זה המקור לדיבידנד שתחלק בזק? גייסה 1.15 מיליארד שקל באג"ח

חברת בזק הרחיבה את שתי סדרות האג"ח הקיימות מסדרה 6 (צמודת מדד) ומסדרה 7 (שקלית). את העסקה הובילה לידר הנפקות
תומר קורנפלד | (5)

זה המקור שממנו חברת בזק תשלם את הדיבידנד הקרוב בהיקף של 1.27 מיליארד שקל? הבוקר מדווחת חברת התקשורת על גיוס של 1.15 מיליארד שקל באמצעות הרחבת סדרות אג"ח קיימות מסדרה 6 ומסדרה 7. את העסקה הובילה לידר הנפקות.

במסגרת העסקה תנפיק בזק 881 מיליון ערך נקוב של החברה מסדרה 6 - סידרת אג"ח ארוכה הנושאת מח"מ של 5.7 שנים ההנפקה מבוצעת לפי מחיר של 1.168 לכל ערך נקוב. המשקיעים רואים לנגד עיניהם ריבית אפקטיבית של 1.73% (בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן).

במקביל, בזק הרחיבה גם את סדרת האג"ח 7 - סדרה שקלית הנושאת מח"מ של 5.91 שנים. איגרות החוב הונפקו לפי מחיר של 1 שקל לכל 1 ערך נקוב המשקף למשקיעים ריבית אפקטיבית בשיעור של 2.02% (וללא הצמדה למדד המחירים לצרכן). סך הגיוס בסדרה זו מסתכם ב-119 מיליון שקל.

חברת בזק הודיעה בשבוע שעבר על רווח של 1.27 מיליארד שקל במחצית הראשונה של השנה. על פי מדיניות החברה - כל הרווח מחולק למשקיעים כדיבידנד - אך זה טעון באישוה של אסיפה כללית. הגיוס הנוכחי ייאפשר לבזק לממן את חלוקת הדיבידנד - תוך הגדלת החוב למחזיקי האג"ח.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יעקוב 14/08/2014 18:57
    הגב לתגובה זו
    מתי יום האיקס לחלוקת הדיבידנד?
  • 4.
    משה 13/08/2014 14:26
    הגב לתגובה זו
    הדיבידנד מחולק מתוך סך הרווח הנקי של בזק. למה גיוס חוב? אולי כדי למחזר חוב ישן ואלי עוד אלף סיבות. אבל בפירוש אין שום קשר בין גיוס חוב לדיבידנד ונראה לי שאתה יודע את זה. אז למה לכתוב כותרת מגמתית ולא נכונה????
  • 3.
    להגיש תביעה דחוף. 13/08/2014 13:02
    הגב לתגובה זו
    כסף ציבורי ונותנים אותו לחברת זבל עם אגרות זבל כדי לשלם חוב של "הבעלים" שלה לבנקים מהם לקח כסף כדי לקנות אותה!!!!
  • 2.
    אלוביץ זקוק למזומן ומכניס את בזק לגרעונות עתידיים (ל"ת)
    איפה הפיקוח? 13/08/2014 10:18
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בושה וחרפה. 13/08/2014 09:40
    הגב לתגובה זו
    עד מתי יתנו ל"בעלים" שקנה את החברה בהלוואות מהבנקים להחזיר את ההלוואה בחלוקות דיוידנד שבסופו של דבר יהיו ע"ח הציבור בעוד תספורת.
אגח
צילום: ביזפורטל

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?

באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה

צלי אהרון |

אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם  נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות. 

תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.

נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%. 

כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%. 


כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?


מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.

אגח
צילום: ביזפורטל

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?

באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה

צלי אהרון |

אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם  נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות. 

תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.

נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%. 

כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%. 


כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?


מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.