איתי לפקוביץ
צילום: יוני אוחיון צלמים

בניגוד לכל התחזיות - האפיק המנצח בבורסה ב-2017

אין פינה בשוק שבאופן גורף ניתן להגיד שיש הזדמנות, אבל הנה כמה המלצות 
איתי לפקוביץ | (2)

מעט מאוד מומחים יכולים להעיד שבתחילת 2017 ידעו להמליץ על אפיק ההשקעה המנצח של השנה באגרות החוב הקונצרניות הארוכות. שנת 2017 התבררה כשנה מוצלחת מאוד לאגרות החוב בעיקר במח"מ ארוך כאשר מדד אינדקס קונצרני מדורג 5 שנים עלה כ-7.65% לעומת מדד אינדקס קונצרני מאוזן מח"מ 1-3 שנים שעלה 2.89%.

מרבית ההמלצות של הבנקים וחדרי המסחר בתחילת ובמהלך השנה היה להתמקד במח"מים הקצרים עקב הפחד מעליות ריבית בארה"ב והסיכון במח"מ הארוך ולכן מרבית הציבור שכספו מושקע בקרנות נאמנות באג"ח במח"מים קצרים פספסו את המגמה בקונצרנים הארוכים.

העליות באג"ח הקונצרני במח"מים הארוכים נגרמו בעיקר עקב סגירת פערי התמחור שנוצרו בשנה שעברה עקב התרחקות המשקיעים מאגרות החוב הקונצרניות הארוכות וכן קצב האינפלציה הנמוך ביחד עם החלשות הדולר.     

בראיונות השונים שלי ב-Bizportal השנה המלצתי בעקביות על האג"חים הקונצרנים. כך לדוגמא, באפריל המלצתי על האג"חים של אשטרום נכסים ט שעלה השנה בכ-11.5% ועל אדמה ב שעלה השנה ב-20% ושהשוק הבין בדיעבד את תמחור החסר שהאיגרת נסחרה בה והתנפל עליה.

בטבלה הבאה ריכזתי את כל ההמלצות הקודמות השנה. התשואה הממוצעת של כל אג"ח שהמלצתי עליהן מיום ההמלצה היא 7.8% כך שמי שהקשיב להמלצות עשה רווח נאה מאוד.

ראיונות קודמים:

המלצות למשקיע הסולידי - וגם אזהרה ברורה

איך לצמצם סיכונים בשוק החיובי

אנו מעריכים ש-2018 תהיה שנה מאתגרת יותר בשוק האג"ח, ברמת המחירים הנוכחית ועד תיקון (ירידת מחירים) כללי בשוק הבחירה צריכה להיות סלקטיבית וזהירה יותר, אין פינה בשוק שבאופן גורף ניתן להגיד שיש הזדמנות. התשואות של האג"ח הממשלתיות נמוכות ואינן משקפות סיכוני אינפלציה ומרווחי אג"ח הקונצרניות הצטמצמו במידה רבה בשנה האחרונה.

המרווחים של אג"ח השקליות במדד תל בונד השקלי ירדו 20.8% ממרווח של 2% ל-1.5% החל מ-31/10/2016.

המרווחים של אג"ח צמודות במדד בתל בונד 60 ירדו ב-25.5% ממרווח של 1.5% ל-1.1% החל מ-31/10/2016.

המגמה בטווח הקצר צפויה להערכתי להיות חיובית יותר באג"ח בדירוג נמוך במח"מ קצר, דוגמת מדד תל בונד תשואות שכן ברמות המחירים הנוכחית במח"מ הארוך צפוי בהמשך מימוש רווחים וקיצור המח"מ בתיק.

בשבועות הקרובים נצא עם המלצות ספציפיות לאגרות חוב ל-2018 , בינתיים אסיים בשתי המלצות: פטרוכימיים סדרה ח' עם השעבודים של מניות בז"ן ודה לסר ה'. אמנם כבר המלצתי על הסדרות האלה בעבר אך אין סיבה לעזוב השקעות טובות שהן עדיין אטרקטיביות.

קיראו עוד ב"אג"ח"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כרגיל חכמים לאחר מעשה... (ל"ת)
    יעקב 21/11/2017 14:08
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תודה (ל"ת)
    אנונימי 21/11/2017 12:14
    הגב לתגובה זו
אייל ויסבלום, מגדל שוקי הון, צילום: אייל טואגאייל ויסבלום, מגדל שוקי הון, צילום: אייל טואג

העוצמה של הבורסה ב-2025 הורגשה גם באג"ח - מה הצפי קדימה?

אחרי עליות שנתיות שהגיעו עד לכ-11% באפיק הממשלתי ועליות בטווח של כ-5%-7% באפיקי האג"ח הקונצרניים המרכזיים, הצפי הוא לשנה חיובית גם ב-2026

מנדי הניג |

שנת 2025 תיזכר כשנת שיאים בשוק המניות המקומי, אבל בזמן שמדדי המניות כיכבו בכותרות, גם שוק החוב רשם מהלך חיובי. האג"ח הממשלתיות והקונצרניות בתל אביב הניבו למשקיעים תשואות חיוביות, בחלק מהמקרים גבוהות מהצפוי, והדגישו שהחוזקה של הבורסה המקומית באה לידי ביטוי לא רק באפיק המנייתי אלא גם באפיק הסולידי.

לקראת סיום השנה, ובהתאם לשינוי בסביבת הריבית ולציפיות להמשך הפחתות במהלך 2026, השאלה היא מה התמהיל הנכון כרגע. אייל ויסבלום, מנהל השקעות במגדל שוקי הון, מסכם את 2025 באפיק האג"ח המקומי, מנתח את הגורמים שהשפיעו על הביצועים, ומשרטט את נקודות המפתח וההחזקה המועדפות לקראת השנה הקרובה.

עליה דו-ספרתית באג"ח הממשלתיות הארוכות

בסיכום שנתי, סדרות האג"ח הממשלתיות השקליות לטווח ארוך (10-30 שנה) בלטו בעליות בטווח של כ-8%-11%, המסתכמות בכ-5% בטווחים הקצרים-בינוניים (2-5 שנים), בעוד השקעה באפיק הממשלתי צמוד המדד הניבה תשואה שנתית ממוצעת בטווח של כ-3%-5% ואילו המדדים העיקריים באפיק הקונצרני (מדדי התל-בונד המרכזיים) מסכמים את השנה בעליות של כ-5%-7%. 

במבט קדימה, הורדות הריבית של בנק ישראל הניצבות על הפרק בשנה הקרובה צפויות לספק תמיכה לשוק האג"ח המקומי, בדומה לצפי בקשר לשוק המנייתי, כך שהמגמה ב-2026 באפיק האג"ח הממשלתי והקונצרני צפויה להמשיך את הכיוון החיובי של שנה הנוכחית, גם אם לא באותן עוצמות. 

שנת 2025 בשוק האג"ח בתל-אביב נפתחה ברגל שמאל, עם המשך עליית תשואות מ-2024 והפסדים נוכח התארכות המלחמה, הורדת הדירוג של ישראל על-ידי סוכנויות הדירוג הזרות ועליית פרמיית הסיכון של ישראל.