רסנו עצמכם בבקשה או שנבקש התערבות בית משפט". "נפלא", אומרים יועצי הנשיא, "יש קונה לקרייזלר וקונה טוב כי פיאט היא המתקדמת ביותר בייצור מנועים סביבתיים.

הסיכוי שכול עניין הצ'פטר-11 הזה ייגמר במהירות גדול, במיוחד תחת שרביטו של השופט גונזאלס" והם דוחפים את קרייזלר למלא טופסי הרשמה לצ'פטר-11. בשבת הזדרזה פיאט להודיע שכבר סגרה רכישה של מרבית נכסיה של קרייזלר. השופט ארתור גונזאלס, מהמומחים המובילים בתחום פשיטות רגל בארה"ב הוא שינצח על התהליך. גונזאלס ניהל את פשיטות הרגל של אנרון ושל וורלדקום והוכיח עצמו בגדול.